נמצאה הנוסחה להפחתת הפשיעה

 לאחר שאולמרט התבטא בדבר הצורך להלחם בפשיעה .
 ולאחר שהמשטרה עצמה קשורה לפשע המאורגן .
 אין כנראה ברירה אלא לאמץ את הפתרון הגאוני . 

  http://news.walla.co.il/?w=//913333

 המסקנה של לויט מדהימה או מזעזעת, תלוי את מי שואלים. "במשך שנים ניסיתי להבין מדוע הפשיעה ירדה", אומר לויט. "וכשיום אחד ראיתי במקרה את הסטטיסטיקות על מספר ההפלות זה גרם לי לחשוב שאולי הן חלק מהסיפור. הלכנו וחפרנו והוצאנו עוד נתונים ובחנו אותם ואז הכל התחיל ליפול למקום".

ב-1973, לאחר שהפלות היו אסורות בכל רחבי ארצות הברית מתחילת המאה, ביטל בית המשפט העליון את האיסור בפסיקת "רו נגד ווייד" התקדימית. בשנה הראשונה לאחר הפסיקה, גילה לויט, בוצעו בארצות הברית 750 אלף הפלות (או הפלה אחת לכל ארבע לידות). בשנות ה-80 הנתון הגיע ל-1.6 מיליון הפלות בשנה (הפלה לכל 2.25 לידות). רוב הנשים שביצעו את ההפלות הללו היו נשים לא נשואות, לא בוגרות או עניות. על פי לויט, "לילד הטיפוסי שלידתו נמנעה בשנים הראשונה לביטול האיסור על ההפלות היה סיכוי גדול ב-50% לחיות בעוני. בנוסף לכך סיכוייו של ילד דמיוני זה לגדול עם הורה אחד בלבד היו גדולים ב-60% לעומת ילדים אחרים". שני הגורמים האלו, הוא מסכם, הם בין הגורמים החזקים ביותר המנבאים עתיד פלילי.

במלים אחרות: פסיקת בית המשפט העליון של ארצות הברית מנעה את לידתם של מיליוני פושעים פוטנציאליים. "בתחילת שנות ה-90, כאשר הגיעו בני דורם לסוף שנות העשרה שלהם - השנים שבהם גברים צעירים מגיעים לשיא פעילותם הפלילית - החל לרדת שיעור הפשיעה", כתב לויט במחקר שפירסם ב-1999.

בניו יורק, קליפורניה, וושינגטון, אלסקה והוואי שבהן הותר לבצע הפלות שנתיים לפני פסיקת "רו נגד ווייד", הראה לויט כי שיעורי הפשע האלים החלו לרדת לפני שאר 45 מדינות האיחוד. בין 1988-1994, גילה לויט, שיעור הפשיעה האלימה במדינות הללו ירד ב-13% בהשוואה למדינות האחרות. בשנים 1994-1997, ירד שיעור מעשי הרצח ב-23% יותר מאשר במדינות האחרות.

הירידה בפשע בשאר ארצות הברית הגיעה בדיוק שנתיים לאחר מכן. היא התרחשה בו-זמנית בכל רחבי היבשת, נתון שמהווה חיזוק נוסף לטענתו של לויט כי יוזמות שיטור מקומיות לא השפיעו על ירידת שיעור הפשע. כמו כן, הוא הוכיח כי במדינות ששיעור ההפלות בהן היה גבוה בשנות ה-70, ירד שיעור הפשע האלים בצורה ניכרת. במקומות שבהם היה שיעור הפלות נמוך יותר, נרשמה ירידה מתונה יותר בפשיעה.

תלמיד,
אל נא תגרור אותי לדיון על איסור הפלות. אני העליתי הצעה לרצוח את כל העולם חוץ ממני (ודאי תבין שדעתי היא שהדבר ראוי ואף מצווה). אני רק רוצה לדון האם זה יוריד את שיעור הפשיעה? כמו כן ברצוני לדון בהצעה לרצוח את כל יושבי בתי הכלא, וכנ"ל. כך בערך נראה הדיון שלך, אבל לא אפריע לך לדון ברציחה לשם תועלות שונות, בהנחה שאין איסור לרצוח. בהצלחה.
מיכי

מיכי,

נדמה לי שתלמיד מבקש לדון באמצעי מניעה.
האם גם לקיחת גלולות הורמונליות, לצורך מניעת עיבור, היא רציחה בעיניך?
(אם תגיד לי, שאין זו רציחה, אבל בהחלט סוג של התעללות גופנית ונפשית בנשים, אני אאלץ להסכים. אבל דומני, שלא בזה הדיון כאן, ובכל מקרה ישנם עוד אמצעי מניעה בעולם.)

 מיכי ואמשלם

  ממש לא מעניינת אותי הצורה לתכנון הילודה , וגם לא הדרך לסלק את הפושעים ( כל העולם חוץ ממיכי או יושבי בתי הכלא או הפינגווינים באנטרטיקה )

  השאלה שברצוני לדון בה היא האם הפתרון להנמכת שיעורי הפשיעה נעוץ בצמצום הילודה של ילדים שיגדלו בעוני , או השקעה מסיבית בחינוך . 

  ברור שפתרון בדרך של צמצום ילודה הינו זול ואילו השקעה בחינוך הינה דרך יקרה מאד . אולם לטווח הארוך, כאשר השכבות המבוססות אינם מביאים ילדים לעולם , והעולם המערבי ניצב בפני בעיה של הזדקנות האוכלוסיה , ולא יהיה מי שישלם את הפנסיות של הציבור המתבגר . האם לא כדאי יותר לעודד ילודה בשכבות חלשות ולהשקיע בחינוך הילדים כדי שיווצר דור המשך , ( בלא להכנס לשאלה הדמוגרפית היחודית למדינת ישראל )

  אני מבקש מאותם משתתפים שיש להם את הידע המתאים לתרום ממנו לאשכול .  

תלמיד,
אני חוזר ומתעקש להבהיר: אם כוונתך לתכנון ילודה (אמצעי מניעה או הסברה), יש מקום לדיון. ואם כוונתך להפלות אז אני חוזר על הצעותיי. אי אפשר לדון בקור רוח בהפלות לשם מניעת פשע, גם אם תבהיר את הנחת היסוד שלך (שלדעתך זה מותר), בדיוק כמו שלא הייתי דן ברציחה המונית לשם אותה מטרה, גם אם מישהו היה מציב זאת כשאלה היפותטית בהנחה שרציחה היא מותרת.

באשר לידע שאתה מצפה לו, לא הבנתי. האם כוונתך לידע הסטטיסטי בדבר הקורלציה בין מצב סוציואקונומי לבין פשיעה?
די ברור שאם אחוזי הפשיעה בקרב אוכלוסיה כלשהי הם גבוהים, אז מניעת ילודה באותה אוכלוסיה תקטין את אחוז הפשיעה הכללי. אגב, מניעת ילודה בכל אוכלוסיה תקטין את שיעור הפשיעה (המוחלט. לא האחוזי). זוהי טאוטולוגיה. אז מה שנותר לדון הוא רק בשאלה הבנאלית האם ישנה אוכלוסיה כלשהי שבה הפשע נפוץ יותר. זוהי שאלה אחרת לגמרי ממה שנראה מדבריך, ולא ברור לי הקשר שלה לפורום. כדאי לך כדאי לשאול זאת בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
(ראה אשכול של בי.טי. על חיים חוצניים - שם עסקנו במשמעות והרלוונטיות הדתית של עובדות).
מיכי

מיכי

קשה לי להבין על מה יצא קצפך. לצערנו או לא , ישנם בעולם אי אלו אנשים שאינם רואים בהפלה רצח. וזה שאינם רואים בהפלה רצח , אינו בגלל שהם סבורים שהפלות זה דבר מועיל , אלא בגלל שאינם רואים בעובר יצור שעליו חל האיסור לרצוח. אותם אנשים , שבלאו הכי אינם רואים בהפלה רצח, מרגישים חפשיים לדון גם בנזקים ובתועלות של מדיניות כזו או אחרת ביחס להפלות. בודאי שאין טיעון מן התועלת יכול להיות מרכיב בדיון עקרוני על מעמדם של עוברים , אבל בין אנשים שמסיבות אחרות אינם רואים בהפלה רצח , בוודאי שהצגת תועלת כזו כמו צמצום הפשיעה , היא משמעותית.

תלמיד,

מחקרים עולמיים (וגם בישראל) מראים שיש התאמה בין רמת השכלת האישה לבין מיעוט ההולדה שלה. אין לי מושג מה אומרים מחקרים (או אם נעשו כאלה) לגבי היחס בין השכלת נשים לפשע.

הפלת עוברים בהלכה (חליל הקסם)
http://hydepark.hevre.co.il/hydepark/topicarc.asp?topic_id=1572528

סיכום: א. אם הסיבה לפשיעה מוגדלת היא ילודה מוגדלת ב. ואם אין איסור בהפלה ג. אזי הפלות מתוכננות או אפילו מחוייבות חוק הן פתרון להקטנת הפשיעה. נראה לי שזה טיעון תקף. לוגית. אמנם, כפי שהעיר מיכי, יש לדון על כל אחת משתי ההנחות. האם באמת הסיבה לפשיעה היא הילודה ולא דבר אחר? האם באמת אין איסור בהפלה? מהו האיסור כבר נידון כנראה בלינק שלונקק כאן. ויש גם לדון על ההבטים השונים שצרפו אחרים. למשל, שחבל לוותר על ילודה גבוהה בגלל תועליות אחרות שבה, כגון חיזוק האוכלוסיה הלא איסלמית, או הבטחת מי שיפרנס את הקשישים לעתיד, אותנו. *** הבעת דעה אישית: נראה לי שדיון בזיקה בין ילודה גבוהה לבין בעיות חיברות מצריך ידע שאין לי. מה שאני יכול להציע הוא מחשבות של סוציולוג של כורסה. ויש לי פחות אמון בעצמי בתור סוציולוג של כורסה מאשר, נניח, אנתרופולוג של כורסה. אבל נראה לי שיש שתי נקודות שכדאי להצביע עליהן. א. מהי ילודה גבוהה? שני ילדים. שמונה ילדים? עשרים ילדים? מרחק של פחות משנתיים בין ילד לילד? מספר ילדים מעבר ליכולת הכלכלית של שני הורים עובדים לקנות לכל אחד לבן, או מחשב נייד? נתתי דוגמאות קיצוניות, אבל נראה לי שצריך לדון בגבולות. יש לזכור כי בתקופות מסויימות של ההיסטוריה, עד המאה העשרים כנראה, ילודה גבוהה, כלומר ששה ילדים לכל הפחות למשפחה, היה הדבר היחיד שהבטיח הישרדות לאותה משפחה, כי רק מחצית היו נשארים בחיים עד לגיל שבו יכלו להיות הורים. ב. האם הדרך להתמודד בפשיעה היא להבטיח שפע לבני החברה, או לילדים? האם יש איזה שהוא שפע שהבטחתו יכולה למנוע פשיעה? נראה לי שהדרך למניעת פשיעה היא 1. מערכת חינוכית. 2. מערכת ענישה כמובן, מצבי לחץ מגבירים תופעות פתולוגיות, ולכן "יותר מדי ילדים" יכולים לתרום למצב הזה, הן ברמת הפרט והמשפחה והן ברמת הקהילה, השכונה והעיר. אבל, שוב, כמה הם יותר מדי? ועוד שאלה למחשבה: האם החברה אינה יכולה או חייבת להרשות לעצמה להשקיע בטיפוח המשפחות הגדולות, בין על ידי סיוע נרחב מכאן, ובין על ידי מערכת חינוכית מכאן, כדי להפיק תועלת מן הילודה הגדולה במקום לנסות לצמצם אותה? ואולי זה כמובן בלתי אפשרי. (מסתבר שהשאלה האחרונה רק מוכיחה שאני איני אפילו כלכלן של כורסה). שומר פיו ולשונו שומר מצרות נפשו