| נשלח ב-7/6/2006 23:42 |
 |
| |
פרו ורבו - להביא לימות המשיח
"כאשר רבי עקיבא יוסף שלזינגר מירושלים הדפיס את ספרו 'בית יוסף החדש', הוא יצא לחדש שיש מקומות שאפשר להקל בחרם דרבינו גרשום לשאת אשה על אשתו. כשיצאו עוררין שהתקיפוהו קשות הוא פנה לרבי שמואל (-הלר) כי שמע שיש בידו מסורת בענין זה. רבי שמואל השיב במכתב על שתי מסורות שקבל מרבי ישראל משקלוב בשם הגר"א: 'כי שמעתי כמה פעמים מאת כבוד הרב הגאון החסיד כקש"ת מו"ה ישראל בעהמ"ח ספר פאת השלחן זצוק"ל אשר שמע מאת הגאון האמיתי מוה"ר אלי' מוילנא זיע"א, כי אם היה עולה בידו שני דברים, היה מבטל תורה ותפילה ומסבב מעיר לעיר, והם: א, לבטל חרם דרבינו גרשום בענין שתי נשים, כי בזה יהיה התקרבות הגאולה (עי' יבמות ס"ב ע"א 'אין בן דוד בא עד שיכלו כל נשמות שבגוף'), והשני הוא שישאו הכהנים ידיהם ויברכו ברכת כהנים בכל יום, ובזה לא ביאר טעמו". [קולמוס גליון 38 עמ' 14].
האם ניתן אכן להאמין שדברים אלו יצאו מפי הגאון מוילנא?
ניתן להתייחס כאן לכמה קשיים, האם רבינו גרשום לא ראה את הגמרא ביבמות? אני מבקש גם לא להיכנס כאן לנושא שנטחן כבר עד דק בפורום זה, זכויות האשה, הטענה ידועה ומכפילה את התמיהה הנ"ל פי כמה וכמה.
ברצוני להתייחס כאן בעיקר לסיבה המובאת מהגמרא ביבמות. האם יתכן לחייב ע"י זה להרבות בנים ובנות כמה שיותר.
אין צורך לפרט כמה קשיים כרוכים בהבאת כל ילד לעולם, קשיי גוף ונפש, צער גידול בנים... האם המטרה של ריקון אותו אוצר ששמו 'גוף' חשובה מכל הלכות גידול בנים כראוי וכיאות?
במה דברים אמורים?
לא סוד הוא שמשפחות רבות נמנעות מלהשתמש באמצעי מניעה בעיקר בשל טענה מעין זו. לא שאני מאמין להם, די באותו יצר קמאי לפרות ולרבות שישתלט על שיקול דעתו של הבעל, או לחילופין התמכרות של האשה לתקופת ההריון והלידה מתוך יאוש ורפיון ידיים מעבודות הבית ברוך הילדים.. (וביודעם ומכירם קאמינא, לפחות שנים כאלו אני מכיר), או כל שיקול קצר רואי מעין זה, כדי לבנות השקפת עולם 'מוצקה' בדבר החובה להרבות בילדים.
לענ"ד רק בגלל אותם שונאי דת העוינים כל ילד חרדי שנוסף, נוצר מצב שמנסים רק לעודד הילודה עד מעבר לגבול היכולת.
כמדומה שממוצע הילדים במשפחה החרדית היום כפול מהממוצע מזמן הגמ' עד כמעט לימינו.
לו היתה הכונה ל'גוף' הגשמי, היינו כבר מזמן עמוק בימות המשיח, אין צורך לפרט את מצב בריאותם של הורים למשפחה בת 17 נפשות ומעלה...
(דברי הגמרא ביבמות צריכים תלמוד וקצר המצע מהשתרע, בכל מקרה אין מצוה זו 'יהרג ואל יעבור').
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-7/6/2006 23:51 |
|
| |
לא ברור לי עניין הגמרא ביבמות לכאן. הדעת נותנת שאם ישאו מחצית הגברים בחברה את כל הנשים (שתי נשים לגבר), תיוותר המחצית האחרת ברווקותה, ומספר הילדים (והנשמות שבגוף) לא ישתנה.
|
|
|
|
| נשלח ב-8/6/2006 01:02 |
|
| |
ירו_שלמי:
ממוצע לידות לפני מאה שנים ויותר במשפחות יהודיות דומה לזה של היום. הסיבה למה שזה נדמה שזה חצי, האו בגלל שיעור התמותה הלא יאומן של הילדים. אפשר לבדוק רשימות שלפני מאה שנים ויותר כל שנה יש לידה, ולפעמים כמעט כל שנה יש מיתה של ילד קטן בגיל 1-3.
|
|
|
|
| נשלח ב-8/6/2006 01:20 |
|
| |
ירושלמי,
א. האם מטרת האשכול היא בירור דברי הגר"א (המיוחסים לו),
או בירור הנושא של רבוי ילודה והציטוט הוא היכי תימצי לכך? אם כך עדיף לחדד את השאלה ולהרחיבה מיסודה: בגדרי מצוות פו"ר בזה"ז כמה מתי למה ושאר שאלות מנחות
ב. כך או כך, קשה בעיני הערכתך הסוצילוגית כאילו נימוק גאולי-מיסטי הוא המנחה את המרבים בילדים - פשוט נ"ל לא תיאור משקף, אך אשמח לשמוע הערכה כמה אחוזים ובאילו חוגים מרבים ילדים מסיבה זאת
ג. מלבד זאת יש לי תחושה שנושא זה נדון בעבר (לינקזעאצר?)
|
|
|
|
| נשלח ב-8/6/2006 08:28 |
|
| |
בפירוש שמעתי את הטעם הזה ממספר מקומות.
אני לא מבין את הגר"א הלא אם גבר ישא מספר נשים ייותרו יותר רווקים בעולם, מספר הילדים לא יעלה אולם יהיו גברים פנויים ומה הרווחנו?
|
|
|
|
| נשלח ב-8/6/2006 08:32 |
|
| |
מעניין שהרצון להחזיר את ברכת כוהנים שתהא בכל יום,
מיוחס גם לבעל שו"ע הרב...
|
|
|
|
| נשלח ב-8/6/2006 11:39 |
|
| |
האם הסוגריים המפנים לגמרא ביבמות, היו במקור?
ואולי סיבה אחרת להתקרבות הגאולה באמצעות ביטול החרם?
ועוד הערה: יתכן קשר בין שתי התקנות. ברכת כהנים אינה כוללת ברכת פרי בטן או פריה ורביה, בניגוד לשאר הברכות שבתורה (כגון בחקותי, כי תבוא, וברכות האבות)
|
|
|
|
| נשלח ב-8/6/2006 12:02 |
|
| |
אלוקים ברא את עולמו שהנקבה תהיה המין החזק. צאו ובדקו אם אני לא צודק.
איך הזכרים מתמודדים עם מחלות כגון השפעת. כח השרדותה של האשה גבוה יותר מאשר של הגבר. לכן גם יש יותר אלמנות מאלמנים. התמותה בתוך הרחם
של הזכר גבוה יותר. וכן בינקותם ובילדותם. הנקבות שורדות יותר תוסיפו לזה את המלחמות, תאונות עבודה, אתגרים ספורטיבים והסתכנות מיותרת ולא מיותרת.(האשה אומנם חזקה יותר אבל לא טיפשה) כפועל יוצא מזה תמיד היו ויהיו יותר נקבות מזכרים בעיקר בגילאים של הנישאים. ולכן אין למהר ולפסול את רעיונו של הגאון. מבחינה ביולוגית. אני לא מדבר על הבחינות האחרות למרות שאני בטוח שהרבה מאנשי הכולל היו שמחים על שתי משכורות של מורה מאשר על אחת.
|
|
|
|
| נשלח ב-8/6/2006 13:19 |
|
| |
עד שיכלו הנשמות שבגוף
נברר מה פרוש הנשמות שבגוף. רש"י מסכת יבמות דף סב עמוד א
כלומר טעמא דפריה ורביה משום דרב אסי והאי כיון דנטלו על ידו מנשמות שבאותו אוצר ששמו גוף הרי קיים מצות פריה ורביה.
הדברים הבאים נכתבים בצורה חופשית ומבוססים על קבלת האר"י
יש אוצר נשמות שמתוכה יוצאים כל הנשמות של הנבראים- הגמרא קוראת לאוצר הזה. גוף כנראה מכיון שדברים נקראים על סופם.מאוצר הנשמות הזה כאמור יוצאים כל הנשמות. ולכן באיזה שלב אוצר זה יתרוקן.- יכלה. וכשזה יקרה חייב להיות תחיית המתים. אבל הבעיה היא כשאדם חוטא הוא
חייב לחזור בגילגול חדש לתקן את מה שהוא קילקל. ראה "זהר" פרש" משפטים
התהליך של הגילגול יכול להיות מספר פעמים רב. וממילא כתוצאה מזה לא יוצאות נשמות חדשות מאוצר הנשמות. ואוצר הנשמות לא כלה. ומשיח לא בא.
|
|
|
|
| נשלח ב-30/7/2009 20:21 |
|
| |
ובדרך הלצה, [לכבוד מוצאי הצום] ייתכן לבאר דברי הגר"א [כי בנשיאת שתי נשים מתקרבת הגאולה] עפי"מ שכתב מחבר אחד [הלא הוא א.ב. יהושע בספרו 'מסע אל תום האלף' שעוסק כולו בנושא זה, אגב, מומלץ לקריאה] כי לעתיד לבוא יתגיירו כל אומות העולם, וביניהם השימעאלים והערבים, שנושאים אשה ועוד אשה על אשת נעוריהם, וכאשר יראו כי ב'עם סגולה' אשר הסתפחו עליו זה עתה, לא נהוג לשאת אשה נוספת, ישלחו את כל נשותיהם הנותרות וילדיהם, ולא יתנו להם לא כתובה ולא מזונות, ומי זה יוכל לעמוד בדמעת אומללים אלו? ובודאי שאין חשוד 'מלך המשיח' לעשות כדבר הזה ולהתעמר בנשים רבות כל כך!!!
|
|
|
|
| נשלח ב-30/7/2009 22:31 |
|
| |
האם יש מקור קדום של עשיית דברים כסגולה להבאת הגאולה. הדבר נשמע מוזר מעיקרו. מה עשו בזמן הש"ס לקרב את הגאולה, למשל.
|
|
|
|
| נשלח ב-30/7/2009 23:06 |
|
| |
האם יש קשר בין נשיאת נשים לנשיאת ידיים?
כנראה שכשזה נוגע למיסטיקה הכל קשור.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-30/7/2009 23:30 |
|
| |
שועתק
ניסיון אחד להביא את הגאולה בש"ס
בבא מציעא דף פה:
אליהו הוה שכיח במתיבתא דרבי, יומא חד ריש ירחא הוה, נגה ליה ולא אתא. אמר ליה: מאי טעמא נגה ליה למר? - אמר ליה: אדאוקימנא לאברהם ומשינא ידיה ומצלי, ומגנינא ליה. וכן ליצחק, וכן ליעקב. - ולוקמינהו בהדי הדדי! - סברי: תקפי ברחמי, ומייתי ליה למשיח בלא זמניה. - אמר ליה: ויש דוגמתן בעולם הזה? - אמר ליה: איכא, רבי חייא ובניו. גזר רבי תעניתא, אחתינהו לרבי חייא ובניו. אמר משיב הרוח - ונשבה זיקא, אמר מוריד הגשם - ואתא מיטרא, כי מטא למימר מחיה המתים - רגש עלמא. אמרי ברקיעא: מאן גלי רזיא בעלמא? - אמרי: אליהו. אתיוהו לאליהו, מחיוהו שתין פולסי דנורא. אתא אידמי להו כדובא דנורא, על בינייהו וטרדינהו.
|
|
|
|
| נשלח ב-30/7/2009 23:45 |
|
| |
מסיפורי הצדיקים שקראתי בילדותי זכור לי על איזה מקרה שהאר"י כמעט הביא את הגאולה. תוכן המעשה כדלהלן :הוא אמר לתלמידיו לבוא מצפת לירושלים בערב שבת, והם ענו לו שהם צריכים להיוועץ בנשותיהם, ואמר שאם היו מסכימים בלי לשאול את נשותיהם היתה באה הגאולה!
[האם מישהו יודע אם הסיפור הזה מבוסס?]
נקודה למחשבה: האם היחס המשפיל לנשים מקרב את הגאולה, ואם כן, אז מדוע?
|
|
|
|
| נשלח ב-30/7/2009 23:46 |
|
| |
ירוחם, הרי כל התפילות מלאות מזה, אני לא מדבר על תפילה ובקשה אלא מעשי סגולה.
|
|
|
|
| נשלח ב-30/7/2009 23:55 |
|
| |
התפילות מלאות בזה נכון, -אבל הסגולה היא מי אומר את התפילות,- הרי את הסגולה הזו גילה אליהו ונענש
הרעיון בסיפור הזה- הסגולה לגאולה היא בתפילות הרגילות והבנאליות, ולא בכל מיני כתבים ומאמרים לא מובנים,
|
|
|
|
|
