| נשלח ב-25/3/2007 05:30 |
 |
| |
פדופיל ששב ראוי שיהיה מוהל?
אמשלום לינקקה באשכול הכתבות את דברי הרב יעקב אריאל:
רבה הראשי של רמת-גן, הרב יעקב אריאל, ענה על שאלת רב בנושא מוהל עם עבר פדופילי: ''אם הוא חזר בתשובה שלמה ואמיתית, המילה היא תיקונו''.
באתר ''ישיבה'' הופנתה לרב הנכבד השאלה הבאה: ''ביישובנו מתגורר אדם שיש לו עבר של פדופיליה. הוא ישב בשל כך בכלא, אולם מאז שעבר להתגורר כאן הוא מטופל ולא היו אירועים הקשורים אליו. האדם הזה הוא גם מוהל האם יש מניעה שאדם כזה ימהל תינוקות, והאם יש ליידע חבר ששכר אותו על מנת שימהול את בנו, ובצורה כללית כיצד צריך בישוב לנהוג לגביו?''.
כאמור, הסתפק הרב בתשובה עניינית והחלטית: "אם חזר בתשובה, המילה היא תיקונו".
מערכת סקופ פנתה למשרד הבריאות, בשאלה האם אדם שהורשע בפדופיליה יכול לעסוק במוהלות. במשרד הבריאות טענו שהנושא אינו באחריותם והפנו את השאלה לרשות הארצית לשירותי דת. ברשות הכפופה למשרד ראש הממשלה, טענו שהנושא הוא בכלל באחריות הרבנות הראשית לישראל ואילו הרבנות החזירה את הכדור לרשות הארצית במשרד רה"מ.
תגובת הרשות הארצית לשירותי דת: במקרים שיועבר לנו מידע על מוהל שהורשע בפדופיליה, תתכנס הועדה לפיקוח על מוהלים בכדי לדון בעניין.
_________________
תוקן על ידי קעלעמר ב- 25/03/2007 5:30:52
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-25/3/2007 05:33 |
|
| |
שואל nmzilber:
א. למה לא? לא הייתי נותן לא לעבוד בבי"ס אבל לא שמעתי על פדופילים מתעללים בבני שמונה ימים (ואם ח"ו כן ודאי אין השפעה פסיכולוגית בגיל הזה). ובאמת נראה שיש כאן סובלימציה מוצלחת לעיסוק שלו בילדים מחד ובאיבר שהמילה נעשית בו מאידך
ב. מתלוננים , בצדק רב, על היחס של החרדים לבעלי תשובה. אבל מה היחס של החברה החילונית לבעלי תשובה מעברות שהן עבירות גם בעיני חילונים? ראו את התגובות באתר הכתבה
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-25/3/2007 05:34 |
|
| |
בוגיעלון:
נ.מ. 
משום מה הושמט התנאי מהכותרת:
אם הוא חזר בתשובה שלימה ואמיתית
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-25/3/2007 05:35 |
|
| |
אמשלום:
זילבר,
לא שמעת? אז תשמע.
בוגי,
גם אני חושבת שחשוב מאוד לאפשר לאדם לשוב ממעשיו הרעים ולכפר. מצד שני, אני לא בטוחה שזה מאוד חכם לזמן לאדם המנסה להיגמל מהתעללות מינית בילדים (בתקוה שהאדם המדובר אכן כזה) בורות ומכשולים כה קשים, כמו עיסוק יומיומי באיברי מין של תינוקות (מעניין אותי מה היה פוסק הרב לא סיפרו לו שהאיש היה בעבר הומוסקסואל).
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-25/3/2007 05:35 |
|
| |
גדודראובן:
אמשלום יש הבדל בין להתיר לו להישאר מוהל (מה שהייתי מרשה לעצמי לעשות אם הייתי רואה לנכון) לבין להגיד "שזהו תיקונו". הרב אריאל כביכול מנסה להוריד את ההורים הדואגים מהבעיה אז הוא אומר שזהו תיקונו, ועל זה נאמר לדעתי כל המוסיף גורע. עכשיו כולם מבינים שזו מצווה גדולה לתת לו למהול. ומה אם....? אם הרב אריאל קיבל סמכות פסיקת הלכה, זה לא אומר שהוא קיבל גם סמכות לעסוק בתיקונים קבליים. במה שהורשית התבונן ואין לך עסק בנסתרות. וכך הדבר יישאר בשיקול דעת אמיתי של ההורים, ולא תהיה להם הרגשת "מחוייבות" לעזור לו לכפר.עם זאת, אינני פוסל את האפשרות שהרב צודק.
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-25/3/2007 05:36 |
|
| |
קעלעמר:
רציתי לציין שמחקר חדש שנעשה בארה"ב מגלה שפדופילים ובכלל פושעי מין מטופלים חוזרים לסורם באחוזים גבוהים יותר מכאלה שלא מטופלים. כך שאני לא בטוח שהפדופיל "המטופל" ראוי שיהיה מוהל. למרות שאולי אין חשש שיפגע בתינוקות(וכאן הערה לזילבר, שציין שאין השפעה פסיכולוגית בגיל זה.א' מי אמר לך? ב' זה הענין כאן?) אבל מי זה ואיזה הוא שיקח מוהל שיש חשש שהוא למשל אוכל ביום כיפור ? רק כשזה מגיע לעברות מין יש פתאום סלחנות לא מובנת ע"י אנשים שמתיימרים לקרא לעצמם אנשים דתיים.
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-25/3/2007 05:37 |
|
| |
nmzilber:
ולקעלעמר, בענין המוהל בעל התשובה:
א. חשוב לפתוח דרכי תשובה בפני מי שאכל ביום כיפור וגם בפני מי שרצח.בציבור הציוני יש רבנים גדולים שאכלו נבלות ביום כיפור וזה יאמר לזכותו.
ב. אסור להחליט שהוא פדופיל על סמך סטטיסטיקה " בד"כ חוזרים לסורם". זה לא יותר טוב מ"שחור שגדל בברוקלין לאם חד הורית הוא פושע". אתה יכול להבחין בין המקרים בכך שהפדופיל אחראי המצב שבו הוא נחשב מועד אבל אז אתה כעמדה מוסרית, ולא רק עובדתית, כופר בתשובה.
ג. לחשוש מותר ורצוי וכתבתי שלא אתן לא להיות מורה בבי"ס, אבל מוהל אפשר להשגיח שלא יהיה ביחידות עם התינוק, גם כשהוא בא לבדקו. האבחנה העקרונית היא שמותר להרחיקו מתוך חשש ומניעה עניניים אבל לא מתוך הרגשת סלידה מעברו.
ד. ואם בכל זאת... מקובל על פסיכולוגים שעד גיל שנה בערך התינוק לא רגיש למיניות ולכן יכול לישון בחדר עם הוריו, לכאורה הוא הדין לפדופיל. עדיין המעשה הרע מעצם הניצול של גוף האחר אבל אין בו נזק.
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-25/3/2007 05:38 |
|
| |
RIV:
זילבר,
מסכימה איתך. ולדעתי אם נחזור לפירוש הרמב"ם למאמר באבות "אל תהי רשע בפני עצמך" - שהוא "שאם יחשוב אדם עצמו חסר או פחות, לא יגדל חיסרון שיעשה" - מכאן בהיפוך, אם אדם רואה חשיבות בערך עצמו למרות חטאיו ובוחר לשנות את דרכיו, כן יגדל בעיניו חיסרון שיעשה, ועדיין יש לו הדחף שלא להיות רשע ויאבק ברשעות שבקרבו...באם החברה תחרים אותו במקום שעיניי הציבור נעוצות בכל תנועה שהוא עושה, ומראש תפסול אותו על סמך עברו כשברור לכל שאין כל חשש לתינוק - יהיה בזה משום אלמנט של נקמה וזו לא בטח כוונת התורה.
כמובן שהסטטיסטיקה עליה נסמך קעלעמר אין לה שום מובן אמיתי, מפני שטיפול בפדופיליה לעולם אינו נגמר - מטרת המסגרת הטיפולית מחדירה למטופלים מודעות שהפדופיליה לא תעלם מאישיותם הם לעולם ישארו פדופילים בפוטנציה,עיקר הטיפול הוא בהענקת כלים להתמודדות עם סיטואציות במציאות שיעזרו לו בהתגברות על 'חולשתו' .. יתכן והסטטיסטיקה נעשתה במסגרת השיקומית בה הם נמצאו תוך כדי ישיבתם בכלא, והם הביעו נכונות להשתתף בשל הקלה בעונשם או לשם הטבות כל שהן - הם לא באמת רצו לשנות את דרכיהם
_________________
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-25/3/2007 05:39 |
|
| |
RIV:
קעלעמר,
אמנם לא קלעתי בהשערתי באשר לרצון להגמל, אבל כמו שאומרים יש רצון, ויש רצון בעל עוצמה חזקה יותר - על כל פנים, הדברים המובאים בסוף, מפי פרייס, מחזקים את טענתי כי אין טיפול שנגמר, ואין אנשים שטופלו ואחרי שטופלו חזרו לסורם, מפני ש'הטיפול' הוא מתמשך במודעותו של האדם בכל רגע ורגע מחייו.- הפדופיל נידון להתגברות יומיומית לשארית ימי חייו. הפחד של פרייס הוא מעצם היציאה לבדו אל העולם הפרוץ. והעובדה שהביע רצונו לעבור למוסד נוסף, להמשך טיפול, מלמדת שהוא רוצה להיות שוב תחת השגחת המסגרת. הוא אינו סומך על עצמו – האכזבה שלו מכך שהוא חש רק פחות מסוכן משהיה, מעידה על הציפייה שלו, כאילו יום אחד הוא יתעורר וירגיש שהוא יותר חזק מדחפיו ויפסיק לראות עצמו כמסוכן - בעוד שהדגש על הטיפול האמור לגבי החוזר בתשובה הוא, שהוא מודע למסוכנות שבו, ושהוא צריך ללמוד לחיות איתה, הכמיהה להרגיש את החוויה המספקת הספציפית לה הוא מכור, לא תיעלם מחייו על ידי טיפול חיצוני מניעתי כל שיהיה. הכלי היחיד שיש כנגד הדחף הוא ההתמודדות איתו באשר הוא אדם הנבדל מהבהמה ברצונו העז להתגבר. והמניע היחיד שיכול להוביל להתגברות עזה זו , הוא מבחירתו לא לשוב אל אותו המעשה, הוא גומר בנפשו יהיה אשר יהיה, הוא יתגבר וישלוט על דחפיו – ובפארפרזה : 'ימות, ולא יכנע ליצרו' –
איזה מובן יתכן למאמר, שבמקום שבעלי תשובה עומדים צדיקים גמורים אים יכולים לעמוד? וכל הגדול מחברו יצרו גדול הימנו?
_________________
|
|
|
|
|
| נשלח ב-25/3/2007 05:40 |
|
| |
nmzilber:
הכתבה באמת מעניינת. מה אני לומד ממנה?
שהתשובה בד"כ לא יכולה להיות, גם מהבחינה הפסיכולוגית גרידא, רק שלילת החטא והתרחקות ממנו, צריך גם צד של תיקון ו"המתקה" לנטייה הרעה. זה רעיון עם שורשים עמוקים בחסידות וברב קוק, ופרופ' נפתלי רוטנברג מיישם אותו בתחומים הטיפוליים. ברוח זו אני מציע, כהצעה שצריכה בדיקה מקצועית, כי פדופילים צריכים דווקא סוג של קשר לגיטמי עם ילדים. אני חושב על משהו מעיין הקשר של צ'רלס דודג'סון/לואיס קרול עם בנות לידל, שלמרות הטענות ההפוכות כנראה לא היה פדופילי ונתן לנו את ספרי אליס. פדופיל יכול להעביר חוג לילדים במגבלות: השגחה צמודה של אדם אחר, הסכמת ההורים, ואיסור חמור ליצור קשר מחוץ לשעת החוג. לפי הכיוון הזה דווקא למוהל שהוזכר שמצא את ה"תיקון" שלו יש יותר סיכוי מאשר לפרייס מהכתבה. ולגדוראובן: "אם הרב אריאל קיבל סמכות פסיקת הלכה, זה לא אומר שהוא קיבל גם סמכות לעסוק בתיקונים קבליים". בהחלט ייתכן שהרב אריאל מבין בקבלה, אבל אני הבנתי את המונח תיקון כפסיכולוגי , ורבנים בד"כ מבינים משהו בפסיכולוגיה (ובכ"א נראה שיש קשר ביין המובנים הפסיכולוגי והקבלי)
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-25/3/2007 05:40 |
|
| |
RIV:
זילבר,
ראה ברמב"ם בשמונה פרקם ובפרט בפרק הרביעי "ריפוי חוליי הנפש" ויהיה לך עוד אילן גבוה להיתלות עליו בעניין הרעיון של ההליכה לקיצוניות הנגדית כדרך ריפוי. שלדעתו אין שום דרך אלטרנטיבית אחרת, וזו היא דרך התורה האחת והיחידה שיש בה כדי להביא לתיקון..
http://www.daat.ac.il/daat/mahshevt/shmona/4-2.htm
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-25/3/2007 05:40 |
|
| |
nmzilber:
ריב,
אכן זו דעת הרמב"ם, אך שימי לב שבינו לביין ה"אילנות הגבוהים" שהבאתי יש דווקא מחלוקת ולא הסכמה. המחלוקת היא על דרך התשובה ולא על עצם האמונה בתשובה
_________________
|
|
|
|
|
| נשלח ב-25/3/2007 05:41 |
|
| |
RIV:
זילבר,
לא הבחנתי בהבדלים, התוכל להרחיב ?
לא הבאתי את הרמב"ם להצביע על עצם האמונה בתשובה, כי אם על דרך התשובה שאיננה מסתפקת רק בשלילת החטא וההתרחקות ממנו אלא נדרש מהאדם גם צד של תיקון מעשי, כלומר מה שנדרש מהפדופיל כדי לתקן את עצמו, הוא דווקא עיסוק אשר בו יעמוד תדיר בפני חולשתו -
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-25/3/2007 05:41 |
|
| |
nmzilber:
ריב,
א. הרמב"ם דוגל בהרחקה לקצה השני, לעקירת עודף הנטייה הרעה. הוא וודאי היה אומר לפדופיל לא להסתכל על ילדים ולא לשחק עם אחייניו, עד שיגיע לאיזון מסוים. זה בהיפוך לכאורה להצעתי.
ב. הרמב"ם אמנם כותב בהלכות תשובה כי תשובה שלמה היא כשעמד שוב במצב קרוב לחטא ולא חטא, אך לא ממליץ, בניגוד לספר חסידים, להגיע למצב כזה כגון קשר קרוב עם ילדים בעניננו.ההצעה שלי לא מועילה גם לפי אותו כיוון בעייתי בס' חסידים כי אני דורש השגחה שתמנע אפשרות חטא כך שלא יצטרך "להוכיחעצמו" ולכבוש את יצרו.
ג. לפי הרב קוק יש צורך למצוא מקום חיובי ומועיל לנטיית החטא עצמה ולא רק לכבוש ולהתמודד איתה, וכך הוא מפרש "זדונות נהפכים לא לזכויות"- שמשמעות הנטייה מתהפכת.
ד. באמת אין כאן מחלוקת אלא שני שלבים בתשובה: תחילה מלחמה ביצר ואח"כ מציאת מקומו הנכון. בשאיפתו של הרמב"ם לדרך האמצע אני מוצא רמז לכך שיש למצוא מקום ראוי לכל נטייה בנפש.
ה. כפי שכתבתי, היישום המעשי לפדופילים צריך הרבה מחקר וברור.
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-25/3/2007 05:42 |
|
| |
RIV:
זילבר,
דומני שיש לך טעות בסיסית בהבנת צד התיקון של ה'המתקה' לנטייה הרעה - זאת יכולה לבוא בילדותו או בנעוריו של האדם עם מודעותם של מחנכיו (בעיקר הוריו )לנטייה הרעה שיש לו -
ולדעתי אתה טועה בפירושך את כוונתם של 'האילנות הגבוהים' - הם אינם מתכוונים לאדם שהתדרדר והגיע לכדי סטייה קיצונית כה חמורה כמו פדופיליה - ההמתקה יכולה לבוא בשלבים מוקדמים באבחון נטיות מולדות כפי שמפורט בהלכות דעות פ"א - כלומר אם אדם נולד עם נטייה למזג דם חם ויש לו סיכויים רבים שיגיע להיות שופך דמים - ההמתקה לנטייה הרעה תבוא לידי ביטוי אם מחנכיו יווכנו אותו לכיוון נטייתו הרעה וילמדו אותו להיות שוחט או מוהל - וכך, 'הזדונות הופכים לו לזכויות' -
לסעיף ד, אתה מבלבל והופך את סדר השלבים - השלב הראשון למציאת מקומו הנכון בא קודם - ורק אחר כך בא השלב השני מלחמת היצר - כברירת מחדל, ולאחר שהחולשה\הנטייה הפכה למחלה\סטייה.
בכל אופן, נראה לי שבמקרה האמור בכתבה זה בדיוק יישום דרך הריפוי על פי הרמב"ם - וזו כוונתו של הרב אריאל שאמר שזה התיקון שלו.
_________________
|
|
|
|
|
