דוד135: נבואות בזוהר

פרופסור

איקון ירוק. נהניתי מהבדיחה, ואכן היא גם תשובה במובן מסויים לשאלה שהצגתי.

אמנם, יש שני הבדלים משמעותיים.

א. התיאורים של ז'ול ורן הם ברורים הרבה יותר מאשר הלשונות של הזוהר שהן סתומות ולכן תלויות פרשנות. כמדומה שאיש לא יטען שהצוללת שז'ול ורן כתב עליה אינה עונה, באופן מהותי, על הצוללת שהומצאה לאחר מכן (איני יודע אם הרעיון לפתח צוללת לא נלקח בעצם מורן).

ואכן נדמה לי שהרבה תוהים איך ורן הצליח להציג כל כך הרבה המצאות שהתגשמו, ויש אפילו תולים זאת במכונת זמן שנסע בה (אם כי נדמה לי שהפטנט הזה שמור לה.ג. וולס...).

ב. הבדל נוסף הוא שורן אינו מתיימר לספק תיאור עתידני בכוח של יכולת על טבעית על רקע דתי. הוא פשוט כותב סיפורים שנועדו לעניין את הקהל.

לעומת זה, בעל הזוהר טוען לידע יהודי דתי איזוטרי (=של יחידי סגולה בלבד). הטענה המשנית כי אכן בספר כלולות ידיעות לגבי העתיד שלא יכלו להיות ידועות מראש והן התגשמו בתאריכים שנובאו מראש - משמשת להצדיק את מעמדו הייחודי של הספר.

מה שנובע מדבריך הוא שיש דוגמא - בינתים אחת ויחידה, לפי מה שהבנתי - של ידיעות עתידניות שאינן נובעות מרקע דתי, ולכן זו הפרכה לראיה. אמנם עדיין איני משוכנע בכך.

לדוגמא, ההמצאות שורן מתאר הן אקסטרפולציות (איני יודע תרגום עברי למונח נאה זה) של ידע וטכנולוגיה שהיו קיימים בזמנו, או פתרון עתיר דמיון לצרכים אנושיים שזיהה ורן. אולי זה לא מן הנמנע לפתח השערות כאלו , לפחות עבור אדם בעל כישורים ייחודיים.

וכיון שהגענו לידי כך, אני מעלה שאלה נוספת ששייכת לפרשנות הרמב"ם. הרמב"ם כותב שייתכנו בעלי דמיון מפותח שיוכלו לראות עתידות. וזה מתמיה, כי אין הוא מדבר על יהודים ושומרי מצוות, אלא על תכונה נפשית כלשהי שמימי לא הבנתי איך היא אמורה להיות.

אולי יכולתו של ז'ול ורן היא דוגמא למה שתיאר הרמב"ם מבחינה פסיכולוגית?

אני חוזר לנושא הקודם. החילוק שהצעתי נועד לדחות את ההפרכה של פרופסור לטענתו של דוד שהאשכול נפתח בדבריו. כמדומה שהנושא עדיין צריך עיון.

(בקשר לז'ול וורן, מעניין לציין שכשרמב''ם מתפלמס בשמונה פרקים עם חכמי הכלאם, הוא לועג לדעתם לפיה כל מה שניתן לדמיין קיים או עשוי להיות קיים במציאות. הדוגמאות שהוא מביא בלעג הן ''ספינה רצה באוויר, אדם שראשו בשמים ובהמה באלף עיניים'' דברים שלדעתו הם כמובן ''מן הנמנעות''.
ובכן, ספינות רצות באויר מדי יום מהר הרבה יותר מכפי שיכלו רמב''ם או חכמי ה'מדברים' לדמיין. גם בהמה באלף עיניים נראית כמו דבר אפשרי עם המשחקים של ההנדסה הגנטית, וכך גם אנשים בגובה עצום, לפחות תיאורטית. נער שאני מכיר, מעריץ נלהב של מד''ב, טוען שהמד''ב של היום יהפך בוודאות אי שם אי אז למציאות, וההיסטוריה של המד''ב וחיזוייו מאשרים את הטענה הזו, לדבריו. הרציונל מאחריה מרתק כשלעצמו בהנחותיו).

מימוני

1- בקשר לשלטון הערבים בארץ ישראל, הרי שזה תואם למצב שהיה במאה ה-13, אז שלטו הערבים בארץ ישראל, אבל בתקופת רשב"י לא היו ערבים באזור, ולא היה איסלאם, כך שמכאן הוכחה לאיחורו של ספר הזוהר.

2- גם מה שנכתב שאדום לא תשלוט בארץ ישראל, יש כאן הד למסעי הצלב, והתיאור נכתב לאחר הדיפת הנוצרים מארץ ישראל. (משנת הזוהר, ח"א עמ' 82)

3- מה שנכתב כאן על פתיחת שערי החכמה ב-600 שנה לאלף השישי, דרכם של חובבי הנפלאות לצטט ציטוטים חלקיים, ואם זה התאים למציאות הרי שהם לא יפסיקו לנפנף בכך.

עד שמצטטים משנת 600 לאלף השישי, והרי תחילתו של הקטע עוסק בבא הגאולה מיד בתחילת האלף השישי, זמן התגלות ספר הזוהר, שוב יש כאן מגמה שבזכות ספר הזוהר ולימודו תבוא הגאולה (ושפחה כי תירש גבירתה), כל זאת למדתי ממשנת הזוהר ח"א עמ' 83 הע' 2, ואז יעברו באלף השישי 600 שנה (שית אלפי שנה הוי עלמא, ואנו מתקרבים לאלף השביעי, נמצא שאנו בבין השמשות), ולאחריהם יפתחו השמים בחכמה, אבל שוב מדובר כאן בחכמת הזוהר ולא בחוכמות חיצוניות שאינם שוות כלום.

(מכאן ציטוט לשון זוהר) נאלמתי דומיה בגין דאסתלק וא"ו מן ה"א וקול לא אשתכח כדין דבור אתאלם. ובגין כך היא שכיבת בעפרא כל ההוא יומא (דנא) דה"א. ומאן איהו אלף חמשאה ואע"ג דאקדימת בגלותא עד לא ייעול ההוא אלף חמשאה רזא דה"א וכד ייתי אלף שתיתאה דאיהו רזא 

דף קיז/א

דוא"ו כדין וא"ו יוקים לה"א בזמנא (שמות ט' ב) שית זמנין עשר שתין נפש כדין שלימו וא"ו עשר זמנין וא"ו שי"ת זמנין עשר. (דוא"ו) וא"ו סלקא (בעשר) בי' וא"ו נחתא בה"א אשתלים וא"ו גו עשר שית זמנין כדין הוו שתין לאקמא מעפרא ובכל שתין ושתין מההוא אלף שתתיתאה אתתקף ה"א וסלקא בדרגוי לאתתקפא ובשית מאה שנין לשתיתאה יתפתחון תרעי דחכמתא לעילא ומבועי דחכמתא לתתא ויתתקן עלמא לאעלה בשביעאה כבר נש דמתתקן ביומא שתתיתאה מכי ערב שמשא לאעלא בשבתא. אוף הכי נמי. וסימניך (בראשית ז') בשנת שש מאות שנה לחיי נח וגו' נבקעו כל מעיינות תהום רבה. א"ל רבי יוסי כל דא אריכו זמנא יתיר מכמה דאוקמוה חברייא דאיהו יומא חד גלותא דכנסת ישראל ולא יתיר דכתיב (איכה א') נתנני שוממה כל היום דוה. א"ל הכי אוליפנא מאבא ברזין דאתוון דשמא קדישא וביומי דשני עלמא וביומי דבראשית וכלא רזא חדא איהו. (ע"כ זוהר)

על פי כל הנ"ל יש כאן מגמת התקדמות והתקדשות בעולם, עם ישראל יגאל בזכות ספר הזוהר, וגם באלף השישי יש חלוקה, וככל שנתקרב לאלף השביעי תרבה הקדושה והחכמה, ואנו דומים לאדם שנמצא בערב שבת בין השמשות, והוא מתכונן לשבת.

כשהייתי בישיבה אמרו לי התלמידים שזה מכוון לחכמת הפלפול, שהכניסו את הפיל בתוך חור המחט, אבל באינטרנט למדנות זה לא מעניין, ולכן המדע נרתם לטובת הזוהר.

ועל כך נאמר, אשרי המאמין.

מיימוני,

מבלי רצון להאריך רק אומר שגם המהפכה הקופרניקאית בטרם ניוטון, היא בחזקת נבואה או משאלת לב, אך ודאי לא מדע.

ואם במדע עסקינן, ראוי לצטט כאן קטע ממכתבו של גלילאו ל'דוכסית הגדולה כריסטינה':

"הואיל וכתבי הקודש והטבע כאחד מוצאם במידה שווה מדבר האלוהים, כלומר, כתבי הקודש - כמוצא פיו של רוח הקודש, והטבע - כמבצע קפדני ביותר של חוקות האל; והואיל ונוסף על כך נוהגים כתבי הקודש לומר הרבה דברים הסוטים, לכאורה, מן האמת המוחלטת, במידה שהדבר נוגע לפשוטו של המקרא, למען התאם עצמם להבנת רוב בני האדם; והואיל ומן הצד האחר לא יידע הטבע רחם ואינו ניתן לשינוי ולא יעבור אף פעם את גבולות החוקים שהוטלו עליו, משום שלא איכפת לו כלל וכלל אם אמנם עקרונותיו הנסתרים ודרכי פעולתו נהירים לבני האדם ותואמים את כוח תפיסתם - הרי נדמה, שאין להטיל ספק בכל אותן תופעות הטבע הנגלות לנו באמצעות ניסיון חושינו או שאנו נוכחים בהם על פי הוכחות מתאימות. קל וחומר שאין לבטל אותן בגלל אילו מקומות בכתבי-הקודש שבהם הכתוב לכאורה חולק עליהם. כן נדמה, כי לא כל הכתוב חלה עליו חובת הדיוק באותה מידה שהיא חלה על כל אחת מתופעות הטבע, וכי האלוהים נגלה לנו בתופעות הטבע במידה לא פחותה מאשר כדברי הכתוב. ואולי לכך התכוון טרטוליאנוס באמרו: קודם יש להכיר את האל על ידי הטבע, ואחר כך לשוב ולהכירו על ידי התורה. על ידי הטבע - הווה אומר, על ידי מעשי הבורא, על-ידי התורה - הווה אומר, על-ידי הדרשנים".

לגבי ההשוואה לגר"ז' וורן אני חושב שהחילוק ברור, הוא חשב בהגיון -רב ככל הנראה- והגיע למסקנות נבונות שכל אחד יבין שזה רעיון נחמד שאפשר להתקדם בו, מה שאין כן הזוהר שלא מסביר את דבריו מבחינה הגיונית אלא קובע אותם,
אגב שמעתי גם שליאונרדו דה ווינצ'י שהיה בקיא בתחומים רבים חוץ מציור הקדים את זמנו בכמה מההמצאות הידועות ביותר בהיסטוריה אלא שאין לי שמץ של משג אם זה נכון,

דומני שבשירטוטים שהניח אחריו דה וינצ'י נמצאה תוכנית של הליקופטר.

ואם כבר נבואות, נזכרתי בספר ילדים שקראתי אי אז, ובו נוסעים הילדים לכוכב אחר. שם, לכל אדם [לא אדם! תושב חייזרי של אותו כוכב] יש מכשיר טלפון ביד, והוא יכול לשוחח עם כל אחד מחבריו מתי שבא לו...

כמה פעמים כבר יצא לי להמליץ בפורום הזה על הספה"ק "בשורות טובות" של פראצ'ט? הספר שמתאר את התגשמותן של נבואות.

שמעתי פעם שיש הסוברים שהזוהר (או חלקים ממנה) נכתבה כמה מאות (אלפים?) אחר פטירת רבי שמעון בר יוחאי.

...ולכך לא "התגלתה" עד אז.

רשאים לומר כן? והאם זה מסביר ה"נביאות"? שהרי הי' קרוב יותר להזמנים שנביאות האלו אכן התרחשו, ואז כבר הי' יכולין לשער שאירועים אלו יתגשמו...
++++++++++++ הבריאה והחיים; חידה סתימה! ככל שתחקור אחר פתרונה, יותר תתגדל סודה וחידתה. חכמתה; נעים. פליאתה; משמח. עומקה; משתומם. סודה; מבהיל.

פרופסור

"המהפכה הקופרניקאית בטרם ניוטון, היא בחזקת נבואה או משאלת לב, אך ודאי לא מדע"
????????????????????????????

שנרב,

בראשית הדרך התקשו הקופרניקנים (קופרניקוס גופו מת בשנת הוצאת ספרו) לתרץ את שאלות מתנגדיהם. אם אכן כדור הארץ הסתובב על צירו במהירות של 30 ק"מ לשניה, כפי שטען קופרניקוס, אדם שהיה זורק אבן באוויר היה אמור למוצאה הרחק ממנו. והנה על אף שהאבן ניתקה את עצמה מהארץ היא חוזרת ונופלת באותו מקום! וכן, במהירות כזאת, שהיא כ- 100,000 ק"מ לשעה מהיו אמורות לנשוב רוחות בלתי נסבלות והעננים היו צריכים לחלוף מעל ראשינו שלא באיטיות המאפיינת אותם. וכהנה תמיהות. רק במאה הי"ז עם ספרו של אייזק ניוטון "העקרונות המתמטיים של מדע הטבע", הוצגה באופן סופי הפיסיקה שביססה והצדיקה את האסטרונומיה הקופרניקנית. כיום שוררת תמימות דעים בין הפילוסופים של המדע שהמהפכה הקופרניקאית בראשית דרכה לא ענתה על שאלות מהותיות שהמדע באותם שנים עדיין לא הכיר. משום כך הגדרתי זאת כ'נבואה' ולא כ'מדע', קרי אינטואיציה מדעית.