לבעיית החילון במגזר הדתי

לפי נתונים לא רשמיים שלושים אחוז! מהנוער הדתי חוזר בשאלה. אם נוריד מהשלושים אחוז את אלו שבאים מבתים מסורתיים או דתיים למחצה עדיין נישאר עם אחוז גדול (10%? 15%?) של דתיים שחוזרים בשאלה. גם אצל החרדים יש חוזרים בשאלה, אבל שם מדוברבדרך כלל בילדים שבאים מבתים בעייתיים ובאחוזים בודדים בלבד (2%?, ויש להפריד בין חוזרים בשאלה לשבבניקים שבדרך כלל שומרים על איזה שהוא מסגרת). אצל הדתיים, החוזרים בשאלה באים בחלקם הגדול מבתים רגילים, הורים תומכים ואוהבים וחינוך מסודר ומקיף. מה הם הגורמים לילדים הטובים והיפים האלו לחזור בשאלה?

אי אפשר לומר שהפתיחות לעולם הרחב גורמת להם לחזור בשאלה, שהרי בחו"ל נמצאים קהילות של חרדים שגם הם חשופים לעולם הרחב ועדיין אין בעיית חילון בהיקף כזה.

אני חושב שיש מאפיין אחד מרכזי שגורם לחילון בציבור הדתי, והוא, חוסר ההפרדה בין הציבור הדתי לחילוני. הבחור הדתי גדל בסביבה חילונית הוא לומד להכיר אותם מקרוב ורואה שאין הבדל מהותי בין אדם דתי לאדם חילוני, מעבר לדת. גם הדתי גם החילוני שותפים לאותה תרבות, קוראים אותם ספרים ומתעניינים באותם נושאים. לעומת זאת החרדי מחו"ל חי בסביבה תרבותית שונה לחלוטין מהסביבה החילונית. הוא יכול להתעניין במוסיקה לעוזית אבל הוא אף פעם לא יהיה חלק ממנה. עוד דבר שקשור אל הנ"ל הוא, שהנוער הדתי חשוף להמון שאלות ותהיות על הזהות הדתית שלו. הוא לומד לשאול שאלות עמוקות בכל הקשור לדת ולרוחניות. חקירות אלו בפרט בגילאים אלו מטשטשים את הזהות של הנוער. הוא כבר לא רואה את החילונים לעומת הדתיים במונחים של, הם ואנחנו. לעומת זאת הנוער בחו"ל יודע שהבדל ענק פעור בינו לבין החילוני/גוי ברחוב. הוא לא רואה שום דבר משותף בינו לבינם.

אם הנ"ל הוא נכון והציבור הד"ל רוצה לשפר את מצב הנוער אז הוא חייב ליפרד מהעיקרון של "אהבת ישראל" וכדומה ולדגול בשחור לבן של אלו שחיים על פי התורה מול אלו שחיים לפי חוק הג'ונגל - הג'ונגל האנושי כמובן.

צ'אוטנג,
"למה המון בני נוער עוזבים חיים מוסריים וערכיים (או לפחות כך הם אמורים להיות) ובוחרים בחיים שטחיים וריקניים."
מדוע אי אפשר להסביר בפשטות שיש כאלה שפשוט לא חושבים כמוך? מדוע כל כך לא סביר לומר שיש אנשים שחיים\מרגישים\חושבים אחרת ממך?
(אלא אם כן אתה אומר לי שהדיון שלך מניח מראש שאורח החיים הדתי היא האמת הבלעדית שאין בילתה ואידיוט מי שלא חושב כך),

אני אמנם מסכים שיש סוגים שונים של חילון, ובגדול אפשר לחלק ולומר שסוג אחד הוא מתוך הפקרות והאחר נובע מאי התאמה בסיסית לאורח החיים הדתי, אבל אני בכלל לא בטוח המספר האסטרונומי של אחוזי החילון שהבאת כולו בנוי מכאלה שההפקרות השתלטה על נשמתם וברור לי שיש גם רבים שפשוט עזבו את אורח החיים כי הם פשוט לא חושבים שהוא טוב,
וחוצמזה שהרבה פעמים ההפקרות מגיעה לאחר חוסר ההתאמה, כלומר, לאחר שיש חוסר התאמה לאורח החיים מחוסר ברירה אידיאולוגית אנשים מאבדים כל עניין בערכים,

הערה נוספת, יש כל כך הרבה גוונים של "המגזר הדתי" שקצת קשה להקיש מאחד לשני,

אני חושב שהגורם העיקרי לחילון הוא שהדתיות של הדתיים היא לא משהו שיש להתפאר בו המתחלנים מרגישים שהדתיות לא רלוונטית להם ולכן הם עוזבים.
נראה לי שהפתרון העיקרי לדבר זה הוא לא התחפרות והסתגרות שתמנע מגע עם העולם החיצון. נראה לי שפתרון זה יוצר בועה שסופה להתפוצץ חוסר המגע בין קדמת המחשבה המודרנית והמחשבה הדתית יביא לפערים כאלה שבסופו של דבר יביאו לפיצוץ הבועה ואז תורגש התמוטטות של ממש בעולם הדתי.
הצעד הנכון הוא להוביל את החשיבה הדתית קדימה כך שהרלוונטיות שלה תהיה ברורה עמקות המחשבה והרגש הדתי לא תאפשר חילון.
כמובן שבאמרי התקדמות המחשבה הדתית לא התכוונתי לשום צורה של רפורמיות ואפי' לא שמץ מזה התכוונתי להרבצת תורה כזאת שיש תחושה שהיא רלוונטית לנפש באופן עמוק התכוונתי שלא ייתכן שאנחנו נתעסק רק בהרבצת מסכת בב"ק. העולם לא יחסר כ"כ אם בשנים הקרובות לא יצא קובץ נוסף של 'חידושים' על מסכת בב"'ק לעומ"ז הצורך בחידוש בענפי תורה שנוגעים בפנימיותה ורלוונטיים לחשיבה המודרנית היא צורך שלא ניתן לוותר עליו.

גוונא:

יש הרבה שלא חושבים כמוני. אבל לדעתי מי שמחלל שבת או עובר בשאט נפש על חייבי כריתות, זה לא רק "לא לחשוב כמוני" אלא זה הפקרות והתדרדרות. אני חושב שחיים של שמירת תומ"צ מעצם מהותם הם יותר מוסריים. לא לאכול מה שרוצים, לנוח יום אחד בשבוע, לא להתקרב לכל בריה שיש לה חצאית, כל אלו הם דברים חיוביים בעיני. ועל זה אני שואל מה גורם לנוער היפה והמאיר הזה, לעזוב בהמוניהם את הדת היפה והמוסרית? רוב רובם של עוזבי הדת אינם פילוסופים מוסריים דוגמת קנט, אלא הם נחשלים ונחלשים ומאבדים עניין ביהדות. השאלה היא, למה?

chout
קצת הופתעתי מתגובתך אלי, שהרי ידוע לך עלי שביציאתי  לשאלה (ודוקא חרדית מחו"ל) אני לא בחרתי חיים שטחיים וריקניים יותר, אלא ההיפך.

צ'אוט,

"אני חושב שחיים של שמירת תומ"צ מעצם מהותם הם יותר מוסריים. לא לאכול מה שרוצים, לנוח יום אחד בשבוע, לא להתקרב לכל בריה שיש לה חצאית, כל אלו הם דברים חיוביים בעיני".
יש הבדל גדול בין הצגת הדברים כך, כאילו שמירת תומ"צ היא דרך לחיים נעלים יותר, לבין ההצגה הסטנדרטית, ששמירת תומ"צ היא הדרך היחידה לחיים נעלים יותר. אם אתה טוען שזו האמת ואין בלתה, אתה מעביר את הויכוח למישור שלא קשור לאסתטיקה או מוסר יומיומי, ומאבד אנשים על הרקע הזה. אם אתה מסתפק באמירה שחיים יהודיים הם יפים ומזככים, תאבד אנשים שמבינים - מתוך דבריך! - שאפשר לאמץ דרך פרטית עם אותם יתרונות. תאבד גם אנשים שרואים את הפער בין העקרון לבין הפרקטיקה (מועמדים: כל אדם עם לפחות עין אחת מתפקדת).

"רוב רובם של עוזבי הדת אינם פילוסופים מוסריים דוגמת קנט, אלא הם נחשלים ונחלשים ומאבדים עניין ביהדות. השאלה היא, למה?"
נא להשוות תפוזים לתפוזים. גם רוב רובם של הנשארים בדת הם נחשלים, בדרכם שלהם. אתה מעמיד על מישור אחד את האידיאל הדתי שלך, ואת הטוקבקים ב- ynet, ומנסה להבין מדוע אדם מעדיף את השני על הראשון. הנכון הוא להשוות את כותבי "בחדרי חרדים" למגיבים ב- ynet .

[צ'אוטנג,

כתבת שזה לא עניין של "שחור ולבן", אלא שאלה של בחירה בין "חיים מוסריים וערכיים" לעומת "חיים שטחיים וריקניים". ייתכן ויש לי בעיה בהבנת הנקרא (בהחלט יכול להיות שזה קשור בחינוך החילוני השטחי והריקני שקיבלתי), אבל לעיני שלי נראה, שהבחירה שתיארת היא בדיוק בין שחור ללבן...]

שוטנג,
הצבור הדתי היה מתקיים ללא יציאה מסיבית, החרדי לא.

אני לא רוצה להגיד שהחרדים שקרנים אבל בהחלט יש עידוד ליישור קו לפי העדר, לספר שאין לי פלאפון כדי שיקבלו את הילדים למסודות הנכונים בשעה שיש (הדברים מגובים בעובדות) וכמו כל חברה, העיקר היא ההזדהות החברתית, ילבש שחורים ויתעטף שחורים ויעשה מה שלבו חפץ.

_________________

.


דברים שמאחורי הפרגוד:


קושר א: הפורום בתרדמה

קושר ב: צריך דיון שיפוצץ רייטינג ותגובות!

קושר א: אז בוא נפתח דיון על מצעד הגאווה בעד-ונגד

קושר ב: מיצינו. צריך לחכות שהנושא יתקרר, ואז להעלות אותו.

קושר א: אתה צודק. עם נעלה אותו כעת, לינקי מייד ישלח אותנו לשירשורפלצת הקודם, ומישהו מהמנהלים עו דיטמיע אותנו בפנים.

קושר ב: ישליישליישליישליישליישליישליישליישלי!

קושר א: מה?

קושר ב: חרדים מול מזרחיסטים!

קושר א: נדוש. לעוס. טחינת מיים. כבר כתבנו הכל.

קושר ב: אז מה? זה תמיד מצליח

קושר א: זה לא יצליח. די. כבר נמאס לכולם.

קושר ב: בפורום שמותר להזכיר את שמו, זה תמיד מצליח!

קושר א: אנחנו, אנחנו לא כאלה. אצלנו גולשים לא יפלו בפח כזה.

קושר ב: מתערבים?

קושר א: יאללה. נראה אותך.



והשאר כתוב על ספר דברי הימים ללינקי

מואדיב.
אתה רוצה להגיד שזה הכל בצחוק? כאילו.   מענין כי אותי הנושא מאד מענין, וכבר מזמן גיליתי תגלית מאד חשובה. שמאז שיצאתי בשאלה( במחשבה) יש לי הרבה יותר תשובות משאלות.

בעל בעמיו
ילבש שחורים ויתעטף שחורים ויעשה מה שלבו חפץ.
 
זה בדיוק העניין, גם אני למדתי את זה, אבל אצלנו עשו את זה הפוך, כשהלכנו לעשות מה שלבנו חפץ. פשטנו את השחורים, ולבשנו צבעונים. ועשינו מה שלבנו חפץ, בחיל ורעדה שמה נתגלה, ויעטפו את ראשנו בשחורים ובלבנים ונחטוף מכות.
וראיתי גם הרבה נוהגים כך.

ממללא,
מעשה בקרוב חילוני שלי שחי בארצות הברית שנים מספר וחזר ארצה כדי לא לתת לילדיו חינוך יהודי בארה"ב.

איך היית מגדיר את עובדי עבודה זרה בזמן התנ"ך?

_________________

דשלום:

אין כמו הדתיים שמרבים לעיין ולדבר על חשיבות הדת. בציבור הדתי משקיעים במחשבת היהדות יותר מכל מגזר אחר. בציבור הדתי מדגישים השכם והערב על הרלוונטיות של הדת ועל השילוש הקדוש, העם התורה והארץ. אני לא חושב ש"רלוונטיות" זו הפתרון.


kisarita:

תגובתי אלייך לא התייחס למצב האישי שלך, הרי את באה מבית חרדי, ואין זה מעניין האשכול.


dfl:

אני לא דן פה בויכוח ערכי, מה יותר טוב, החיים הדתיים או החיים החילוניים. אני מדבר על המישור המעשי, שבני נוער פורקים עול ובוחרים בחיי הפקר. אני רואה את זה כהתדרדרות על פי כל קנה מידה שהיא.

מה שכתבת שרוב רובם של שומרי התורה ומצוות הם נחשלים, ברור שאתה צודק. רוב רובו של האנושות מורכב מקופים וכבשים. שאלתי היא שללא התייחסות לעמדה הפילוסופית של הנוער, אלא אם מסתכלים עליו בראייה כוללנית אפשר לאבחן עזיבה מאסיבית מהדת. אני לא חושב שפילוסופיה או חסרון פילוסופיה היא סיבת החילון.


אמשלום:

צודקת.


בעלבעמיו:

הציבור החרדי המשיך להתקיים אחרי יציאה מאסיבית מהדת, ולא רק יציאה אחת אלא כמה יציאות. בתחילת הריפורמה היתה יציאה מאסיבית במערב אירופה. בתחילת ההשכלה היתה יציאה מאסיבית במזרח אירופה. בתחילת המדינה היתה יציאה מאסיבית אצל בני היישוב הישן. והנה החרדים חיים ובועטים, בועטים יתר על המידה צריך לציין.

בכל ציבור יש עידוד לשקר. בציבור החילוני אתה משקר שלא איכפת לך אם הבן שלך מתחתן עם אתיופי. בציבור החרדי אתה משקר שלא איכפת לך מפרנסה ויש לך בטחון. כל ציבור והשקרים שלו.


מואדיב:

אני כל כך כל כך רחוק מהמניעים שאתה מייחס אלי. הסיבה שהעליתי את האשכול מפני שלאחרונה סיפרה לי בחורה דתיה שיצאתי אתה בעבר שהיא חצי חילונית. הנסיון להבין אותה גרם לאשכול זה.


ממללא:

אתה מעלה מחשבה מעניינת. אם אפשר לפתח תיזה זו הלאה, אולי אצל החרדים אין יציאה בשאלה מכיון שהם מחונכים על התנגדות למדינה.

.

נו, עוד אחד שחושב שהוא יודע את כל הפתרונות למגזר שהוא לא חלק ממנו.

על הדרך, הוא זוכר להצדיק את הנהגות השטעטל שלו, ולפסול את "האחר" כדי לחזק עוד יותר את שלומי אמוני המחנה.


אא"ס