יחוד אסור ר ק עם נשים יפות מראה?

בתשובות הגאונים שערי צדק (חלק ג שער ו סימן לח), מצאתי את התשובה הבאה מרב נטרונאי גאון:

"וששאלת: שהרבו אנשים ממקומות לקנות שפחות יפות מראה והם אומרים כי הם קונין אותן לעבדות
וחושדין אותם שהם קונין אותן לדבר אחר אם ראוי להניחם על החשד. ... יפרש לנו אדוננו.

כך ראינו שהיחוד עם נשים יפות מראה אסור, אא"כ הוא על פנים שהוזכרו וכבר מצאנו עיקר זה
במשנה (קדושין דף פ) לא יתיחד איש אחד עם שתי נשים אבל אשה אחת מתיחדת עם שני אנשים ומתיחד
אדם עם אמו ועם בתו וישן עמהם בקרוב בשר, הגדילו זה ישן בכסותו וזה ישן בכסותו, ונאמר בתלמוד על אשה אחת מתיחדת עם שני אנשים אמר רב יהודה אמר רב לא שנו אלא בכשרין אבל בפרוצין אפילו עם מאה לא תתייחד מעשה היה והוציאוה עשרה במטה. וכמו שאסור להתייחד עם העריות כך אסור להתייחד עם פנויה כמו שאמרו כשהזכירו מעשה אמנון עם תמר (ע"ז דף ל"ו) אמר רב יהודה אמר רב באותה שעה גזרו על הייחוד עם פנויה (סנהדרין א"ע כ"בא'). והשפחה שלב אדוניה גס בה וחזקה שהיא שומעת לדבריו קל וחומר שיש להזהר מלהתייחד עמה..".

שאילתי:

בפתיחת תשובתו השיב רב נטרונאי גאון: "כך ראינו שהיחוד עם נשים יפות מראה אסור", האין איסור יחוד עם כל אשה, בין אם היא יפת מראה, ובין אם היא אינה שכזו?



עולם הפוך אני רואה

שמא יש לפרש שאצל יפות מראה הכל פרוצין ואסור אף בעשרה.

ואולי באמת הכוונה כפשוטה? מדוע לא לקבל ששיטתו היתה שהייחוד אסור רק כשיש חשש למעשה עבירה?
מסתבר שהוא לא הקפיד על ייחוד עם זבוב באותו חדר, כרבותינו הצדיקים שבדור.
אגב, 'כלה נאה וחסודה' נחלקו הראשונים האם זה בגלל שבעיניו היא תמיד יפה, או שמא יש משום דרך ארץ לא לגנות מקח בעיני הקונה. ונפ"מ רבתא לענייננו.

ירוחם,
א-מחייה. אתה שופע מעשים והלצות כרימון.

ילמדנו רבנו, מדוע אין חשש למעשה עבירה כאשר האישה איננה יפת מראה? שמא כוונתך, שאם יתן דרור ליצרו עם אישה כעורה, הרי זו גמילות חסדים?

לא תמיד ההתיחסות לנשים יפות היה כמו היום בחוגים שלנו

אולי ההסבר - לפי מאמר חז"ל "בנות ישראל  נאות הן" - נדרים סו, א.

קודם כל, אני חושב שהתשובה האמיתית שרבנו ענה לשואל בשפתו שלו.

בדק,
אני לא חושב שזו לשון כוללנית, מכיוון שכבר בתחילת התשובה אמר שהוא מדבר על יפת מראה, וזה אריכות יתר לחזור על זה.

מאיר,
"כך ראינו שהיחוד עם נשים יפות מראה אסור, אא"כ הוא על פנים שהוזכרו"  מסתמא זה על מה שהוא מביא להלן. ייתכן שזה על משהו בשאלה, אבל היא לא הובאה בשלמותה.

ר' מיכי
כמו שכתבה שירה, בנות ישראל נאות הן אלא שהעניות מנוולתן, ומה יהיה אם כשהאדם יהיה לבדו (עם האישה) ויהיה פנוי לראותה, יבחין שרק העניות נוולתה ובעצם היא יפה? במילים אחרות, זה בלתי ניתן למדידה, וא"א לתת את הדברים לשיעורים

ירוחם,
חבל שלא הבאת את הגמרא, שבה היו בחורות שאמרו לבחורים תנו עיניכם ביופי שאין אישה אלא ליופי.

מיכי

 לא מתאים לך לומר שר' נטרונאי גאון לא ידע הלכה ! 

 נישט.

 אני חושב שיש כאן חוסר הבנה לשאלה.

 השואלים התכוונו לשאול על אנשים נשואים, שאין שם איסור יחוד כי אשתו משמרתו. וקנו שפחות יפות , והתעורר חשד כי הם קנו את השפחות למטרה לא ראויה , ( כנראה שהיופי היה עיקר המעלה של השפחות הללו ולא כושר העבודה ) . והשאלה היתה במקום כזה שיש חשד סביר האם הדבר מותר ,

 וענה להם נטרונאי גאון כי גם עם נשים יפות מותר להתיחד במסגרת ההלכה . כגון אשה עם שני אנשים או עם אמו וכו' .

כיוון שלשואל השאלה הציקה העובדה שבני עירו שוכרים לשפחות נשים יפות, והוא רצה להמציא איסור שלא קיים "איסור להחזיק בשפחה יפה". הזכיר לו הרב שאין ביופיה כלום בכדי ליצור הבדל, והן בכלל הנשים שדברה עליהן המשנה באיסורי ייחוד בלבד, ואין לנו להמציא הבדל בגלל חשדותינו ולהוסיף איסור "החזקת שפחה".

ע"מ שתשובת הרב תתקבל על לב השואל, הוא לא ענה לו בשלילת דעתו, אלא הסביר לו היכן כן קיים איסור (בייחוד).

דפל,
האם יצריך בנויים אחרת מאדם רגיל? שמא אינך בשר ודם, אלא משל אתה? כידוע, לפחות במחוזותינו אנשים נמשכים יותר לנשים יפות, ולכן החשש שייעשה מעשה עבירה עמהן הוא גדול יותר. אם אכן ייעשה מעשה עם נשים כעורות הוא יהיה עבירה באותה מידה, אבל הסיכוי שהוא ייעשה הוא קטן יותר.
לשון אחר: החשש שייעשה מעשה עבירה הוא סיכוי שמורכב ממכפלת הסיכויים הבאה:
(הסיכוי שייעשה מעשה) X (הסיכוי שהמעשה הוא עבירה). מכיון שהרכיב השני אינו שונה בין נשים יפות וכעורות (אלא אם נקבל את גישתו הליצנית של ירוחמשם), לא נותר לנו אלא להשוות את הרכיב הראשון.
והא ראיה (כדרכם של בעלי התוס' להביא ראיה שהשמש זורחת בבוקר מקרא ומגמרא), שאם לא היה טבע האדם כן, מדוע ירוחמשם הופך הופך את מעשה עבירה עם אישה כעורה מעשה מצווה. רק בגלל שהיא בגדר 'מת מצווה' עקב טבעו האכזרי של היצר הנ"ל.
ולאור הניסוח ההסתברותי שלי, כעת תראה דבר נפלא בביאור משנתו של ירוחמשם, ובמה הוא חולק עליי. עיקר טענתו היא הבאה: ככל שהסיכוי ברכיב הראשון גדול (=הסיכוי שנמשכים דוקא לנשים יפות) כך הסיכוי השני קטן (=ה'סיכוי' שמעשה עם נשים כעורות הוא עבירה). ולכן מכפלתם קבועה, והסיכוי להגיע לעבירה שווה בכל הנשים. וזהו ביאור דברי קדשם של חכמינו בהך אשכולא שממאנים להבחין בין נשים יפות לכעורות. הם מניחים שחז"ל ברוח קודשם חזו את תורת ההסתברות כולה על רגל אחת (ומה שלא בנו את ה'איירופלען' זה רק בגלל שלא בא להם לעשות זאת).
ואשריי שזכיתי לברר מקחם של הני צנתרי דדהבא.

_________________

מיכי

מיכי

האם החשד בייחוד הוא חשד לאונס? כנראה שלא. שהרי האיסור הוא דוקא במקום ובזמן שניתן לעשות מעשה ולא במקום ובזמן בו האשה אינה יכולה לצעוק.

אם כך, לפי דבריך יותר לאדם מכוער להתייחד עם אשה יפה. ואולי גם עם מכוערת שיש לה בעל יפה