הרלוונטיות של שמע ישראל

על פניו, אפשר לומר שמכל התפילה, בפסוק "שמע ישראל" אפשר לראות הכי הרבה כוונה אצל רוב האנשים. בתפילות בישיבות אפשר לראות ולשמוע אנשים מתעכבים על פסוק זה שניות ארוכות. כנראה גם שזה מה שחז"ל רצו בכך שהדגישו את חובת הכוונה בקריאת שמע.*:namespace prefix = o ns = "urn:schemas-microsoft-com:office:office" />

לרב מיכי
"ה' אלוקינו" - ולא אלוהים אחרים אלוהינו
"ה' אחד" - כלומר גם האלוקים שכבר שלנו(וברור שהגויים טועים) הוא רק אחד, אין לנו כמה אלוהימים.

אני לא מאמין שפירושך נכון אלא זה שכתבתי לעיל, ועל כן גם תשומת ה' על "ה' אלוקינו" לא תעזור.

לג123
1. מתכוונים ב"שמע" כיון שההלכה טיפלה טוב טוב בכוונה זו, ולדעתי בעיקר מכיון שישנה הלכה לשים את היד על העיניים, אומרים כולם ביחד בקול וכו' - כל המעיישים האלו תורמים הרבה לכוונה בשמע.
2. פעמים רבות יוצא לי לחשוב על כך, וכאן כן נכנס הקטע של רק אלוקים אחד, שההשגחה פועלת בעולם, שה' מפעיל את חוקי הטבע, לרגע אני עוזב את הכל וחושב: עזוב אותך מפרסומות, האמת בעולם הזה היא ה', הוא השולט הוא המכוון הוא הנותן נסיונות אין הרבה דברים יש רק דבר אחד והוא ה'.

כל העולם הזה בלבולים - שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד. תוקן על ידי - hooooomy - 05/05/2006 1:15:38

ר' מיכי

נוכח דברייך:

א. רשב"ע  וכי איני יודע שהוא פסוק בתורה  מאי קס"ד ?! - והרי דיברתי על התקנה, וההקשר שניתן להעלות על הדעת לייסודה?!!
 ואם הוא פסוק בתורה וכי דברי אינם נכונים?
מה ענין שמיטה אצל מתן תורה?

- שאלו על הרלוונטיות - אם אתה מחפש טעמים חדשים אמור מפורשות.
אם אתה רוצה להסביר לגבי הטעמים הישנים מסתבר שפירושך תלוי על בלימה.....

ואם כבר משמעויות לרלוונטיות, הא לך יישומים שמדברים גם לאלו שאין ידם משגת פילוסופיה:

א. ה' אלוקינו - ולא הכסף אלוקינו, ה' אלוקינו ולא הרבנים אלוקינו.
ב. שמע ישראל - יהודים תתחילו לשמוע ולא רק לדבר. אם תקשיבו תגלו שה' אלוקינו ללא קשר לנצחונות של מכבי תל אביב.
ה' אחד - והוא לא צריך קוסמים מגידי עתידות, מנכסי דת או שחקני מכבי שיעזרו לו.

חומי,
אני לא מבין את טענתך. 'ה' אלוקינו' פירושו הוא שה' הוא אלוקינו. האם זה בא לאפוקי לאלוהים אחרים או מאתיאיזם? ברור שמשניהם. אז מה הקושי לראות בכך ערך מרכזי גם כיום. אתה מחליט שפירוש המילים הללו הוא לאפוקי מאלוהים אחרים, ואז מקשה קושיות. הפירוש הזה לא נכון, וממילא אין קושיות.
ההלכה (?) לשים יד על העיניים נובעת מהצורך בכוונה. השאלה היא מדוע יש צורך בכזו כוונה? זוהי התייחסות מעגלית.

כמתעסק,
טענתי היא שהמשפט הזה נלקח מהתורה, ואנו לא יכולים לנסח את התורה מחדש. האם יש פסוק אחר שמבטא טוב יותר את הרעיון של קבלת עול מלכות שמים? אני לא בטוח, אבל אשמח לשמוע הצעות. אגב, אם כן, אז בהחלט ייתכן שיוצאים ידי חובה גם בו (לפחות לדעת כמה פוסקים).
זה צריך להיות דווקא פסוק ולא משפט משלנו, שכן יש כאן גם דין של תלמוד תורה פעמיים ביום, ולא רק קבלת עול מלכות שמים.
לכן אני לא רואה כל בעיה בבחירת הפסוק הזה, שמבטא היטב את קבלת עול מלכות שמים, ורק כנגזרת ממנה את הדחייה של אלוהים אחרים. כך זה גם בא לידי ביטוי בכוונות (=לקבל עול מלכות שמים) שנוסחו עוד בתקופה שעבודת האלילים היתה רלוונטית יותר.
לכן פירושי בהחלט לא תלוי על בלימה גם ביחס לתקנה המקורית. ליתר דיוק, אין כל ספק שהוא נכון. מעבר לכך, הוא מאפשר כוונות רלוונטיות מאד גם כיום. ובאשר למכבי תל-אביב, כל אחד ועולם המאוויים והשאיפות שלו (ולא שאני לא אוהב לראות משחקי כדורסל).
אז מה הקושי כאן?
 
מיכי

לרב מ'

טענתי היתה שהפירוש בא לאפוקי מאלוהים אחרים וכלל לא דיבר על אתאיזם, אינני חושב כלל שהיה אתאיזם באזור באותה תקופה. ברור שאם מדברים על אלוקים אז גם מניחים שהוא קיים, אלא שלדעתי הפסוק לא מנסה לומר דבר על עצם הקיום של אלוקים אלא על כך שהוא היחיד.
כמובן שאם הפירוש "שלי" לא נכון אז הכל הולך פיפן, אבל אמרתי את דברי בהנחה שהוא נכון ואני עדיין חושב כך.

לגבי משקפיים על הראש וידיים על העינים - ג123 שאל מדוע אנשים מתכוונים יותר בפסוק ולא מדוע צריך יותר להתכוון, לפחות כך הבנתי אותו:
"האם אנשים באמת מתכוונים יותר במקומות אלו וכאן הם רק משחקים אותה? האם הפסוק הזה כל כך מדבר אליהם? למה?"
אני חושב שחלק מן הסיבות שהפסוק מדבר אלינו הוא המעיישים הדבוקים אליו.

חומי

ר' מיכי

איני מבין במה אנו חלוקים - כל טענתי היתה רק שלא רלוונטי ביחס לתקנה הנושא של  - פשוט ולא מורכב.

הרי א, ב, אתה בא ללמדני דכל בר בי רב יודע שהאמירה היא קבלת עול מלכות שמים - איני מבין כלל על מה הדיון שלך איתי...

אמנם - יש להעיר שצירוף דין ת"ת הוא לענ"ד ענין אחר, שהרי ניתן לצאת יד חובת ת"ת בכל פסוק אחר, וא"כ בלאו דווקא צריך את פסוק זה.

אך כאמור אני שב ואומר שאני מסכים וכך גם מתחילה סברתי שעיקר הפסוק הוא עצם ההצהרה של 'קבלת עול מלכות שמים' -
ותוכנו בפשיטות הוא: א. אלוקינו ב. אחד - ואין להאמין או לעבוד לאחר.

חומי
אשרינו שזכינו שחלק מהעם מבין זאת, אך יש חלק נכבד שאינו מבין, ואף תמיד הדבר עלול לטעות. והואיל וכך תיקנו ואין כאן שום גריעות לענ"ד השאלה כלל לא מתחילה.

חומי,
אבל למה קבעו את המעשים הללו? כדי שיתכוונו. אז למה רצו שיתכוונו דווקא כאן?
באשר לפירוש הפסוק, אני לא רואה מדוע כוונת המתקנים רלוונטית. בתקופתם האלטרנטיבה היתה ע"ז ולא אתיאיזם, אבל פירוש הפסוק אינו נוגע רק לכך. הפסוק קובע בפירוש שהוא אלוקינו, וזה רלוונטי גם להיום. אז מה הבעיה כאן?
מיכי