| נשלח ב-12/12/2006 00:17 |
 |
| |
רשמים מהתוועדות י"ט כסליו
רשמים מהתוועדות י"ט כסליו
במוצאי שבת פרשת וישלח התקיימה מלוה מלכה ששמשה כהתוועדות חסידית גדולה באולמי השמחה ירושלים. הערב אורגנה על ידי חב"ד, אני לא זוכר איזה מוסד מתוך חב"ד, ומומנה על ידי עיריית ירושלים - האגף לתרבות תורנית.
לערב הגיעו קרוב לאלף אנשים (ספרתי), רובם חסידים לאו דוקא חסידי חב"ד. היו גם הרבה ד"ל, וגם הרבה ספרדים ובעלי תשובה, ומעט מאד ליטאים.
מנחה הערב היה ג.ש. הוא לא פסק מלדבר, להגיד ד"ת וחידושים, חלומות והבלים, בו בזמן שישבו שם אנשים ת"ח מופלגים. כל פעם שאני נתקל בפוליטקאי אני נדהם מחדש על הרדיפה אחר הכבוד, החוסר צניעות, ועל זה שהפוליטקאי פשוט לא מודע על מעמדו הנחות. לא אדבר עליו שוב, ואמשיך לתאר את מהלך הערב, ובסופו הרושם הכללי. רק דבר אחד שראוי לציין הוא השבח האין סופי שהרעיף שטאובר על תנועת חב"ד. גם שאר המדברים עשו כן, ואני מתרשם שכמעט בכל אירוע של חב"ד, חלק נכבד ממנו מוקדש לשבחים והגזמות.
בהתחלת הערב וכן בהמשכים שרו שלשה אחים לבית הורוויץ עם עוד ילד מאותו משפחה. השירה היתה יפה מאד, על אף שנגן האורגן לא תמיד בחר בטון הנכון. גם יש לציין שצבי הורוויץ שיש לו את הקול היפה ביותר במשפחה, לא הופיע. הניגונים היו ניגוני חב"ד, וכללו, אנעים זמירות, אלי אתה, פדה בשלום כמובן, ופרצת ועוד.
הראשון בין המדברים היה האדמו"ר מטולנא. נדמה לי שיש שני אדמורים לבית טולנא, אחד בירושלים ואחד מאשדוד. אני לא יודע איזה מהם דיבר. אבל זה שדיבר הוא נראה, אני חושב, כמו האדמו"ר שמפורסם כבעל עצה גדול בפרט לכל הקשור לחינוך. האדמו"ר הנ"ל התחיל בסדר הייחוס של משפחתו לפרטי פרטים עד לר' זושא שנתן הסכמה על התניא. ואז המשיך באיזה שהוא סיפור דמיוני על ר' זושא איך שראה את השל"ה בהקיץ ולא בחלום. המשיך לדייק קצת בהסכמות שנתנו בניו של האדמו"ר רש"ז לספר התניא. אחד כותב מו"ר הגאון החסיד קדוש ישראל מרנא ורבנא שניאור זלמן, השני כותב מו"ר הגאון החסיד מרנא ורבנא שניאור זלמן, והשלישי כותב, מו"ר הגאון החסיד שניאור זלמן. ופירש שכל אחד תיאר את אביו בצורה שהיתה לו שייכות אליו. אז האח הראשון, הוא גם קדוש וגם מרנא ורבנא והשני לא הרגיש שיש לו שייכות לקדוש ישראל והשלישי אף לא למרנא ורבנא. בסוף הדיוק אמר לו ר' יואל כהן, שההסבר שלו הוא ההסבר שמקובל בחב"ד. אני חייב לציין שהדרשה של האדמו"ר היתה אכזבה גדולה. סיפורי סבתא עם איזשהו דיוק חסר משמעות. לא מה שציפינו אליו לפי גודל פרסומו.
אחריו דיבר ר' יואל כהן. הנ"ל דיבר בפשטות ובבהירות. לא הזכיר את חב"ד ישירות אלא דיבר בעיקר על י"ט כסליו והמשמעות על פדה בשלום נפשי עם הקשר אל חנוכה. יסוד דבריו הוא, שאפשר לפדות אדם בשלום ואפשר לפדות אדם תוך מלחמה, ובודאי עדיף לפדות את האדם בשלום. הדרך שבו אפשר לפדות את האדם בשלום הוא במציאת הפח השמן שיש עליו חותמת של כהן גדול. וכידוע ששמן רומז לחכמה, וחותמת הכהן גדול הכוונה שהחכמה קשור למקום הכי גבוה. ובכה"ג הרי שפדה בשלום נפשי כי כולם מבינים שא"א להתווכח עם שכל המקושר לקדושה. בין הדברים הוא העיר על משהו שאולי ראוי לחשוב עליו קצת. נניח שיש חדר ללא חלונות והוא ריק מכל. נועלים החדר במנעול ופותחים אותו שוב ומוצאים בו ריהוט. השכל אומר שהריהוט לא קיים שהרי אי אפשר להכניס שום דבר לחדר, אבל החוש הרי אמר שיש שם ריהוט. מי נכנע למי השכל אל החוש או החוש אל השכל?
אחריו דיבר הראשל"צ ר' מרדכי אליהו. הנ"ל שיבח את חב"ד ואמר כמה ד"ת קצרים.
אחריו דיבר ר' יוסף יצחק חיטריק מנהל כולל חב"ד. הוא הזכיר איזה שהוא פירוש של הרמ"ש על איגרת בעל התניא. הנ"ל לא אמר זי"ע אחרי הזכרת שמו של הרמ"ש לעומת ר' יואל כהן שהקפיד לומר זי"ע.
שוב עלה ר' יואל כהן, ואז טען שהפח השמן הנ"ל אינו חכמה אלא למעלה מהחכמה. והעבודה של איש ישראל הוא לקשר החכמה עם המציאות שלמעלה מן החכמה.
לאחריו דיבר ר' מנדל ווכטר תלמיד ר' יואל כהן.
לאחר מכן חילקו הש"ס ובירכו ברכת המזון. ר' מנדל ווכטר היה המזמן.
בסוף הערב המשיך ר' יואל כהן בהתוועדות עם עוד כמאה אנשים. נשארתי קצת להתוועדות ואז הלכתי הביתה.
עכשיו לתיאור הרוח שהתקיימה שם. חסידי חב"ד שהגיעו היו רובם ככולם, חסידים מקוריים. לא ראינו כיפות עם יחי, לא היו השתוללויות שהרבי חי וקיים ושהוא מלך המשיח. היה רק שלט אחד גדול, שהיו כתוב עליו "התוועדות י"ט כסליו", ללא אזכור האדמו"ר או משיח. כל חסידי חב"ד שהיו שם התנהגו בצורה שפויה. גם הבחורים וגם האברכים וגם החסידים סתם התלבשו בצורה מסודרת, התנהגו בצניעות והשקיעו את הכוחות בצורה חיובית. היה מובן מאליו שהרבי נפטר ושצריך להמשיך בדרך שלו. הציבור המגוון שהיה שם הרגיש מאד בנוח. גם אני הקטן רקדתי עמהם והשתתפתי כמו כולם, על אף שאינני נראה חסיד חב"ד בכלל. נדמה לי שאירוע שפוי בסדר גודל כזה עוד לא ראינו מחב"ד כבר עשרות שנים.
לסיכום, הערב הנ"ל היה צעד ענק קדימה לחסידות חב"ד ומפיח תקוה שעוד יקום על ההרס הנוכחי, חסידות חב"ד אמיתית לשם ולתפארת.
תוקן על ידי מנהלי_משנה ב- 12/12/2006 1:27:09
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-13/12/2006 01:17 |
|
| |
אני חושב שהמשל בא להבהיר, שהחוש מחייב אותך לבדוק את השכל אם השכל צודק, על אף שלפני החוויה החושית לא הטלת ספק כלל במסקנת השכל. המשל לא אמור להצביע על מקרה שיש סתירה גמורה בין החוש ובין השכל.
|
|
|
|
| נשלח ב-13/12/2006 01:59 |
|
| |
http://www.col.org.il/show_news.asp?25290
|
הרב יואל כהן התוועד בישיבת ה'הסדר' בשעלבים
|
"משום מה אני מלאי פחד מתוצאות אפשריות של ההתקרבות הזאת להסדרניקים. לכאורה הם היו צריכים לבוא אל ר יואל ולא להיפך". (תגובה בכתבה).
האם הפחד מוצדק?
תוקן על ידי נישטאיך ב- 13/12/2006 2:09:03
 עולם הפוך אני רואה
|
|
|
|
| נשלח ב-13/12/2006 08:37 |
|
| |
אל תדאג ממללא, הוא ביקר כבר לפני כמה שנים בישיבת ההסדר בירוחם,
משם הרב מיכי שמע את המשל הנ"ל והכניס אותו בסיפרו,
|
|
|
|
| נשלח ב-14/12/2006 01:22 |
|
| |
בעלבעמיו,
אני מחכה ליום שיזמינו רבנים מהקיבוץ הדתי למרכז, או רבנים מישיבת פ"ת לשבי חברון...
שלא לדבר על איזה חויקער או דמות לא-אורתודוכסית, ר"ל...
כל חוג דתי מגדיר את עצמו את גבול הדתיות, כאשר ימינה ממנו נמצאים החרדים/הקנאים אבל שמאלה זה כבר מוקצה, וסדנא דארעא חד הוא.
__________
נישטאיך,
בשעלבים תמיד היו רבנים חרדיים על בסיס קבוע, ותמיד שמחו לארח שם דמויות תורניות חשובות ללא הבדל חוג (כמובן, בתנאי שהדמות הזאת לא נמנעת מלבקר בישיבת הסדר).
לפי מה ששמעתי מחבדניק, יש כיום ויכוח בתוך חב"ד לגבי התקרבות לד"ל, כאשר ר"י כהן הוא מהמצדדים בהתקרבות ואחרים טוענים שיש להיבדל מהם ולחזור לחיק החרדים. אני לא יודע עד כמה התיאור מדויק - יבואו חבדניקיי הפורום וישכילונו דעה.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/12/2006 01:52 |
|
| |
אל מי יותר להתקרב,
או את מי יותר לקרב?...
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-14/12/2006 02:47 |
|
| |
הלבן:
עוד גירסא לסיפור,
שני אנשים נפגשים.
אומר האחד לשני:
אהלן משה, אחרי שהורדת משקל, אתה נראה הרבה יותר טוב!
אומר השני לראשון:
חודה על המחמאות, אלא שלא הורדתי כל משקל.
עונה לו הראשון:
אל תספר לי סיפורים, אתה אומר כן, כי הדייאטה החמורה גרמה לשערותיך לנשור.
אומר לו השני:
שערותי לא נשרו. אלא הן מעולם לא צמחו.
עונה לו הראשון:
עוד תטען ששמך אינו משה!
באיזו רמה צריך אדם להיות כדי להבין, שלא ניתן להתווכח עם הוכחות כאלו.
בסיפור זה מדובר בהוכחה מוחשית, הפיגורה והקרחת בולטים בשטח, וברור לכל, שהוא "נראה טוב", ושהוא קרח.
"ואם תאמר כיון דאיכא תרי דאמרי מת אפי' איכא מאה דאמרי שזהו מה בכך הא תרי כמאה דמו ויש לומר דלגבי דבר הנראה וידוע לכל לא היה אומר רב אבל בשני עדים לא תצא". (תוספות יבמות דף פח עמוד א).
הבעיה היא שהוא אינו "הוא", וישנם שני קוני למל.
_______________
ממללא
<"לפי מה ששמעתי מחבדניק, יש כיום ויכוח בתוך חב"ד לגבי התקרבות לד"ל, כאשר ר"י כהן הוא מהמצדדים בהתקרבות ואחרים טוענים שיש להיבדל מהם ולחזור לחיק החרדים. אני לא יודע עד כמה התיאור מדויק - יבואו חבדניקיי הפורום וישכילונו דעה">.
זכורני את הימים שהייתי מעביר שיעור בישבת בנ"ע במרכז שפירא, אלא שהיה זה בימים השפויים של חב"ד, כהיום ישנה קבוצה הדוגלת בהתקרבות להשקפות נטורי קרתא, ראה אשכולי: הלוויתנים המתאבדים וחב"ד
http://hydepark.hevre.co.il/topic.asp?topic_id=1809549
וקחהו משם.
תוקן על ידי נישטאיך ב- 14/12/2006 2:59:08
עולם הפוך אני רואה
|
|
|
|
|
| נשלח ב-14/12/2006 07:55 |
|
| |
והיה יוצא דופן אחד שלא התרגש מאופוזיציה מימין, הרב צבי יהודה קוק.
|
|
|
|
| נשלח ב-31/12/2006 02:54 |
|
| |
קעלמר, כיצד אתה מקבל את טענת הרב קאהאן שאמונת יהודי באלקים טבועה בנפשו.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-31/12/2006 10:30 |
|
| |
<בין הדברים הוא העיר על משהו שאולי ראוי לחשוב עליו קצת. נניח שיש חדר ללא חלונות והוא ריק מכל. נועלים החדר במנעול ופותחים אותו שוב ומוצאים בו ריהוט. השכל אומר שהריהוט לא קיים שהרי אי אפשר להכניס שום דבר לחדר, אבל החוש הרי אמר שיש שם ריהוט. מי נכנע למי השכל אל החוש או החוש אל השכל? >
ואני הקטן טוען כי או שהחדר לא היה נעול . והריהוט הוכנס אליו בשעה שלא היינו כאן .
או שהמשל הינו סתם גיבובי שטויות, פשוט אין כזה דבר .
|
|
|
|
| נשלח ב-31/12/2006 17:38 |
|
| |
תלמיד,
מה פתאום? השכל לא אומר שהריהוט לא קיים השכל אומר שהוא קיים בלי תקדים מניסיון קודם בו היה קיים רק עם יכולת הסבר איך שהוא נכנס. הבדל קטן/הבדל גדול.
הלבן,
האם זה שא"א לשאול שאלות שכליות על התורה זה שכלי או בלתי שכלי?
ולגבי המשל הנוסף של רי"כ; ממ"נ אם המשל מצליח לשכנע ששכלנו טועה לעומת שכל המדבר בשם אמונה/מסורת וכו', הרי אומר המשל שתשובת השרוך נעליים אינה שכלית וא"כ השכל ברמה גבוהה יותר מתשובות שרוך נעליים ולולא היה המשל מצליח לשכנע הרי זה משום שטשו עינינו מראות שהתשובה משרוך הנעליים אינה נכונה א"כ כשם שמשל השרוך לא משכנע כך הנמשל לא ישכנע שאמיתות התורה היא מעבר לתשובת השרוך?
המקבל, יקבל והמבין, יבין!
קל"מ ומרבר"א,
מה שטבוע הוא זה:
א. שהאדם הוא משני לבריאה הנפלאה הכוללת אותו, חייו ושכלו,
ב. שמתאים לאדם שיהיה מותאם לחלקו בבריאה,
ג. שהוא חלש מלהתאים את עצמו ללא מחוייבות [http://www.nrg.co.il/online/15/ART1/523/875.html],
ד. שהמחוייבות העוצמתית והמקיפה ביותר זו החובה הדתית שהשוטר שלה הוא אלוקים.
השאלה היא רק אם משום כך הוא מקבל את הראשוניות שבנקודה א' [הווה] כא-ל שלו [שהכל מובל א-ליו] למען קיום נקודה ב' וכדי שלא תיסתר ע"י נקודה ג' הוא נעזר בנקודה ד'.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-31/12/2006 17:47 |
|
| |
וטו
כשתבין שהשכל הוא מוגבל תבין גם זאת.
כשתבין החילוק בין שכל האדם לשכל המחשב, אולי תבין שיש משהו נעלה יותר מהשכל.
כשתבין שהנברא אינו יכול להבין את הבורא, אולי תוכל להאמין שהשכל אינו הפוסק האחרון.
תוקן על ידי הלבן ב- 31/12/2006 17:47:35
|
|
|
|
| נשלח ב-31/12/2006 18:00 |
|
| |
הלבן,
אם כן כיצד מבוססות אמונותיך? מדוע הינך מאמין באלוהים? מדוע הינך מאמין למה שאתה רואה?
לגבי המשל של ר"י כהן כבר כתבתי לעיל ואני כותב שוב עכשיו שזה מתנשא, (ובמיוחד כשזה מה שהוא אומר על הפורום שלנו, קצת פטריוטיות חבר'ה!  ), הסיבה שאני חושב כך היא שאם אין לבני האדם יכולת לגלות את האמת האובייקטיבית בתכלית ע"פ שיכלם, אם כן גם למשלים שלו ושל רבו אין יכולת להגדיר שום דבר בעולם הזה, בגלל שגם המשלים שלו ושל רבו הגיעו מהשכל, ואם כן לומר שהמשל שלו מסביר מדוע השכל לא שווה הרבה זוהי יומרנות בוטה,
|
|
|
|
| נשלח ב-31/12/2006 18:02 |
|
| |
ווטו1
השכל לא אומר כלום, השכל לא משחק תפקיד במשחק טפשי לפתור משלים שלא יכולים להיות.
סתם להמציא משל שהזאב אכל את הסבתא והצייד הוציא אותה חיה מבטנו, מתאים לסיפרי סבתות.
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-31/12/2006 18:34 |
|
| |
תלמיד,
לדידי לק"מ, אנא לטעמיה קא אמינא!
הלבן,
כשהבנתי שהשכל הוא מוגבל ושיש נעלה ממנו ואינו פוסק אחרון, הודיתי להווה ששלח את המלאך שכליאל להבינני זאת וזה שרק באמצעות השכל אוכל לדעת התורה, האדם והמשלים שבהם יש לתת אימון.
|
|
|
|
| נשלח ב-31/12/2006 19:13 |
|
| |
כן, השכל הוא זה שאומר שהנברא אינו יכול להבין את הבורא, והשכל הוא זה שאומר שהוא מוגבל.
והאמונה הזאת שבנ"י מסרו את נפשם עליה, אינה בנויה רק על השכל.
|
|
|
|
|
