| נשלח ב-25/3/2007 14:54 |
|
| |
הרהורים בעקבות מינויים של הדיינים החדשים
הרהורים והערות בעקבות מינויים של הדיינים החדשים ''ע''פ המלצת גדולי ישראל''
1) אילו האידואולוגים החרדים שהמציאו והנחילו לנו את מושג דעת התורה וההשקופה החרדית הצרופה (כלומר החבר הרב ד''ר אברהם יוסף וולף ור' משה שיינפלד) היו קמים מקברם הם היו חוזרים לשם, או יותר נכון רצים מתוך אכזבה. מעורבותה הפעילה של חצר רחוב חנן בקביעת זהות הדיינים מהווה סטיה מהקו הברור שהותווה על הרב מבריסק ומלחמתו בהיכל שלמה. פוליטיקאי חרדי שליקט פירורים היישר משולחנם של מעתיקי השמועה מסוגו של ר' שלמה לורנץ הי''ו מעולם לא היה נוקט בקו שננקט על ידי המתחרדים החדשים, שכן הרב מבריסק הורה לצא''י להקים קרן מלגות בכדי להקהות במה את הנסיון של האברכים שרוצים לפנות לכיוון של דיינות.
2) הרב אליישיב מתכחש והתכחש לעמדתו של הרב מבריסק בעניין היכל שלמה מתוך עמדה החותרת למצב את עצמו במרכז הקונצנזוס החרדי. בשיחה אישית עם אדם שהעיד בפני בעדות שמיעה, הרב אליישיב אמר ''שהרב מבריסק לא התכוון אלי'' - טיעון שיכול להחזיק מים, אילו הרב אליישיב היה מגביל את ההיתר לעצמו ולא מורהו לאברכים אחרים. אגב - בניגוד לחזו'א, הרב מבריסק לא הורה לדיינים להתפטר בהעדר מקור פרנסה אחר, וכך נהג עם הרב שך בהקשר של התפטרותו ממשרתו בישיבת הישוב החדש (לא שמענו על פסק דומה בענין ההשתלמויות למורות). אך מכאן ועד התעלמות מוחלטת מדברי הרב מבריסק המרחק הינו רב.
3) כל הדיינים האשכנזים החרדים הליטאים שמונו נמנים על המתחרדים החדשים. אין ביניהם אף חרדי ליטאי קלאסי אחד שסבו נהה אחר הוראות הרב מבריסק או החזו''א. ולמרות הנטיה העזה שלי לרכילות, לא אמנה לפניכם כרוכל את ההסטוריה האישית של כל אחד מהמתמנים, והבארות מהם שתה מיים.
4) כמובן שיש את ההיבט האידואולוגי והפחד מדיינים מזרוחניקעס שלא יקבלו הוראות והכתבות מרחוב חנן, ועל כן עת לעשות הפרו תורתך. למרות החשש האקטואלי המרחף מהדיינים הפמיניסטים הרי שכל דרדק יודע שבכל דור ודור עמדו עלינו לכלותינו, ואין אנו רשאים לעשות את חשבונותיו של הקב''ה ולהמרות את פיו של הרב מבריסק - שהרי גם בתקופתו היו ק''ן תירוצים להכשיר את השרץ.
5) יש לי חשש קטן ולא מופרך לפיו גדולי ישראל לא דחפו למינויים הנ''ל, אלא מקורביהם מסיבות לא אלטוראיסטיות. במילים אחרות, המהלך לא התחיל מהוראה ישירה לחיים כהן ''לך ובחר לי מועמדים נכונים ודאג שהם יבחרו'', אלא חיים כהן פנה לרב אליישיב ואמר לו שישנם הרבה מועמדים והאם כדאי לתמוך במועמדותם של הרבנים X ו Y הידועים בנאמנותם המוחלטת לגדולי ישראל. ומי שלא מבין את ההבדל הקטן - הגדול, מהווה קוף מעבדה מושלם להוכחת התיזה שלי בדבר דינמיקת השפעת העסקנים על עיצוב תודעתם של ההמונים.
מסקנתי הנגזרת מן האמור לעיל, היא שהחרדיות המודרנית נעה מהחרדיות האידיאולוגית לחרדיות התרבותית.
הראשונה לא הייתה משלימה מעולם עם השתתפות אקטיבית ופעילה בממסד יליד רוחו של הרב קוק. מאידך גיסא, השניה אינה מוטרדת מהדוקטורינות האידיאולוגיות, א''כ היא עושה בהם שימוש סימבולי ואף מעוות.
הבוקר דברתי עם אחד החרדולוגים המובילים שטוען כי המגמה הנ''ל מלמדת על כיוון מתון יותר. אני לעומת זאת טוען כי טשטוש הקווים בין החרדיות האידואולוגית לחרדיות התרבותית תוביל למגמת הקצנה כללית.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-25/3/2007 15:06 |
|
| |
אם כבר נגעת בנקודה הכאובה הזו, כדאי לומר משהו גם על המשחק המוזר ששחקו חלק מנציגי הציבור הדתי-לאומי.
הללו פנו לשר המשפטים ולשאר חברי הערכאה הבוחרת שאינה שומרת מצוות, בנסיון להעביר את רוע הגזירה ולהציג את מועמדיהם לכס הדיינות כאנשים ליברליים שיקלו עם העגונות והיתומים, משא"כ החרדים.
לטעמי חטאו בתרתי. ראשית, הפניה לאלו ש"בחוץ", שמבחינתם כל המערכת היא לא מעניינת ולא מועילה, והצגת עצמנו כצד ה"נאור" - זה מריח רע, בדומה לפעילות של אנשים דוגמת אד"ם הכהן, יל"ג וסטאנוב למען כפיית שינויים בחינוך ובלבוש היהודי באמצעות כוח הצאר הרוסי או הקיסר האוסטרי. ככה לא בונים חומה.
אבל גרוע מכך: בעוד שמשכילי וילנא וברודי לפחות האמינו שהדרך שלהם היא הנכונה ושהם יועילו לכלל, רבני הציבור הדתי לאומי יודעים ששטרם מזויף מתוכו. הרי גם דיינים בוגרי ישיבות סדר ששרתו בצה"ל לא יעלו על דעתם, לדוגמא, להתיר לשוק אשת איש על בסיס הפקעת קידושין. אם כן, הכא במאי עסקינן? מה הרבותא הגדולה שאתם מנסים למכור לחילוניים, שהדיין ידע מה פירוש המלים "סבבה" ו"חבל על הזמן"? באמת חבל על הזמן.
רק הפטישיזם של כללישרואל ומחלת ההחלפה של תכנים בשמות מונעים מהציבור הדתי לאומי להבין כי הרבנות הראשית היא מוסד מזיק ומיותר, כי המטרה היא לא להשתלט עליה אלא עילויה זהו כילויה. די כבר עם הבדיחה הגרועה הזו.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-25/3/2007 15:10 |
|
| |
מדוע דיין אמור להיות נאמן לגדולי ישראל?
הוא אמור לפסוק על פי מיטב ידיעתו ויראת השמים שלו.
מדוע הרב אלישיב אמור להיות כפוף לרב מבריסק? לכאורה הוא אמור להיות קשור יותר לרב קוק ולרב הרצוג, ומשום כך הוא דואג לדיינות של הרבנות.
תוקן על ידי בעלבעמיו ב- 25/03/2007 15:14:30
|
|
|
|
| נשלח ב-25/3/2007 15:29 |
|
| |
נדב
אני מסכים שהגישה הייתה חסרת טעם מבחינה טקטית
למרות שברור שהם לא יפסקו כפסקיהם של הרבנים ברקוביץ ורקמן בענין הפקעת קידושין הרי שהם יכולים לפסוק כהרב עמאר , הרב דייכובסקי, או כל פוסק חרדי תקני שלא מקבל הכתבות מרחוב חנן
|
|
|
|
| נשלח ב-25/3/2007 20:24 |
|
| |
רב סיינפלד,
מדבריך משתמע כאילו עד השנים האחרונות התמנו רבנים שמזוהים עם הציונות הדתית למשרות רבניות ממלכתיות, ולא היא. חלק ניכר מהדיינים ורבני הערים הם חרדים לפי כל קריטריון סוציולוגי ואידאולוגי. איני יודע מה קרה בשדה הדיינות, אבל ידוע לי על רבני ערים רבים מטעם המדינה שלדבריהם נשלחו לכהונה ע"י גדולי ישראל החרדיים.
אלא מאי, בתוך הציבור החרדי-ליטאי קיימת חלוקה בין גישת בני ברק (פונוביז'+חזונישניקים+חיזוק 'זרים' בדמות הבריסקערס) לגישת ירושלים (חברון-קול תורה), כאשר הליטאיות מהסוג השני תמיד שלחה חלק מבכירי בניה למשרות ממלכתיות, כמו למשל הרז"נ גולדברג חתנו של הרב אלישיב.
מתוך הנישה הירושלמית הזו צמח הרב אלישיב ובמקרה או שלא הוא כיום גדול דומיננטי לצד גדולים מאסכולת בני ברק שמינוי הדיינים לא מעניין אותם כלל.
__________
השיטה של מינוי דיינים ב'גברא' והסתייעות ב'חפצא' שלהם כחרדים נאמנים למעתיקי השמועה, אינה המצאה של הליצמנים והשסניקים. בתקופה בה שלטה המפד"ל במינויים לבתי הדין התמנו לפעמים דיינים על בסיס שם משפחה ו/או קשר לעסקן או רב זה או אחר. השיטה היא אותה שיטה, רק שהיום הכוח בידים אחרות.
בשורה התחתונה, מה שמעניין את המפד"ל הם לא זכויות הנשים אלא דחיפת אנשים שלמדו בישיבות שלה ו/או מקורבים לרבנים/עסקנים שלה. לא זכור לי שהמפד"ל תמכה באופן מיוחד ברבנים דייכובסקי ועמר כשהללו התמודדו לכהונת הרה"ר שהיא בין היתר נשיאות ביה"ד הגדול. אדרבה, המפד"ל הציבה מולם מועמדים שכלל לא הגיעו משדה הדיינות אך למדו בישיבות שלה וקשורים לגדוילים שלה.
גם בסבב הנוכחי, לפחות אחד הדיינים שנכנס במכסה ה'חרדית' הוא גם משפטן בהשכלתו ומצד שני הרבנים הסרוגים קיבלו הכשר של הרב עובדיה יוסף והרב אלישיב - כך שאין שום ערובה לכך שהטיקט שבאמצעותו נכנסו הללו לביה"ד ינתב אותם לדרך מסויימת דווקא.
החבירה של המפד"ל לארגוני הנשים היא ניצול ציני של מצוקת הנשים למען האינטרסים הפוליטיים והכלכליים של המפד"ל, הא ותו לא.
 |
|
|
|
|
|
| נשלח ב-25/3/2007 21:53 |
|
| |
1) מדברי לא השתמע כי עד לאחרונה התמנו דיינים דלי''ם. בסך הכל טענתי כי ההתערבות של הממסד החרדי לטובת מועמדים אלו ואחרים הינה חסרת תקדים ומהווה סטיה מן העבר. אחד הממנים הסיטונאים של הדיינים החרדים הגרועים ביותר היה הרה''ר שפירא שמינה את כל קרובי משפחתו החרדים למשרות דיינות.
2) אני מסכים במאת האחוזים עם חלקה הראשון של קביעתך לפיה רבני הערים החרדים הינם חרדים לפי כל קנה מידה סוציולוגי, אך לחלוטין חולק על קביעתך השניה לפיה הם נחשבים כחרדים לפי כל קנה מידה אידואולוגי. אשמח לעבור על הרשימה ולהוכיח לך כי ברוב המקרים ההחלטה להתמודד על משרה היוותה החלטה פרטית של המועמד ואשר לא חפפה עם הקו האידיאולוגי הרשמי. הנ''ל לא סובלים קשות מטקס יום העצמאות בבית מדרשם, ואף נהנים לפזם את התקווה ולדרוש מעבר למה שנדרש ממי שכפאו שד. מיעוטם נבחר בריכוזים חרדים כגון הרב זולטי בכדי להציל יקר מזולל ולמלא את המשבצת בכדי שמזרוחניק לא יתפוס אותה ויטריד את קהל היראים בנוכחותו.
האמור נכון במידה פחותה לגבי הדיינים, אבל שגם עליהם ניתן לומר מה שאמר ר' דוד שמידל ''הם לא מהחברה שמוכנים לחטוף מכות ולשכב מתחת לגלגלי דחפור בכדי להציל קברים''. כמו כן ניתן לומר עליהם, ובמיוחד על נשותיהם, כי הם לא מוכנים לחיות ברמת החיים ולהסתפק במשכורתו הצנועה של ר''מ.
מה שאתה מזהה את הגישה הירושלמית, אני מגדיר כחרדיות התרבותית, לעומת החרדיות האידואולוגית וזהו תורף טיעוני.
הגרז''נ (שאגב הוא חתנו של רש''ז ולא של הרב אליישיב) הוא המקרה הקלאסי של החרדי התרבותי שרחוק כרחוק מזרח ממערב מהחרדיות האידואולוגית. שמא בהשפעת חמיו, ושמא בשל עצמו. אין צורך לומר לך, שגם בעידן פוסט הרמי''ם החרדים בישיבות הד'ליות, הגרז''נ הינו אורח רצוי ומצוי עד למאוד בכל הישיבות הד''ליות.
3) החרדיות התרבותית, למרות משקלה המספרי, תמיד הייתה פסיבית והובלה על ידי הגרעין הקשה האידיאולוגי.
הנהגתו של הרב אליישיב מסמנת תפנית בהנהגה והעברת הלפיד לחרדיות התרבותית.
למרות מה שאמר לי הבוקר החרדולוג הבכיר. אני סבור כי בגלל מיקומה המאוחר בציר הכרונולוגי, העברת הלפיד הנ''ל אינה מסמנת רגרסיה בעמדות אידואולוגיות.
אמנם לא יהיו חידושים מסעירים בתחום התיאולוגיה שלא מדעת, אבל היא תרחיב את תחום שיפוטה והיישום יהיה אלים ואפקטיבי בעוצמה והיקפים שההנהגה האידיאולוגית לא חלמה עליה בחלומותיה הוורודים.
תוקן על ידי רב_סיינפלד ב- 25/03/2007 21:55:09
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-25/3/2007 23:28 |
|
| |
.
ר' סיינפלד
מה לך כי תלין על רבני שכונות או על דיינים?
בשדה האידאולוגי, כבר שנות דור שהאגודה ומעגליה הם מזרוחניקים לכל דבר. מהיום הראשון בו התמנה סגן-שר שהוא חבר מפלגה חרדית; מהיום בו חבר מפלגה חרדית התמנה ליו"ר של ועדה פרלמנטרית - מאותם ימים, הפכו העסקנים למושכים בעול ההנהגה של המדינה, בדיוק כמו ממשיכי דרכו של הרב קוק, או של הרב ריינס.
אבל מי זוכר אידאולוגיה או היסטוריה כיום? הרי מוהליבר וחיים עוזר, הם בסך הכל שמות של רחובות גדולים בפתח-תקוה...
|
|
|
|
| נשלח ב-25/3/2007 23:49 |
|
| |
ראשית התנצלותי על טעות הסופר שנפלה בדברי דלעיל - הגרז"נ הוא כמובן חתנו של הגרש"ז אויערבך.
לגופו של עניין -
אני מכיר כמה וכמה רבני ערים באזור השרון, וכולם בעלי השקפות חרדיות מובהקות חרף הנוכחות הכפוייה עליהם בתפילת ערבית עם התקדש יום העצמאות. לדוגמא, ראיתי פעם בספר מעשיות על הרב שך (דומני ששמו 'תורתך שעשועי') את אחד מהם מספר שבזמנו הוא נתבקש ע"י הורים מזרחניקים לסייע להם בדרישתם מהעיריה להקים בעיר בי"ס ממ"ד ראשון (באותה עיר היו קיימים רק ת"ת של החינוך העצמאי ובתי ספר חילוניים - המזרחניקים נאלצו לשלוח את ילדיהם לערים סמוכות) והלה פנה לאחד מגדולי הדור בשאלה האם יש עניין לסייע בכך שהרי מה ההבדל בין זה לבין בי"ס חילוני (אגב, אותו גדול השיב שאין עניין לסייע. הרב פנה גם לרב שך שאמר שכיון שמסתמא חלק מהבוגרים ימשיכו לישיבות תיכוניות, ועינינו הרואות שחלק מתלמידי הישיבות התיכוניות ממשיכים לישיבות קדושות - יש עניין לסייע). אני מודה שכשקראתי את זה, זה די זעזע אותי בעיקר בגלל היכרותי והערכתי את הרב הנ"ל.
לגבי החרדיות הירושלמית -
אני לא מכיר את הדיינים החדשים, אבל אני מניח שרובם באים מהחוג הזה ועברו בחברון הגבעה. אני לא חושב שיהודי כמו הרז"נ גולדברג הוא 'פחות חרדי' מאחרים. אלא מאי, הוא חש כממלא איזו שליחות בתוך הציבור הסרוג, או למצער החלק התורני שבציבור הזה. באותה מידה אני מניח שהדיינים, הרבנים הצבאיים ורבני הערים החרדיים-ירושלמים רואים את זה כך, וזו תופעה שהייתה קיימת תמיד.
ההבדל הוא שהחרדי הירושלמי הבכיר ביותר - הרב אלישיב - הגיע כיום למעמד של 'גדול' בעולם הליטאי כולו לרבות השלוחה הבני ברקית, מה שאולי לא היה אפשרי בעבר.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-26/3/2007 01:37 |
|
| |
שנרב_נ
במחכ"ת ואחדשה"ט
דומני כי הטרמינולוגיה של בפנים ובחוץ היא שגויה, רציתי להציע חלופה לכך חלופה שאם מאמצים אותה נוטלת ממילא את עוקץ הביקורת שהפנית כלפי עסקני מגזר מסוים ועשויה אף לתמוך בצעדם זה אך ההשלכה שולית לטרמינולוגיה ולמצב אותה היא מתארת ויוצרת.
אתה מניח כי החילונים דהשתא משולים ושווי ערך לצאר הרוסי, אני לא אכנס איתך לשיח חרשים -בו אני לא ממש מאמין- של "כלל ישראל" במובן שביקרת
אלא אטען כי החילונות של המאות האחרונות משקפת את המשבר בהתמודדות היהודים הראציונאליים, ה"מודרניים" עם מטען ה"הרד דיסק" שלהם - תורת ישראל ובראשה ההלכה
משבר זה מתבטא בצורה מורגשת בציונות הדתית לגווניה ומודעת בייחוד בחוגי האורתודוקסיה המודרנית והאקדמית על דרך ההכללה
מובן שהעולם החרדי לא נמלט ואכמ"ל
(התמודדות זו כמובן חוצה דתות לשם השוואה מעניינת ראה את הרפורמות הדתיות בעולם המוסלמי לנוכח המודרנה החל במאה ה19 דרך המאה ה20 עד ימינו אנו, אמנם יש כמה סוגיות ייחודיות כמו השואה ועוד דרכי התמודדות שונים ואכמ"ל)
בקיצור אני מנסה לומר שכולנו באותה סירה לא בגלל שיש לנו ד.נ.א רוחני מסויים, אלא כי הנסיבות ההיסטוריות של ההשכלה ורעותה הציונות מעידות על שותפות גורל וייעוד גם יחד כלומר פתרון הזוגיות של יהדות ומודרנה, ובייחוד הגרעין הקשה ההלכה
ההשלכות מובנות אך פחות מרכזיות
תגובתך עשויה להחכים רבים ואותי בינהם
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-26/3/2007 09:42 |
|
| |
נדב,
רק הערה לטיעוניך לענין הדיינים המזרחניקים: רבות מהבעיות של בתי הדין אינן נוגעות ישירות למסורבות הגט, אלא כרוכות בנורמות ההתנהגות המקובלות בהם - בין אם המדובר באיחורים ובסחבת, בין אם מדובר ביחס בלתי נסבל לנשים (כאותו דיין שאמר על בעל שאנס את אשתו שהו "בסך הכל לקח בכח מה שמגיע לו בזכות") וכיו"ב. אני מצפה מהדיינים הציוניים להתנהגות אחרת בתחומים אלה - גם משום שהמערכת עצמה חשובה להם יותר מאלה שרואים בה בסה"כ פרנסה נוחה, וגם משום שבציבור הדתי מקובל לחנך על נורמות התנהגות אזרחיות נאותות הרבה יותר מאשר בציבור החרדי. מעבר לכך, לדעתי, גם בלי הפקעת קידושין ניתן לסייע רבות לנשים המעונינות בגט - בתנאי שיש רצון. במקרים רבים מה שחסר אצל הדיינים החרדים (ואני מקווה שיהיה אצל המזרחניקים) הוא הרצון הזה.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/3/2007 10:54 |
|
| |
בטור של יתד היום, צוטט מכתבו של הרב אריאל מהצופה, מעניין מאוד.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/3/2007 14:23 |
|
| |
פרנק,
מדובר על עניין יותר ממוקד: לא סתם על "החילוניים" או על שר המשפטים, אלא על היחס שלהם למוסד הספציפי של רבנות ראשית ובתי דין. מבחינתם אפשר מחר לסגור את כל הבאסטה הזו וללכת הביתה לנגב חומוס, לכן לגבי העניין הספציפי הזה הם ממלאים תפקיד של "ניקולאי", אם תרצה. בעיני, יש איזו מורשת היסטורית מסוימת שאמורה למנוע מיהודי מלפנות לגורמים חיצוניים בתקוה שיסדרו את מאבקיו הדתיים.
אם לתת אנלוגיה, טענות דומות נשמעות מדי פעם כלפי גורמי שמאל המנסים למנף את האג'נדה הפוליטית שלהם ופונים בבקשות סיוע לגורמי חוץ שחלקם אנטי ישראליים. שם, כמובן, טועים המגנים מפני שהם מניחים איזו שהיא שותפות גורל אלמנטרית בינם לבין אותם אנשי שמאל, שותפות שקיימת בדמיונם הפרוע בלבד. אבל לו היתה שותפות כזו, הייתי רואה במעשים האלו טעם רע דומה.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/3/2007 14:25 |
|
| |
גם וגם,
אתה צודק, אבל דומני שלא זו המצגת שהעלו ארגוני הנשים והרבנים הדתיים לאומיים בפני שר המשפטים. הם דיברו על "פתרונות" שאותם אינם יכולים ואינם רוצים לתת.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/3/2007 22:21 |
|
| |
שנרב_נ
אינני חושד את שר המשפטים באהבת מרדכי, אך קבלת הסטטוס קוו כתנאי מגרש פוליטיים מהווים בעיני הודאה מספיקה בקבלת ביה"ד הרבני כפוסק בענייני אישות במדינת ישראל,
לו רוב הלקוחות של ביה"ד היו יר"ש ורק הממנים היו מאוכלסים בשאינם יר"ש זה היה אבסורד גמור מופרך מיסודו ודומה לניקולאי
אך במציאות שלנו אין זה כך דומני כי רוב הלקוחות נמנים על הצבור החילוני כפי התפלגותם באוכלוסיה (ורגלייים לדבר שאף יותר מכך)
כך שמן ההיבט הצרכני זה מתבקש כי זה הנדון יברור לו אחד ולא זה שאינו נדון, וסביר לצפות כי ימנה דיין המעורה יותר בתרבותו גם אם פתרון של ממש לבעיות העיגון יימצא באבולוציה הרבנית רק עוד מאות בשנים, לכל הפחות יימנע בחירת דיינים אשר בעיניו יובילו אותו למצב חמור מזה השורר כיום (גם זה אפשרי) כמובן שבעניין זה יש לדון לגופו של אדם צריך להכיר די טוב את כל ג"ן המועמדים מן הסתם לא כל המזרחניקים מוצלחים יותר מעמיתיהם הדגולים, אגודאים והשסיים
|
|
|
|
|