הפלות: מהו הקו האובייקטיבי?

הדירוג יפה.
לא הבנתי למה בחרת מדד ג' ולא ב' שלדבריך הרי שיש לו גבול אובייקטיבי.

אינני מתמצא אם שייך. אך אם אפשר לבחון ממתי המוח מתחיל לפעול, הייתי בוחר בקנה מידה זה כקריטריון.

איזה יופי שבפורום "עצור כאן חושבים" מחליטים מי לחיים ומי למוות בהקלדת האצבעות.

ברגע ההפרייה, החל תהליך האיכותי של חיי אדם. מרגע זה מה שידוע לנו בבירור, הוא שאדם זה משתנה רק בכמות גודלו. מחוסר ידע נוסף על היותו כביכול פחות חי מכל חי, אין לנו רשות להחליט על חייו רק בגלל שיש לנו יותר כוח.

כאשר יש נידון של חיי העובר מול חיים אחרים ובפרט כאשר אלו הם חיים [של האם] המאויימים מכוח קיומו, אז זה נידון של קדימות.

תוקן על ידי - ווטו1 - 10/2/2002 7:25:30 AM

ווטו האם אתה עדיף על הטבע?
תהליך ההפריה הוא תהליך שהגוף לעיתים אינו מקבלו, וגורם להוצאתו החוצה מבלי שהאשה בכלל תדע שהיא בהריון.
כך שלא כל תהליך פיזי של מפגש ביצית וזרע, הוא תהליך התחלי של הריון,
ומדוע הטוטאליזם הזה בקביעת יצירת חיים, מדוע לא לקבל את מדד ב',
מדד שבו העובר יודע להביע את צרכיו ורצונותיו, גם אם אימו אינו לידו.

הרי בראשית תהליך ההפריה איננו יודעים אם ההמשך יהיה של בן אנוש או מוטציה מפלציונית.

אז מבחינתך על הכל צריך לקדש?

זה שאיננו יודעים, זה מספיק לקבוע: HANDS OFF.

מה שהטבע "לעתים" מחריב דברים, זה לא מצדיק שאנו נחקה אותו. זה שהטבע עושה רעידות אדמה ומאפשר למפלצות לפעול, זה לא מצדיק את חיקויו.

אני בהחלט עדיף מהטבע מחד, כי לי ניתן שכל אנוש לשפוט מה שלא ראוי להחריב ומה שראוי להציל ומאידך אני גרוע מדעת אלוקים, כי איני יודע מספיק מתי שלהרוס זה בעצם בניין ולכן שוב HANDS OFF.

מדד ב' [חוץ מזה שאין לו נקודה אובייקטיבית חתוכה וברורה רק "נגיד" שבוע 28], איני רשאי לרצוח את מי שזקוק לעזרת אמו כמו שאיני רשאי לרצוח תאום סיאם.

אני נדהם מעצם הדיון שלנו על חיי זולת שאין לנו עליהם עליונות ברורה [כי אם בדרגה מועטת], מלבד הכוח להחליט עליהם. שהכוח יהיה בסיס לדיון אם לפגוע, זה יסוד חלאת אנוש.

הבסיס מבחינתי הוא, האם רק הבסיס הגופני הוא העיקר בקביעת חיים עתידים
או גם החיים שלתוכם יגדל התינוק , יש להם משמעות בקביעת עתידו
דוגמאות למשל:
תינוק שנולד לאם נרקומנית והוא כבר מכור לסמים, והוא נזקק להחלפת דם ומעקב כי חייו יהיו בסכנה.
הורים מפגרים ברמה גבוהה שאינם מסוגלים לגדל את הילד בעצמם, והתינוק גם יכול לצאת מפגר.
וכד וכד'

ומה עם זכות האשה לקחת החלטה על גופה?
ומה עם הילד הוא כתוצאה ממעשה אינוס או גילוי עריות, או כתוצאה מאלימות אחרת?
ילד בכל מקרה?
זה הכלל?
אז אני מוכנה להיקרא חלאת המין האנושי בעיניך, אבל למנוע סבל עתידי מתינוקות אלו, וגם מהוריהם.

גם במקרי אונס וכו', אין העובדה שחיים צומחים בשטח של גוף האשה, מעניקה לה רשות לרצוח אותם. בפרט שהתינוק הנוצר, לא הוא שתקף אותה, אלא אביו המאנס.
אם ביל גייטס יקנה את כל שטחי העולם, יהיה מותר לו לרצוח את כולם?

החיים מהיותם כוללים את כל הידוע לנו, חשיבותם הכוללת את כל החשיבויות, היא מירבית.
לכן שיקולי הרחמים של בן האדם שחסרה לו תמונה שלימה וקנה מידה לגבי חשיבות החיים במציאות, אינם מספיקים כדי לחסל אותם. גם אם שיקול הרחמים הוא למען האנושות כולה, לטהר אותה מהגזע הלא-ארי, זה עדיין סובייקטיבי ולא מספיק.

"חלאת אנוש" התכוונתי למחזיקים בעיקרון שעליונות הכוח מקנה זכויות. נא לא להיפגע לשווא!

ווטו 1

זה נכון שעל חיי הזולת אין לנו עליונות, אך זהו גופא הדיון, האם או באיזה שלב, העובר הינו: חיי הזולת? תמהתני על הקנאות הטוטאלית. אם תוכל לשתף אותנו בהרחבה לגביה.

לדידי, הייתי מתחיל עם הופעת דופק.

בוקר ויהוסף

זה ברור שהדופק ופעילות המוח אינם מופעלים מרגע לרגע כמו מתג חשמלי שנדלק.
זה תהליך. הנקודה האובייקטיבית עבורנו שנוכל לקבוע שלפניו היה החי באיכות אחרת לגמרי, היא רק נקודת תחילת ההריון. טרם קליטת הזרעון בביוץ, גם אם יש להניח שהיה החי ברמת חיים כלשהיא אצל כל אחד מהוריו, אבל כיון שביסוד היו החיים האלו שבורים ומופרדים בחלק כל אחד מההורים וללא הכרומוסומים הדרושים לאדם, ניתן להחשיב חיים כאלו כבלתי חשובים, הניתנים להידחות גם מסיבות קלות.

תוקן על ידי - ווטו1 - 9/19/2002 5:46:39 PM