| נשלח ב-22/12/2006 10:56 |
 |
| |
מקורות הטינה כלפי היהדות האורתודוקסית
אמר מיימוני "הבורות בנושאי יהדות היא כמעט מוחלטת, ואילו ההערכה ניתנת
לדתות אחרות שנתפסות כבעלות תוכן בעוד היהדות נתפסת כפרימיטיבית, שקרית
ומיותרת".
בסביבה החילונית שבה אני בן בית מקובלת "רוחניות" בסגנון דתות המזרח
הרחוק. זו בעצם זיקה לע"ז. אני משער שהרבה אותנטיות אין שם אבל יש אצל אותם אנשים צורך בדת,
והיהדות כלל אינה באה בחשבון עבורם.
מעניינת אותי דעת משתתפי הפורום על הסיבות למצב זה. אחת הסיבות היא, ללא
ספק, ההתנגדות של הממסד האורתודוקסי במזרח אירופה לציונות. יתכן שיש כאן
הד לאנטישמיות - החילוני מאמץ את דעת הגוי על היהודי. אני מקווה שדיון זה
לא יתדרדר לקורבניות המקובלת אצל אורתודוקסים, כי זו תהיה החמצה.
|
|
|
|
| נשלח ב-27/12/2006 11:02 |
|
| |
אבהו.
<אבל יש אצל אותם אנשים צורך בדת, והיהדות כלל אינה באה בחשבון עבורם.>
הצורך בדת היא אוניבסלית. כמה שהפיתוחים הטכנולוגים מתקדמים יותר. כך רוחו של האדם רעב לטמיר ולמיסתי ולמטא טכנולוגיה,- כי כל אלו לא משבעים את נפשו אלא להפך,- ולכן ריבוי הסרטים והספרים העוסקים בדברים על חושיים וטרנסצנדנליים כגון -הרי פוטר- מטריקס ואחרים רבים, טובים ופחות טובים. היהדות אינה אופציה אצל האנשים שמחפשים את הרוחני. כי הנציגים האוטנטים- יותר נכון אלו שלקחו לעצמם את האיצטלא של היהדות . נגועים-ויש להם אינטרסים אחרים
ונראים ולא רק נראים, כאנשים שהאינטרס הצר המפגלתי, העדתי, השבטי והאישי, מנחה אותם. ולאו דווקה הרוחניות וכלל ישראל. אדם לא יפנה לקבל הדרכה רוחנית, או הכונה נפשית, מאנשים שנראים בעיניו כמו שמנהיגי ורבני הציבור החרדי נראים
|
|
|
|
| נשלח ב-27/12/2006 11:07 |
|
| |
אבהו,
הסבה שהזכרת היתה חשובה בעבר, נארה לי שהיום היא פחות חשובה.
לדעתי ההבדל הבסיסי שהיהדות דורשת דרישות מהפרט והצבור ולא ברור האם היא נותנת תמורה של חוויה רוחנית, והפוכם בפרשנות המקומית לדתות המזרח. אני מדגיש פרשנות מקומית כי ההינדואיזם היא דת בלתי הומנית (ע"ע סטי) וגזענית (קאסטות) בעליל.
|
|
|
|
| נשלח ב-27/12/2006 11:10 |
|
| |
אני חושב שיש טינה בסיסית כלפי כל דת שמרנית אלא אם כן קרה משהו מיוחד שהופך אותה לאהודה,
מטבע הדברים שמרנות נתפסת כקצת מנותקת מידי,
|
|
|
|
| נשלח ב-27/12/2006 11:16 |
|
| |
בעל
והיהדות היא דת הומנית. דוגמאות? אתה מכיר אותם לבד.
דיני היהדות הנהוגים היום בעדות החרדיות, אינה גזענית?
תוקן על ידי ירוחםשם ב- 27/12/2006 11:59:22
|
|
|
|
| נשלח ב-27/12/2006 11:53 |
|
| |
אבהו,
אני מצטרף לדברי גוונא ואנסה להרחיב.
א. מי שטוען לצדקות יתירה וגם מוכן להקריב מהנאות החיים למען צדקותו הוא נהיה "מצפונו" של כל מי שטוען פחות. [בספר "מאבקי" מודגש שהיהודי הוא "מצפון העמים" ומכאן הרבה משנאת מחברו.]
ב. מי שמביא להצדקתו גילוי-ציווי אלוקי הוא מסוכן וכמו שנכתב כאן מזמן שאין אכזריות כאכזריות דתית-קדושה.
ג. מי שמייצג התנשאות על אחרים אינו אהוד בלשון המעטה.
ד. מי ששונה בחשיבתו, בנוהגו ואף במראהו, מתבדל ברמה כל שהיא וממילא שמפחית מתחושת אחדות האדם של זולתו כלפיו. [נימוק זה לא אמור להיות מספיק חזק כשלעצמו אלא להצטרף לקודמיו.]
|
|
|
|
| נשלח ב-27/12/2006 12:16 |
|
| |
ירוחם,
עדיין ניתן להתגייר או לחזור בתשובה, אין צורך להמתין לגלגול הבא (עד גבול מסוים כמובן, ויש לדון מתי בוועדות הסמינרים יבדקו גם גלגולים קודמים).
|
|
|
|
| נשלח ב-27/12/2006 12:19 |
|
| |
ווטו,
דבריך נאים אך יורשה לשאול:
1) האם הנזיר הבודהיסטי לא אמור להוות מושא לשנאה באותה מידה, גם הוא מקריב הרבה, אולי אפילו יותר מיהודי חרדי.
2) האם דתות המזרח אינן טוענות לגילויים עליונים / מיסטיים?
3) האם כל גורו מצוי אינו מתנשא בהיותו טוען שבידו מפתח לחכמה הידועה ליודעי ח"ן בלבד.
4) ושוב קשה מהנזיר הבודהיסטי.
|
|
|
|
| נשלח ב-27/12/2006 12:49 |
|
| |
בעל
גלשת לרבדים בתורת הזן , שאין לי מספיק ידיעות להתמודדאתן.אבל גם אצלנו יש כאלו שאינם יכולים לחזור בתשובה.
אבל הנושא היה והוא יחס המנהיגים והמורי דרך אל הזולת, שאינו נוהג כמוהם. ובזאת נבחנת הדת של המנסה להתקרב אליה.
בעוד שאצלנו מי שלא שייך לזרם ולצורת התנהגות המקובלת, זוכה, ויש לו שמות וכינוים עם חיוך וקריצה למכביר. ובדתות האחרות- בעיקר המזרחיות- הוא אדם שזקוק להדרכה ולהכוונה. וזה כל ההבדל. ועוד הבדל מהותי
הנזיר הבודהיסטי הוא רק נזיר,ומורה דרך. עוד שאצלנו, המורה דרך והרב, הוא גם עסקן פוליטי, גם בעל אינטרסים כלכלים, וגם רצון עז להשגים פוליטים ציבורים וחברתיים
|
|
|
|
| נשלח ב-27/12/2006 13:16 |
|
| |
אוצר תחת הגשר/ר' נחמן מברסלב
פעם אחת ראה יהודי אחד מתושבי אוסטריה המדינה בחלומו, שבעיר וינה מתחת לגשר טמון
אוצר יקר. נסע לשם, עמד על הגשר והיה תוהה בדעתו מה לעשות, שהרי לחפש ביום אי אפשר
שמא יראוהו הבריות בחיפושיו ויבינו שדבר בגו.
בין כך וכך עבר חייל בגשר, ראהו ליהודי עומד ותוהה.
שאלו: מה לך פה, ואחרי מה אתה מחפש?
נמלך היהודי בדעתו וסיפר את סודו הכמוס לחייל וביקש ממנו לעזור לו בחיפושיו אחרי
האוצר על מנת לחלקו ביניהם לכשימצא מחצה על מחצה.
ענה החייל ואמר:
- אי, לך יהודי, שוגה בחלומות אתה. גם אני ראיתי בחלומי שבביתו של יהודי פלוני בעיר
פלונית, שם במרתף, טמון אוצר יקר, שמא אקום אני ואסע לשם?
שם היהודי שאמר החייל הוא שמו של היהודי שחלם את החלום, ושם העיר שאמר - הוא שם עירו.
מיד לקח היהודי עגלה רתומה לשני סוסים אמיצים ואץ לנסוע אל עירו, ירד למרתף ביתו
ומצא שם את האוצר.
כיוון שראה היהודי כך פתח ואמר:
עכשיו נגלה לי רז זה. לעולם טמון האוצר בביתי, אלא שצריך הייתי לצאת מחוץ לתחום עירי
ולהרחיק נדוד עד וינה העיר בשביל לגלות שם את אוצרי שבביתי.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-27/12/2006 13:20 |
|
| |
[בע"ב,
סיפר לי חבר, על חותנו לעתיד, פרופסור (יהודי מסורתי) למדעי ההודו (משהו בסגנון. שכחתי את ההגדרה המדויקת), שאחת משיחותיו עם מלצרית הודית בניו דלהי, התנהלה בערך כך -
היא סיפרה לו על הקאסטות וכו', והוא ניסה להסביר לה על עולמו, בו אין קאסטות ומעמדות היררכיים ברורים כ"כ שאין להשתחרר מהם. היא לא הצליחה להבין כיצד יכולה חברה מתוקנת להתנהל בלא קאסטות, והוא מצידו טרח להסביר באריכות את היתרונות. בסופה של השיחה, אחרי שהאישה הקשיבה קשב רב, היא אמרה לו - אתה טועה. גם אצלכם יש קאסטות, או לפחות אחת. זו קאסטת הנשים.]
|
|
|
|
| נשלח ב-27/12/2006 13:43 |
|
| |
בע"ב,
שאני נזיר מ"עמך". הנזיר בהיותו נזיר מצהיר שאין דרישותיו מעצמו כדרישותיו מ"עמך" ואמחיש במעשה שהיה.
לפני לא הרבה זמן ביקרתי רב באחת מקהילות אירופה ובאתי לשם עם כל השמונה בגדים הצ'למרים שלי. ניגש אלי אחד מראשי הקהילה אצלו התגוררתי והציע לי בעדינות שבכדי שלא לעורר את עויינות המקומיים, אועיל להצטנף בכזה דאשיק/קאסקעט [איך קוראים לזה בעברית  ?] במקום בכובעי הדגול ולמרות שלא אסתיר את יהדותי בזה [אם כי סידרתי הזקן והסתרתי הפאות  ] אתבלט פחות בשוניותי. שאלתי אותו והלא הרב שלכם גם מתהלך בקרבכם בכובעו ללא פוצה פה ומצפצף [גם לא בצד היהודי]? ע"ז ענה ששאני "ראבינער", לו מפרגנים את השוני ואף מכבדים את מעמדו. [לא שאלתי למה שלא יהיו שני ראבינערים, שוין.]
ביהדות מוגדר ומוצהר כל העם כ"ממלכת כהנים וגוי קדוש" [וזכר לדבר מה שאמרה גולדה לניקסון "לכם יש נשיא אחד, לנו שלושה מיליון ראשי ממשלה"].
תוקן על ידי ווטו1 ב- 27/12/2006 13:44:57
|
|
|
|
| נשלח ב-27/12/2006 13:46 |
|
| |
ווטו,
 על ניסוח הדברים דלעיל,
|
|
|
|
| נשלח ב-27/12/2006 13:54 |
|
| |
ראשית -
אין נביא מעירו, ומשהו השייך לתרבותו של האדם התחלואיים כבר מתבלטים לו לאדם מתוכו.
דתות אחרות לעתים נראות נוצצות מרחוק, וכמשתקרבים מגלים את הפגמים גם בהם.
מעניין שלמרות ה'טרנד' האופנתי - לא ראינו התבהדהות נרחבת - אין זה אלא אפיון לענין עמוק בהלך הרוח של החיים המערביים -
לך לשוק החיים מצא דברים יפים וקנה וערבב בסל המצרכים שיש אצליך, הארגון של הסל פחות חשוב העיקר שיהיו הרבה דברים טעימים.
דומני שלא שמים לב אבל אצל יהודים רבים כבר נקנו הדברים היפים והנוצצים בעיניהם מהיהדות והונחו בתוך סלם, עכשיו הם הולכים למה שנראה כסופרים נוספים - הצריכה תמיד מבשקת לייבא.
בנוסף, ישנו הבדל מרכזי:
היהדות תובעת מצוות, ודומני שבאופן נרחב כל כך הדבר אינו באף דת - נו, לקנות חובות - מי רוצה?
|
|
|
|
| נשלח ב-27/12/2006 14:04 |
|
| |
ווטו,
נאה דרשת.
אמשלום,
בהודו הנשים הם קאסטה בתוך קאסטה. לפי המסורת ההודית אפילו חייה אינם עצמיים.
|
|
|
|
| נשלח ב-27/12/2006 14:18 |
|
| |
תוספת להודעתי הקודמת שתגע גם מעט בדברי כמתעסק.
היתה לי חברותא שכיום הוא ד"ר לפילוספיות המזרחוק המכיר מקרוב את הדתות דשם וסיפר שמזהה חינוך חיובי זהה לחינוך התורני אצל נזיריהם אבל הוא מזהה שוני בכך שאצלנו גם "עמך" יודע ספר ושקוע בדתו. אך נושאי החדרת תורתנו לשכבות העם ["מדן עד באר שבע" ו"מגבת ועד אנטיפרס" - סנהד' צ"ד:] וההשוואה לתורות אחרות, שייכים לאשכולות אחרים.
תוקן על ידי ווטו1 ב- 27/12/2006 14:18:24
|
|
|
|
|
