ויפתח ה" את פי האתון. למה?

חז"ל כשציינו זמן נפרד לבריאת פי האתון, מן הסתם עשו זאת כי ראו בדיבורה של האתון סתירה לחוקי הטבע שנבראו בכל מעשה בראשית, ועניין זה כנראה נעשה בנפרד.

דרום חוקר: "וגם כל הדברים שהתחדשו, היו בדעתו מאז ומעולם, כי אין רצונו וידיעתו כמותנו."
אני מניח שלפי שיטה זו הקב"ה גם לא היה צריך ששה ימים למעשה בראשית.  השאלה היא מה באמת היה. אם ששת ימי בראשית מבטאים זמן, יתכן וגם ה"בין השמשות" שהזכירו חז"ל מבטא את הזמן. ואם ששת ימי בראשית מבטאים רק משמעות, אז כנראה שכך גם דברי חז"ל, ואין סתירה בשיטה זו לדברי חז"ל אלא רק הסבר.
מה מיוחד כ"כ בפי האתון?

אני משער שהמטרה היא ללמד אותנו, ויתכן וניתן ללמוד מהמעשה גם מוסר, גם את תכונות בעלי החיים, הטבע, ועוד.

אולי אפשר ללמוד מכאן גם שבעלי חיים רואים את האמת ואינם מבינים את האדם החוטא, לכן האתון לא הבינה מדוע בלעם מכה אותה.  המציאות מודעת לקיומו של הקב"ה ולרצונו, האדם הוא זה שמכסה, בחטאיו, את האמת מעצמו. ואת אותו כיסוי רק הוא רואה.
מכאן ניתן ללמוד עד כמה שפלה הסתרת האמת והחטא.

כדי שנדע זאת היה צריך להשמע קולו של בעל חי פעם אחת, למרות שדיבורו כנראה סותר את תכלית קיומו ולכן נברא בנפרד.
תוקן על ידי - פעיל_מדא - 09/07/2006 22:38:10

ירוחם

איך נוהג אדם נורמלי כאשר אתון מדברת אליו ?
נדמה לי שהוא הופך ללא נורמלי !

איך נוהג אדם לא נורמלי ?
צריך לשאול אותו !

לי אכן הפריעה בשבת העובדה שבלעם עונה לאתון יותר מהעובדה שהאתון מדברת, (דומני שבדורינו כאשר זכינו שדיבר הדג בסקווירא לא ענה לו הדייג)

לגבי אפשרויותיו של ה' להתמודד, אני מפנה את שאלתך לפי הבאר ופי הארץ.

אמשלום

כנראה שאינה דומה אזהרה לאיום.

פרושך נאה הוא למי שאמרתו.

מאיר תוקן על ידי - ymy33655 - 09/07/2006 23:42:54

ירוחם

לענ"ד, הופעתו של אירוע כאילו ניסי איננה עומדת על גרף היכן הנס יותר גדול, אלא על השאלה:
מהו סוגו של הנס ומהו הרקע של האירוע של הנס!

כלומר, מאורע הנס (לא בגודלו - אלא בסוגו!) מופיע לפי הדמות לה הוא ממוען ובהקשר של ענינה -

בסתם דומני שהמאפיין של הניסים לישראל הוא שהניסים הם תמיד על במציאות הדוממת או לגבי גופו של האדם.

ואילו אצל בלעם זהו נס בבע"ח - לעת עתה לא עולה בדעתי דוגמה נוספת לנס המתואר בפשט הכתובים שנעשה בבע"ח, ושמא אני טועה?

מעתה, השאלה מה פשר סוג נס חריג מעין זה?

לפיכך הנלענ"ד שאין כאן נס של שינוי טבע אלא כפי שהסברתי לעיל סיפור של פרודיה על המתיימר לדעת ואת דעת בהמתו אינו יודע.
ודוק, עיקר העניין כאן הוא הבילבול באפשרות הופעת הרוחניות לגבי בלעם.
אמנם כאמור, שאלתך אינה חדשה וכפטיש יפוצץ סלע.

עתה לעיקר דברי:

לא דקת בדברי בפירוש דברי המשנה -
ודאי שאירעו לישראל ניסים שונים, אך במשנה לא התפרשו בדווקא אירועים שאירעו במדבר, ולאו דווקא נסים.
השאלה הנשאלת היא מה המכנה המשותף לאלו שנמנו במשנה - תן דעתך, מה משמעותם של אירועים אלו  -

א. האם עיקרם הם אירועים מקומיים למי שאירעו לו ומתוך כך הם גם בבחינת נצרכו לדורות, או שמא עיקרם הם מכונני משמעות לגבי היחס באשר לתפישת האדם את הנהגת ה' את עולמו, אלא שאירעו בנסיבות מסויימות?
ב. כינון המשמעות שלהם מכח מה הוא מופיע - מכח התוכן שלהם, או מעצם התרחשות הנס?
ג. האם יש הכרח לפרש ש"בין השמשות" הוא ביטוי לקודם התגבלות חוקי הטבע, ואולי שמא זהו ביטוי למושג השגחה הממשיך לאחר ההתגבלות, ואולי בכלל הכוונה לדברים מכונני המשמעות שאינם ברורים כיום ולילה משום שנראים כדבר אחד אך מתפרשים כאחרים לגמרי, ונראים כבבין השמשות?

כאמור לא באתי אלא להציע מפתחות לחכם ומבין מדעתו.

לכמתעסק למעלה -
"דומה בעיני שזה כוונת חז"ל שבא על בהמתו"

http://hydepark.hevre.co.il/topic.asp?whichpage=10&topic_id=1974045
בהודעת קונילמל נשלח 7/72006 01:34

בברכה

כמתעסק.
בעניין  הדברים  הכתובים בתורה. אין אני יכול  להשיב לך, היות ונקודת המוצא שלנו. בהתיחסות למטרת כתיבת דברי התורה שונים. 
אבל אתיחס למשנה העוסקת בענינו

משנה מסכת אבות פרק ה משנה ו