ברור במושג "קפיצת הדרך"

במספר מקורות בחז"ל מוזכר המושג "קפיצת הדרך"
איך לדעתכם ניתן לפרש את המושג ?
האם לחז"ל היה ידוע שיטה לקפיצה בזמן ?

השכן ,

כבר אברהם קריב שם לב לכך , וכלל את הדברים במדור האמרות הקצרות שבסוף המהדורה של כתבי מהר"ל שבעריכתו .

מה שאומר, ירוחם, שאת מטוס הסילון המציא אליעזר?

יתכן שקפיצת הדרך היא דרך ללא כל עיכוב ובמהירות הרבה ביותר ששייך להעלות על הדעת.

יש לבדוק את המרחק הגדול ביותר בזמן מוגבל שיוחס לו בדברי חז"ל קפיצת הדרך. מאיר

חור-תולעת, מושג שהומצא עוד ב-7591 ע"י הפיסיקאי האמריקאי ג'ון
ארצ'יבלדוילר. Wheeler) ,(J.A. הוא מעקף המקשר שתי נקודות בחלל-זמן
הרחוקותזו מזו )ראה עמוד 29 חוברת ,321 תמונה 6 א'(, חלקיק הנקלע
לפתחושל חור-תולעת יכול להיבלע בו ולהופיע בפתחו השני )בעשותו את
מהשנקרא באזוטריקה היהודית "קפיצת הדרך"...(. פיסיקאים העוסקים
בתאוריתהקוונטים של הכבידה משערים שאילו יכולנו להביט בפיסת חלל
זמןבגודל של 10^-12 ס"מ היא היתה נראית חלקה למדי )ראה עמוד 29
חוברת321 תמונה 6ב'(. בהגדלה גדולה לאין ערוך, פיסת חלל-זמן בגודל
10^-30ס"מ כבר היתה נראית מעט גבשושית )ראה עמוד 29 חוברת ,321
תמונה6 ג'(. בהגדלה גדולה עוד יותר, פיסת חלל זמן בגודל 10^-33
ס"מהיתה נראית אחרת לגמרי: המבנה הגאומטרי )טופולוגי( משתנה כל
העת,כפניו של אוקיאנוס גועש. בליטות ו"חורי תולעים" בוקעים מן
הפיסהומקשרים נקודות הרחוקות זו מזו כרשת החובקת את כל המרחב )ראה
עמוד29 חוברת ,321 תמונה 6 ד'(.
 על-פי התאוריה של הוקינג, כאשר חלקיק נבלע בפתחו של חור-תולעת,
הדבריכול לגרום לעירורו של החור למצב אנרגטי גבוה יותר ולפליטת
חלקיקבצידו האחר. התאוריה מורה שאם יווצר חלקיק היגס, חורי התולעים
ישאואותו לכל מקום במרחב, דבר שיצריך השקעה של אנרגיה אינסופית.
הדברלא ייתכן ולכן לא יהיה ניתן לבודד את החלקיק. אם חלקיק ההיגס
יימצאבניסויים שיערכו במאיץ החלקיקים החדש, והוא אכן חלקיק-יסוד
אמיתי,הדבר יאפשר, לכל-הפחות, להפריך את השערת קיומה של רשת חורי
תולעיםמעוררים מסוג זה.

מקור:
http://www1.snunit.k12.il/heb_journals/mada/321026.html

מה שאומר, החלבן, שלא ניתן להבין את 'קפיצת הדרך' מבלי להתמחות בתורת הקוונטים של הכבידה,
 
טוב, אולי אלך ללמוד. מאיר

שימוש בשם המפורש כדי לבצע "קפיצת הדרך"

..........
"הערבים סיפרו לו שמסורת בידם שהמים הללו הם מי הגיחון, אשר נסתמו ע"י חזקיהו, המלך של היהודים, וכל הנסיונות לפתוח מחדש את מקור המיים, נכשלו. העיצה היחידה שנותרה: לזמן את הרב של היהודים (מהרח"ו), כי רק הם יכולים לפתוח את מקור המיים מחדש.

פנה אבו סיפין למהרח"ו, ואיים עליו שיפתח את הגיחון מחדש: אתם היהודים סגרתם אותו, וירושליים זקוקה למיים האלה, ואתם חייבים לפתוח אותו. מהרח"ו חשש מנקמתו של אבו סיפין, והשתמש בשם המפורש כדי לבצע קפיצת הדרך מירושליים לדמשק, שם התגורר עד סוף ימיו. באותו הלילה נגלה אליו מורו ורבו, האר"י הקדוש, בחלום, ושאל אותו מה הוא עושה בדמשק. מהרח"ו סיפר לו את מה שקרה עם אבו סיפין, וסיפר לו שהוא ברח ממנו כי חשש מנקמתו. שאל אותו האר"י הקדוש: מדוע לא פתחת את הגיחון? ענה לו מהרח"ו: לא רציתי להשתמש בשם המפורש. השיב לו האר"י הקדוש: והרי השתמשת בו כדי להגיע לדמשק!"
..............

<*>"ת"ר, יעקב אבינו קפצה לו הדרך, שנאמר, 'ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה' וכתיב 'ויפגע במקום'. כי מטי לחרן, אמר, אפשר שעברתי על מקום שהתפללו בו אבותי ואני לא התפללתי, בעי למיהדר, כיון שהרהר בדעתו למיהדר קפצה לו הדרך מיד 'ויפגע במקום' " (סנהדרין צ"ה ב)