| נשלח ב-15/4/2007 12:47 |
 |
| |
ישיבות מקובלים בזמן חז"ל
עיינו בפירוש מהרצ"ח מו"ק (יז ע"א) - ""מאי דקמן דאתא האידנא סבא לבי מדרשא. נ"ב הנה שם ר"ש בר נחמני לא מצינו בשום מקום שיהיה נזכר בהלכות, רק במילי דאגדתא בין שאר החכמים אשר התעסקו באגדה ואין להם זכר בהלכות. כמו ר' ברכיה, רבי אבין הלוי ר' לוי וכדומה. ומכונים בירושלמי בשם "רבנין דאגדתא". עיין ירושלמי פ"א דמעשרות - דלמא מן רבנין דאגדתא שמיעא ליה אחינו המסו את לבבנו פלגין לבבנו. ועיין ירושלמי יבמות פ' החולץ - ופליגי על רבנן דאגדתא דאמרו אין אשה מתעברת מביאה ראשונה.
ואלו רבנן דאגדתא היה להם בכל עת בית ועד מיוחד, וזה ר"ש בר נחמני הראש מרבנן דאגדתא איתרמי עתה לבית המדרש של רבנן דהלכתא. ותמהו רבנן ע"ז ואמרו דלא לחנם אירע מקרה זה שיבא לבית מדרשם". עכ"ל.
למדנו מדבריו כמה דברים מענינים:
א. היו אמוראים שלא התעסקו כלל בהלכה (ולא נזכר משמם שום הלכה) רק באגדה.
ב. אותם אמוראים היו יושבים בבית מדרש נפרד ובו עסקו אך ורק באגדה. (אולי מקום קדום ל"בית המוסר"...). בית מדרש זה היה מעין "ישיבת מקובלים.
ג. היה נתק מוחלט בין ה"רבנים דהלכתא" ל"רבנים דאגדתא", כמבואר בגמרא במו"ק שם שר"ש בר נחמני לא הופיע בבית מדרשם כמה שנים!
הדבר מעורר כמה שאלות:
א. היתכן ת"ח שכל עסקו הוא אך ורק באגדתא?
ב. מה כלול ב"אגדתא" שלמדו באותו בית מדרש? האם אגדתות אלו נכללו בתלמוד? או שמא לא?
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-16/4/2007 06:28 |
|
| |
ריב וזילבר.
אם כדבריכם, מדוע לא נזכר מר"ש בר נחמני שום דבר בהלכה?
גם לגבי הארי ז"ל קושיא זו קיימת. שלא מצינו שום רמז לגדלותו בהלכה, אלא אך ורק בקבלה.
והדבר תמוה.
|
|
|
|
| נשלח ב-16/4/2007 07:42 |
|
| |
זילבר,
מהיכן הבטחון?
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-16/4/2007 08:45 |
|
| |
העזתי
מבלי להכנס לגוף הנושא, באשר לאר"י יש עדויות מפורשות על עיסוקו בנגלה. מהרח"ו (פע"ח שער הנהגת הלימוד פרק א') מתאר את לימודו של האר"י ומספר שכל יום היה עוסק בהלכה ביגיעה רבה עד שהיה כולו נוטף זיעה (כמדומני שהזיעה היא הנקודה המרזית בסיפור). גם רושמי תולדותיו של האר"י טוענים שהיה תלמידו של הר"ב אשכנזי, ויש הטוענים שהאר"י עצמו חיבר את השטמ"ק לחולין (?) ביחד עם הרב"א.
|
|
|
|
| נשלח ב-16/4/2007 10:44 |
|
| |
החיד"א כותב שהאר"י בבחרותו כתב שיטה על מס' זבחים ביחד עם רבו ר"ב אשכנזי, גם בשו"ת הב"י יש שאלה מהאר"י בדיני ממונות והיה מצדד צדדים בשאלה בלי להזכיר שום ספר, ומרן הב"י יסד תשובתו על צדדי השאלה וכתב : נראה שהחכם השואל אמר צד זה ,משום פוסק זה, וצד זה משום פוסק זה וכו' ,וכך כמעט כל התשובה של הב"י מיוסדת על דברי השואל לבאר דבריו שכל צדדי השאלה מיוסדים על דברי הפוסקים.
|
|
|
|
| נשלח ב-16/4/2007 12:01 |
|
| |
בר בי רב
לא הייתי מאמין שמישהו יביא את אותה התשובה כראיה על גדלותו של האר"י בנגלה.
אתמול שמעתי שהבית יוסף, שכידוע נסמך על ידי רבו מהר"י בירב, סמך את רח"ו. אם יש אמת בשמועה זו הרי זו תעודה חזקה מאוד על גדולתו של רח"ו בנגלה.
-------
מאיר
|
|
|
|
| נשלח ב-16/4/2007 12:12 |
|
| |
לא היית מאמין, עלי, או על החיד"א ?
ולגבי ר' חיים ויטאל, אתה כותב ברצינות או בציניות ?
|
|
|
|
| נשלח ב-16/4/2007 12:19 |
|
| |
בר בי רב
הכרחת אותי, לעיונך.
אבקת רוכל סימן קלו
שאלה למהר"ר יצחק אשכנזי המקובל האלקי זצוק"ל.
שאלה ילמדנו רבינו שמעון לקח מראובן מנה בתורת עיסקא וקנה בהם סחורה והוליכה בים ברשות ראובן ויהי בדרך מת שמעון והטילוהו אל הים וראובן לא נמצא עמו שם שתחזור לו העיסקא ואחרי כן טבעה הסחורה או נפסד' אם יגבה ראובן חצי העיסקא או הפחת מיורשי שמעון הואיל ומחציתה מלוה או נימא כיון שהדין הוא שמשעה שמת הדרא למרא אין על יורשי שמעון כלום משום דהרי שלו לפניו וכן אם לא נטבעה רק שהגיע אל ארץ נושבת ונמכרה הסחורה ועלה ריוח עשרים דינר מהו אם תפשוט לן דכשנטבעה אין על יורשי שמעון כלום משום דהדרא עיסקא והרי שלו לפניו אכתי תבעי אם ישומו את הסחורה כפי מה שיתנו בה הולכי הספינה והרי הוא חצי הקנייה ובפרט אם היתה הולכת הספינה מנמל אלכסנדרייא לקושטאנטינה או ויניציאה שהכל מלבישי בסחורה ולא ימצאו מעות כל עיקר ויגבה השאר מהיורשים או ישומו באומד כמה אדם רוצה לתת הסחורה זאת בארץ נושבת על מנת שיקבל אחריותה ממקום שמת והריוח או ההפסד יחלוקו ואם תפשוט לן דכשנטבעה יגבה ראובן מיורשי שמעון חלק המלוה א"כ נימא דיטלו יורשי שמעון גם מהריוח דאלת"ה אין דינם שוה.
תשובה מתוך שדבריך ערבים עלי אמרתי לישא וליתן בדבריך כתב כת"ר או נימא כיון שהדין הוא שמשעה שמת הדרא למרא אין על יורשי שמעון כלום עכ"ל. ונר' שכיוונת למה שכתב הרמב"ם ז"ל בסוף פ"ה מה' שלוחין ושותפין א' מן השותפין או מן המתעסקין שמת בטלה השותפות או העסק אע"פ שהתנו לזמן קבוע שכבר יצא הממון לרשות היורשין ע"כ. ועלה בדעת כ"ת לומר דממילא הדרא עיסקא משעת שמת.
ואין הדבר כן אלא היינו לומר שאם רצה השותף או המתעסק החי לחלוק הרשות בידו ואינם יכולי' לעכב על ידו מפני שעדיין לא הגיע הזמן שקבעו מפני שכיון שמת יצא הממון לרשות היורשים והם לא קבעו זמן אבל ממילא לא חשבינן לה אלא עם המת לא עם יורשיו דאילו הדרא למרא בכל זמן שלא הגיע לידו לא נפטרו היורשים מחצי העיסקא שהוא מלוה. וכמבואר בפרק המוכר את הבית גבי ההוא דשטר כיס היוצא על היתומים וכדברי הרמב"ם בפ"ז מה' הנז'.
כתב כ"ת עוד וכן אם לא נטבעה כו' אי תפשוט לן דכשנטבעה אין על יורשי שמעון כלום כו' עכ"ל. תמהתי על טוהר שכלך! דאי נפשוט דכשנטבעה אין על יורשי שמעון כלו' משו' דמשע' שמת הדרא עיסק' למרא והרי שלו לפניו היכי תיבעי אם ישומו הסחור' כפי שיתנו בה הולכי הספינ'? והרי הוא שוה חצי הקניה ויגבה השאר מהיורשים! והרי זה סותר מאי דפשטינן דאין על יורשי שמעון כלום כו'
כתב עוד כ"ת אי תפשוט לן דכשנטבעה יגבה ראובן מיורשי שמעון חלק המלוה א"כ נימא דיטלו יורשי שמעון גם מהריוח דאלת"ה אין דינם שוה עכ"ל אין דברים אלו תלויים זה בזה כו'
ולענין הדין הדבר פשוט כמ"ש: דלא יצאו היורשים ידי חובת החלק שהוא מלוה עד שיגיע ליד ראובן כו' זהו הנלע"ד הצעיר יוסף בכמוהר"ר אפרים קארו זלה"ה.
לגבי רח"ו לא הבנתי שאלתך, ציינתי אפשרות לסמכות הלכתית שהכירה ברח"ו בפוסק. מה ציני בזה?
-------
מאיר
|
|
|
|
|
| נשלח ב-16/4/2007 17:50 |
|
| |
בר בי רב ודעימיה.
נניח רגע בצד את גדלותו בנגלה של האר"י. כבר דנו בזה בפורום אריכות (לינקזעצער?).
השאלה העומדת לדיון היא האם יתכן תלמיד חכם שכל עיסוקו אינו אלא באגדה.
ונחדד את השאלה מפן נוסף: אם נמצא אדם שלא ידוע לנו שהיה גדול בנגלה, [אף אם נתפרסמו עליו כל מיני סיפורים מפי חסידיו, אך לנו לא נודעו הדברים, ולא השאיר אחריו שום מימרא משמעותית נגלה] האם אפשר לסמוך על גדלותו בנסתר?
|
|
|
|
|
| נשלח ב-16/4/2007 22:47 |
|
| |
עזתי
מה בעצם השאלה? האם יתכן תיאורטית שפלוני יחליט ללמוד אך ורק אגדה ולא יתעניין בהלכה? מדוע לא?
האם הוא יקרא תלמיד חכם? על ידי מי?
-------
מאיר
|
|
|
|
| נשלח ב-17/4/2007 00:13 |
|
| |
עזתי
מתוך גדלותו בנסתר אפשר לראות גדלותו בנגלה. מסופר שהראגטשאווער אמר על אדמו"ר האמצעי שהי' גאון הגאונים ושאלו אותו הא מנלך, הלא אין לנו ממנו בנגלה? והשיב שמכתביו בחסידות אפשר לראות. (קה"ת הו"ל כתבים שמצאו ממנו בנגלה)
|
|
|
|
| נשלח ב-22/4/2007 06:44 |
|
| |
נשיטאיך.
תודה על המקור הנוסף.
אך עדיין שאלתי עומדת במקומה. כיצד יתכן ת"ח שאינו בקי כלל בהלכה?
|
|
|
|
| נשלח ב-22/4/2007 11:59 |
|
| |
נתן,
קבל את עדותו של הרמב"ם באיגרתו אל חכמי צרפת, תשליך את הדברים על שאלתך,ותתנחם:
'ואני יודע שאפשר שתחפשו ותמצאו דברי יחידים מן החכמים בתלמוד ובמדרשים, שדבריהם מראים שבעת תולדתו של אדם, יגרמו לו הכוכבים כך וכך, אל ייקשה זה בעיניכם, שאין דרך שיניח הלכה למעשה, ויהדר אפרכי ושנויי'
_________________
|
|
|
|
|
