החרדים בעולם-אורחות חיים ותהליכי שינוי

עכשיו אפשר להמשיך כאן.


שנרב_נ

לא רציתי לטעון שיש כאן משהו דטרמיניסטי,  בבחינת הכנס ארבע דברים למיכל , נער היטב ומה שיוצא זה חרדי. את האלמנטים האלה אני רואה כמרכיבים שנעשה בהם שימוש במסגרת איסטרטגיית הישרדות מכוונת . יתכן שאותם מרכיבים יתקיימו בחברות אחרות והשימוש בהם יהיה שונה. (כמובן , יש קשר דטרמיניסטי מסויים, הדברים האלה מגבירים את התלות של היחיד במשפחה שלו או בחברה שלו חוסמים את דרכו החוצה וממילא מפחיתים את הסיכוי שהוא ינשור , יתכן שזה באמת יפעל כך בכל חברה שתנקוט באמצעים האלה, יתכן למשל שגם בחברה הדתית , עקב 1 ו2 יש הפחתה מסויימת באחוזי הנשירה שהיו צפויים ללא זה , אבל אחוזי נשירה נמוכים בלבד אינם דוקא מאפיין של החרדיות , הם רק מסבירים את התעצמותה המספרית ).

בנוסף , לא מניתי את כל החישוקים החרדיים , כי באשכול הזה אני מתעניין בעיקר ביכולת החרדיות להתמודד עם בעיות הכלכלה , לכן מניתי גורמים שיש להם השלכות כלכליות למיטב הבנתי. 

אבל בכל זאת מעניין אותי מה שאתה אומר שאצל הדת"לים גורמים 1 ו2 נמצאים פחות או יותר באותה מידה. האם יחסם של רבנים דת"ליים לשימוש באמצעי מניעה הוא כיחס אצל החרדים ? אני חושב שאצל החרדים רווחת הפסיקה המתירה רק לצורך הקלה על האישה , אבל לא משיקולים כלכליים , האם גם אצל הדתיים זהו המצב? כמו כן , האם יש נתונים לגבי השאלה אם לדברים האלה השפעה כלכלית? האם שיעור העוני בחברה הדתית הוא גדול מזה של החברה הכללית?

קוגיטו

רק ככה בונים חומה!

יש גם צידוקים הלכתיים , אבל פשוט שהצידוק העיקרי גם ברמה המודעת הוא למנוע התקלקלות (במידת מה השיקולים ההלכתיים משתלבים עם השיקולים ההישרדותיים , הרי לפי התפיסה החינכית החרדית דהיום , הגורם העיקרי לנשירה אצל הנוער הוא יצרא דעריות והמאבק בו הוא לא רק מאבק לשמירת גדרי ההלכה , אלא פשוט להישרדות החברה החרדית).

האם מה שמחשק את הפרט זה ההכרה בייעודו וכו' ? אני לא אכחיש שהכרה כזאת קיימת , אבל אני לא חושב שהכרה זו בלבד היתה מאפשרת לחברה החרדית לשרוד בעולם המודרני. למה יענקל מכיר בייעודו להיות שומר תורה ומצוות ורמי לא? ברור שזה קשור לקיומו של המערכת הגדולה יותר המחושקת מכל הכיוונים . לטיפת נוזל בתוך כוס אין שום נטייה להיסחף לצדדים , אבל הטיפות הנמצאות קרוב יותר לשוליים זקוקות לחומות ואם החומות רופפים או מחוררים הם זולגים החוצה באופן שבסופו של דבר זה מורגש גם במרכז. אם יענקל יכיר מודל אלטרנטיבי לחיים , ספק אם יהיה כל כך בטוח לגבי ייעודו בחיים.

טורקי,

די ברור שיש לדברים האלו השפעה כלכלית. לדוגמה, אם בעל מקצוע כמו מהנדס חשמל מוצא עבודה מכניסה בגיל 25 ונשאר בעסקי ההייטק, אזי בגיל 40 הוא יהיה בדרך כלל אדם אמיד למדי גם אם לא עשיר. בחברה הדתית לאומית שכיח למצוא אנשים כאלו שגם התחתנו בגיל צעיר ויש להם משפחה גדולה, ואז הם לא אוגרים כסף כי  הוא מתבזבז על מעון יום, אוכל, חנוך, בית גדול וכיוצא בזה. לכן בחברה דתית לאומית גם שכירים שמשתכרים היטב יהיו אנשים ש"עושים חשבון" לכסף. תוכל לראות, נאמר, עורך דין נוסע לעבודתו בטרמפים כי הוא החליט שהרכב שלו יקר לו מדי - לא מאמין שתראה תופעות כאלו אצל הקולגות שלו מהחברה הכללית אפילו אם היו גרים במקומות בהם עוצרים טרמפים.  

מצד שני, רוב מוחץ של האנשים עובדים במשרות נורמליות פחות או יותר,  ויש גם איזושהי רשת חברתית תומכת, לכן תופעות של עוני, לפחות איך שאני מבין אותן, הן נדירות. תמצא הרבה בתי אב שמנסים לקצץ בהוצאות, אבל יש באופן עקרוני מקור הכנסה שאפשר לנסות להסתדר אתו.  יכול להיות שהדברים ישתנו עם תהליכי השינוי הכלליים העוברים על הצבור הדתי לאומי (יתכן ובשוליים יתפתחו חברות לומדים מסוג כלשהו) אבל בינתיים זה נראה רחוק.

לגבי אמצעי מניעה אני לא מספיק יודע, לא על מה שקורה אצל החרדים ולא אצלנו. ברור שיש הבדלי פסיקה בין אלו הסבורים שהבעיה היחידה היא מניעת פו"ר (או "לשבת יצרה", לערב אל תנח וכדומה) לבין מי שסבור שיש כאן בעיות נוספות, וברור שיש חילוק בין קיים או לא קיים פו"ר, לכן מן הסתם תמצא רבנים שונים עם דעות שונות בשני הצבורים.

אבל מצד שני אפשר לאמץ את מבחן התוצאה. מבחינה סטטיסטית גרידא, ובמצב הבריאות של ימינו, אשה שלא משתמשת באמצעי מניעה ונישאה בגיל צעיר תלד מעל 15 ילדים בסיכוי טוב מאד. מכיוון שמשפחות ענק כאלו הן נדירות, סביר להסיק כי רוב מוחץ משתמש באמצעי מניעה כלשהם גם אצל החרדים. אם כך, אני חושב שההבדל בין הקבוצות הוא יותר בנורמות חברתיות  מאשר בנורמות הלכתיות.