בית המקדש בזמננו חיובי???

אולי הכוונה במקדש של אש שירד מן השמים, שהוא יספק רק את ההמחשה החיובית לה זקוקים כדי להתעלות, ללא תופעות שהיו בבחינת הרע במיעוטו.

מתענין

אם תתאר את השקפתך במשמעות עבודת המקדש -כפרט- ואת תפיסתך ביחס למצוות שהם "בין אדם למקום" [ולא בן אדם לבריאה], מה יעודן והאיך המוסר נקשר בהם [אם נניח כך], יוכל הדיון בדבר בית המקדש להיות ענייני ומנותח יותר.
באופן כללי מילה אחת -
אם בקרת לאחרונה בביה"ח הדתיים, אזי ראית שגם בין הנחשבים כבלתי מסטיים המיסטיקה שולטת בכיפה במצב של אין ברירה. למשל, בחדר לידה תראה ספרים קדושים תחת מיטות היולדות [= בזיון מעשה אמורי ומעשה קטנות], תראה סגולות של "אבנים מיוחדות" תראה סגולות של פרקים מסוימים בתהילים כ"סגולה" [כתיקון כללי וכיוצא בו], ואגב תוכל גם לפגוש אנשים שנסעו לאומן. לכן סביר שבאופן כללי גם כיום היה בית המקדש מקבל יחס מיסטי ומסיג את העם מהישאר ראשם על כתפיהם.

תוקן על ידי - יהוסף - 9/27/2002 11:50:29 AM

מה? לחזור אחורה? להקריב קורבנות?

היהדות התפתחה מאז והתפילות תפסו מקומן של הקורבנות

במצב הרוחני המעורער בו נמצא העם כיום, הקמת בית מקדש יהפוך מקום פולחן לעבודה זרה

גמר חתימה טובה לכולם



תוקן על ידי - איקה - 9/15/2002 12:04:00 PM

איקה ויהוסף -

אני נוטה לקבל דבריכם.
שאלתי האם כך יהא בעתיד גם לגבי תפילות?

בביקור בעיר העתיקה, ראיתי מוצג בית המקדש השלישי.
שמעתי מישהי מבין המבקרים אומרת 'אולי זה יהיה רק מוזיאון עם בעלי חיים מלאכותיים או וירטואליים?'

רעיון למחשבה!

בית המיקדש היה אטליז אחד גדול

לפי הכשר יהיה השחיטה??

בשר חלק?? סירכא????

קלף

אתה קורא לבית המקדש 'איטליז'?!

הלכות קדשים זועקות שאין כאן איטליז אלא קידוש החיים. לא יישאר הבשר נותר חוץ לזמן שנקבע כמו בשר האיטליז המושם בפריז'ידר. לא ייצא הבשר חוץ למקום שנקבע כמו בשר האיטליז המיועד לאכילה פרטית. היו קרבנות שבשרן לא נאכל וגם אלו שבשרן נאכל, היתה זו אכילה לפני השם אם על ידי משרתיו הכהנים או על ידי מקריבי הקרבן עם כל תנאי הקדושה הנזכרים ובהימנע מפיגול וטומאה.

גם אם נסכים להערת בוגי שבבית השלישי יועבר מסר המקדש ללא נטילת חיי בעלי החיים, אין זה אומר שאנו מזלזלים במה שהיה בעבר במקדש.

אין שום סיבה הגיונית להניח שהצורך החינוכי שהיה בהקרבת הקרבנות, היה פחות מהצורך הבטני שיש לאוכלי בשר בימינו.
אל לנו לזלזל בתורתנו הקדושה ובערכיה המקודשים. אל לרצון להתקדמות להיות עילה לדחיית אף אות אחת מן התורה, אלא להעמקה הדולה מהתורה את רעיונותיה העמוקים הדורשים יישום שונה לעתיד לבוא (כפי שרמזו חז"ל על המצוות לעתיד לבוא).

חוץ מזה. לו רק מצד הכרת הטוב לתורתנו שחינכה את דורותינו, יש לנו לכבד את דבריה ולא לזלזל בהם. 'בור ששתית ממנו, אל תטיל בו אבן'. כן, ישנה בעיה של פגיעה ברגשות של הקוראים שאינם רגילים לשפה פתוחה כזו.

אם כי אני מניח, קלף, שדבריך היו כשגגה היוצאת מפי השליט, חושבני לנכון לאזן אותם על ידי הערתי, מאחר וקורה די הרבה פעמים גם בפורום המכובד והרציני הזה, שנשמעת נימה מזלזלת בקודשינו מתוך הניסיון הכנה להעמקה.

לא שאיני מודה בצורך השכיח בהתבדחות למען העברת מסר רציני, אני דווקא ממחזיקיה של דרך זו. אבל יש להבדיל בין בדיחות וליצנות.

סאפי פתח כאן אשכול על הנושא (אולי בכוונה לרמז, להוכיח, לנצח או להזהיר אותנו) ואני מצטט את תגובתי משם:
"אני למשל מעביר הרבה מסרים בדרך 'צחוק' למען חידודם. איני רואה זאת כליצנות. ליצנות זו המנסה לטשטש מסרים רציניים על ידי זיוף לשוני."

במקרה זה של הצגת המקדש עליו אנו בוכים וצמים, כאיטליז, אני רואה חציית קו מסוכנת. זו כבר לא התבדחות המבהירה את הבעיה שבהריגת החי במקדש העתידי, אלא זיוף לשוני המזלזל בקדשי ישראל.

אנא קלף, סלח לי (בפרט בליל הושענא רבה) על השתלחותי. אך אולי ייאמר 'לא היה קלף ראוי לביטוי כזה, אלא כדי שיזדמן לקוני להתריע על התופעה המסוכנת'.

הגם קוני בקנאים?

(אינני מתכוין ללעג של ליצנות, אלא מצד לשון נופל על לשון)

תוקן על ידי - מבחן - 9/27/2002 11:48:00 AM

בהחלט!


'השם הוא מלכנו ולו אנו עבדים,
תורתו היא חוקתנו ולה אנו נאמנים,

ובפירושי הכסילים אין אנו מכירים,
ובפסקיהם אין אנו מתחשבים,

בפירוש שכליאל נלך באש ובמים,
בדרך התורה נלך לקדש שם שמים'.