| נשלח ב-18/3/2006 21:52 |
 |
| |
יש או אין צדיקות בעולם?
שאלה שמטרידה אותי מזה זמן:
אדם שבוחר לא לאכול ולא לשתות בסתם יום - האם הוא צדיק? לא, מכיוון שהוא בוחר לצום, אפילו שזה קשה.
אדם שבוחר לדקור את עצמו עם מחט - האם הוא מיוחד? (בלי להתייחס לפן המנטלי) לא, מכיוון שהוא רוצה לדקור את עצמו עם מחט, גם אם זה כואב.
וכן הלאה.
ולפי אלו, האם קיים בכלל המושג צדיק? הרי גם אם מדובר באדם ששנה ולמד כל חייו, על חשבון תאוותיו ורצונותיו, הוא בעצם רצה לעשות את זה. וגם אם היה קשה לו - הוא רצה. וגם אם היה כואב לו - הוא רצה. וגם אם הפסיד בעקבות כך ממון רב - זה מה שהוא רצה.
(אני מתכוון לאדם שהוא צדיק אמיתי. לא לשם הכבוד וכו' שאז אין שאלה.)
ככל שאנסה לחטט ולחקור בזה, אם בסיפורי צדיקים נשגבים ומלאי מסירות נפש ואם בהנהגות קיימות כגון אדמו"רים שמתפללים שעות ארוכות בסבלנות, אינני יכול להמנע מהמחשבה שבעצם האדם עושה את מה שהוא עושה כי הוא רוצה בזה.
אז על מה השכר? במה ייחשב אדם צדיק? ואפילו, במה שונה הוא מהותית (לא הלכתית) מנזיר טיבטי?
|
|
|
|
| נשלח ב-18/3/2006 22:28 |
|
| |
אלעד,
אם זה כה פשוט להיות צדיק, שהרי התנאי היחיד לדבריך הוא הרצון להיות צדיק ולבחור בטוב - איך זה שאמרו חכמים שאין צדיק בארץ שלא יחטא?
וההבדל המהותי בין צדיק לנזיר טיבטי הוא בכך שהנזיר מתנזר לגמרי מהנאות החיים, והצדיק מנווט את עצמו בהתאם למצוות התורה. למשל הנזיר הטיבטי לא נושא אישה כלל - לעומת הצדיק שחייב בעונת אשתו.
|
|
|
|
| נשלח ב-18/3/2006 22:42 |
|
| |
למה מגיע בונוס לעובד עירייה מצטיין ? הוא הלא 'רצה ' להצטיין.
|
|
|
|
| נשלח ב-18/3/2006 22:44 |
|
| |
האם אין מאמץ בהתגברות של רצון אחד על אחר?
השכר הוא על המאמץ, להקשיב ליצר הטוב (מה שצריך לעשות) ולא ליצר הרע (היצרים או הנורמות הרעות).
|
|
|
|
| נשלח ב-18/3/2006 22:52 |
|
| |
האם המאמץ להגביר רצון אחד על רצון אחר , אינו בעצמו פרי של רצון כלשהו ?
|
|
|
|
| נשלח ב-18/3/2006 23:02 |
|
| |
riv,
טענתך מחזקת את שאלתי. ישנם חטאים ומכאן שהרצון הוא הקובע. ובנימה מתפלספת יותר, גם החרטה שאחרי העבירה - היא רצונו של האדם להתחרט.
יצחקומר,
כמדומני שהבונוס לעובד הוא גם רצון המעביד כדי שיעבדו יותר טוב ובכל מקרה, זוהי שוב פונקציה של רצון...
|
|
|
|
| נשלח ב-18/3/2006 23:38 |
|
| |
אלעד,
הרצון הקובע הוא הרצון להיכנע למצוות התורה -
אם תעיין ברמב"ם בשמונה פרקים פ"ו - תמצא שהרמב"ם מביא את עמדת חז"ל (בניגוד לעמדת הפילוסופים) הטוענים שכל הגדול מחברו יצרו גדול ממנו - וששכר המושל בנפשו גדול לפי רב צערו במשלו בנפשו, ואמרו "לפום צערא אגרא" . ויותר מזה שהם ציוו להיות האדם מתאווה לעבירות, והזהירו מלומר: שאני בטבעי לא אתאווה לזאת העבירה, ואף על פי שלא אסרה התורה - והוא אמרם: "רבן שמעון בן גמליאל אומר: לא יאמר אדם: אי אפשי לאכול בשר בחלב, אי אפשי ללבוש שעטנז, אי אפשי לבוא על ערווה - אלא אפשי, ומה אעשה - אבי שבשמיים גזר עלי"
|
|
|
|
| נשלח ב-19/3/2006 00:01 |
|
| |
אתה מציב את השאלה מדוע להעריך אדם שעשה מעשה הלא הוא רצה לעשות אותו.
התשובות שנתנו לך הינן שהרי הוא החליט לרצות את זה. הוא בחר ברצון מסוים.
אינני יודע אם אתה מקבל את הטיעון הזה או לא אך לדעתי הוא בעייתי. הלא תמיד אם נחפש אחורה
נמצא רצון אך השאלה היא מדוע רציתי, על פניו לכל רצון ישנו רצון קודם עד לסיבה ראשונית
מסוימת, לעיתים נתקל באמצע השרשרת בקיר אטום בשם "ככה" וכאן ניתן לדון האם זו חוסר מודעות או
שאכן ישנו רצון קדום שאין לו סיבה.
אם הגענו לרצון שמספק אותנו ושאנו מוכנים לראותו כראשוני עלינו על הסיבה ואותו לא ניתן לכנות
צדיקות כי הרי הרצון הראשון לא נבחר על ידנו.
אם הגענו לקיר האטום ואנו מקבלים את העובדה שהוא אכן אטום וזו אינה אשליה הרי לכאורה הגענו
לעילת כל העילות ושם תיאורטית ניתן היה להעמיד בחירה נעלמת שלי בבסיס ה"ככה" אך גם זה צריך
הוכחה ועיון.
|
|
|
|
| נשלח ב-19/3/2006 00:28 |
|
| |
oolloo
למה צריך להגיע לככה ? למה אי אפשר לקבוע את הרצון הראשוני כרצון לכבוש את "יצר האדם רע מנעוריו" באמצעות הציות לחוקים
אדם הרוצה והמקבל החלטה להיות צדיק, גם צריך להפנים שרק מערכת המצוות תשמור עליו מפני יצר לבו, ככל שהוא ירצה לשמור את מצוותיה - הצדיק מוגדר בכך שלבו ברשותו - לעומת זה שאיננו, שהוא ברשות לבו -
|
|
|
|
| נשלח ב-19/3/2006 00:48 |
|
| |
לא מבין את הדיון, טוב אולי אני עייף.
למה אם הוא 'רוצה' אז הוא לא צדיק ?
הוא צדיק כי הוא רוצה טוב, לעומת חברו שרוצה רע.
מי שלא אוכל ביום חול או דוקר את עצמו הוא לא מיוחד משום שמעשהו אינו מביא לשום תוצאה מועילה, ולא משום ש'הוא רצה'
מאיר
|
|
|
|
|
| נשלח ב-19/3/2006 00:55 |
|
| |
כי שתי הפעולות הן תוצאה של רצון. הן של הצדיק והן של הרשע.
מכאן, שלכאורה אין הבדל.
אבל.
אם לא נביא את הדוגמא של צדיק עושה מצוות ולעומתו רשע רוצח/שודד/גנב, אלא נעמיד אדם טוב שמקיים מצוות ומולו אדם טוב שאינו מקיים מצוות - תשאל השאלה.
מדוע זה צדיק וזה לא?
|
|
|
|
| נשלח ב-19/3/2006 00:59 |
|
| |
מאיר
הוא צדיק כי הוא רוצה טוב ? ובכן השאיפה לטוב אינה מספיקה כדי להיות צדיק, פה בפורום הובאו אין ספור סיפורים על צדיקים שהתכוונו לטוב והתוצאה היתה רעה - ראה ערך רבי חייא בר אשי שהביאה אמשלום באשכול סמוך - ועל זה נאמר: הדרך לגיהנום רצופה בכוונות טובות.
|
|
|
|
| נשלח ב-19/3/2006 01:19 |
|
| |
אלעד,
לא הבנתי, אין הבדל בין צדיק לרשע כי שניהם מונעים מרצון? אין שום משמעות בעיניך להבדלים בין הרצונות? האחד מוכן להקריב את מכלול 'רצונותיו' לרצון להיכנע למצוות התורה - והשני רוצה ללכת בשרירות לבו.
מדוע זה צדיק וזה לא? האדם הטוב שאינו מקיים מצוות ,איננו כפוף למערכת מצוות מרסנת שמגבילה אותו, הוא פועל תחת מוסר פנימי המוכתב ממצפונו - הטוב שלו הוא סוביקטיבי - הוא עושה את מה שבעיניו נחשב לטוב.
האדם הטוב שמקיים מצוות, הוא הצדיק שהולך בדרך אמצע של הטוב והישר האובייקטיבי -המוכתבים לו בצורת מערכת המצוות - והצדיקות שלו באה לידי ביטוי בזה, שלא כל מה שנחשב לרע , בכל זאת נאסר עליו, ובעל כורחו הוא מציית לו.
תוקן על ידי - riv - 19/03/2006 1:32:52
|
|
|
|
| נשלח ב-19/3/2006 01:44 |
|
| |
ריב
ברור אך לא זה הנושא.
אם תרצי 'הוא צדיק משום שהוא רוצה ועושה טוב'
אלעד
לגמרי לא ברור לי מה הבעיה,
מה זאת אומרת הרי שניהם פעלו מכוח רצון .
למה לא תשאל הרי שניהם פעלו מכוח האנרגיה האנושית?
השאלה מה רצה זה ומה רצה זה
אם השאלה היא למה זה טוב לקיים מצוה זו שאלה נפרדת, אך אם החלטנו שזה טוב אזי מי שרוצה ועושה דבר טוב הרי הוא טוב.
מאיר
|
|
|
|
| נשלח ב-19/3/2006 02:15 |
|
| |
מאיר,
"אם תרצי 'הוא צדיק משום שהוא רוצה ועושה טוב'"
סליחה, אבל הגדרה זו איננה מספיקה, לפחות לא כעמדת חז"ל המגדירה צדיק שהשכר נמדד אצלו לפי גודל צערו בכבישת יצרו - והסברתי למעלה למה.
|
|
|
|
|
