| נשלח ב-25/12/2006 19:19 |
 |
| |
המחזמר "כנר על הגג" (מבט ליהדות מהסוג הישן)
המחזמר "כנר על הגג" (-מבט ליהדות מהסוג הישן)
תקציר: טוביה החלבן גר עם אשתו גולדה המעשית וחסרת המנוחה בעיירה קטנטנה בם "אנטבקה", שמבודדת לחלוטין ממרכזי הערים הגדולות, שלושת בנותיו הבכירות צייטל, הודל וחווהל'ה, מגיעות בזו אחר זו לפרקן ובאף אחת מהפעמים לוקחי בנותיו אינם לרוחו כשעם כל אחת מהבנות מגיע חתן "גרוע" יותר, את צייטל חוטף מוטל החייט העני מידי הקצב לייזר וולף העשיר (בן ה-50 והאלמן...), הודל מתאהבת בפרצ'יק, צעיר קומוניסט אידיאליסט שנוסע באיזשהו שלב לקייב ומחולל מהפכות ומשהוא נשלח לסיביר נוסעת אליו הודל ועוזבת את הוריה לעולם, ואילו עם חווהל'ה הסיפור קשה הרבה יותר, צעיר גוי, פיידקה, מתחיל איתה והיא עוזבת את ביתה ובורחת איתו, למעט מעידה קלה בסוף הסרט מבחינת אביה היא מתה,
מעבר לבעייתיות שבאישיותם של כל אחד מהחתנים הבעיה הבסיסית היא שמוסד השדכנות בעיירה אנטבקה (בראשותה של "ינטע") נכשל ובגדול, ההורים לא חלמו שהחתן יבוא בדרך אחרת מאשר שידוך, אך טוביה מתרכך מחדש בכל פעם ונותן את רשותו (או את ברכתו וד"ל...),
היחסים עם הגויים שבעיירה מורכבים, לדוגמא בשמחתם (המוקדמת מידי) של טוביה ולייזר וולף הקצב מגיעים כל שייגצי העיירה ומחוללים יחד עם היהודים, ואילו לאחר מכן, בחתונתם של צייטל ומוטל החייט, עושים הגויים פוגרום אכזרי ביהודים, לבסוף –בסיום הסרט- היהודים מגורשים מהעיירה לצמיתות,
שמו של המחזה בא מכך שלאורך הסרט רואים כלייזמר יהודי שנמצא עם טוביה בכל אחד מהמצבים הקשים שבהם הוא "על הגג" ועומד ליפול, הכנר מייצג את היהודי, כשחווהל'ה מתלבטת האם ללכת אחרי פיידקה הגוי, מי שעומד בצד השני הוא הכלייזמר שמנסה לנגן נואשות כדי שהיא תחזור למשפחתה ולקהילה,
השירים של הסרט התפרסמו מאוד,
1. IF I WERE A RICH MAN. ("לו הייתי עשיר", ובגירסה הישראלית "לו הייתי רוטשילד"),
2. "שדכנית",
3. Traditions"", (מסורות),
ועוד כמה,
הספר מבוסס על סיפורו של שלום עליכם, והוא חצה ימים, עמים ותרבויות, הוא הוקרן בכל העולם והומחז בהצלחה רבה במקומות רבים, החל מגרמניה המערבית וכלה ביפן, (!)
השאלה שמעורר בי הסרט היא בעצם על רגל אחת "אלעס איז סאציאלגיע" או צורת חשיבה שונה?
טוביה הוא יהודי דתי למהדרין שאין לו כל סיבה מיוחדת שבגללה הוא אמור להיות ליבראלי יותר, ובכל פעם שבנותיו מגיעות ומנמקות את החלטתן בעובדה המוזרה שהן מאוהבות בחתן קשה לו מאוד לעכל את זה אבל לבסוף הוא בולע את זה,
(קטע מרתק הוא שבאיזשהו שלב הוא בעצמו שר לאישתו שיר יחסית מפורסם- "Do you love me?", (האם את אוהבת אותי?), ואהבתם של טוביה ואשתו שנשואים כבר 25 שנים ושנפגשו לראשונה ביום חתונתם מתגלית לראשונה, אבל בסוף השיר הם חוזרים מיד לפסים מעשיים ושניהם אומרים "מה זה משנה?" וממשיכים בעיסוקיהם הרגילים בלי התייחסות קלה שבקלות לתגלית המרעישה),
בחתונתה של צייטל מגיע פרצ'יק אהובה של הבת השניה, הודל, קורע את המחיצה ומזמין את הודל לרקוד עימו ולאחר מכן טוביה עצמו רוקד עם אשתו וכל הקהל נסחף אחרי הריקוד המעורב,
כשטוביה שר את השיר המפורסם Traditions"", (מסורות), בכל פעם שאחת מבנותיו מבקשת להתחתן עם החתן הגרוע הבא בתור, אחרי שהוא שר בפאתוס רב Traditions העוויה קלה בפניו אומרת, נו, עברנו את פרעה נעבור גם את זה והמסורות הן לא סוף העולם,
האם לדעתכם, (ויותר חשובה דעתו של מי שראה את הסרט... סרט מצוין!), אלעס איז סאציאלאגיע או שיש כאן חשיבה פראקטית שמבינה שהזמנים משתנים ובימינו אלה (ממש בתחילת המאה הקודמת בערך) בנים רוקדים עם בנות והמסורות משתנות מהקצה אל הקצה?
האם טוביה מתכחש למסורת שלו בכך שהוא מסכים שבנותיו יתחתנו עם אהוביהן או שהוא ממשיך את המסורות שהוא קיבל מאביו בכך שהוא מתאים את עצמו?
רק לסיום, משפט מעניין שאומר טוביה באיזשהו שלב- "מצד אחד, טרודישנס! ומצד שני הרי גם המסורות שלנו מתישהו היו חדשות"...
ויקפדיה,
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9B%D7%A0%D7%A8_%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%92%D7%92
תוקן על ידי גוונא ב- 25/12/2006 19:25:38
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-25/12/2006 19:28 |
|
| |
.
מעניין שאתה מעלה את כנר על הגג כעוגן, ולא את הספר המקורי - טוביה החלבן.
שלום עליכם (ואני מודה שקראתי בתרגום של חתנו, תחת השם טוביה החולב, ולא במקור), כל כך עשיר ומלא, שדומני שכדאי להתחיל ישר בו, ורק אחר כך, לדבר על חיים טופול...
|
|
|
|
| נשלח ב-25/12/2006 19:31 |
|
| |
לא קראתי את הספר, אבל אני מאמין ששלושת-רבעי מהנקודות שהעליתי בכלל לא מופיעות בספר,
וחוצמזה שהמשחק של חיים טופול כל כך מצוין כך שבאמת יש עוצמות מיוחדות בסרט,
|
|
|
|
|
| נשלח ב-25/12/2006 19:42 |
|
| |
גוונא,
"דבר בעתו מה טוב!" בין מצד עידן ה"ניטל" בו יש מחמירים לצפות בסרטים ולשחק שחמט ובין מצד הנגרם מעידן זה שר' געציל מתעורר מרבצי עול הפרנסה להפנותינו לנושא המסורתי-חברתי.
צפיתי מזמן בסרט [בין בישן ובין בחדש ונדמה שלא בכולו] ונשאר חרוט בזכרוני שאלה ותשובה של טוביה [גם בשני שם הכנר טוביה?]. השאלה היא משהו כמו: "איך אנחנו יודעים שכל המונחל לנו במסורת הוא נכון?" זכורני שכ"כ שמחתי שסו"ס אקבל תשובה על שאלת המילניום [מבחינת החרדי]. והנה הגיעה התשובה: "טראדישין, טראדישין!" ואיתה גודל האכזבה שעדיין לא פגה כליל אלא בהדרגה. [התפוגגות גדולה היתה לה מהודעת אפכאמסתברא באשכול ראשונים כמלאכים.]
|
|
|
|
| נשלח ב-25/12/2006 19:51 |
|
| |
גוונא
אני לא חושב שאפשר להגיע לתובנות סוציולוגיות כלשהם על יהודים הכפרים בראשית המאה העשרים מתוך סרט של חיים טופול. שלום עליכם היה מחובר להוייתם של אותם יהודים, לכן המקור רלוונטי יותר.
|
|
|
|
| נשלח ב-25/12/2006 20:08 |
|
| |
אחד הדברים המעניינים בסרט (דוקא, ולא בספר שהיה מוכר, כמדומני, רק ברחבי העולם היהודי המזרח אירופי לשלוחותיו) הוא, שהוא "גילה" לעולם הרחב והנחיל בתודעה את חייהם של היהודים במז' אירופה שלפני המלחמה, על מורכבותם.
באופן אבסורדי מעט, סיפורו של טוביה החולב (בספר) בכלל לא אופייני למרבית יהודי מז' אירופה בני זמנו - הוא חי בכפר (ולא בעיירה-שטעטל), מקורב לאדמה ולבעלי חיים ובתוך חברה כמעט נטולת יהודים. למרות שהעיבוד הקולנועי שינה מעט את ההקשר התרבותי, הוא שמר על עיקרי הדברים, ובשל כך הנחיל לעולם דמות לא לחלוטין אותנטית של יהודי מז' אירופי...
|
|
|
|
| נשלח ב-25/12/2006 20:34 |
|
| |
מייציץ,
האם לדעתך הסרט לא משקף? לפי ספרי היידיש למיניהם אני חושב שזה דווקא כן משקף,
אמשלום,
אולי דמות מזרח-אירופית-ליטאית אינה נראית כך אבל ברוסיה, (וגם בפולין אולי), זו היתה צורת החיים של יהודים רבים,
|
|
|
|
| נשלח ב-25/12/2006 21:09 |
|
| |
גוונא,
זהו, שלא.
רוב היהודים חיו בעיירות (שטעטל) ולא בכפרים; היו בעלי עסקים קטנים ולא חקלאים; חיו בקהילה יהודית (בית כנסת, רב/רבי, חדר וכו') ולא כיהודי בודד בין גויים וכן הלאה.
|
|
|
|
| נשלח ב-25/12/2006 21:38 |
|
| |
ספרי היידיש כפי שגוונא קרא לזה, אינם משקפים כהוא זה את מה שקרה באמת בעיירות, רבים הם הספרים והחוברות שהוצאו ע"י משכילים וכדו' שם העלו את הסיפורים שלהם לפי דעתם וזווית ראייתם את הדברים, אולם לדעתי אין הדברים משקפים את מה שקרה ביהדות.
לא נראה שאיזו נער שהחליט לרקוד עם נערה הצליח לגרור אחריו עיירה שלימה לריקודים מעורבים, באמת?
אכן אין ספק שהיו שם בעיירות רבים שהחליקו מהדרך בה הלכו אבותיהם, אולם עדיין לא מדובר על קהילות ורבותיהם.
הספר והסרט כשלעצמו זורק אכן אור על חלקי הפסיפס השונים של היהדות דאז, כמו ההתמודדות עם רצונה של הבת להנשא לגוי, או בחירתו של האב את חתניו, ובעיקר עיקר את הבורות והפשטות של האב מחד, ומאידך את הכבוד אותו הוא רכש לתלמידי החכמים. ואולי לה הוא יתכוון: איף אי וואז א ריץ' מן.
|
|
|
|
| נשלח ב-25/12/2006 21:50 |
|
| |
גוונא
זה היה אורח חיים שנעלם,ברוסיה בעקבות גזירת "תחום המושב" ובפולין בשל מיסוי מפלה
שמטרתו מלכתחילה היתה דחיקת רגלי היהודים (ומכיוון שרוב היהודים הכפריים לא עסקו
בעבודת אדמה או בחוואו תמסוג כלשהוא,אלא בעיקר בעסקי המרזח לסוגיהם או במקרה
היותר טוב בחכירה וניהול של אחוזות חקלאיות, קל היהל הגדיר תחומים אלו ולמסות אותם
בכבדות) כך או כך בתקופתו של שלום עליכם נעלם כבר אורח החיים שהוא מתאר,כמעט
לחלוטין
תוקן על ידי לונלי_דאב ב- 25/12/2006 21:56:10
|
|
|
|
| נשלח ב-25/12/2006 22:15 |
|
| |
אמשלום,
נניח שהרוב לא, אז מה? העיקר שהצורת חיים הזאת היתה קיימת כתופעה,
מבקש חכמה,
ואולי כן? תוכיח!
לונלי,
זו בדיוק הבעיה שאני רוצה לברר... האם זוהי הצורה הקרובה יותר ליהדות האמיתית?
|
|
|
|
| נשלח ב-25/12/2006 22:35 |
|
| |
גוונא
אני מתקשה להבין את הקשר בין אורח חיים הנובע מנסיבות סוציו-אקונומיות כאלו ואחרות
לבין מה שאתה מכנה ה"יהדות האמיתית"
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-25/12/2006 22:52 |
|
| |
אם תשאל את סיינפלד הוא יאמר לך שגם אורח חייך שלך ושל כל אדם אחר נובעים מסיבות סוציו אקונומיות כאלו ואחרות,
אז הנה לך אשכול בעצכ"ח -שגם הוא סיבה סוציו אקונומית- שישפיע על חברי הפורום להשיא את בנותיהם לגויים!
|
|
|
|
| נשלח ב-26/12/2006 14:26 |
|
| |
הגירסא היפנית:
מכאן יש לומר שההתלבטויות שם הן אוניברסליות ורק באים בלבוש היהודי.
אחרת לא היו אומות העולם מוצאים בזה ענין.
בענין הסרט,
הסרט טעביע דער מילעכיגער בשפה האידית שצולם בשנות העשרים, הוא הכי אוטנטי והכי נאמן לספר.
(ספר בתוך ספר - בתו של טעביע מתאהבת בסופר מקסים גורקי..)
ולענין שלום עליכם מול מנדלי.
קראתי את כל ספרי ש"ע (בתרגום הישן של "חתנו כבנו", ניסיתי תרגום חדש שהיה עקר לגמרי בבחינת קליפתו אכל תוכו זרק) וגם כמה מספרי מנדלי (שקובצו יחד בכרך עב כרס), וככל שאהבתי את ש"ע כך שנאתי את מנדלי.
הכרחתי את עצמי לקרא את מנדלי רק משום שראיתי את הכבוד הנדיר שש"ע העריף על מנדלי, באגרותיו של ש"ע למשל, הוא כותב למנדלי שאם הוא לא יתן לו אישור על ספר מסויים, הוא ישרוף את הספר, משהו על גבול הפלא (שני לו רק הערצתו של הליובאוויצער לחמיו), וניסיתי למצא את הגאונות המנדלית. ולא מצאתי.
וכנראה שזה מחמת קוצר המשיג.
בענין אהבתם או שנאתם למושא ספריהם,
ניתן לראות את צוואתו היהודית המדהימה של ש"ע, מול בורותו והתמרמרותו של מנדלי.
ויש עוד הרבה להאריך, ואקצר.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/12/2006 14:32 |
|
| |
תסלחו לי שאני לא מתאפק ויוצא מהנושא של האשכול,
חלגלוגות,
האם יחסך לש"ע ולממ"ס לא קשור במקרה אבל ממש במקרה להשקפות העולם שלך?
|
|
|
|
| נשלח ב-26/12/2006 14:40 |
|
| |
נדמה לי שלא.
אני משתדל לשפוט את הספרים שאני קורא לפי מידת ההנאה הספרותית העלילתית והמחשבתית שהם מכילים.
אבל, אין הנחתום מעיד על עיסתו ואין האסיר פודה את עצמו.
יש לך ספק שש"ע היה סופר ואדם מוכשר עשרות מונים ממנדלי?
|
|
|
|
|
