| נשלח ב-11/4/2006 14:24 |
 |
| |
ירושלים בוערת מחר -צורתה של מחאה.
ירושלים נסערת כולה לרגל עצירת האברך החשוב בן למשפחה כבודה, בתואנת שווא של עלילת
דם כבמאה הקודמת, כאילו גרם למות בנו הקט שלא בדרך הטבע.
עסקני הקהילה החרדית, בגיבוי מלא של רבני העיר, הודיעו כי לא ינוחו ולא ישקטו עד
אשר תוכח חפותו של האברך היקר ואף יפעילו את מלא כוחותיהם לשם כך.
כדרכו של ישראל סבא נחלקו לג' כיתות: דורון תפילה ומלחמה.
דורון -עריכת בדיקות והשגת חוות דעתם של רופאים מומחים שונים מהשורה הראשונה
שלא מטעם חקירת המשטרה במטרה להוכיח שאין זה מוות הנגרם ע"י פשיעת האב.
תפילה -רמקול הסתובב בין שכונותיה של עיר הקודש ואסף את כלל הציבור אל
השטיבלאך הוותיקים שבשכונת מא"ש לשפוך שיח אל בורא עולם.
והדרך השלישית באה והכריעה ביניהם:
מ-ל-ח-מ-ה.
ע"פ הוראת חכמי ורבני עיר הקודש והמקדש, יצאו מחר יום רביעי י"ד ניסן כל מי שעמדו
רגליו בהר סיני ויבעירו את הרחובות בכל פינה ופינה בכל רחוב ורחוב מדינה ומדינה עיר
ועיר, במחאה שתהדהד מסוף העולם ועד סופו כנגד עלילת הדם.
גם דוברי עירית עיר הבירה שהעומד בראשה מכפיף עצמו למרות פוסקי הדור, הודיעו
שיעמידו עשרות רבות של מכולות מיוחדות בכל רחבי השכונות החרדיות שם יוכלו החפצים
לקיים את מצוות המחאה כהלכתה ללא סכנות גשמיות או לכלוך רחובה של עיר.
באזור ערי החוף כגון העיר העברית הראשונה ועוד ערים מספר שם חברי העיריה אינם נמנים
על ציבור אנ"ש, שם הורו הרבנים שמספיק בזריית פירורים של מוצרי מזון לרוח, או בהצפת
הים ע"י הטלת מזון רב לתוכו.
קולה של המחאה תהדהד ברחבי תבל עד לביעור הנגע הנורא הלזה של עלילת הדם.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-11/4/2006 14:25 |
|
| |
ועכשיו בקצת יותר רצינות.
שומא עלינו לדון באופיה ומהותה של צורת המחאה שיש לנהוג בה במקרים של עוולות
השלטון, הן כלפי מדיניות ההלכה היהודית כחפירות קברי קדמונים ניתוחי מתים חילולי
שבת ועוד, והן בעוולות אישיות המכוונות כביכול כלפי יחידים מהחברה החרדית.
בכל מקום דמוקרטי בעולם מוכרת כוחה של המחאה כדבר לגיטימי ביותר פועל יוצא מכוחה של
הדמוקרטיה. רק שהדיון פה הוא כיצד ואיך יש עלינו וזכותינו לערוך את מחאתינו.
הסטודנטים בצרפת גם מפגינים ומשנים חקיקות בשלטון, ו... כן גם לנו מותר.
אבל איך?
באיזה צורה?
|
|
|
|
| נשלח ב-11/4/2006 14:31 |
|
| |
איני רוצה חלילה לפסוק את דינו של אותו אברך. אין לי לא את הידע ולא את הכישורים.
אולם, האם ברור שחקירתו מחייבת מחאה? אולי רצוי שייחקר. ומאידך אם חלילה יש אמת בכך האם יש בכוח החברה החרדית לטפל בנושא?
|
|
|
|
| נשלח ב-11/4/2006 14:34 |
|
| |
הכייצד יודע כבודו שמדובר בעלילת שווא?
האם כבודו מכיר את האברך אישית?
צר לי לומר אבל אני מכיר משפחה שבה האב והאם הם משכמם ומעלה, ואותו דבר הסבא הסבתא, שלא נדבר על הסבה רבה. וגם כל הילדים שם הינם צדיקים קדושי עליון, ובכל זאת עוש מעשה נפשע שאין להעלותו על הדעת. הם פשוט מכרו את אחיבם לעבד... תצילנה אוזני השומע.
אז כייצד יודע כבודו שאכן מדובר בעלילה?
תוקן על ידי - מרובקה - 11/04/2006 14:36:41
|
|
|
|
| נשלח ב-11/4/2006 14:34 |
|
| |
"מויסר".
|
|
|
|
| נשלח ב-11/4/2006 14:40 |
|
| |
על "האברך הנ"ל" ישנו אשכול בפורום הסמוך.
לא על זה הדיון כאן.
הדיון הוא על אופי המחאה הראויה להיות במקרים כגון זה.
ונא לא להסיט את נושא האשכול.
|
|
|
|
| נשלח ב-11/4/2006 14:45 |
|
| |
.
בעשרים ותמניא ביה אתת בשורתא טבתא ליהודאי דלא יעידון מאורייתא שגזרה <המלכות> {מלכות הרשעה} <גזרה> {שמד על ישראל} שלא יעסקו בתורה ושלא ימולו את בניהם ושיחללו שבתות מה עשה יהודה בן שמוע וחביריו הלכו ונטלו עצה ממטרוניתא אחת שכל גדולי רומי מצויין אצלה אמרה להם בואו והפגינו בלילה הלכו והפגינו בלילה אמרו אי שמים לא אחיכם אנחנו ולא בני אב אחד אנחנו ולא בני אם אחת אנחנו מה נשתנינו מכל אומה ולשון שאתם גוזרין עלינו גזירות קשות וביטלום ואותו היום עשאוהו יום טוב
(מסכת ר"ה)
|
|
|
|
| נשלח ב-11/4/2006 14:46 |
|
| |
בשמחה רבה, לא אטה ימין ושמאל.
אך התוכל להביא לינק לאשכול.
שהרי לא לכל דבר תהיה אותה ומחאה, וכדי לדון בסוג המחאה הראוי צריך לדעת במה מדובר.
|
|
|
|
| נשלח ב-11/4/2006 14:48 |
|
| |
בא נדבר על מקרה שהוא באמת עוולה כלפי יחדים מהקהילה או כנגד עקירת קדשי ישראל שזה יותר מצוי ב"מדינת היהודים" לדאבונינו.
|
|
|
|
| נשלח ב-11/4/2006 15:24 |
|
| |
גם אני מקוה שיתברר שהאב חף מפשע , אבל לגבי התגובה ("המחאה") של הקהילה החרדית , יש כמה דברים שהייתי רוצה לבקר .
התגובה הנ"ל מורכבת לענ"ד משלושה יסודות.
1. חוסר אימון מוחלט כלפי רשויות הצדק והערכה נמוכה מאד של ההסתברות שאם אדם מורשע בדין זו אכן ראיה שעשה את המיוחס לו . רבים מתפתים להאמין אפילו שמדובר בלא פחות מקונספירציה נגד הציבור החרדי.
2. זו התרשמותי בלבד ויתכן שאני טועה (הלוואי שכך) , אבל יש לי תהיות לגבי תגובת ראשי העדה החרדית אילו היו יודעים בודאות שההאשמות הנ"ל הם אמת. אני חושב שישנה תחושה שללא קשר למה עשה או לא עשה , לא יעלה על הדעת להפקיר אברך חרדי לידי השלטון , שיחליט על פי אמות המידה שלו מהו העונש הראוי וגם יבצע אותו בעצמו. גם זה מתקשר לחוסר האימון המוחלט כלפי רשויות השלטון.
3. חוסר הבנה טוטאלי של הדרך בה המערכת מתפקדת ומחשבה תמימה ואווילית לענ"ד , שאם החרדים יאיימו באינתיפאדה , זה יפחיד את הציוינים עד כדי כך שהם ייענו לאולטימטום ויחליטו, לאחר שכבר הוגש כתב אישום , לסטות מכל הנהלים המקובלים , לשחרר אותו ולנקותו מכל אשמה.
מכיוון שאלה היסודות הקיימים בתודעתם של הנאבקים , הרי המתבונן מבחוץ לא יוכל שלא להגיע למסקנה שבעצם מדובר בלא יותר מאשר מאבק של קבוצה מסויימת , שרוצה שיכירו בכך שהיא עומדת מעל לחוק . כל מה שזה יועיל זה להזמין תגובת נגד נזעמת (אולי אפילו מוצדקת) שאסור להיכנע לאלימות. ממשפט רגיל על אלימות במשפחה , זה יהפוך למשפט שנועד להוכיח או להפריך עיקרון . ואם לכל הבלגן הזה תהיה השפעה כלשהי על מהלך העניין , יש סיכוי רציני שזה יהיה לרעת הנאשם ולא לטובתו.
אי לכך , פשוט וברור למי שמוח לו בקדקדו , שאם הוא רוצה לעזור לאברך הנ"ל (אם הוא חושב שזה מגיע לו) , הרי שיש לעזור לו לשכור עורך דין טוב. אולי יש מקום להוציא קצת קיטור , כדי לתת תחושה טובה לקבוצת החמאסניקים הידועים המחפשים אקשן ועימותים בכל הזדמנות , אבל שאף אחד לא יתפתה לחשוב שזה יועיל במשהו ובודאי שזה מסוכן מאד להגזים בכך.
אבל מעבר לשאלת התועלתיות שבמאבק , יש לשאול האם זה בכלל למען עניין צודק. בלי להיכנס לשאלת אשמתו או חפותו של הנ"ל , יש לענות על השאלה כיצד רוצים שהמערכת תטפל באלימות נגד ילדים. הרי לא יעלה על הדעת שתינתן יד חופשית למתעללים , גם תינוקות הם בני אנוש והם זכאים להגנה מפני אלימות. מי יספק את ההגנה וכיצד זה יסופק , אם לא יחקרו חשדות ? וכיצד תיווצר הרתעה אם לא יהיה עונש חמור?
|
|
|
|
|
| נשלח ב-11/4/2006 15:29 |
|
| |
מרובקה,
הסבתא רבה? מי נקודת הייחוס (=תרתי משמע) שלך?
|
|
|
|
| נשלח ב-11/4/2006 17:30 |
|
| |
מציץ שלום,נעים להכיר
ברשותך אעיר על שלושת הנקודות שהעלית
1.חוסר אמון במערכות המשפט והצדק, יש לו על מה שיסמוך.הפסיקה בנושאים
שיש בהם ענין לציבור,ובפרט ענין רכילותי,היא ברוב המקרים פסיקה פופוליסטית
מתכווננת כמו שבשבת להלך הרוח הציבורי כפי שהוא בא לביטוי בתקשורת
דוגמאות לא חסרות,ואולם ענינה של נעמי בלומנטל ,אם תעיין בו יספיק בהחלט
(הממזרים,מתלונן אגניו ספירו .הממזרים משנים את כללי המשחק ולא טורחים
לעדכן)
2. היו דברים מעולם וה"עדה החרדית"לא בהכרח הגיבה כפי שהיא מגיבה
במקרה הזה , ניתן להסיק שההתגייסות אינה אוטומטית
3.חוסר ההבנה לכאורה.הוא אולי דווקה ההבנה האינסטינקטיבית של סעיף 1.
להפגנה מסוג זה עשוי להיות אפקט של עדות אופי ויכולה להיות לה השפעה על
הלך הרוח הציבורי
|
|
|
|
|
| נשלח ב-11/4/2006 18:27 |
|
| |
לונלי שלום
שלושת הנקודות שהעליתי לא היו אלא התיאור שלי להלך רוחם של המתגייסים למאבק. הדעה האישית שלי היא אכן שמדובר בהגזמה גדולה , אבל זו לא הנקודה החשובה .
כל אדם סביר יודה שיש אפשרות שאדם יורשע למרות שהוא באמת חף מפשע . על אף זאת לא עלה על דעת אף אחד לבטל מכל וכל את מערכות הצדק ולתת לכל פושע לחמוק עם פשעיו. בשביל המתבונן מבחוץ , הרי מדובר כאן במקרה שכמוהו יש עשרות , הגיע תינוק לבית החולים , הצוות חשד שמדובר בהתעללות , היתה חקירה שבמהלכה הוצאה הודאה ולכן הוגש כתב אישום. באופן טבעי משפחתו ומכיריו של הנאשם טוענים שלא יעלה על הדעת שהוא עשה את מה שמיוחס לו. אבל גם זה קורה הרבה. על סמך מה יש להצדיק את הדרישה שהטיפול במקרה הזה יהיה שונה מהטיפול בכל מקרה אחר? מבחינתו של המסתכל מבחוץ , הסיבה היחידה היא שהוא חרדי והחרדים מתגייסים למענו וטוענים ש"לא יעלה על הדעת שאדם חרדי יבצע דבר כזה". מבחינתו של אדם מן השורה שאין לו קשר מיוחד לחרדים , מדובר בדרישה שהיא פשוט מקוממת . למה שחרדים יהיו מעל לחוק? וגם הדיבורים על כך שלא יתכן שחרדי יבצע דבר כזה , אינם מעוררים אימון רב , אלא מעידים יותר על התגייסות אוטומטית חסרת הבחנה . וכיצד יודעים כל אותם אנשים שמתגייסים שהאב אכן חף משפע?
אני חוזר שוב , יתכן בהחלט שהאב חף מפשע , אבל אני מדבר על התגובה של הקהילה. ועד כמה שאני רואה , כל עוד לא הצביעו על משהו יוצא דופן במקרה הזה , הרי אין דרך אחרת לפרש את התגובה הזאת , מלבד כמו שאמרתי מקודם. וגם אם תטען שזו לא המשמעות האמיתית של המחאה הזאת , זהו הרושם שהיא עושה. ואם זה הרושם שהיא עושה , הרי שאם היא נועדה להשיג אהדה לעניינו של האברך הנ"ל , הרי שהיא מחטיאה את המטרה מכל וכל.
לדעתי ספק רב אם במשפט כזה יש עניין גדול בדעת הקהל , הרי ראינו ושמענו על אנשים שזכו לכתבות אוהדות בעיתונים , על עוול שנעשה להם על ידי מערכת המשפט (לאחרונה פורסם על מקרה כזה ממש , שאדם הורשע בהתעללות שגרמה למות תינוקו וישב שנים בכלא ועכשיו יש טענות שהבדיקות לא נעשו כראוי ושבדיקות בלתי תלויות מעלים אפשרויות אחרות. ואולי יש הבדל בין לפני הרשעה ללאחריה) , ולא ראינו שזה עזר להם הרבה. אבל גם אם דעת קהל אוהדת תשפיע על השופטים , הרי שזו לא תיווצר מתגובות מתלהמות שמדברות על עלילת דם ורדיפת החרדים והצהרות מלחמה , אלא על ידי סיפוק הסבר סביר למה שקרה . כולי האי ואולי.
אני חוזר על דעתי , הדבר היחיד שיוכל לעזור לו הוא עורך דין טוב.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-11/4/2006 18:38 |
|
| |
אכן עורך דין טוב ,זה דבר מועיל
ע"ע או ג'יי סימפסון
נ.ב. שיקול דעת ותחכום הם לא ממש התכונות הבולטות
של ה"עדה"
תוקן על ידי - לונלי_דאב - 11/04/2006 18:48:02
|
|
|
|
| נשלח ב-11/4/2006 18:42 |
|
| |
גם אנוכי הק' מצטרף, כיהודה ועוד לקרא, לכל דברי הרב מייציץ, אב"ד ונפגע. היטיב כל אשר דיבר, ואין לזוז מפסקו.
מ.א. (חופק"ק פ"ת)
(הלשון אירונית, אבל ההסכמה אמיתית)
אם רוצים להזיק להנ"ל, הדרך הבדוקה היא להתגייס למחות על רדיפות חרדים, ובפרט כשזה כנראה נעשה ללא הצדקה ברורה. אז פשיטא שזה יזיק.
מעבר לכך, ההשמצה על מערכת המשפט היא גורפת מדי. ובודאי כשאין מוצעת אלטרנטיבה (לא שמענו שהבד"ץ פותח בחקירות במצבים כאלו, במקום המשטרה ובתי המשפט).
אכן ישנם מקרים של עיוות, אבל למיטב ניסיוני לא נכון שדעת הקהל היא הקובעת. דעת השופטים (שלפעמים היא כדעת הקהל, ובד"כ לא כדעת החרדים) היא הקובעת (ואכן לא תמיד החוק והצדק).
|
|
|
|
| נשלח ב-11/4/2006 18:54 |
|
| |
מיכי
המשפט האחרון אפעס מזגזג קצת
|
|
|
|
|
