עולם הישיבות עם הפנים להתנחלויות?

באשכול בפורום הסמוך, מסופר כי:

אחת התופעות שמתמיהתני בזמן האחרון היא המסעות התכופים של בני ישיבות (מיר, חברון גאולה, אפילו בריסק, גרודנא אשדוד, חזון נחום ב"ב ועוד - כל זה מפי משפחה המארחת אותם) ביישובי יש"ע שליד שכם: יצהר ואיתמר וכדו', שם יש גברת שאחראית על שיבוצם אצל משפחות ואליה הם מתקשרים בתור סדרנית...
(ושוב, הדברים ברורים ומבוססים, והמדובר במאות חבר'ה בשנה שנתיים האחרונות)

ובהמשך

ידידי מאזור ההתנחלויות מסופקים בסיבת הגעת הבחורים ליישוביהם. י"א שזה מטעמי 'שפאצירען' גרידא, על תקן הרפתקאות זולות ואירוח חם בחינם ותו לא, וי"א שהדבר משקף תהליכים מסויימים של נפילת החומות בין המגזרים, תהליך שמוזן הדדית הן ממשברים תפיסתיים שעוברים על ציבורנו והן על תהליכים שעוברים המיזרוחניקעס בהתנחלויות, שמרגע שפסקו לעבוד לגל הציונות ופתחו עיניים שוז זקניהם ופאותיהם עומדים להם לקבל הארת פנים מבני הישיבות הקדושות.
האמת מסתמא היא כמו שכתוב, 'זה וזה גורם'.
ואגב, אותה משפחה כבר קיבלה אתמול מאותה רכזה דלעיל בקשה לאירוח גם בשבת הבעל"ט...