לשכת הגזית ?

לשכת הגזית ראה מגילה י"ג ע"ב שמרדכי מיושבי לשכת הגזית היה והיה יודע בשבעים לשון.

כמין בסילקי גדולה פי'' לשכת הגזית היתה על הקרקע אבל היה בנויה בצורה כמו בנין גדול שהיה דרכם לבנות על העליה. ובדשעסטרו פי'' a building with colonnades for holding courts, also meeting place for merchants, exchange, forum. It was built in the style of a large basilica (semicircular).

וזקן יושב במערבה מן הרמב"ם משמע ש"זקן" זה לאו דוקא אלא הכוונה שבצד מערב היה מקום מושבם של זקני הסנהדרין, ולא היו משתתפין כלל בפייס, אלא הוזכרו כאן לומר שזה עיקר תפקידה של לשכת הגזית (וראה בשיח יצחק) אכן המאירי סבור שהיה שם זקן והיה לו תפקיד בפייס כי הזקן היה קובע את המספר של הפייס והממונה היה בוחר בכהן שממנו יתחיל המנין. וראה רש"י. שטז"ץ

פייס במזרחה וזקן יושב במערבה צריך עיון אם היה הלשכה בקרן מזרחית צפונית איך היה צד המערב של הלשכה בחול? וראה בביאורי הדף שהמאירי מתרץ קושיא זו שכיון שהיה הפתח לחול במערבה של הלשכה לכן צד מערב הוא חול, והפתח לקודש היה לצד מזרח של הלשכה ולכן היה אותה צד קודש [ויש להסביר דבריו קצת שכיון שפתח לקודש עושה הלשכה קודש ופתח לחול עושה חול, לפי חשבון זה כשיש שני פתחים כל פתח משפיע על החצי שבינו ובין הפתח השני] וכתב שם שהריטב"א מתרץ שהיה לשכת הגזית בצפונית מערבית של העזרה, אבל זה אינה אמת שאין מזה זכר בדברי הריטב"א, שזה לשונו ולעיל תניא בהדיא כי לשכה זו בצפון היא לצד העזרה, ופשפשין היו לה להבדיל בין הקדש ובין החול, כדאמרינן גבי בית המוקד, והחצי שבמערבה שהוא חול היה לו פתח פתוח כלפי חוץ לחיל, שממנו נכנסים ויוצאין לשם, והחצי שבמזרחה שהוא קדש, היה פתוח לעזרה כלפי פנים, עכ"ל, ועל פי זה כתב המו"ל בהערות שצריך לפרש שהיה בקרן צפונית מערבית, אבל זה ליתא שאיך יתרץ הגמ'' לעיל י"ט ע"א שכתב שם שהיה בצפון ואם היה בקרן צפונית מערבית היה לו להגמ'' לפרש, וגם אם זה היה כוונת הריטב"א ודאי היה לו לפרש דבריו, אלא ודאי כוונתו לפרש כמו המאירי. והגם שהמו"ל מביא דברי המאירי וסיים עליהם בצ"ב, לא הבנתי מה קשה לו.

ויש סברה למה היה הכניסה להלשכה בדרום הלשכה לצד מזרח, שהטעם שלא עשו הפייס בעזרה יש אומרים מפני שמסירין המצנפת מכהן שמתחילין בו ואינה מן הכבוד לעמוד כן בגלוי ראש בעזרה, או כיון שהיו עומדין בעיגול נמצא אחוריהם להיכל ולכן עשו הפייס בלשכת הגזית, ולכן היה הפתח לצד מזרח כדי לכסות את הכהנים כל מה שאפשר מההיכל, וגם לכסות שמה שאפשר הסנהדרין שהיו יושבים שם, והפתח שהיה לחול עשו לצפון בפינת מערב כדי שלא יהא פתח כנגד פתח והוא יותר צנוע ומוסגר לעשות כן, ובפרט שהיו הסנהדרין יושבין שם ודנים בענינים חמורים. כן נ"ל בס"ד. וראה גם הרמב"ם לקמן שאומר רק "שחציה היה בקודש וחציה היה בחול" ולא אמר איזה חציה.

אבל ראה במשניות תפארת ישראל על הציור של בית המקדש אות כ"ז שכתב וז"ל בזוית צפונית מזרחית של עזרת ישראל, היתה לשכת הגזית, בנויה חציה בדרום בקודש, וחציה בצפון, בחול, ופתוחה לקודש ולחול, והסנהדרי גדולה יושבת שם על כסאות בחציה שבחול, כחצי גורן עגולה, פניהם לדרום ואחוריהן לצפון, ולפניהן ג'' שורות תלמידים של כ"ג כ"ג, יושבין על גבי הקרקע פניהם לצפון ואחוריהן לדרום וכו''. עכ"ל, ונמצא שהתפא"י יפרש שמה שכתב הברייתא שהזקן יושב במערבה אין הפירוש שמתחלק הלשכה לקודש וחול למזרח ולמערב שאין לזה סברה, אלא ודאי חלק החול היה לצפון, והברייתא רק מספר שהזקן היה יושב במערבה והפי'' שהיה נוטה לצד צפון במקום שהוא חול, והפייס היה במזרח אבל בצד דרום לצד שהוא קודש.

וזה לשון התיו"ט במדות פ"ה מ"ד לשכת הגזית, שם היתה סנהדרין כו'', והיתה עשויה גזית לכבודם של הסנהדרין, וכתב הר"ב שהיתה חציה בחול וחציה בקדש, ובקדש היו מפייסין, ועיין ע"ז מ"ש במשנה ב'' פ"ק דתמיד, ועוד היו מתאספים שם לקרוא את שמע כדתנן ספ"ד דתמיד, ולכל אלו התשמישין היה אסיפת עם רב, ולפיכך ראוי לשומה גדולה הרבה יותר משתים האחרות שאצלה, וכמו שתראה בצורה בס"ד, וצריך לומר שהמקום שהיא בנויה בו בחול היה ג"כ גבוה כגובה העזרה שזה אין ספק בו שהלשכה היתה קרקעיתה שוה, אבל במקום שפתוחה היא לחול היו מעלות שעליה עולין וממנה יורדין לחול, שהוא נמוך.

וראה הציורים בסוף מסכת תמיד בש"ס וילנא שבציורים לפי פירוש הרמב"ם ציינו את לשכת הגזית בפינת מזרח צפון, ובציור של בית שני מר'' יהונתן בן יוסף צייר לשכת הגזית בדרום, ובאופן זה היה תבנית הבית שקול שכמו שהיה לשכת בית המוקד בצפון היה לשכת הגזית בדרום עיי"ש.

וראה בספר חק נתן במס'' מדות דף ל"ז ע"ב שגם פירש כמו המאירי איך היה חציה בקודש וחציה בחול, אבל קשה לו איך היה מקום להב"ד בחצי לשכת הגזית, ולהפייס בהחצי השני? ותירץ שם בדוחק.

וגם צריך לדעת שבנוסח הדפוס שבמשניות מדות מהפך הגירסא שז"ל המשנה במדות ה'' מ"ד "שבדרום" לשכת העץ לשכת הגולה לשכת הגזיז", והתיו"ט כתב שם שצריך להפך הגירסא על פי הגמ'' שלנו בדף י"ט. וראיתי בקונטרס "תורה ומדע" שיו"ל ע"י משרד החינוך בישראל, כרך ג'' חוברת א'' שבט תשל"ג שמביא כמה הוכחות שלשכת הגזית אכן היה בדרום, והיה מכוון נגד לשכת בית המוקד שבצפון.

ראיתי הערה מעניינת שמסכת תמיד ומדות הם שונים משאר המסכתות שמדברים על עניני בית המקדש במה שאין בהם שום מחלוקת בהמשניות בין התנאים, משא"כ ביומא ושקלים וזבחים יש הרבה מחלוקת בסדר בית המקדש. [הגם ששנינו מאן תנא מדות ראב"י, ויש שינויים בין תמיד למדות].

ומה שציין על הגליון לתוספתא יומא פ"א הל'' ט'', ולתוספתא סוכה פ"ד הל'' ט'' שם ליתא למלים אלו "כמין בסילקי גדולה היתה פייס במזרחה והזקן יושב במערבה",

וז"ל הרמב"ם הלכות בית הבחירה פ"ה הל'' י"ז והשלוש שבצפון לשכת הגזית, לשכת הגולה, לשכת העץ, לשכת הגזית שבה סנהדרי גדולה יושבת, וחצייה היה קודש וחצייה חול, ולה שני פתחים, אחד לקודש ואחד לחול. ובחצי של חול, היו הסנהדרין יושבין.