יחוד עם הישראל = הפרישות!

מתענין, אתה מבית חסידי?

כבר הזכירו בפורום שאצל החסידים ענין גילוי עריות זוכה לקידוש ומסירות נפש קנאית, אצל הליטאים 'השקאפעס' דהיינו חשש דעות כפרניות-עבודה זרה (מאחר והם מייצגים את התיירע, כמובן), בעוד שפיכות דמים, כל הרוצה ליטול יטול.

ברצינות, הנקודה שהעלית קיימת בעיקר בחוגי החסידים ואצל הספרדים המיסטיקנים יותר.
מעלת היהדות המתבטאת אצל החוגים הישיבתיים, היא ההעמקה בתורה, קרי התעסקות באמת במסירות רבה.
כמובן שישנה ביקורת, על צורת הלימוד וכו'. אנחנו מחכים לפרוגרמה אידיאלית לישיבת 'עצור כאן חושבים בקדושית' באשכול 'הישיבות פעם והיום'.

מה שכינית 'חוקי פרישות' ומה שמקביל אצלנו לדיני טוהרת המשפחה תוכל למצוא באופן קיצוני לא פחות אצל חברות שבטיות באפריקה (מה שפעם היו קוראים חברות פרימיטיביות).
האם דווקא בזה ייחוד היהדות, כלומר זו גולת הכותרת?

שחרית האמנם????

באיזה מקום ראית/שמעת על כך שיש עוד חוקי פרישות????

דומים ליהדות ???????

שחרית

נראה לי שמתעניין מתכוון בעיקר לכך שיצירת הקשר בין בני הזוג נעשית לאחר הנישואין - וזה צעד בריא ומוצדק מכל הבחינות, כפי שנידון כאן באשכולות אחרים בעבר.
אשר למנהגי הפרישות האחרים, של נידה וכיו"ב, אמנם יש להם מקבילות מסויימים באומות העולם (וחלק מזה בא לידי ביטוי בברייתא המפורסמת של הרמב"ן על הרחקות הנידה), אבל נושא זה מתאים יותר לאשכולות לימוד ההלכה של יהוסף.

מתעניין

אני הייתי מוסיף על דבריך. היהדות בכל דור מצטיינת בכך שהיא חיה על פי ערכים נעלים. אותם ערכים שמנוגדים לחברה מסביב באים לידי ביטוי בולט במיוחד. הכל לפי הדור וחולשותיו.
לכן, בדורות של עבודה זרה, נאמנותו של היהודי למונותיאיזם והריחוק שלו מאמונות הבל היה הצד הבולט.
בדורנו, דור הפריצות נוסח המערב, שבו מעלים על נס את החויה של האהבה בין בני זוג (וידועים דברי החזון איש על זה), הפרישות והקדושה והאיפוק של בני ישראל הם הבולטים לעינינו.

שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו

מיימוני

מה הם דברי החזון איש הידועים????
לי אינם ידועים

דברי החזון איש!!

הם -{החילונים} קוראים לזה אהבה

ואני{החזו"א} קורא לזה כרת

נאמר לגבי השפה העברית בזמן התחדשותה

ביקשו ממני לתקן אז תיקנתי



תוקן על ידי - קלף - 10/8/2002 1:06:06 PM

תוקן על ידי - קלף - 10/8/2002 5:15:54 PM

האם לא מדובר בצרכים פיזיים שנימנעים מהאישה ?

השרשור הזה בהחלט מאפיין, ומכמה בחינות.

אתה מתחיל בקביעת "עובדה" שעם ישראל מתייחד בפרישות, אבל אינך מביא שום אסמכתא לדבריך.

ולמשל:

"כבוד המשפחה" - האיסור על פנויה להתייחד עם זר, האיסור על נשואה לצאת ולבלות עם זרים, בא לידי ביטוי בתוקף גדול יותר אצל הערבים!

חיי פרישות אנו מוצאים בקרב נזירי המזרח הרחוק בצורה הרבה יותר אמיתית מאשר אצל היהודים.

קשרי משפחה הדוקים (בני זוג לא נפרשים לעולם) היו לקתולים הרבה יותר...

אז קודם כל עליך להוכיח את העובדה הבסיסית בטענתך.

אחר כך (ואני כבר מזהיר אותך מראש לאן זה ילך) תצטרך להסביר למי שלא מאמין בתורה מן השמים, למה זה (הפרישות וכולי) מראה על חברה טובה יותר?

הלכתית יש חיוב עונה.
ואם אחד מבני הזוג אינו עומד בכך זו עילה לגירושין.
כל מיני גדרי פרישות שהגיעו לאזני נראים סותרים להלכה כפשוטה.