עשרת הדברות ורק 14 מצוות?

בעשרת הדברות מונים מוני המצוות ארבע עשר מצוות בלבד, למרות שיש עוד מצווה חשובה שהם לא מנו

מאחרישבת
<עולה מדברים אלו, כי את הנשמע היו גם שומעים וגם רואים. וראיתי שיש המסבירים זאת בתופעה שנקראת "סינסתזיה" - שיתוף חושים>
הבנתי כל מילה- לא הבנתי כלום.
 איך שומעים וגם רואים? איך זה התבצע בפועל. איך אפשר לראות גלי קול או קולות? מה זה בדיוק שיתוף חושים? אתה מבין את זה?

_________________

מודה ועוזב

ירוחם,

לצערי, כמשתמש חדש בפורום, קרתה תקלה בשם המשתמש (ההודעה נשלחה ממחשב של ידיד) ובטעות תחת שמו. אני שב ושולח את ההודעה המקורית תחת שמי.

ראה פירושו של הראב"ע על אתר: "כי כל הרגשות מתחברים אל מקום אחד". ובמ"א מביא ראיה לדבריו כי חילופים אלו הם לא יחידאיים, והם מסגנון לשונו של המקרא.
למעשה הדבר נתון במחלוקת רבי עקיבא ורבי ישמעאל במכילתא, שהיא אופיינית לשיטתם: לר"י, "רואין הנראה ושומעין הנשמע".
וכנראה סבור כי "רואים" מוסב על המשכו של הפסוק "את הלפידים.. וההר עשן". ואינו דורש באופן דווקני את לשון הפסוק, שדברה תורה כלשון בני אדם. או כהסברו של ראב"ע.
ואילו לר"ע, "רואין [הנשמע]. ושומעין הנראה". וכן הוא ברש"י על אתר : "רואין את הנשמע".
ומעודי תמהתי, מניין בפסוק אנו למדים לאידך גיסא כי שמעו את הנראה. ומעניין שרש"י כותב אך ורק את חלקה הראשון של הדרשה ומשמיט את חלקה השני. 
על כל פנים, עולה מן הדברים הללו שהם היו גם רואים וגם שומעים את הקולות.  וראיתי שיש המסבירים זאת בתופעה מתחום מדעי המוח שנקראת "סינסתזיה" - שיתוף חושים.
כמובן, שעל דרך הפרשנות והמדרש נאמרו בזה הסברים רבים. מהם בלקו"ש (ח"ו?) לרבי מליובאוויטש. ואינו תח"י.

בהתייחס לשאלתך אני מצטט מאתר בנושא:

"אראל: מתברר שיש גם בימינו אנשים שרואים קולות - פשוטו כמשמעו. התופעה נקראת "סינסתזיה" - שיתוף-חושים. בערך לאחד מכל 2000 איש יש שיתוף-חושים. יש סוגים שונים של אנשים בעלי שיתוף-חושים, ולחלק מהם - קולות גורמים לראות צבעים. למשל: צליל של פסנתר הוא כתום, צליל של גיטרה הוא אדום, וקול של בני אדם הוא ירוק...

לפי אחד ההסברים לתופעה, יש במוח מרכזים שונים שאחראים לעבד מידע שמגיע מכל אחד מהחושים: יש מרכז שאחראי למידע חזותי, מרכז שאחראי למידע קולי וכו'. יש גם מרכז משותף, שאחראי לרכז את המידע מכל החושים (למשל: כשאנו אוכלים מרק פירות ומנסים לזהות את אחד מהפירות שנמצא בו - אנחנו משתמשים בשילוב של המידע על המראה שלו והמידע על הטעם שלו; השילוב מתבצע במרכז המשותף). אצל רוב האנשים, המידע במוח זורם בעיקר בכיוון אחד - ממרכזי המידע של החושים אל המרכז המשותף. אבל אצל האנשים בעלי שיתוף-חושים המידע זורם באופן מוגבר גם בכיוון השני - מהמרכז המשותף אל מרכזי החושים. לכן כשהם שומעים קולות - המידע הקולי מגיע דרך המרכז המשותף גם למרכז המידע החזותי, וגורם להם לראות צבעים.

ירוחם,
לגבי מצוות מלאכה ראה בספרו של פרופ' יהודה לוי 'שערי תלמוד תורה', ותרווה נחת. אינו תח"י כעת.
לגבי רואים את הקולות, גם בלי תיאור מסובך ומילים לועזיות אפשר להבין זאת בנקל. הרי הקשר בין אור לראיה אינו הכרחי. הוא נובע ממבנה ההכרה שלנו, ותו לא מידי. אין שום בעיה לחשוב על יצור (או אדם שבנוי בצורה שונה) שיקלוט אור באמצעות מרכז השמע במוח. פשוט אם תחבר את העצבים שמוליכים את המידע מהעיניים למרכז השמע (במקום למרכז הראייה) שבמוח, אתה תשמע מראות, ואם תעשה ההיפך, אתה תראה קולות (בדיוק כמו אוסצילוסקופ שמראה קולות). אין קשר מהותי בין גלים אלקטרומגנטיים (=אור) לבין ראייה או בין גלי קול לשמיעה. לכן אין בכך שום בעיה עקרונית, אף שאיני רואה סיבה טובה להניח שהכוונה בפסוק שם היתה כפשוטה.

רואים את הקולות זה מטאפורה כמו וירא פרעה כי חדל המטר והברד והקולות, וברור שא"א לראות חידלון.

מי שיש לו שיתוף חושים והוא רואה באזנים או שומע בעיניים, אני חושב שמשהו לא בסדר במוח שלו. ואם הרופאים אומרים שזה בסדר, שיתפלל לרופא כל בשר ומפליא לעשות. מפליא זה לא עושה דברים שלא יתכנו אלא עושה דברים שההגיון שבהם נסתר מאיתנו מקוצר דעתנו.

ערך העבודה לפי הרמב"ם

http://hydepark.hevre.co.il/topic.asp?whichpage=1&topic_id=1215924

לגד או לראובן,

נראה לי שחלה בדבריך אי הבנה בכוונת דברי הראב"ע שציטטתי. כוונתו לא הייתה שבני ישראל במתן תורה ראו קולות, הם ראו מראות ושמעו קולות. אלא שחילופים אלו בין החושים הם חלק  מלשון המקרא (בגלל משמעותם הדומה ומקורם המשותף). דוגמת הפסוק שהבאת. הוא עצמו מביא לכך פסוקים נוספים.

מעין דברים אלו כתב הרמב"ם במורה נבוכים (מהדורת שוורץ):

"משום כך אתה מוצא שהלשון העברית משתמשת בהשגת חוש אחד תמורת השגת חוש אחר. הוא אומר: ראו דבר ה' (ירמיה ב', 31), כמו שמעו, שכן הכוונה "השיגו את משמעות דיבורו". וכן: ראה ריח בני (בראשית כ"ז, 27) כאילו אמר: הריח ריח בני שכן הכוונה השגת ריחו. ולפי זה נאמר: וכל העם ראים את הקולת (שמות כ', 15); עם שמעמד זה היה גם מראה נבואה, כפי שידוע ומפורסם באומה".

נכון.
פשוט לא חשבתי על זה שהאבן עזרא מנסה להסביר ש"נפש האדם אחת" תוך כדי פירוש הפסוק. זה פשוט נראה לי מיותר, או לחילופין נושא לדיון, כמו שהרמב"ם עשה מזה נושא לדיון.

בכל מקרה אינני חוזר בי ממה שכתבתי כי מי שרואה קולות, הוא סובל מסוג של מחלה הנקראת "שיתוף חושים".כמובן, ייתכן שהוא ימצא קשר בין צלילים מסויימים לבין קולות, אבל לא שהוא יראה קולות, או עכ"פ שהוא יבדיל בין הקול לבין המראה שקיים בדמיונו.

הרב מיכי
איני מתוכח עם מלומד בעיקר פיסיקאי על פיסיקה, הכל נכון ושריר וקיים מה שכתבת. השאלה שלי היתה האם זה גם הפשט, והאם את המסר הזה, ואת של עגנון התכונה התורה להעביר לנו? ואיך למדו  את הפשט הזה לפני כאלף שנה שעדיין רזי הפיסיקה לא היו ידועים, האם הפשט היה אחר?
לעניות דעתי הפשט הוא פשוט ביותר, וכבר החלו אחדים מהמשתתפים להתקרב אליו, אבל הדיון ברעיונות שלהאחרים הוא מפרה, ולכן עדיין לא אומר את דעתי.
על השאלה השניה בשביל מה היו צריכים בכלל לראות את הקולות? בחידוד, אם היו רק שומעים היה היהודי מבין את
הלא תגנוב כ לו תגנוב לו תחמוד וכו, נתנו ליהודים לראות שזה עם א לא.

_________________

מודה ועוזב

לדעתי פשט הדברים הוא שהמילה "רואים" משמשת כמטאפורה לשונית.
כאילו שנאמר "חווים" את הקולות.
כשאדם שואל אותך מה אתה רוצה לעשות בעניין כזה וכזה?
מה אתה עונה לו?
"נראה"
מה זאת אומרת "נראה"?
זה רק שימוש לשוני מושאל.
וכוונתך זה "נחשוב" מה לעשות
אז "רואים" שבכאן, זה כמו "חווים", "מרגישים".

באריי.
האם כונתך -כשעומדים קרוב לרם- קולים גדולים, מרגישישים וחשים את הויברציות הקוליות???

לאף אחד אין התיחסות - למצוות המלאכה???!!!

בדרך של השפת אמת שבכוח התורה אפשר להחזיר את הכל לשורש, ואז יהיה ה' אחד, אפשר להבין שרואים את הקולות שראו את הנשמע משום שהכל חזר לאחדות בזמן מתן תורה.

שוטונג.
אתה הבנת? אני לדאבוני לא. מה חזר לאחדות? האם פתאום ראו מה שכתוב? להבדיל תרגום כתוב בגוף הסרט? אני יודע שמאד קשה להבין את קיצורו של השפת אמת. אולי באמת תסביר.