התלבטות לגבי ניקוי משקפיים

קורה לי פעמים רבות בשבתות וחגים שאני נזקק לנקות את משקפי, כאשר אין לי נייר טואלט או משהו דומה. יש לי שלושה אפשרויות להשתמש בהם לניקיון: חולצת שבת, ציצית, וכיפה, ואני מתלבט איזה אחד הוא הראוי להשתמש.
אפשרות ראשונה היא כאמור להשתמש בבגדי שבת - בגדי שבת הם בגדים עליונים ולבנים, כך שכל לכלוך, ואפילו הדק ביותר יכול להראות, שיש בזה שני בעיות: אחד מצד "כל תלמיד חכם שיש בבגדו רבב" (זכרון חופשי מהגמרא, ותלוי כמובן בשאלה מה הפירוש ב"רבב", וכמובן, מיהו "תלמיד חכם", והאם ראוי לעם הארץ לחשוש לחומרות של תלמידים חכמים (מחלוקת ר"י וחכמים שם)), וגך לכלוך של בגדי שבת, שמצווה להדר בהם.
האפשרות השניה היא שימוש בציצית. הציצית מתחת לבגדים, (וגם צבעה אינו לבן בוהק), כך שהלכלוך פחות בולט, אולם השאלה היא האם מותר להשתמש תשמיש בזיון בציצית, והאם בכלל ניקוי משקפיים הוא תשמיש בזיון. כלומר, אמנם בציצית עצמה אין קדושה, ומותר להיכנס איתה לשרותים, אולם היא תשמיש מצוה, ומצד זה יש לדון האם מותר לנקות בעזרתה משקפיים.
האפשרות השלישית היא להשתמש בכיפה (אמנם אפשר רק אם כיפות מסויימות ויש כאלה שקשות מדי ולא מתאימות), וצריך לדון האם יש כיפה מעמד של קדושה או תשמיש מצוה, והאם מותר להשתמש בה לשמוש בזיון. כמו כן, בזמן הנקיון מורידים את הכיפה מהראש שיכול להיות גם בעייתי, ובפרט ברשות הרבים וכדו'.

תשאלו אותי למה אני לא לובש גופיה ופותר את כל הבעיות - זה לא נוח לי. (ומסיבה זו אני גם לא מסתובב עם פיסת בד קטנה לניקוי משקפיים)

משאלה זו עולים לי עוד כמה שאלות, כמו האם צריך להרים ציצית \ בגדי שבת \ כיפה שמונחים על הרצפה, או שמוטלים ברשות הרבים בבזיון.

תודה רבה

ישראל שמחי

כיפורים

או  כ פורים?

עיי' שו"ת באר משה ח"ו סי' פ"ב (כמדומני)