מאת: דב הלברטל
"מעולם לא הייתה ביהדות החרדית תופעה דומה לזו של ה"באבות", המתפשטת דווקא בדור האחרון, ומשפיעה באופן שלילי מאוד גם על הזרם הליטאי, וכל שכן על הזרמים האחרים. תופעה זו מדאיגה במיוחד, משום שיש לה משיכה תקשורתית וחברתית אדירה, ויוצרת חלון ראווה יהודי, בארץ ובחוץ לארץ, הגובל בחילול השם. מה שיותר חמור, שלפי הרמב"ם, זה סוג יהדות חדשה שיש בה יותר מאשר סרך עבודה זרה.
מאז ומעולם התבססה התפיסה החרדית על אחריות האדם למעשיו. האדם מחויב בקיום המצוות ובלימוד התורה, בבחינת קבלת עול – עול המצוות ועול מלכות שמים. ספרות המוסר דנה בכוחות הנפש של האדם ובדרכים הלא קלות של המלחמה ביצר. בתקופה זו, נכנסה לאופנה תופעת ה"באבות" המציעה יהדות ללא כל אחריות, וקניית העולם הזה והעולם הבא במחיר לחש מסוים או עלייה על קברים – הוא העיקרון המיסטי.
לרוב, ואולי תמיד, מלווה המיסטיקה בכסף, הרבה כסף, שהחצרות השונות מגלגלות, תוך ניצול מחפיר לתמימותם ומצוקתם של אנשים נדכאים, חלכאים או קשי יום. אם לא כסף, לכל הפחות קשרים פוליטיים או שלטוניים אחרים. זו פעם ראשונה בהיסטוריה היהודית, בה קיים התמהיל של הון, שלטון ורבנות. מתכונת זו מובילה לעיוות השכל, וגרוע מכך, לעיוות היהדות. היא פתח לכך, שחלק מכתות אלו יהפכו למאפיה היהודית הגדולה ביותר בעולם: וילות על שפת הים; מיליוני דולרים המתגלגלים; קשרים עם העולם התחתון; סחיטות באיומים או שלא באיומים; טיסות טרנס אטלנטיות ברחבי תבל ומרכזים מפוארים ובעלי עוצמה ברחבי העולם. זו יהדות זו?
לא פלא שכת זו מושכת. כי האדם מחפש משמעות רוחנית ללא נטילת אחריות. יש הטוענים שיתרונה של השיטה הוא בכך, שמקרבת אנשים שאחרת לא היו מתחברים כלל לדת. על רעיונות מעין אלו, שמעתי לא פעם ממרן הרב אלישיב זצ"ל, שעם התורה לא עושים מסחר. ואין מסחר גדול יותר בתורה, מאשר התופעה המיסטית הזו, שמוכרת את התורה בנזיד עדשים של שדים, מים קדושים ומיני קמעות ולחשים. לאחרונה מציעים גם טיסות לקברים ברחבי העולם. אין גבול לרעיונות של ההשתלטות על התודעה האנושית. כנראה שהשמים, תרתי משמע, הם הגבול.
לא שתופעות אלו אינן מופיעות בתלמוד. ברמה כזו או אחרת, גם בתלמודים מצויים השדים, הכשפים העלייה לקברים, או הקמעות. אך מעבר למחלוקת הראשונים הגדולה במשמעותם של נושאים אלו, ובעיקר גישתם של הרמב"ם והמאירי מהם עולה כי הדברים נכתבו להמון העם הבער המאמין בהם - המסורת היהודית מעולם לא שמה דגש מרכזי בנושאים אלו, ובוודאי שלא דגש בלעדי. העיסוק בהם, אם בכלל, היה בשולי העניין הדתי. העיקר, לימוד התורה, ההקפדה על קיום המצוות ולימוד המוסר התובע מהאדם התגברות קשה על המידות ועל היצר, תוך הטלת אחריות גדולה ומדוקדקת על כל דיבור ומעשה. ולכל היותר, אולי גם קצת מדברים אלו.
בתקופה זו, הכל משתנה וקמה לה מעין יהדות חדשה המציעה להמון, יהדות המושתתת רק על ברכות או קללות, לחשים, ועניינים מסטים רבים, שונים ומשונים. הרמב"ם בהלכות עבודה זרה מתאר את השתלטות כמרי העבודה זרה על דעת ההמון. הרמב"ם מתאר כיצד אותם כמרים משכנעים את ההמון בכוחם של הכשפים והניחושים, ובאופן זה משתלטים על תודעתם של ההמונים. כי אין דרך טובה יותר להשתלט על שכל האדם מאשר האמונה בעניינים המיסטיים. העיסוק בהם מפחיד, מרשים וקל ליישום. על המאמינים בברים אלו נאמר, כי כל באיה לא ישובון, ובוודאי שלא ישיגו אורחות חיים.
להבדיל, זו התופעה המתרחשת לנגד עיננו. חצרות אלו למיניהן, משתלטות על התודעה של האנשים, באמצעות הכניעה למיסטיקה, ובכך משעבדים אותם באופן מוחלט לעומדים בראש החצר. קשה מאוד להשתחרר משעבוד רוחני זה. הם גם מוכנים להתאבד למענם. אם אחד מהחסידים של אותה חצר מתאכזב ומבקש להשתחרר, נרמז לו כי תחול עליו חלילה קללה. אף אחד לא מוכן לקחת סיכון. האשמה אינה מופנית בהכרח כלפי העומד בראש החצר. יתכן שהוא איש מעלה. כמו כן לא ניתן להכליל. אך עם כל זאת, במתכוון או שלא במתכוון, התופעה הנוצרת חמורה, חמורה ביותר.
יש להוסיף על כך את הנטייה העולמית לעיסוק בקבלה, של כל מיני ידוענים שונים בארץ ובעולם, גויים או יהודים. עיסוק זה, בא מתוך חיפוש מימד של רוחניות. אך הוא הרס להוויה האנושית והדתית.
זו הסיבה שהדבר המקומם בהתייחסות התקשורתית לגווניה, להתרחשויות הבלתי חוקיות לכאורה בחצרו של הרב פינטו, הוא שלא נכתב ושלא נאמר דבר על עצם התופעה של החצר מנקודת מבט יהודית. כי הדבר החמור בהתרחשויות, אינו זה של החשד בפלילים, אלא התפיסה הרוחנית המאפשרת התרחשויות אלו.
שהרי השחיתויות לכאורה, אינן אלא סימפטום להתנהלות חמורה הרבה יותר, המאפיינת התגבשות קהילתית מסביב לרב וחצר שכל הווייתם היא מיסטית. כל זה לא עניין לחילוניים לענות בו, אלא בראש וראשונה עניינה של היהדות החרדית. זו היא שצריכה להיאבק בכל התוקף נגד מגמה זו ההולכת ופושטת, ומשפיעה על אלפי אנשים.
הבעיה היא כי השפעה זו, אינה רק בקרב החילונים, אלא הולכת וחודרת ברמות שונות אל תוככי המחנה החרדי הנורמטיבי. התופעה המיסטית באה לידי ביטוי לא רק בנהירה אל ה"באבות". גם הנהירה לאומן, לדוגמא, היא אותה תופעה והורתה מאותו שורש – הרעיון כי ניתן להיות בן עולם הבא, ללא כל אחריות. די בכך שיוציאו אותו בציציות ראשו משם.
אם המאבק נגד תופעות אלו לא ייעשה בכל תוקף דווקא על ידי היהדות החרדית, נגלה יום אחד כי כבר איחרנו את המועד. ואולי כבר עכשיו מאוחר מדי"
 |
|
|
עולם הפוך אני רואה
