אופטופיק: צורתם של לוחות הברית

אין לנו מידע מדוייק, עד כמה שידוע לי, על צורתם המקורית של לוחות הברית.

לפי מה שנאמר במקרא, הראשונים היו ניסיים, והשניים היו מעשה ידי משה. אבל הרבה מעבר לזה לא נאמר.

לא ברור לי, אם כן, אם היו בני אותה צורה בכלל, אם כי הדעת נותנת שהיו אמורים להיות יפים וסימטריים.

אנו יודעים את הגודל המירבי שלהם, כיון שהיו בארון שנבנה עבורם, וכנראה מילאו אותו מקצה לקצה.

במשך הדורות התפתחו שתי גישות בנוגע לצורה המשוערת של הלוחות. כפי שיתבאר לקמן. הצורה המעוגלת בראשה והצורה המרובעת, מלבנית כולה.

מה שהיה יכול להיות שאלה היסטורית וארכיאולוגית הפך, במרוצת הדורות, לשאלה הלכתית וסוציולוגית. כיון שנהגו לעשות על ארון הקודש צורה של לוחות הברית, כיצד ראוי לעשותם?

יש כאן גם שאלה היסטורית וסוציולוגית על מקור התצורות השונות ועל היחס אליהן היום.

נראה שהיום ההחלטה של קובעי הלכה (כלומר, רבנים ופוסקים, בלי קשר לדרגת יכולתם הרבנית) תהיה מושפעת על ידי שני שיקולים:

שמרנות. מה שהיה הוא שיהיה. וכל מה שצריך לבדוק הוא מה היה.
סוציולוגיה. שמירת המפריד בינינו לביניהם. אם "הם" יש להם צורה אחת, לנו תהיה אחרת. ומי זה "הם"? תלוי בשואל...

דברים אלו שכתבתי הם הקדמה לנושא שנפתח בידי נישטאיך באשכול סמוך, ואני מזכה אותו באשכול עצמאי כראוי לו.

**************
נישטאיך כתב:

<"בקיצור לפני שהופכים כל דבר שחושבים שהוא חב"די
לפסול , יש לבדוק אם זה בכלל חבדי ואם זה באמת לא יותר מהודר מפתרונות
אחרים, עכ"פ נא לא לשפוך את התינוק עם המים...גם אם התינוק ר"ל
מחב"ד....">

נתקלתי במכתב הבא:

"בדבר שאלתכם אודות
צורת שתי לוחות הברית אם לעשותם עגוליםאו מרובעים. הנכון שברוב בתי כנסיות
שראיתי, הם עגולים בראשן, אי כי איני יודע הטעם בזה כי הלוחות בעיקרן היא
מרובעות, אבל מנהג ישראל הלכה היא, והטעם כמוס אצלינו, אבל יען שראיתי
שבבית המדרש ע"ש החזון איש זצ"ל וכולל שיסד החזון איש זצ"ל ציווה הגאון ר'
יעקב קנייבסקי שליט"א שלא לעשות עגולות אלא מרובעות, ע"כ בטלה דעתינו בזה
ויש לעשותן מרובעים בראשן". (מכתבו של הרב שך, מיום עש"ק תולדות ג' כסלו
תשמ"ג, מכתבים ומאמרים חלק ב, עמוד ס"ח).

הנראה לכם שהוא ידע מדברי האדמו"ר:

"לאחרונה יצא לאור ספר של רב באה"ק, ששם מוכיח מדברי הגמרא הנ"ל, שבהכרח לומר, שהלוחות היו מרובעות, ולא בצורת חצי עיגול מלמעלה.

ואעפ"כ,
בכמה וכמה בתי כנסיות שבהם מצויירים הלוחות ע"ג הפרוכת, ובכמה מוסדות
חינוך וישיבות המציירים את הלוחות ע"ג הסמל שלהם, מופיע ציור הלוחות באופן
של חצי עיגול מלמעלה-היפך דברי הגמרא! ועד היום הזה ישנם כמה וכמה שלא
מתאים להם לשנות זאת, מתוך תירוץ כיוון דדש דש". (תורת מנחם, תשמ"ב, חלק
ד, שבת מברכים מנ"א). 

http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=1887
*********

בעל בעמיו כתב:

מה כ"כ עקרוני לעשות בבית הכנסת כמו שמוכח בגמרא, למאי נפק"מ?

*********
אמרי בינה כתב:

כשהגמרא והמסורת היהודית קובעים שהלוחות היו מרובעות .

ולעומתן

מיכאל
אנג'לו מסיבות אסטטיות התלויות בקונצפציה של "משיכת מכחול מעדנת" בתפיסת
אמנות  הרנסאנס, ולאחר מכן הכנסיה במאה ה17 מאמצת זאת בהשקעתה השיטתית
בפרסקות האיטלקיות - כדי לפתח מסורת ויזואלית נוצרית המשפיעה
פסיכולוגית על מנת ליצור הגמוניה הסטורית למוטיבים שבברית הישנה, ועל מנת
למחוק את ההשפעה היהודית - קובעים את הלוחות כעגולות.

במקרה כזה יש יתר חשיבות  לדבוק במסורת אבות, מעבר לצורך הבסיסי להעמיד דברים על אמיתותן ולהזהר מהשפעות חיצוניות המחלחלות.

דא"ג
כאיש ירושלים ציני למחצה...אני כרבים וטובים אחרים מתבונן, די בהשתאות
למחצה ומשועשע למחצה,  במלחמת החורמה הילדותית נגד כל מה שמריח שמקורו
ברבי מלובביץ...זה מזכיר את פתגמו השנון של ה"לב שמחה" (בהקשר של תיקון
חוק מיהו יהודי,  תשמ"ב) - להזהיר את הלובביצר שלא יקרא ברבים לשמירת שבת
שכן מיד יקום מישהו בבני ברק ויקרא לחילול שבת....

ידידי היקרים
"מתנגדים" לשליש ולרביע...האמינו לי גם אם הרבי מלובביץ יחשב צדיק ממנהיגי
הדור העבר וגם אם ימנה בהסטוריה על גאוני ישראל, עדיין ישאר מספיק מקום גם
לרבי שלי וגם לרב שלכם...אפשר להרגע 




שומר פיו ולשונו שומר מצרות נפשו

מציע  לכל  המתבטאים  כאן  ללמוד  את  הפשט  הפשוט  בגמרא  שם.  אין ולו מפרש אחד שסוטה מהדעה שהלוחות היו מרובעות, (ושוב 6 טפחים על 6 טפחים בעובי3 טפחים ואי ןמחלוקת בדבר)הרי מדובר בסוגיא שם בקוים מקבילים למידות הארון שהיה כידוע מלבני. 

התופעה שמתעקשים לפלפל פלפולים עקומים ומופרכים שכאלה,  שהשכל האובייקטיבי הבריא אינו סובלם ולטעון  שהלוחות היו בצורת מגןדוד או בצורה כדורית או בצורת כוכב או בצורת "לוחות-אנג'לו" ומדובר בגמרא רק על חישובי שטח...היא דבר נפלא ומשעשע, והוכחה ניצחת לבעי'ה הפסיכולוגית שהוזכרה לעיל בקשר לאלו שעולה להם הלחץ הדם כשהרבי מלובביץ מצטט גמרא כלשהי,מעניין איך יגיבו לדברי הרב אם יצטט את הפסוק האומר שביום אור ובלילה  חושך   ....  אשמח להפנות הרבה מידידי לאשכול זה שיהנו מהתופעה המרנינה....
,(עדות עולם לשנאה המקלקלת את השורה ולאקרובטיקה לוגית לה "מתנגד" ממוצע מסוגל כשהוא עצבני...).

מעניין מה שייכותו של הרב קנייבסקי לכל העניין, הוא אולי אמורא? או תנא דמסייע? איך הוא נכנס כאן לתמונה?הרי זו גמרא מפורשת!  אלא אם נאמר שמדובר בראשי ישיבה שמתמצאים רק בגמרות הנלמדות בישיבה....ושאר השכלתם מהתבוננות סביבם בבתי כנסיות...

תוקןעלידי-אמרי_בינה-26/07/200616:59:16 תוקן על ידי - אמרי_בינה - 26/07/2006 17:19:07

לא הבנתי - מה זה משנה איך הלוחות היו - למאי נפ"מ?

ואגב - הנתונים על הלוחות שכבר בבית שני לא היו - מסורת? ביטוי מדרשי?

רק להוסיף.
מישהו שביקר במוזיאון (אם אנני טועה זה מנזר) אמר שהיה שם את הפסל המפורסם של מיכאל אנג'לו, עם הקרנים הידועות וכו', ובתמונה שהוא נתן לי משם, לא רואים את כל הלוחות, אבל מה שרואים הוא צורה של "ר" הוא מחזיק הלוחות בצורה שוראים רק "ר".
אנני יודע מה היה בצד השני.
ועוד משהו - כבר התפרסם באשכול אחר אודות ציורי דף השער של כמה מספרי היסוד של עם ישראל, ואני חושב שאותה שאלה שייכת לכאן, "מי אמר שאכן יש לסמוך על ציורים אלו" לקבוע איך אכן נראו הלוחות או כל משהו אחר.
(ולסיום שאלה קטנה מדוע יש כאלה שרוצים דווקא להתעקש (לענ"ד עכ"פ) שזה דווקא כן עגול ?)
ולך מיימוני אם כבר נגעת בלוחות אולי תיפתח את תיבת הפנדורה של המנורה.

לצערי לא היה לי זמן לעבור על המקורות, אך אם כל מה שכתוב בהם הוא גודל של ששה על ששה טפחים משמע שרבועים היו.

כמובן, כפי שציין ירוחם, הלשון סובל גם עיגול של משהו בקצה, וכידוע "תנא לא דק" לפעמים.

אך לענין התיחסות הדורות לשאלה זו, אני מבין שאין לנו נתון ברור מהיכן בא ההרגל לעשות אותם עגולים בקצה אחד. האם זו השפעת התרבות הנוצרית, וכיצד תרבות זרה משפיעה? זו לא שאלה פשוטה.

עם זאת, אני מציע הסבר פשטני, שלדעתי נכון ביסודו במקרים רבים.

בני אדם לומדים מהסביבה. בין באופן בלתי מודע, בין באופן מודע על מנת ללמוד את היפה.

באיזו מידה המשכן שבנה בצלאל היה מקורי לגמרי ובאיזו מידה היה דומה למקדשים של אלילים, להבדיל, בדברים מסויימים? באיזו מידה היה מקדש שלמה מקורי יהודי ובאיזו מידה אומצו לתוכו תוספים שאינם יהודיים במקור? איני יודע אם יש תשובה. איני יודע אם יש מחקר משווה בין הנתונים כפי שנמסרו במקרא (ועד כמה שידוע לי ביקורת המקרא, לפחות אצל חלק מ"חוקריה", מערערת עליהם כפשוטם...) לבין ממצאים ארכיאולוגיים.

אך אם ניקח דוגמא קרובה יותר בזמן, בבתי כנסת שנחפרו או נחקרו מימי בית שני ואחר כך יש סימנים שנראים אופיינים לתרבות מסביב. לא היהודית.

איך זה קרה?

התהליך נראה פשטני.

א. מה שנעשה הוא הדרך לעשות. למשל, האם נבוא בטענות על מי שבנה לבנים בצורה מסויימת? אם זו דרך העשיה, הרי כך עושים. וזה אפילו לא שאלה של מצוה.

וזה יכול להיות גם בצורת החלונות ובכל דבר.

ב. בקישוטים ושאר דברים, בני אדם מקשטים לפי מה שלפי ראות עיניהם הוא היפה ביותר. ואם היפה ביותר בתרבות זו נראה בצורה מסויימת, ינסו לעשות זאת גם אצלנו.

האם אין זה מאפיין את צורת הלבוש ועיצוב הבית גם אצל חרדים, למשל?

יש דברים שיישארו תמיד בחוץ. כמו, נניח, פסלים. אבל הרי נמצא בית כנסת ובו שירטוט של מזלות. האם הבונים היו יהודים על גבול הנורמטיביות, או מעבר לו, או שכך האמינו שזה יפה?

דוגמא לדבר, לדעתי, וכבר יצאתי מן הענין למה שהוא בעיני פרדיגה, האופן שבו שינה עזרא את הכתב של התורה. אם המצוה היא לכתוב ספר תורה בהידור, אזי עזרא יכול להסיק כי הכתב האשורי יותר יפה, יותר ברור, יותר נוח, יותר נפוץ - ולכן המצוה היא לכתוב את התורה מעתה באשורית שהפכה לשפה השכיחה. וזה אפילו לא זקוק לגילוי נבואי (אם סבר שגילוי נבואי דרוש להכרעה כזו).

וכן בכל דבר ודבר.

לפי זה, יכול שיהודים יאמצו דגם שבתרבות מסביב נראה יפה, כלומר עיצוב קשת מעל מלבן. אני מכיר זאת בתור המבנה הגוטי של חלונות ודלתות, רק מהיכרות עם תמונות בעיקר. על אחת כמה וכמה למי שחי באיזורים שבהם זה היה נפוץ. ואם הוזמן אמן ליצור צורה של לוחות, מדוע שיעלה בדעתו שזה פסול להעניק קשת גוטית קטנה מעל ללוחות הברית, אם איש לא חשב ואמר שזה "ללכת בחוקות הגויים?".

אולי זו הסכנה בחוקות הגויים, שמאמצים אותן במקום שלא נראה בהן פסול. ואז יש מקום להתחיל להתווכח אם זו עבירה או להפך הידור מצוה...

כאשר מגיע דור שעוסק יותר בביקורת, מתעוררת השאלה אם לא שינינו מן הצורה המקורית. ואיש אינו מעלה על דעתו שאולי הצורה המקורית בת כמה מאות שנים לא נועדה לייצג את המציאות ההיסטורית אלא עיבוד אמנותי.

ואז יש מקום לדיונים אם זה באמת עיבוד אמנותי, ואולי היה עיבוד אמנותי כבר בימי משה וכיו"ב.

איני יודע אם יש דרך להכריע בשאלות אלו, שבהן התיאוריה רבה על העובדות.

אולם אני תוהה על הפרשנות הסוציולוגית שהציע אמרי בינה.

אני מבין שחבדניק יכול לחוש מותקף בידי ליטאי עוד לפני שהליטאי פצה את פיו.

אבל זה לא בהכרח שכל מה שהליטאי עושה מכוון להוציא מדעת החבדניק.

הא קמן (=הרי לפנינו) שהרב שך, התוקף הגדול של תנועת חבד והעומד בראשה, היה זה שהמליץ לחזור אל המבנה המלבני. או שמא חפץ מישהו לטעון שלא הכיר את הביקורת של הרבי האחרון מחבד על זה? סמיילי.

***
ולשאלה של פשט בגמרא, אם לא במקרא עצמו.

הלוחות של היום הם מלבניים, בין אם יש להם קשת בין אם לאו. איך זה מסתדר עם האמירה של ששה טפחים על ששה, כלומר צורת ריבוע?

אולי זה קשור לכך שאם כותבים את הדברות כולן צריך יותר מקום. בעוד אצלנו משרטטים רק אותיות בודדות. וזכור לי שראיתי מישהו שכתב משהו בנושא זה... (האם יכול להיות שיש מי שסבר שלא כל הדברות כצורתן אצלנו היו חרוטות על הלוחות? ומה עם "זכור" ו"שמור", מה מהם היה כתוב שם?) סליחה על הבורות היסודית הזו.

הרב מיימוני
היות ונגעת בשטח ארכיטקתוני, של השפעה גותית כביכול, על צורת הלוחות .אם תבדוק שוב תראה כי דווקא הארכיטקתיה של מזרח התיכון משופעת יותר עם קשתות. וזאת בעיקר מהדקלים הצומחים באזורים אלו ויוצרים צורה של קשת    (ככלל השפעת העצים על בניני האדם מורגשת בכל העולם ובעיקר הגגות נראים תמיד כמו העץ השכיחבאזור. האדם בתחילת דרכו גר על העצים.בכל אופן הגויים.)
אני מסכים עם יתר דבריך
אמרי בינה. הרי אדם נבון מבין דבר מתוך דבר. האם עיינת בגמרא בירושלמי שהבאתי?. הסיפור המספר שם לא עולה בקנה אחד עם מסקנתך. על עובים של הלוחות.
מסרתי לאחד המהנדסים שלי את המידות המוצעות ובקשתי ממנו להכניס את כל הנתונים לסימולטור= המחשה ויזואלית של צורה בתלת מימד. נתתי לו גם את כל הטקסט של עשרת הדיברות הראשונות.172 מילים. וביקשתי ממנו סימולציה.
יותר טוב אל תשאל על התוצאות של הצורה שהתקבלה לפי הנתונים שאתה כה מבקש לאמצם. על הטקסט של ספר דברים גם חבל על הזמן. הרי אתה יודע כי
המצווה לכתוב  בצורה יפה לעין היא חיוב. ראה הגמרא במנחות מצוות מזוזה.
היום בדורנו אפשר לבדוק דברים הרבה יותר טוב מהשערות .
אגב למה לא התיחסת למה שאמרתי על פסול לך

אמרי בינה,
לא אכנס לשכל הבריא והאולטימטיבי שהפגנת כאן, ומכוחו פסלת את כל השאר. 
רק אומר שאני מניח כי גם הרבי מלובביץ יסכים לדברי חז"ל שהפוסל במומו פוסל.
אין לי מאומה נגד הרבי (וגם לא נגד חסידיו, גם אם חלקם מתנהגים לפעמים כשוטים). רק כעת סיימתי מאמר שבו עסקתי בהרחבה למדיי בדברי הרבי פ' משפטים על שוכר וד' שומרים (ראה אשכול ד' שמורים כאן).
לעומת זאת, אתה כשהנך רואה דברי 'מתנגדים' (או מי שנראה לך כזה) ישר מתנגח, בלי כל ראיה ונימוק, ומגבב דברי הבל (של 'שכל אובייקטיבי וישר', כלשונך), בדיוק כפי שהאשמת אותם. ובזה צדקו דברי חז"ל שהפוסל במומו פוסל.
אני העליתי אפשרות אפריורי, לא כדי לדחות את דברי הרבי ולא כדי לאשר מישהו אחר. זוהי אפשרות שיש לשקול אותה בגמרא, ובעיניי היא עדיין קיימת. הראיות שהובאו עד כה הן קלושות, אף שכפי שכתבתי גם אני הייתי אומר שזה מרובע בפשטות. באומרך כל המפרשים אינני יודע למי אתה מתכוין, ובכלל כמה מפרשים עסקו בסוגיא זו?
האשמת ר' חיים קנייבסקי בעמארצות בסוגיות לא ישיבתיות, יכולה לעורר לכל היותר צחוק. אם יש מישהו שהוא בקיא גדול, ושבקיאותו אינה קשורה בכלל לסוגיות ישיבתיות, הרי זה הנ"ל.
אז קשוט עצמך תחילה. לגלוג אינו תחליף לנימוקים, ופראנויה (=תחושת רדיפה) אינה מצדיקה השתלחויות חסרות בסיס כשלך.
ובזה באתי על החתום:
מיכי

ירוחם

א. איני בקיא בתולדות האדריכלות וגם לא במיקומה הגיאוגרפי והכרונולוגי של הופעת הקשת. בלשון של בני אדם, איני יודע מתי ואיפה זה התחיל.

העליתי השערה. יתכן שהיא לא נכונה. זה ודאי רעיון פרוע שמתבסס על פחות מדי מידע.

יתכן שברקע התודעה פעלה איזו החשבה של צורת הקשת, מסיבות שאינן ידועות לי. והנה נושא לספר חדש בסגנון הקוד של דה וינצ'י... סמיילי.

ב. הרעיון שלך לעשות סימולציה של הכתוב על לוחות הברית הוא מעניין ביותר. ולכאורה לא צריך מחשב אלא רק מחשבון. ששה טפחים על ששה טפחים הם 36 טפחים מרובעים. אם מחלקים ל=172 מילים, מקבלים 0.2 של טפח, חמישית הטפח. אם טפח הוא חמישה ס"מ (ומסתבר שהוא פחות, אבל הבה נהיה חזונאישניקים ונקל כאן) יש סנטימטר למילה.

כאשר צריך לחרוט את המילה, האם שני סנטימטר יספיקו למילה, או לאות? זו שאלה אמפירית שניתנת להיבדק בכתובות שונות. מואדיב?

כמובן, יש כאן טעות. החישוב צריך להיות לא כלפי המילים, אלא כלפי האותיות. ואין כל האותיות שוות. וגם יש לזכור כי מדובר בכתב רעץ.

אם הכתב הראשון היה מעשה אלקים, כלומר נס, הרי ודאי שכל גודל אפשרי. אם הכתב השני היה מעשה ידי משה, זה נראה קשה מאד להכניס את כל הטקסט בגודל הנ"ל.

ואולי גם שם היה נס?

ג. ועדיין אני מנסה לפשפש בזכרוני אחרי השיטה שראיתי שלא כל עשרת הדיברות במלואן הופיעו בלוחות. האם יש מי שזוכר?

שומר פיו ולשונו שומר מצרות נפשו

ירוחם

סליחה, שכחתי להתיחס ללשון "פסול". לצערי, איני יודע עברית מקראית מספיק כדי לפרנס את דיוקך. יתכן שזו לשון אחרת ל"חצוב". צריך לעיין במופעים של המילה במקרא ולראות, וגם אז זה לא החלטי, כי יתכן שדווקא כאן בא השימוש הפחות רגיל לידי ביטוי.

השאלה בעיני היא אם עשיית קשת כגימור לעבודת פיסול של לוחות, אם יש בכלל עוד דוגמאות לזה, היתה שכיחה בתקופה ההיא ובמקום ההוא.

שומר פיו ולשונו שומר מצרות נפשו