קנאות דתית בארץ ישראל

מקובל לחשוב ששומרי מצוות בארץ מחמירים יותר ומשכילים פחות ממקביליהם בחו"ל - למשל חסידים בישראל לעומת אנשי אותן חסידויות בארה"ב. לאחרונה מתרבים הקנאים גם אצלנו הד"לים ובין אחינו האורתודוקסים המודרניים בחו"ל יש למיטב ידיעתי פחות מהם. אני מעלה את הקביעה הזו כהשערה לעיונם של משתתפי הפורום.

ברומן תמול שלשום של ש"י עגנון יש שתי דמויות של קנאים ירושלמים בני התקופה של הרומן, לפני כמאה שנה. ישנה הדמות הקומית של המטיף גרונם יקום פורקן שהוא בעל דעות אבסורדיות וקיצוניות במיוחד, ועוד גיבור שאני מתעצל לברר את שמו, קרוב משפחתה של ארוסת הגיבור יצחק קומר. גם הוא מקפיד על קוצו של יוד ואדם טיפש ומוגבל. יצחק קומר שהוא עולה חדש מגליציה לא רגיל להקפדה וקטנוניות שכאלה.

השאלה היא אם לאורך זמן נכון לקבוע שיש תופעה של קנאות דתית שהיא ייחודית לארץ ישראל.

_________________

אבהו,
ביישוב הישן היתה תחושה של משמרי הגחלת, מה שיכל לגרום להקפדה וקנאות.
כיום, האצגרים שמציבה מדינה יהודית הם גדולים ממה שמציבהארה"ב ולכן שוב תתכן הקפדה וקנאות כתגובה.

אבהו,

א. מבחינת החמרה בהלכות או תוספות להלכות - ודאי שאתה טועה. אדרבה, חסידויות כמו סקוור (בזמנו פורסם פה קוד המצניעות המחמיר שלהם, גם במושגים חסידיים. הם גם הולכים כל השנה במגפיים), סטמר (אסור לילדים לשחק בכדור), טאש, ויז'ניץ'-מונסי ועוד לא פחות מחמירות מחסידויות ישראליות אחרות. נכון שיש בהם אחוז מסויים של 'חסידים מודרניים', לרוב כאלו שהם גם אנשי עסקים, אבל מדובר במיעוט.

לגבי מודרן אורתודוקס - כמו בישראל, יש כל מיני גוונים, אחר מכאלו שהם חרדים+השכלה+ציונות (מקבילה לחרד"ל, רק בלי המטען ה'גאולי') וכלה בדתיים-לייט.

ב. מבחינת קנאות במובן המקובל - גם כאן אתה טועה. המעוז של הקנאות החרדית הוא בחו"ל. בבימ"ד אחד של סטמר בוויאמסבורג יש יותר 'קנאים' מבכל 'מאה שערים'. תוכל למצוא עשרות רבות מהם מול שגרירות ישראל כל יומיים, בהפגנה נגד איזו עוולה חדשה של הציוינים הרשעים. הם גם כוח הממון העיקרי של הקנאות בא"י, ולא רק הכספי - לפני כמה זמן קראתי שבשנים האחרונות יש תסיסה קנאית במאה שערים והיא מיוחסת למאבק היורשים בחסידות סטמר בארה"ב, כאשר כל צד מנסה, דרך שליחיו בא"י, להראות שהוא יותר קנאי ונאמן למורשת אביו.
 
יתרה מזו, חבורות הזויות כמו החברים של אחמדינג'אד צומחות דווקא בחו"ל. האידאולוגים הגדולים של הקנאות הם מחו"ל (ה'יויאל משה' מסטמר או דומב הלונדוני כיום).

לגבי דתיים-לאומיים - כאן זה שונה גם בגלל ששדה הקרב הוא בא"י (כפי שהוזכר לעיל), וגם בגלל שאנשים שא"י בוערת מקרבם עולים אליה ומתעלים אליה את הקנאות, אבל שים לב שהיא כנראה נוצרה כבר שם. כך היה בזמנו עם אבי הקנאות הלאומית דתית מאיר כהנא, שפעל קודם בארה"ב ורק אח"כ התגלגל איתה ארצה. כך היה עם ברוך גולדשטיין או עם האברך שהתאבד בזמנו בקבר יוסף. ובכלל, דומני שלא מופרך לומר שמספרם של יוצאי חו"ל בקרב קבוצות מילטנטיות בציונות הדתית די גבוה.

מצד שני, עולים מו"ל ויהודים בחו"ל הם במקביל גם גורם ממתן ומאיץ מודרניזציה בציבור החרדי וגם בציבור המודרן אורתודוכסי - כל שההשפעה שלהם בעצם כפולה.