אאוגניקה - עיונים במאמר שב"יתד נאמן"

[לפני שנים, בעצתו הטובה של אבי, קראתי חוברת של האוניברסיטה המשודרת, הקרויה "אאוגניקה", מאת הדוקטורים מינה ודן גראור. איני זוכרת את הפרטים, אבל דומני שהם מפריכים חלק מטענות היסוד הביולוגיות של האאוגניקה. מעבר לזה, זכורתני שנהניתי מאוד מכתיבתם הקולחת, המחכימה ומלאת ההומור. מומלץ.]

על אאוגניקה, בוויקיפדיה העברית: http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%90%D7%95%D7%92%D7%A0%D7%99%D7%A7%D7%94 ובזו האנגלית: http://en.wikipedia.org/wiki/Eugenics (יש לי בבית ספרון של האוניברסיטה המשודרת עליה, אך לא טרחתי לקראו אי-פעם)

הערה1: כתבתי את דבריי בטרם ראיתי את דברי אמשלום. הערה2: בערך האנגלי בוויקיפדיה יש פסקה על "דור ישרים"...

תודה, אבל לינקים יש לי עוד... החשוב והממצה הוא זה http://www.aplaton.co.il/story_73. מכיון שההגדרה של האאוגניקה מאוד רחבה, ניתן להכליל בה גם דוגמאות המופיעות בגמרא, כמוזכרים במאמר זה, וכן כן, גם את דור ישרים. לזה התכוונתי כשכתבתי שאפשר למצוא את הבסיס לרעיונות הללו גם בתורה, ושהמקום לדיון הוא עד כמה רחוק יש ללכת עם זה.

נכדשניים

בנקודה ג שאלת: במידה והאאוגניקה נכונה מדעית, האם היא פסולה מוסרית? האם נכון לדאוג לטובת
הציבור ולהביא לידי כך שהציבור בעוד דור ושניים יהיה חזק יותר ובריא יותר, גם אם
הדבר יבוא על חשבון פגיעה בחלשים כיום? האם יש להבחין בין דרכי פעולה שונות בענין,
החל מ"שב ואל תעשה" באי-עידוד ילודה אצל אנשים חולניים, ועד "קום ועשה" בדרגותיו
השונות?

איני מבין מי שיתנגד 'לדאוג ולעודד' כל שזה לא 'על חשבון פגיעה בחלשים'. אולי אתה מתכוין לסוג 'גזירה מדרבנן'?

הערך בוויקיפדיה, וגם השאלות דבאתרין, לוקים בבלבול מסויים, וצריך לעשות סדר:
א) ברור לדמרי שבמצב המדע של היום עדיין אין כלים לבצע אאוגניקה, מכל סוג שהוא, בצורה נכונה ומושלמת. אי אפשר לדעת אם אין לכך תופעות לוואי בלתי רצויות, אם התוצאות הרצויות יושגו, אם לא ייוצרו מוטאציות גנטיות, וכו' וכו'. במצב הזה, ברור שיש בכך בעייה מוסרית, לכן צריך לבודד את השאלה למצב התיאורטי שבו כל אלה נמנעים. יש אפוא להבחין בין אאוגניקה ריאלית לאאוגניקה אידיאלית.
ב) יש להבחין בין פעולות של פגיעה בחלשים החיים עמנו היום לבין בקרה גנטית של תכונות של אלה העתידים להיוולד (דוגמת 'דור ישרים').
וכמובן,
ג) יש להבחין היטב בין אאוגניקה בכפייה לבין אאוגניקה מתוך בחירה (ושוב, דוגמת 'דור ישרים').

ברור למדי שאם בשלוש השאלות ניקח את החלק ה"חיובי" (אאוגניקה אידיאלית, בעתידים להיוולד, מתוך בחירה) - אין כל פסול באאוגניקה, ואילו אם ניקח בשלושתן את החלק ה"שלילי" (אאוגניקה ריאלית, באנשים חיים היום, בכפייה) - התוצאה תהיה קשה מאוד מבחינה מוסרית.
השאלה היא כמובן לגבי חיתוכים שונים של שלוש השאלות הללו, שאינן 'כולו חיובי' או 'כולו שלילי'.

אידך גיסא

ייתכן שיש לחשוד במניעים אנטישמיים לאיזכור דור ישרים בויקיפדיה. - דו"ד

שלום לכולם:

הויכוח על כך נמשך בצורה זו או אחרת... 

היה היה (וכמדומני שעלה לשמים) אמריקאי אחד שקיבל פרס נובל ששמו שאקלי (משהו על אלקטרוניקה).  הוא טען שI.Q עובר בתורשה ולכן צריך לעודד חכמים להוליד ילדים ולעודד טיפשים לא להוליד אותם...  (וזכר לדבר בסינגפור שמעודדת אקדמאיות דווקא ללדת ילדים).  הוא אף הציע לתת כסף לכל "טיפש" שמסכים לעבור ניתוח עיקור ואף נתן מחיר, אלף דולר לכל נקודה מתחת למאה.

היה גם אחר (שגם הוא רואה את העמק מהמרומים) שטען שכיום הטיפשים יולדים יותר מהחכמים והתוצאה תהיה שלילית לעולם כולו וכו'....

כל הרעיון לא רלוונטי כי נראה שפיתוח של הטכנולוגיה יביא למצב כזה שבו יוכלו לקחת "תרופות חוכמה" כדי להחכים וכן הלאה.  בקיצור, יהיה יותר פשוט לשפר את בני האדם ולא חשוב איך ייולדו, מאשר לנסות לשפר את הגזע....

אידך ידידי, אחר המחילה ממעלתך, אני סבור שהניתוח שלך לא ממצה - להלן אנתח ביתר פירוט, וכמו כן אני סבור שהסיכום שלו לא מדויק. מה פסול אתה מוצא באאוגניקה ריאלית ולא אידיאלית, כשהיא נשעית שלא בכפיה ועל אנשים שעדיין אינם חיים? אנסה את חלקי בניתוח ובמסקנות, ובתוך כך אתייחס גם לשאלה מה דעת התורה בענין אם בכלל, כאשר שאלה זו היא בעצם המזכה את נידון האאוגניקה להיכנס לפורום זה. השאלות העקרוניות במחקר האאוגניקה הן לפע"ד ארבעה, כאשר לא כולן קיימות בכל סוג של אאוגניקה. סדר הדברים להלן יהיה: אפרט את ארבעת השאלות, אחרי כל שאלה אפרט את המקומות בהן היא חלה, ולבסוף - האם לתורה יש מה לומר בנושא. א. השאלה הכבדה ביותר היא, האם לטובת כלל האנושות בעתיד ניתן לבצע גם מעשי רצח או מעשים הקרובים לרצח כיום. בבסיס השאלה הזו עומדות שתי שאלות. א. האם ישנם ערכים החזקים יותר מערך החיים, שחזקם רב כל כך עד שמחמתם אנחנו יכולים לא רק למסור את נפשינו שלנו אלא גם את נפשם של אחרים. ב. האם ערך השבחת הגזע האנושי בעתיד הוא בכלל הערכים הללו. תחולתה של שאלה זו היא במקרי האאוגניקה הנאצית שהוציאה להורג עשרות אלפי אנשים מחמת עליונות ערך השבחת הגזע, ובמידה פחותה בהרבה, אך עדיין - בהפלת עובר מחמת אי התאמתו לגזע האנושי המשובח. בתורה איננו מוצאים ערכים העומדים מעל ערך חייו של השני. עבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים, מתירים לנו למסור את נפשינו שלנו למוות אך לא את נפשו של השני, לפחות על פי ספרי ההלכה הכתובים, וראה להלן. עונשי מוות או מעשי הצלה על ידי הריגת השני ודאי אינם קשורים לכאן, כיון שבהם ההצדקה לרצח השני היא אחרת לגמרי ולא מחמת ערך אחר העומד גבוה יותר מערך חיי השני. כך גם רציחת העמלקים על רקע היותם "זרים" בצורה קיצונית אינה קשורה לכאן, כיון שכאן מדובר על רציחת אדם שלא על רקע היותו זר אלא כיון שערך אחר -ערך השבחת הגזע- גבוה יותר מערך חייו. דומה וגם הנאצים לא רצחו את בעלי המום על רקע אי היותם שייכים לגזע הארי, אלא אף על פי כן, והטעם שהם רצחו אותם הוא כאמור - כיון שערך השבחת הגזע היה גבוה בעיניהם יותר מערך חיי השני. ודוגמא כזו איננו מוצאים ביהדות שניתן יהיה לרצוח מישהו אחר למען ערך גבוה יותר. אלא שמצאנו דוגמא לזה בכל אלו שרצחו את בני משפחתם כדי שלא יבואו לידי נסיון של עבודה זרה, בעיקר במסעות הצלב באשכנז, ואינני זוכר כעת מי שדן בשאלה זו האם אכן מותר לרצוח מישהו אחר למען הערך הגבוה יותר של אמונת הייחוד. ביחס לשאלה השניה, האם ערך השבחת הגזע האנושי הוא בכלל הערכים הללו, דומה ואין כל התייחסות בתורה. האם ניתן לראות מעצם מה שהשאלה לא נידונה בתורה, שעל פי התורה אין ערך זה גדול כל כך? מסופקני. ב. השאלה השניה היא האם ניתן להעמיד את ערך השבחת הגזע האנושי כערך הגובר על ערך אחר, יהיה איזה שיהיה. נניח שקיים ערך להביא הרבה ילדים יהודיים לעולם כדי לפתור בעיות דמוגרפיות במדינה וכדי לקיים מצוות לא תוהו בראה לשבת יצרה ועוד. האם ניתן להציב את ערך האאוגניקה מעל הערכים הללו? בבסיס השאלה הזו עומדת השאלה על תוקף ערך האאוגניקה וביחס לערכים אחרים. תחולתה של שאלה זו היא גם בכל מקרה של מניעת לידה או כניסה להריון משיקולים אאוגניקים. למשל, בחור מבוגר שלא ינשא למוצעת לו בגלל אי התאמה אליבא דדור ישרים, כאשר בינתיים, עד שימצא שידוך אחר, הרי הוא מבטל מצוות פריה ורביה. וכן כל כיוצא בזה. אני מסופק אם יש להוכיח משהו בנידון מהמשנה בה נאמר כי ''גבוה לא ישא גבוהית שמא יצא מהן תורן ננס לא ישא ננסת שמא יצא מהם אצבעי לבן לא ישא לבנה שמא יצא מהם בוהק שחור לא ישא שחורה שמא יצא מהן טפוח'' (בכורות מה:). יתכן ואין מדובר שם במקרים בהם בא על ידי כך ביטול פריה ורביה או ערך גבוה אחר. ג. השאלה השלישית היא האם וכמה מותר לנו בכלל להתערב בבריאה. בבסיס השאלה הזו עומדת הנחה כאילו תנאי החיים שהעמיד אותנו הבורא בהם הם מושלמים ועלינו לפעול רק במסגרת התנאים הללו, ולא לשנות גדרי עולם. שאלה אתית זו עולה גם בהקשר להנדסה גנטית ברמות שונות. תחולתה של שאלה זו היא בכל אופני האאוגניקה הפעילה, שכן בכולן יש התערבות במעשה בראשית, אך בהחלט ניתן לומר שבאאוגניקה פאסיבית אין בעיה כזו ולכן מניעת נישואין מטעמי אאוגניקה (דור ישרים, גבוה לא ישא גבוהית וכו') אינה בכלל. לדעת הוגים יהודיים רבים התורה אינה רואה בעין יפה התערבות במעשה בראשית, וזהו לדעתם טעם איסור כלאים (ראה מהר"ל, גור אריה ויקרא יט יט; ועוד רבים). אך הדברים אינם מוסכמים על הכל. ד. השאלה הרביעית היא עד כמה ניתן לסמוך על הידע האנושי שבימינו בנוגע להחלטות מהותיות. זו בעצם השאלה עליה רומז אידך גיסא לעיל, בתיאולוגיה שלא מדעת, כשהוא כותב שיש בעיה באאוגניקה בעצם העובדה שהיא אינה אידיאלית כיון שאי אפשר לדעת אם אין לכך תופעות לוואי בלתי רצויות, אם התוצאות הרצויות יושגו, אם לא ייוצרו מוטאציות גנטיות וכו'. אינני יודע אם בבסיס שאלה זו עומדת שאלה אתית או שאלה של גישה - אם אתה שמרן, לא תסמוך על הידוע היום. ואם אתה רדיקלי תניח שאם לא נסמוך על הידוע כיום לעולם לא נתקדם, וכל התפתחות המדע במאות השנים האחרונות נזקפת אך ורק לזכות ההשתחררות מהשמרנות הזו. תחולתה של שאלה זו היא בכל זוג של אאוגניקה. האם יש לתורה מה לומר בנושא? אנו מוצאים בחז"ל עצות ללידת בן זכר, שבימים ההם הוא נחשב למין משובח יותר. אך אין מכאן ראיה לכלום, כיון שאין בדוגמא זו שום סיכון: גם אם "לא יצליח" ותיוולד בת לא הפסדנו כלום. האם התורה היא שמרנית או רדיקלית? לכאורה התורה אינה לא שמרנית ולא רדיקלית, והכל תלוי בעמדת הוגיה והצורה בה הם מציגים אותה. לסיכום, לדעתי - האאוגניקה נוגעת בשאלות אתיות כבדות משקל, שקשה לנקוט ברובם עמדה לקולא, אלא רק בעתידים להיוולד ומתוך בחירה, כדוגמת דור ישרים. אך גם אין להציג אאוגניקים כפושעים וכבלתי מוסריים, כיון שההכרעה בשאלות הללו אינה ברורה. ובכל מקרה, דעת התורה בשאלות אלו אינה ברורה כלל, ושלא כדעת כותב המאמר ביתד נאמן.

בן איש,

נראה לי שפיספסת את השאלה שלי היא נראית הקשה שבכולם.

השאלה היא עד כמה נכון לפגוע בבעלי הגנים החלשים על מנת להשביח את הגזע.

נראה לי שכיום ישנו קונצנזוס שרצח לא בא בחשבון. גם עיקור נשמע מוגזם, לפחות בנסיבות רגילות.

מהכיוון השני, יש קונצנזוס שדור ישרים זה בסדר, שנכון ליצור לחץ חברתי מסויים למנוע מזוגות מסויימים להינשא, במקום שהנזק הוא ברור מאוד.

אך לגבי דרגות הביניים בעניין יש הרבה מה להתלבט. האם ראוי שהמדינה תעודד ילודה אצל בעלי הגנים החזקים, באמצעים חוקיים או כלכליים? או שזה חוסר שוויון, שלא ראוי שבעלי הגנים החלשים יפסידו את זכותם להביא ילדים לעולם רק בגלל הגנים החלשים שלהם.

גם אם מדובר ביוזמה שלא באה מצד המדינה שמחוייבת לדאוג לכולם בשווה, ניתן לדון האם נכון ליצור מציאות חברתית שבה אנשים מוערכים לפי הגנים שלהם. גם אם אפשר באמצעים חינוכיים, כלכליים, ופרסומיים להביא לכך שבעלי הגנים החלשים יבחרו מעצמם שלא להתרבות יותר מדי, לא ברור שזה צודק לפעול בכיוון כזה שבוודאי יפגע בדימויים החברתי.

אפשר גם שעם התקדמות הטכנולוגיה יווצר מצב שבו יהיה אפשר לבדוק את מכלול הגנים של המיועד/ת לנישואין, ותודעה חברתית של השבחת הגזע עלול לפגוע קשות בשידוך של רבים. נראה שרעיון דומה הוא מה שיצר את הסטטוס של ה'ייחוס' בשידוכים, שמניחים שתכונות הצאצאים יהיו כשל אבותיהם, וייתכן שהדבר הביא לעוגמת נפש קשה לרבים שהתקשו למצוא את זיווגם בגלל בעיה בייחוס.  - דו"ד

יש כאן שלושה סוגי שאלות.

מה מוסרי.
מה כדאי לאנושות ככלל, ולפרטים.
מה המציאות.

נוצר בלגן גדול בין שלושת הקטגוריות.

מערבים את שאלת המוסריות בשאלת המדאיות, ואת שתי השאלות הנ"ל בשאלות העובדתיות.

גם מבחינה פילוסופית יש בלבול גדול בגלל ברגישות הגדולה של הנושא.

לדעתי, ייתכן שהשבחת גזע כדאית לאנושות ככלל, אבל המוסר חשוב יותר.
אבל הרבה אומרים "זה לא מוסרי, אל תדבר על זה, זה לא אפשרי, וכו' וכו'"

נ"ב גם המאמר ביתד מעוות את הנושא (כדרכם), תוך כדי ערבוב געוואלד, בכל משפט שני. והתעלמות מההקשר הרחב יותר וכו'. (ונראה לי שהציטוט שלהם של דרוין מעוות או איננו ממנו).

דו"ד, אתה צודק בהערתך שפספסתי את השאלה שלך, אך: א. אתה בטוח ששאלה זו חשובה יותר מהשאלה האם מותר לרצוח למען האאוגניקה? אולי כוונתך ששאלה זו לא נראית רלוונטית במציאות בת ימינו? ב. למען הסדר הטוב, נסכם כי שאלתך היא תת-סעיף של השאלה שהצגתי בסעיף ב - האם ניתן להעמיד את ערך השבחת הגזע האנושי כערך הגובר על ערך אחר, יהיה איזה שיהיה. בסך הכל אתה מציג ערך נוסף המנוגד לאאוגניקה - ערך כבוד האגם וחירותו, אלא שאתה מסביר אותו בטוב טעם. בוגי, איפה אתה רואה בדברי ידיעה נסתרת על מישהו שיכול לדאוג לזה?

העניין של ברירת הגזע נהוגה בחוגי בריסק שם נהוג 
(כפי שמקובל מהגרא"י)  לחפש גם בשידוכים שתהיה הבחורה בעלת כשרון וזה כדי שהילדים יהיו בעלי כשרונות