ניתוחי מתים

בכתבי הרב יחיאל יעקב ויינברג שיו''ל ע''י פרופ' מרק (מלך) שפירא, מופיע מכתב של הרב ויינברג בו הוא טוען שלא ניתן לקיים מדינה מודרנית (ולהנות משירותי הרפואה שלה) ללא מחקר רפואי בגופות וע''כ ישנה חובה לשבת על המדוכה ולמצוא פתרון הלכתי.

בהחלט שרטוט המטרה מסביב לחץ

מאיר,

א. מהבחינה ההלכתית :
הנודע ביהודה יו"ד מהדורה תנייתא ר"י התיר ניתוחי מתים דווקא כשמת לפנינו, לצורך פקו"נ. אך לא בסתמא. כן דעת החת"ס יו"ד שלו (ודעת שניהם מובאת בפתחי תשובה יו"ד שסג). כ"כ גם באג"מ יו"ד ב,קנא; ד,נט (אלא שהוסיף שאם מוציאים מהמת דם או ליחה, שגם לחי עושים דברים כאלה, שרי).
הבניין ציון ק"ע אסר אפילו ביש מת לפנינו, אם לא שאלו בפירוש למת בעודו בחיים. מצד שני, היות והוא תולה את זה באדם עצמו, הוא מתיר אם שאלוהו או שמכר גופו בחייו. המהר"ם שיק יו"ד שדמ ושמז חלוק עליו ואוסר אף אז.
הרב קוק דעת כהן קצט כותב שנצטרך לקנות מתים מהגויים, ואל"כ - הדבר אסור. הרב גורן בתורת הרפואה 209-241, מתיר גופות של ישראל, ע"פ חזו"א בכמה מקומות ובצירוף הסברא (הקלאסית שלו) שלעמ"י בארצו יש דינים אחרים. עיין גם עמוד הימיני עד ובנשמת אברהם יו"ד שמט.
מאידך, בתחומין יב מובאת תשובת השרידי אש המתיר פתולוגיה בגופות ישראל מאותה סברה, וטוען שזו שטות לקנות בא"י גופות של נכרים. והוסיף שגם הנודע ביהודה היה מתיר לו היה חי היום והיה טוען שזה חשיב כ"לפנינו" היות והמדע היות אוניברסלי.

ב. לגבי השתלת איברים : הדבר כמובן תלוי בקביעת רגע המוות. בנפש הרב מובא שהרב סולובייצ'יק אמר שגם כתפיים רחבות כשל הגר"א לא יכלו להכריע בזה. אני יודע על כמה וכמה נסיונות בציבור הצד"ל לקבל תמיכה בכרטיס תרומת האיברים. משפעם שאלתי את אחד המארגנים מיהם הפוסקים המתירים, אמר לי כמה שמות בודדים, ביניהם הרב שפירא, אך בזה תמו הפוסקים. כמעט כל הפוסקים, כולל האג"מ, חזו"א, ציץ אליעזר, הרב צבי שכטר, ועוד ועוד, אוסרים. פרופ' שטיינברג ניסה כמה פעמים לדבר עם הרב אלישיב על הנושא, אך הוא מסרב להיזקק לעניין. אפילו הרב עובדיה מתחמק מזה (כאן יש באמת להרים כפפה ולשאול, האם ישנם נושאים שבאמת אין לנו כח להרים, ורק ביאת משיח תפתור את הבעיה, וגזרה היא שעד ביאת גואל צדק לא נוכל למצוא היתרים, או שהדבר הוא רק בגלל 'פחדנות' של פסיקה ושראוי מדינא היה להיזקק לכל שאלה. בעיית תרומת האיברים כידוע חמורה מאוד בא"י במיוחד. אולי באמת אין פיתרון הלכתי?). כך שאין מה לעשות, רוב פוסקים מוחלט מתנגד לעניין. אני חושב שהנגיעה במיסטיקה (תחיית המתים בלי איברים, וכד') אכן משחקת תפקיד גם בפסיקה וגם במעשי הציבור (התנגדויות אלימות לנתיחה וכד'). מעבר לאיסור שיש בדבר אנשים מרגישים את ה"בשר החי" של המת כאילו הוא זועק כנגד הדבר.

ג. בשטח, המציאות מרה מאוד. ישנם קניבלים לא מעטים המשחקים בגופות, וא"א לסמוך על מה שקורה במכון אבו כביר (הסיפור על פרופ' הס הם רק קצה הקרחון). הגדר של "פקו"נ לפנינו" קשה מאוד לשמירה : האם כדי לתפוס רוצח מותר לחלל גופה? אמנם במקרה של מחלה וכד', כשבאמת יש חשד למחלה נדירה ונתיחה עשויה לעזור, יש לדון לאור הפוסקים דלעיל. בכל אופן חוששני שהכנפיים גדולות מהקן במקרה זה.



רב סיינפלד,
זה אמנם לא נושא האשכול, אבל דומני שצורת הפסיקה של שרטוט המטרה סביב לחץ שווה אשכול בפ"ע (ואולי כבר דנו בכך?). הדבר בולט מאוד אצל הרב גורן, שמסמן מטרות ואז מניע את כל המרכבות ההלכתיות שלו (ויש לו הרבה כאלה) כדי להגיע למחוז חפצו. ההיתר שלו ללימוד רפואה לכהנים מהווה פסיקה שכזו. דווקא אצל השרידי אש לא ראיתי שזו צורת פסיקה, ודעה זו בנושא גופות מהווה הפתעה בשיטת הפסיקה שלו. תוקן על ידי - mcahn - 24/05/2006 2:32:49

מאכ

הבעיהשל רבים מהפוסקים אינה קשורה כלל למיסטיקה, אלא לאמון ברופאים!
ישנה תביעה לנוכחות רב בפועל ושיתופו,  (- ע"י נוכחות מתמדת של גורם רבני בבהי"ח), בקביעת רגע המוות, ישנו חשש מיד קלה על ההדק.
אמנם המוסדות הרפואיים אינם מוכנים - הם טוענים להפרדה מקצועית, וכי אין לאנסטנציות חוץ רפואיות להיות נוכחים בתוך ההליך הרפואי.
זהו סלע המח' ומקור הבעיה לרבנים רבים!

קאהן, האם לא היה מקום לצפות מהפוסקים המתחמקים שיוציאו איסור על שימוש בשרותי רפואה? האם זה לא גרע מחילול ה' של שימוש בחשמל בשבת?

YMY

תלמיד
מסכים לכל מילה.
מודה ועוזב

תלמיד
לשנות אפשר הכל, ותמיד, אבל אני מניח שבנושא רצח הפוסקים מקבלים רגליים קרות לפני שהם מתירים. זה לא רק עניין חרדי - כאמור, גם בציבור הדת"ל, לא השתכנעתי שיש מגמה להתיר, להיפך. הנושא כבד מדי מכדי להעמיס עליו את סוס הקידמה והמודרנה ההלכתית. ואולם, ההימנעות מלדון בעניין צריכה עיון, ויש מקום לאמרתו של הגרי"ס על הרב שמתיירא מלפסוק, שמי יפסוק אם לא אותו שמתיירא.

בעל,
לא הבנתי מדוע לא לדרוש ברופאים. הצביעות בקשר להליכה לרופאים אל מול האמונה נידונה כבר בפורום, אך יש הבדל בין הליכה לרופא, אפילו אם אתה לא סומך עליו, לבין ההרגשה שהוא יקבע את גורלך לקץ הימין, ושמא אולי לא תקיץ בגללו.
מה כוונתך בהשוואה לחשמל בשבת?

קאהן
החזו"א טען שבשימוש בחשמל בשבת יש חילול ה' שהשבת שלנו תלויה במחללי שבת.< br>אני טוען שלפי"ז ה"ה ברפואה, אא"כ נניח שכל הרופאים שהצבור החרדי פונה אליהם אכן נתחו גויים
בלבד ויש להם אישור מרב מוסמך על כך. אישית, אני שאלתי בזמנו את הרב שפירא ויש ברשותי כרטיס של אדי. תוקן על ידי - בעלבעמיו - 24/05/2006 10:38:48

בעל
לדעתי אין קשר בין חילול ה' של חשמל בשבת, שהוא עניין עקרוני-פוליטי, שעליו אפשר להתווכח, לבין רפואה. הרופא המצוי לקח קורס בפתולוגיה אבל הידע שלו לא בנוי מאותם מתי ישראל שהוא ניתח (הדתיים אגב לא מנתחים יהודים, ורק רואים. הפקולטה בירושלים מרשה את זה. אני מניח שגם פקולטאות אחרות). כך שהקשר עקיף מאוד מאוד, אם בכלל.
העניין של תרומת איברים וקביעת רגע המוות הוא, בהשאלה מלשון הרב ליכטנשטיין לגבי שמיטה, "טרגדיה הלכתית", אך אני לא רואה לה פיתרון. פוסק "מודרני" כגון ר"מ פיינשטיין, ובעקבותיו למשל הרב הרשל שכטר, שאיש לא יטען שהם "פרימיטיביים", משעבדים עצמם לקביעת רגע המוות לפי "הדם הוא הנפש", ורואים בדם את מקור החיים. אני בטוח שהם לא באמת חושבים שזה לא תלוי בגזע המוח, אך הלכתית הם בפלונטר. איש ההלכה רואה את מקורותיו כיוצרות מציאות, ובספק רצח הוא יהסס מאוד עד כמה לשלב את המציאות המודרנית.

פסק הרב שפירא הוא אכן להתיר. העירו לי באישי כי גם הרב רבינוביץ', בהגבלות מסויימות. ובכל זאת אפילו בין הפוסקים החרדים שאינם מן היענים, בעלי אומץ הלכתי, ממש קשה למצוא היתר. אם אתה מרגיש טוב עם ה"אדי", יש לך על מי לסמוך, אבל לעשות זאת דרך לרבים, לצערי לא נראה לי אפשרי.