| נשלח ב-2/11/2006 11:10 |
 |
| |
הוזמנתי לברית של יובל [בן גוי ו"אמהות"]
נכון כבר יש לו שם .אבל הברית רק בשבוע הבא .
הרבה סדרים בעולמו של יובל הקט קצת הפוכים .
לדוגמא אין לו אמא ואבא יש לו אמא וחני (שם לא בדוי)
אמא שלו ילדה אותו בתרומת זרע של גוי ,וחני היא בת הזוג של אמא .
הן חיות ביחד ומגדלות את יובל ששמו ניתן לו כבר עם לידתו טרם הברית .
משום הכרותי עם ה"אמהות " שלו הוזמנתי אחר כבוד לברית .
הברית תערך אצל רופא המתמחה בבריתות על פי ההלכה .מספר המבקרים בברית מוגבל ומצומצם והן מתעקשות שאגיע לברית .להפך חשוב להן שאשמח בשמחתן.
מיותר לציין שאראה ואחוש שם שונה משאר הקרובים שרובם ירכבו מבעלי מגדר זהותי שונה משלי ברמה הדתית והן ברמה הזהותית אישית .
על בעיות הזהות המגדריות אתגבר בקלות אולם האם הופעתי לשם הינה חילול שם שמים ?
מצד שני הן מאוד רואות בי נציגת אלוקים עלי אדמות (אם לא ידעתם אז הנה ,אני הניבחרת)
ולא רק זה אלא שהן מאוד כועסות על הדתיים והחרדים ואיתי איכשהו הצלחנו לפתח דו שיח טוב ואפילו פורה .
עד כדי כך שאחת "האמהות " מקפידה לאכול אוכל כשר בלבד וככל ששמעתי היא לא מתכוונת לתת לילד אוכל טרף.
מה דעתכם המלומדת ,ללכת לברית הזו?
*****
המוסגר בכותרת נוסף ע"י ווטו
תוקן על ידי עצכח ב- 09/11/2006 23:12:13
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-5/11/2006 14:35 |
|
| |
נישט,
לפי דבריך (והטשעבינער) כל ישראל אינם יכולים להקריב ק"פ כשיש תינוק אחד שלא נימול, כי יש עליהם חובה למול אותו. במה עדיפים האב או האם על משלחיהם (=בי"ד)?
|
|
|
|
| נשלח ב-5/11/2006 16:04 |
|
| |
[גוונא,
אשריך שזכית באזניים קשובות ולב מבין (בלא שמץ ציניות!).
אני בטוחה שאתה מבין (אני לומדת זאת מהפורום הזה, וגם על כך אני מודה לכותבים כאן), כי יש כאלה שהעיון האינטלקטואלי-הלכתי, גם הוא דרך עבורם לברר קונפליקטים אמוניים/רגשיים/דתיים. ואם לא, אז לפחות לך ולאחרים, הם מאפשרים זאת בדיוניהם...]
|
|
|
|
| נשלח ב-5/11/2006 16:06 |
|
| |
גוונא,
באמת מאיפה יש לך את זה?
|
|
|
|
|
| נשלח ב-5/11/2006 16:15 |
|
| |
לכן אמרתי את זה סובייקטיבית להתבהרות ולא הכללתי,
MD
|
|
|
|
| נשלח ב-10/11/2006 00:35 |
|
| |
שן זהב
אני מוחה על הדמגוגיה בדבריך.
במיוחד על כך שהרב מיכי חזר חזור והדגש שהוא מתנגד לפגיעה בהם, משום שהם תינוקות שנשבו.
התבהרות
איך היתה הברית?
|
|
|
|
| נשלח ב-10/11/2006 00:42 |
|
| |
מחאתך התקבלה, תן לי כמה ימים לעכל אותה.
אגב, כאן מדובר,כך לדברי התבהרות ,בגאים,לפחות חלקם, שומרי כשרות כך שאינם נחשבים לתינוקות שנשבו.
_________________
בנות ישראל גאות הן אלא שהענווה מנוולתן..
|
|
|
|
| נשלח ב-10/11/2006 00:45 |
|
| |
ואגב שאלתך איך היתה הברית.אין מה לצפות להפתעות בתחום:מלמלו , חתכו ,מצצו,שתו יין,ואיחלו מזל טוף, כמו בכל ברית..
_________________
בנות ישראל גאות הן אלא שהענווה מנוולתן..
|
|
|
|
| נשלח ב-10/11/2006 04:38 |
|
| |
מיכי
<"לא הבנתי את השאלה. הרי מכאן ראייתך שכרת הוא עניין רוחני ולא גופני">
שאילתי היתה אם הכרת היא רוחנית בכל מקום, ואם גם מיתה בידי שמים הוא כן, ורמזתי לשאלות הדנות בשאלה אם הם כאחת.
<"ועד שאתה שואל אותנו על הלכה זו, שאל על המאבד עצמו לדעת, או מוסר עצמו במקום שאסור למסור נפש, שמתחייב בנפשו">
איני שואל על דינו של המאבד עצמו לדעת, אלא עליך:
היכן מצאת שהמתאבד "מתחיב בנפשו"?
אני מצאתי רק ש "יורד לגיהנם", או "אין לו חלק לעולם הבא", שגם מקורו לא ברור (ראה שו"ת יביע אומר חלק ו - יו"ד סימן לו ד"ה (ג).
מה שכן מצאתי, והוא לענ"ד כלל לא מובנים, הם דברי הרמב"ם הלכות רוצח ושמירת הנפש פרק ב הלכה ב (ג):
"וכן ההורג את עצמו, כל אחד מאלו שופך דמים הוא ועון הריגה בידו וחייב מיתה לשמים ואין בהן מיתת בית דין".
שים לב:
"ההורג את עצמו, עון הריגה בידו וחייב מיתה לשמים אין בו מיתת בית דין".
ודבריו אינם מובנים:
מילא, ועוון הריגה בידו, או וחייב מיתה לשמים, אך כיצד תיתכן מיתת ב"ד במתאבד, שעל הרמב"ם לשלול אותה?!
ומצאתי שכבר הקשו כן כבר באנציקלופדיה התלמודית, (כרך יד, עמודה תקצ"ו הערה 233.
שבת שלום.
|
|
|
|
| נשלח ב-10/11/2006 06:51 |
|
| |
הילל,
רגישותך בהחלט מעוררת כבוד, אבל ההסתייגות שלא לפגוע, נעלמת ונאלמת בדברי מיכי שם בתוך הררי ההיתרים ו(חמור מזה)הציוויים לאלימות ולנטילת חיים.
שן זהב,
את צינית, נכון? קשה לי להאמין שכך נראתה הברית. אני כמעט בטוחה שהיו שם ברכות מרגשות של המשפחות, קטעי קריאה/שירה ואולי אפילו רב או רבה שנשאו דברי תורה באופן בלתי ממולמל בעליל. כך לפחות נראו כל הבריתות שאני הייתי בהן בשנים האחרונות.
|
|
|
|
| נשלח ב-10/11/2006 08:48 |
|
| |
הילל,
תנוח דעתך. קצת דברי ליצנות לא הזיקו מעולם לאף אחד. גם אנוכי משתמש בז'אנר הזה שהופך את חיינו לחביבים ונעימים יותר.
ועוד קריאת ביניים:
אמשלום,
טענתך היא על ההלכה ולא עליי. האם ציפית שאכפוף את היושר הפרשני למגמה מוכתבת מראש (=מניעת אלימות)? לעולם לא אעשה זאת, ודאי לא במודע.
השאלה אם שיקוליי נכונים או לא, היא שאלה אחרת. אבל טענתי הפרשנית היא שיש לעמדה שמובעת אצל האלימים מקום בהלכה. יתר על כן, הצורה היחידה לשלול את הלגיטימיות (לא רק לחלוק למעשה, אלא לראות בכך משהו שהוא מחוץ לגדר הפרשנות הקבילה) היא לאמץ את שיטתי לגבי מעמד החילוני כיום, ואת זה אף אחד לא עושה. אז אני פשוט לא מבין כיצד אנשים רוקדים על שתי החתונות, ואף זועמים על מי שמנסה לעשות כאן סדר. אבל זה באמת שאלה לאשכול ההוא.
עד כאן קריאת הביניים.
נישט,
התכוונתי בדיוק לציטוט שהבאת שהמתאבד חייב מיתה לשמים (ודי ברור שכוונתו היא למשהו כמו כרת. עקרונית הוא עשה עבירה שחייבים עליה מיתה, אך הוא כבר מת, ולכן הוא עדיין חייב זאת לשמים, וממילא עונשו הוא משהו כמו כרת).
אז מה טענתך עליי? הרי אתה עצמך נותרת בצ"ע, ועניתי לך עליו. אתה רק חוזר על דבריי, ושם סימן שאלה בסוף?
לגבי השאלה האם בכל מקום זה כך, מדוע לא? האם יש סיבה לפרשת אחרת, לשיעורין, את אותו מונח? זה לפעמים נכון (יש אפילו כלל כזה ב'יד מלאכי' שאותו מושג מתפרש בכמה אופנים), אבל זה רק אם יש אינדיקציות ברורות לכך.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-14/11/2006 09:41 |
|
| |
מיכי
<"התכוונתי בדיוק לציטוט שהבאת">
ידעתי, אלא שהתכוונתי לומר שלא מצאתי את הביטוי "מתחייב בנפשו" אצל מתאבד.
לאחר עיון חוזר בדברי הרמב"ם, עלה במחשבתי, שייתכן שמה שכתב "ואין בהם מיתת בית דין", מתייחס ל"רוצחים" האחרים שבאותה הלכה:
" השוכר הורג וכיוצא בו והרגתו החיה", להרוג את חבירו, או ששלח עבדיו והרגוהו, או שכפת חבירו והניחו לפני הארי".
אלא שעלי להסביר את דבריו "בכל אלו".
<"לגבי השאלה האם בכל מקום זה כך, מדוע לא? האם יש סיבה לפרשת אחרת, לשיעורין, את אותו מונח? זה לפעמים נכון (יש אפילו כלל כזה ב'יד מלאכי' שאותו מושג מתפרש בכמה אופנים), אבל זה רק אם יש אינדיקציות ברורות לכך">
היה לך לציין לדברי הרמב"ם בהלכות תשובה פרק ח הלכה א:
" ... וזהו כרת הכתובה בתורה, שנאמר הכרת תכרת הנפש ההיא, מפי השמועה למדו, הכרת בעולם הזה תכרת לעולם הבא, כלומר שאותה הנפש שפירשה מן הגוף בעולם הזה, אינה זוכה לחיי העולם הבא, אלא גם מן העולם הבא נכרתת".
ברצוני להוסיף, שלמרות שבשאילתי שאלתי על דברי הרמב"ם בפירושו על המשנה, התברר לי שהוא כתב דברים דומים במשנה תורה, (הלכות מילה פרק א הלכה ב):
"וכל יום ויום שיעבור עליו משיגדל ולא ימול את עצמו הרי הוא מבטל מצות עשה, אבל אינו חייב כרת עד שימות והוא ערל במזיד".
_________________
 עולם הפוך אני רואה
|
|
|
|
|
|
