ערוצי הקודש - הצעות שיפור
אני לא נוהג לשמוע רדיו, אבל בתחילת המלחמה החלטתי שצריך לשמוע רדיו, כדי שאם ייפול טיל על
בתי הזיקוק, אני אדע שצריך לקום ולברוח.
פתחתי את אחד מהערוצים ה"רגילים" ומאד לא אהבתי - הרבה שירים לא צנועים, דיווחים לא מעניינים
(מה אומרים באו"ם, מה אומרים בארה"ב...), פרשנויות חוכמולוגיות, וכד'.
התקשרתי לפיקוד העורף וביקשתי תדר של "גל שקט", שיש בו רק דיווחים. הם נתנו לי כמה תדרים.
מכיוון שאני לא כל כך יודע לכוון רדיו (יש לי מכשיר אנלוגי), לא מצאתי בדיוק את הגל השקט, אבל
די קרוב לשם, מצאתי את "קול האמת".
בהתחלה זה נשמע לי מאד מעניין - כל הזמן שיעורי תורה, אין מוסיקה בכלל (אולי בגלל שזה היה
בימי בין המצרים); הרבה דברי מוסר וחיזוק במקום הפרשנויות חסרות-התועלת של המומחים הצבאיים.
אבל אז הבחנתי, שבין שיעור לשיעור יש "קטעי קישור", שהם תמיד באותה מתכונת: קריאה לתרומה
לתחנה, הבטחה שכל מי שתורם לתחנה מקבל את "כוס הישועות", ואז - מאזינים שמתקשרים ומספרים על
כל הישועות שקרו להם "בזכות הכוס".
השדרן דווקא ניסה להסביר, שזה לא בזכות הכוס אלא בזכות התרומה להפצת תורה וחסד, אבל המאזינים
כנראה לא הבינו - הם כל הזמן אמרו "בזכות הכוס" (למשל, מאזינה אחת סיפרה על קרוב משפחה שלה
שהיה מאושפז במצב קשה, והיא ניסתה להביא לו מים לשתות ב"כוס הישועות", היו לה הרבה "מניעות"
אבל בסוף היא הצליחה להתגבר על כל המניעות ולהביא אליו את הכוס, ואיך שהוא שתה מהכוס, מצבו
התחיל להשתפר. ועוד סיפורים כאלה, חדשים בכל יום).
אחרי יומיים נמאס לי מהדיבורים האלה, אז החלטתי לעבור לתדר אחר - איפשהו ליד 100.2 FM מצאתי
את "קול הנשמה".
שיעורי התורה שם יותר פשוטים - פחות התחכמויות למדניות ויותר דברי מוסר והתעוררות (וגם
הלכות); משדרים גם שירים (ווקאליים בימי "בין המצרים"), גם תוכניות אקטואליה ובריאות. והכי
חשוב מבחינתי - לא משדר דברים שנשמעים כעבודת פסילים.
נראה לי שהערוץ הזה, באופן עקרוני, הרבה יותר מתאים להיות ערוץ הרדיו הממלכתי של העם היהודי,
מאשר כל שאר הערוצים שאני מכיר.
אבל עדיין יש כמה בעיות שלדעתי היה ראוי לתקן, כדי שיותר יהודים ירצו להאזין לערוץ הזה (אני
כותב את זה כאן כי נראה לי שזה יכול לעזור לכל ערוץ תורני, וגם למי שרוצה להקים ערוץ תורני חדש):
א. בקשות לתרומות - אני יודע שרדיו תורני, שאין בו פרסומות מסחריות, לא יכול להתקיים בלי
תרומות לכיסוי ההוצאות. אבל ייתכן שראוי להפריד בין השידורים לבין התרומות, כדי שלא לתת תחושה
שמדובר בעסק מסחרי למטרת רווח. אולי צריך לגייס תרומות באמצעים אחרים, למשל בעלוני השבת. או
לבקש תרומות דרך השידורים אבל בצורה צנועה יותר - לא בג'ינגל שמזכיר פרסומת מסחרית, אלא
ב"טקסט פשוט" (משהו כמו "אם אתם שואלים את עצמכם - 'מי מממן את כל השידורים שלנו?' אז התשובה
היא שהמימון מגיע רק מתרומות פרטיות. אם אתם אוהבים את השידורים ורוצים לעזור, תתקשרו לטלפון
שלנו, 025000501...").
ב. שידורי הלכה - בתוכנית השו"ת ההלכתי, המאזינים שואלים שאלות הלכתיות מעניינות, וגם
התשובות מעניינות, אלא שיש בהן יותר מדי דגש על ציון המקור (כל תשובה מתחילה במילים כמו
"בסימן שכה כתוב... "). לדעתי, בתוכנית שאמורה להתאים לקהל רחב, היה עדיף להדגיש את טעם ההלכה
ומקומה בתוך המערכת הכללית של התורה, ולהשאיר את ציוני המקורות המפורטים לסוף התשובה, או לאתר
האינטרנט.
ג. חצי מהשירים שם הם במבטא יידישאי כבד. המבטא הזה כבר לא מקובל באף חלק של עם ישראל, חוץ
מאשר בציבור החרדי-אשכנזי. אדם שפותח רדיו ושומע שירים כאלה, מרגיש רתיעה, מרגיש שזה לא שייך
אליו, ועובר לערוץ אחר. לדעתי ראוי שיעברו למבטא המקובל ברוב עם ישראל (זה לא באחריות הערוץ
אלא באחריות הזמרים)
 |
|
|
