יש סיבה לעשות רעש מהשואה השקטה ?

זרמים חרדיים ודתיים מדברים לא מעט על "השואה השקטה", ההתבוללות ההמונית של היהודים במערב.

למי התרחשותה של השואה הזו מפריעה בעצם ?  ליהודים המתבוללים עצמם - ודאי שלא.

האם מבחינה הלכתית ההתבוללות מהווה אסון ? לכאורה נראה ההיפך הגמור. אם יהודי מתחתן עם גויה ומוליד ילדים לא יהודיים - הילדים האלו יוכלו אולי לעמוד בקריטריונים של "שבע מצוות בני נוח", זאת לעומת הסיכוי הקלוש מאוד שאם היו נולדים יהודים לאם יהודיה היו מקיימים תרי"ג מצוות. במילים אחרות, ההתבוללות ממעיטה את מספר העבירות בעולם, ואולי כך ממעיטה, על פי הקבלה הלוריאנית, בניצוצות הכלואים בקליפה.

גם אם הילדים נותרים יהודים מהבחינה ההלכתית, אך הופכים לגויים גמורים מבחינת זהותם, הרי הדבר רק מגדיל את חזקת "תינוק שנשבה" שלהם, ולכאורה מהווה שיפור מצבם מבחינת ההלכה לעומת היותם יהודים חילוניים רגילים.

אבל לסכנה האמיתית נחשבת כמובן הסכנה הדמוגרפית - ההתבוללות לכאורה צפויה להביא את העם היהודי להצטמקות עד היעלמות. אלא שגם החשש הזה מופרך מהיסוד, שהרי בעם ישראל קיימים זרמים חרדים ודתיים מודרניים, שקצב גידולם, בפרט זה של החרדים, מהיר מאד.    אם לא תתחולל התפקרות המונית כמו בעבר, יש לצפות שבתוך שני דורות לכל היותר יהוו האורתודוקסים מחצית מבני העם היהודי.  זו ממש פנטזיה מבחינת האורתודוקסיה, לא "שואה שקטה".   כך ייצא שהעם היהודי, עוד שני דורות, לא רק שלא יצטמק לעומת מימדיו כיום, אלא שאף יהיה במצב שבו מרכיביו העיקריים יהיו אדוקים, מה שיבשר צפי של גידול דמוגרפי מהיר בדורות שלאחר מכן.

כמובן שהתחזית די מגוחכת מכיוון שהיא מתעלמת מהפכפכותה של ההיסטוריה, מאפשרות של קטסטרופה חלילה כמו בשואה או של שינויים דתיים קיצוניים כמו בתקופת ההשכלה או בהתפקרות עולי המזרח, אבל הרי תחזיות דמוגרפיות מסוג זה, כמו זו שמוצגת בתרשים המפורסם על שיעורי הגידול אצל האורתודוקסים, הרפורמים והקונסרבטיבים, הן הרי הבסיס לדיבורים על "השואה השקטה".

מי כן צריך להיות מודאג, אפילו מודאג עד עמקי נשמתו ? קונסרבטיבים, רפורמים, חילונים שמייחסים ערך לזהותם היהודית וכל מי שסבור שיש חשיבות לכך שקבוצת הרוב בעם היהודי תחזיק בערכים חילוניים ליברליים.


תוקן על ידי - בוקר_טוב - 31/05/2006 21:03:22

כמה שואות עוברות על עם ישראל (שחייליו יודונאצים) בזמן האחרון, ירחם השם.

ממללא,

שואות כנראה עוברות רק על עם ישראל
ירחם השם איך ביטוי שהיה מוקצה עד לזמן האחרון, הפך לנורמטיבי ומקובל, תראה מה זה אף אחד לא מתנפל עליך ודורש התנצלות סליחה ומחילה....

נדב

אבל עדיין לא ברור למה השקפת עולם אורתודוכסית חייבת לנעול אדם על עמדה מסויימת ביחס לשאלה השבטית. לא ערכתי סקר אצל חילונים , אבל אני מניח שאצלם הזיקה (במידה וזה בכלל מעניין אותם) נקבעת יותר על ידי מאפיינים תרבותיים ממשיים, שכוללים אולי גם אלמנטים של מסורת ופולקלור כמו בר מצוה וצום יום כיפור , מאשר על פי איזה "חלויס" הלכתית שאין לה ביטוי חי במציאות. וגם לגבי הדוגמה הזאת שהבאת מהתנצרות , נראה לי שזה יותר קשור לאיבה היסטורית ולעניינים לאומיים , מאשר לפגם הדתי שבכך. הרי יש סובלנות הרבה יותר גדולה כלפי מי שהולך לעבוד עבודה זרה בהודו , מאשר כלפי מי שמתנצר , כי עם ההודים אין לנו בעיה כעם. 

לפעמים נשמעים טענות על כך שאנשים שבברית המועצות תמיד ראו את עצמם כיהודים והסביבה תייגה אותם כיהודים , מופתעים לגלות שכאן יש ספק ביהדותם. לא נראה לי שיש באמת איזה קונצנזוס בעם היהודי לגבי כך שהנורמה הדתית קובעת את ההשתייכות השבטית. ואם כן , למה שיהודי אורתודוכסי לא יוכל לעשות הפרדה בין מה שקובע לעניין השבטי לבין מה שקובע לעניין ההלכתי? למה כל המלחמות האלה בעניין מיהו יהודי?

השאלה היא כמובן לשיטתך (שאני מסכים לה) שההלכה אין לה קשר לשאיפות שבטיות.

ממללא -

[לא מזמן, שמעתי את המשוררת חוה פנחס כהן מדברת על כך, שאין "לנו" שפה לתאר את מה שעובר "עלינו" בתקופה האחרונה (היא התיחסה לארועים הפוליטיים של ההתנתקות והשפעתם על העם היהודי היושב בציון). היא הוכיחה את טענתה לענ"ד, לפחות לגבי עצמה, בכך ששבה וחזרה על ביטויים שואתיים. האמנם אין מילים יהודיות/עבריות/ישראליות לתאר כאב, משבר ומצוקה, זולת המילה "שואה"?!]

תוקן על ידי - אמשלום - 01/06/2006 7:56:14

אני מצטרף לדבריו של צ'וטאנג, למי שאכפת מהאחים והאחיות שלו ורואה בהם בנים של מלך "בני בכורי ישראל" בהחלט צריך להיות אכפת לבלתי יידח ממנו נידח.

מעניין אם החילוקים החכמים והמחוכמים של יהדות שבטית - הלכתית עברו בראשו של עזרא הסופר במלחמתו נגד ההתבוללות או לא...


כ"כ הריני בא למחות כנגד המוחים אודות השימוש במונח שואה, נכון וקולע הגדיר זאת בוקר טוב כ "שואה שקטה".

(אלא מאי ? זכות השימוש בטרמינולוגיה  של השואה שמורה בימינו רק לענינים שמאלנים ואנטי יהודיים...)

בכלל אני לא מזדהה עם כל אותם גורמים המקדשים את השואה בקדושה שאין למעלה הימנה, עד שאי אפשר ללמוד ולהסיק ממנה לקחים.
אדרבא, השימוש במונח של שואה הוא נכון וצודק כדי לזעזע, ויש בזה תיקון לשואה שאחד מגורמיה היתה ההתבוללות. 
תוקן על ידי - הבאבא_תור - 01/06/2006 8:07:12

באבא,

א. יש הבדל בין לימוד מן העבר ו"שימוש" בזכרון לשם השתפרות ותיקון העתיד, לבין זעקת "שואה" על כל שבר ומשבר, באופן חסר פרופורציה (מימין, משמאל, מלמעלה ומלמטה).

ב.  "אחד מגורמיה היה ההתבוללות" - אתה מתכוון בודאי, בנוסף לגורמים אחרים, כגון הציונים, ההומוסקסואלים, הרפורמים, האדמו"רים החסידיים, המהגרים היהודיים לארה"ב, השחורים באפריקה וגידול החסה בשדות העמק. גורם שולי לחלוטין הוא האידיאולוגיה הגזענית של הנאצים.

א.בסדר, נניח שיש הבדל. לטעמי השימוש במונח שואה בנידון דידן הוא נכון וקולע ביותר, ואין מקום לזעקות המחאה שניסיתם לעורר כאן.

ב.מרת אמשלום, תראי.
אמנם אני יודע שכל ניסיון לחשב חשבונות שמיים בימינו גורר אוטומטית זעקות שבר ומחאה למיניהם, אולם נקודת המוצא שלי בתור יהודי דתי מאמין היא שאם קרו / קורים לאדם ארועים ומקרים קשים עליו לנסות לעשות חשבונות שמיים.
זאת לא המצאה שלי !!! זאת המצאה של חז"ל לפיה הייסורים נועדו לעורר את האדם לתשובה ולתקן את מעשיו, אם יש לך / לכם בעיות עם הגישה הזאת את / אתם מוזמנת / מוזמנים לבוא בתלונה לתושבע"פ.

את כמובן מוזמנת לנסות לעשות צחוק מן העניין ולנסות לתלות את השואה בסלט המקולקל שעשה להיטלר קלקול קיבה, ובדרך זאת להתחמק מחשבון נפש, חשבון נפש שעלול להיות לא נוח לגורמים מסוימים, אבל אני בהתאם לנקודת המוצא שלי שהברתי לעיל רואה בהתבוללות גורם (שימי לב שגם דייקתי "אחד מהגורמים", ואני מקווה שיהיה בדיוק הזה כדי לסתום פיות המקטרגים והמעליזים) לשואה. תוקן על ידי - הבאבא_תור - 01/06/2006 8:32:36

באבא,

"נקודת המוצא שלי בתור יהודי דתי מאמין היא שאם קרו / קורים לאדם ארועים ומקרים קשים עליו לנסות לעשות חשבונות שמיים."

אני מסכימה לכך (אולי בתוספת של "חשבון נפש" ל"חשבונות שמים"). אני מאמינה, שחשבון יש לעשות בחכמה ובהגיון ראש ולב, ולא מתוך היסטריה ואיבוד פרופורציות.

בסדר, מקובל (גם התוספת שלך).

רק הבעיה היא שההערה שלך עקרה, אוטומטית כל ניסיון לערב את השואה יוגדר ומוגדר כ "היסטריה וחוסר פרופרוציות".