תפילה לפי הגמרא

שלום לכולם
הייתי שמח אם תהיה אפשרות לברר את סוגיית התפילה כפי שמובאת בגמ'!
ראשית נביא את הגמ' בשבת דף י' שהגמ' קוראת לתפילה חיי שעה........
ובגמ' ט"ז ראש השנה בתוס' וכן בשבת ד' קי"ח בתוס' שמביא גמ' ירושלמי בפרק שני בברכות שמשע משם שהאמוראים לא כיונו כלל בתפילה.
ומאידך משמע מהגמ' בברכות שלואי ויתפלל כל היום.
מה הכונה הרי זה חיי שעה????????? 

ולא בכדי כונה הבן רבי אברהם החסיד. מאיר

תודה על תיקון הטעות לגבי דברי הרמב"ם
מ"מ דבריך קשיםשיש בזה מחלוקת בגמ'!!!!
מה המקור????
אדרבה משמע אחרת, הגמ' בשבת שהבאנו לא עונה שר' המנונא סבר אחרת לגבי מעלת התפילה אלא שיש זמן תפילה לחוד וזמן לימוד תורה לחוד.
וכן הירושלמי שהבאנו משמע מפורש שהאמוראים לא היו נותנים לזה חשיבות כל כך והגמ' בירושלמי כדרכו של הירושלמי נוקטת את הדברים להלכה עיין שם.
לגבי ר' יוחנן שומע אני את דברי מאיר שכתב לעיל לואי ויתפלל אדם כל היום כולו במקום לעסוק בעניני חולין, אפי שאין זה מובן כל כך שודאי הגמ' סוברת שצריך שתהא דעתו של אדם מעורבת עים הבריות וכן דרך ארץ - שהפירושו כמובן עבודה ( אבל זה נושא לדיון אחר ) ומהג' במגילה לדעתי אין ראיה. אדרבה לפי דבריך הגמ' היתה צריכה להוכיח את דעתו של ר' יוחנן מדבריו שלואי ויתפלל כל היום כלו. לכן משמע ( ודבר זה אינו ברור לי כל צרכו ) שהמחלוקת היא לגבי
הבית כלומר מה יותר גדול הבית כנסת או הבית מדרש....

דושע שבנק יהיה יותר חשוב או פחות חשוב מבית חולים?

לוינס היקר

כל מה שאכתוב אתה בודאי יודע, וגם כתבת זאת, וגם בעל בעמיו כתב זאת, אבל מפני הודעתך האחרונה נכתוב זאת במפורש.

המקור הוא ר' יוחנן, שיטתו מפורסמת בכל התלמוד, ולואי ויתפלל אדם כל היום כולו, חלקו עליו ר' אלעזר בספק התפלל שאינו חוזר ומתפלל (ברכות כא.), ור' יהושע בן לוי בחשיבות בית המדרש על בית הכנסת.

לאט לך ידידי

נבאר את הדברים מתוך הודעתך האחרונה, שום דבר לא ישאר מעומעם.

כתבת
<לגבי ר' יוחנן שומע אני את דברי מאיר שכתב לעיל לואי ויתפלל אדם כל היום כולו במקום לעסוק בעניני חולין, אפי שאין זה מובן כל כך שודאי הגמ' סוברת שצריך שתהא דעתו של אדם מעורבת עים הבריות וכן דרך ארץ - שהפירושו כמובן עבודה ( אבל זה נושא לדיון אחר )>

על פי שאלה זו, גם הפסוק בספר יהושע לא יהיה מובן, וכך נאמר "לא ימוש ספר התורה הזה מפיך והגית בו יומם ולילה", והרי אדם שנדר שלא ישן שלושה ימים נדרו בטל, כי אי אפשר שלא לישן 3 ימים, נמצא שגם פסוק זה איננו מובן.

והתשובה: פרשנות קיצונית איננה נכונה בשום מקום, כלל ידוע בדברי הפרשנים, צריך להבין את הענין ולא להיצמד למילים.
אף אחד לא חשב להצמיד את ראשיהם של בני ישראל לספר התורה ביום ובלילה, אף אחד לא חשב להעמיד את בני ישראל בתפילה מבוקר עד ערב.

כך שר' יוחנן סבר שהתפילה חשובה, ומי יתן ויתפלל אדם כל היום, אבל כמובן צריך לעבוד וללמוד ולישון ולאכול וכו'.

עוד כתבת
<ומהג' במגילה לדעתי אין ראיה. אדרבה לפי דבריך הגמ' היתה צריכה להוכיח את דעתו של ר' יוחנן מדבריו שלואי ויתפלל כל היום כלו. לכן משמע ( ודבר זה אינו ברור לי כל צרכו ) שהמחלוקת היא לגבי הבית כלומר מה יותר גדול הבית כנסת או הבית מדרש....>

גם כאן הדברים פשוטים, מה סוד יש בו בבית? הדבר שאליו הוא יועד.
נמצא שחשיבות התפילה על פני לימוד התורה, היא הגורמת להחשיב את בית הכנסת.

בנוגע לאמור במסכת שבת דף י עמוד א "רבא חזייה לרב המנונא דקא מאריך בצלותיה, אמר: מניחין חיי עולם ועוסקים בחיי שעה! - והוא סבר: זמן תפלה לחוד, וזמן תורה לחוד."

ועל כך כתבת
<אדרבה משמע אחרת, הגמ' בשבת שהבאנו לא עונה שר' המנונא סבר אחרת לגבי מעלת התפילה אלא שיש זמן תפילה לחוד וזמן לימוד תורה לחוד.>

דבריך נובעים כי לדעתך לפי ר' יוחנן חייב האדם לעמוד מתפילה מצאת השמש עד שקיעתה, ואז בודאי ר' המנונא חולק עליו, אבל אין צורך לכך, וגם ר' יוחנן נהג כשאר בני אדם, אלא שהוא החשיב את התפילה מאוד, וגם ר' המנונא סבר כמותו, ועל פי כל הנ"ל ר' המנונא ור' יוחנן בשיטה אחת הם.

לוינס,
לגבי הציטוט מן הירושלמי (ברכות ב, ד; ה, א) על הרב שספר אפרוחים ועל זה שספר את קורות הבניין, מישהו סיפר לי על פירוש מעניין שהאפרוחים הכוונה ליונים, שנמשלה כנסת ישראל ביונה והאבנים הכוונה לאבני בית המקדש.
לדעתי זה פירוש מרתק המראה את המבוכה מהלשון החריפה והבוטה של חז"ל בעניין הזה.
האם מישהו יודע את המקור של הפירוש הזה? אודה.

דרום חוקר החביב.
ראשית התכונתי בתחילת הפורום לשאלה מה מהות התפילה לדברי הגמרא האם כמו שמובא בשולחן ערוך שמגיעים קרוב למעלת הנבואה. או כמו שמובא בירושלמי שלכאורה לא כל כך הקפידו לכוון בתפילה וכן בשבת כדלעיל חיי שעה?