האם הרמב"ם ייתר את התלמוד

"כללו של דבר: שלא יהא צורך אחרי התורה בספר אחר זולתו, כדי ללמד ממנו שום דבר ממה שצריך בכל התורה, בין מדאורייתא בין מדרבנן"  (הקדמת ספר המצוות)

"כללו של דבר, כדי שלא יהא אדם צריך לחיבור אחר בעולם בדין מדיני ישראל; אלא יהיה חיבור זה מקבץ לתורה שבעל פה כולה, עם התקנות והמנהגות והגזירות שנעשו מימות משה רבנו ועד חיבור התלמוד, וכמו שפירשו לנו הגאונים בכל חיבוריהן, שחיברו אחר התלמוד.  לפיכך קראתי שם חיבור זה משנה תורה--לפי שאדם קורא תורה שבכתב תחילה, ואחר כך קורא בזה, ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה, ואינו צריך לקרות ספר אחר ביניהם"  (הקדמת משנה תורה)


"התכלית המכוונת בתלמוד וזולתו – כבר נכרתה ואבדה, ותכלית הלמדנים – כלוי הזמן במשא ומתן שבתלמוד" 
"בשוך המחלוקת ...יסתפקו כל בני ישראל בו (במשנה תורה) לבדו ויונח זולתו בלא ספק, אלא למי שיבקש דבר שיתעסק בו כל ימיו ואם לא יושג תכלית." 
"ולא תלמד אלא הלכות הרב ז"ל (הרי"ף) ותשוה אותו לחיבור... ואם תכלה זמנך בפירושים ובפרושי הוויות הגמרא, ואותם הדברים אשר הנחנו מעמלם – הרי זה איבוד הזמן ומיעוט התועלת"
(אגרות לר"י אבן עקנין)


מנגד.

חברתיו לעצמי לימי הזקנה כשלא יהיה בי כוח לפלפל (פחות או יותר, מתוך אגרת)

 
"אני, חס וחלילה, לא אמרתי לא תתעסקו לא בגמרא ולא בהלכות הרב ר' יצחק או זולתו. היודע עד, שיש לי כמו שנה וחצי שלא למדו אצלי חבורי... ורוב התלמידים רצו ללמוד ההלכות של הרב... וגם שנים מהם שאלו ללמוד הגמרא ולימדתי אותם מסכתות אשר שאלו.
וכי אני צויתי או עלתה על ליבי שאשרף כל הספרים שנעשו לפני מפני חיבורי? שלא חיברתי אותו אלא מפני קוצר הרוח למי שלא יכול לירד לעומק התלמוד ולא יבין ממנו דרך האסור והמותר, והארכתי בדבר זה הרבה."
(אגרת לר' פנחס הדיין)





מאיר

הודעת הפתיחה היא תקציר של פתיחת מאמרי מתוך ספר חדש שאני שוקד על כתיבתו.

ספר זה יהיה דומה בגישתו וסגנונו לספרי "אבן שתיה" על י"ג עקרים, הפעם אטפל בשרשים של הרמב"ם ואנסה להתחקות אחר דרכי הלימוד של הרמב"ם והרמב"ן.

לצערי איני מצליח לשלוח את המאמר (האם יש בעיה להעביר הודעה שהיתה כתובה במקור ב Word?)
אנסה מאוחר יותר. עמכם הסליחה.

יוחנן בקהופר,
www.ravbechhofertorah.com

כבוד הרב בקהופר.

מודה ומתוודה, את הנושא העליתי בשיחה בעל פה עם ידידי הנ"ל, והוא שלח לי לעיון את מאמרך, אכן חלק מהציטוטים נגזרו מהמאמר, אך היות שחלקם חזרתי וגזרתי ממאגרים ברשת וחלקם האחר לא טרחתי לעשות כן כיון שצוטטו כבר, לא ידעתי איך לתת קרדיט ולמי, (היות שעדיין לא זכינו לאורך פה)
יכולתי לכתוב שחלק מהציטוטים נגזרו ממאמר שציטט אותם וניסה ליישבם בדרך שאני משיג עליה, לא סברתי שיש בזה תועלת, מה גם שהציטוטים מוכרים.

על כל פנים עמך הסליחה ואשמח לדון ביישוב שלך ובכלל לדון עמך בכל נושא. מאיר

מאיר
צר לי אם נשמעה נימת ביקורת מהודעתי.
 אדרבה אני מאוד שמח שהעלית את הנושא!
 רק הקדמתי טרם אעלה המאמר, למען ידע הציבור מדוע אני מלאה אותו במאמרים ארוכים, שיש לי לגטימציה כי כבר נעשה מעשה ופורסם חלקית.
ובע"ה במהלך כתיבת הספר, אשתדל להעלות דברים רלוונטיים מתוכו ללבנם עמכם.

ועכשיו לעצם העניין:

רמב"ם: ובכלל שלא יצטרך אחר התורה ספר אחר זולתו

האם הרמב"ם ביקש לגנוז את התלמוד?

לפי דברים אלו נראה שאפשר לגנוז את התלמוד, ולא ללמוד כי אם מקרא ומשנה תורה. אין פלא שרעיון זה עורר התנגדות עזה עוד בחיי הרמב"ם. בחילופי אגרות הקשורות למחלוקת זו התבטא עוד ביתר חריפות. וכך הוא כותב באגרת לתלמידו ר' יוסף ן' יהודה ועקנין:

"התכלית המכוונת בתלמוד וזולתו – כבר נכרתה ואבדה, ותכלית הלמדנים – כלוי הזמן במשא ומתן שבתלמוד"

ובהמשך הוא מיעץ לתלמידו: