| נשלח ב-16/7/2007 00:12 |
 |
| |
דברים
(אשכול זה נפתח בהתאם לנכתב כאן ובהודעה הפותחת שם)
|
|
|
|
| נשלח ב-16/7/2007 00:14 |
|
| |
מיכה_המרשתי שואל:
גם בי התאנף ה' בגללכם לאמר גם אתה לא תבוא שם."
וכל אחד שואל - הרי זה היה בגלל מי מריבה, בחטאו של משה, ולמה הוא מאשים אותם?
אלא יש לדקדק בלשון הפסוק שכתוב קודם "ובדבר הזה אינכם מאמינים בה' אלוקיכם" - כלומר בחטא המרגלים הבעיה הייתה שלא חיזקו את ליבם באמונת ה'.
אבל אחר כך, המצופה היה שמשה יחזיר אותם למוטב, וכ"ש שלא יחליש אותם עוד יותר. ולכן ציווה ה' על משה לדבר אל הסלע ולא להכות, להראות עד היכן מגיע כוחו של ה', וממילא אין צורך לפחד מבני הענק. וסמך לדבר שהרי גם בספר שמות העם התלונן על חוסר מים, ושמה משה היה צריך להכות ולא לדבר. אלא שבמי מריבה היה מצופה ממשה שיקדש שם שמים לעיני העם, ואת זה הוא לא עשה.
אבל במי מריבה היה להפך - שה' אמר למשה דבר אל הסלע - והוא היכה. וגם כאן החטא הוא מאותו שורש "יען לא האמנתם בי להקדישני לעיני בני ישראל" - גם אתם חטאתם בחוסר אמונה ולא האמנתם בי, ולא זו בלבד, אלא גם החטאתם עמכם את כל העם - שהרי היה עליכם "להקדישני לעיני בני ישראל" - "לכן לא תביאו את הקהל הזה אל הארץ אשר נתתי להם".
ואם כן החטא היה בעיקר מצד העם שלא האמין, ואולי גם השפיע על משה. ועוד יש לומר, וכן נראה בעיני עיקר - שאילולא חטא המרגלים לא היו בני ישראל נשארים במדבר זמן רב, ולא היו כועסים ורבים על המים, כמו שרואים שלפני חטא המרגלים העם מזכיר את מצרים - "זכרנו את הדגה אשר נאכל במצרים" - ורק לאחר חטא המרגלים העם מזכיר את ארץ ישראל בתלונותיו - "לא מקום זרע ותאנה וגפן ורמון ומים אין לשתות" - לכן מסתבר שאילולא חטא המרגלים לא היה משה מגיע לכלל אותו כעס ב"שמעו נא המורים" ולא היה מגיע לכלל טעות להכות בסלע במקום לדבר.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-23/7/2007 12:59 |
|
| |
הערות-
א. ישנה תמיהה מה השייכות בין פסוק ב' לא' לפי פשוטו. ויתכן לומר ש'אחד עזר יום מחורב' בא לספר על עוד מקום בו נאמרו ה'דברים'- שנאמרו גם בדרך מהר חורב.
ב. ההליכה לארץ מתוארת כ'בואו הר האמורי'. ויתכן שיש כאן הדגשה שהולכים מ'רב לכם סוב את ההר הזה' להר אחר- הר האמורי, וכן מקביל ל'ונסב את הר שעיר'. ההר, מקום מפגש השמים והארץ.
ג. הואיל משה באר את התורה הזאת. לפי פשוטו יתכן שכל ההקדמה ל'תורה' שיש מפרק א' והלאה (שהתורה עצמה היא החוקים והמצוות מפרשת ראה ואילך), היא נקראת 'ביאור' שמתאר את הרקע ל'תורה'. וזה נקרא ביאור.
|
|
|
|
| נשלח ב-4/8/2008 11:11 |
|
| |
נושאי פרשת דברים
מחורב עד קדש א' א'-ב' א'
התגרות באומות ב' ב'-ב' כ"ג
החל רש לרשת ב' כ"ד-ג' כ"ב
סיכום פרשת דברים לנושאיה
ספר דברים הוא משנה תורה אשר באר משה את כלל התורה לבני ישראל כהכנה לכניסת ישראל לארצו. כמו שספר במדבר הוא ספר עם השם החונה והנוסע סביב למשכן השם המקביל לספר שמות שהוא ספר עם השם הנוצר והמכין את משכן השם, כך ספר דברים הוא ספר המעצב את חיי האדם הנבחר בשובו לאדמת ארץ כנען כעם ישראל. הוא מקביל לספר בראשית שהוא ספר יצירת האדם ויחסו לאדמתו עד ליצירת המשפחה ממנה יווצר עם זה, שהייתה גם בארץ כנען.
בפרשת דברים החל משה בשחזור מאורעות העם במסעו מחורב עד קדש . הוא פתח באזכור מינוי ראשים לשפוט את העם והמשיך במאורע שגרמו לשהות הממושכת במדבר, הלא הוא מרי האנשים שנשלחו לחפור את הארץ ובמרי המעפילים. לאחר מכן עבר משה לשחזור הקצה האחרון של המסע לאחר שנסעו מקדש והסבו את הר שעיר כשעברו את גבולות שעיר, מואב ועמון, לגבם הוגבלה ה התגרות באומות . ומשם שחזר את מאורעות סוף מסעם כאשר החל רש לרשת במלחמת סיחון ועוג.
|
|
|
|
| נשלח ב-5/8/2008 00:54 |
|
| |
וו טו
אודה לך על פרוש דבריך התגרו באומות , הלשון התגרו משום מה מצלצל לי לא טוב,
|
|
|
|
| נשלח ב-8/8/2008 12:04 |
|
| |
ירוח"ש,
וכי אין זה שם הפועל של "לא תתגר בם"?
|
|
|
|
| נשלח ב-10/8/2008 00:49 |
|
| |
בסיפור מלחמות ישראל יש אי דיוק ביחס למסופר בספר במדבר, ועל פניו הדבר נראה בכלל לא אפשרי והגיוני,
בפר' בלק אומרת התורה, וירא בלק את כל מה שעשה ישראל לאמורי,, אבל בפועל מואב קדם לאמורי ולסיחון, מבחינת המסעות ןהמלחמות, וודאי מבחינה גאוגרפית.
הרי לא מתקבל על הדעת, כי בני ישראל עברו את מואב, כבשו את סיחון ועוג, הגיעו עד החרמון, ולאחר מכן חזרו אחורה וחנו מול מואב???
אודה למשיבים
|
|
|
|
| נשלח ב-24/7/2009 12:43 |
|
| |
.
|
|
|
|
| נשלח ב-18/7/2010 01:04 |
|
| |
שבוע טוב לכולם: (ירוחם הבאתי בשבילך את האשכול)
להרב דינו היקר לתשומת לבך
רש"י דברים פרק ג פסוק ט (ט) צידנים יקראו לחרמון וגו' - ובמקום אחר הוא אומר (דברים ד, מח) ועד הר שיאון הוא חרמון, הרי לו ארבעה שמות למה הוצרכו ליכתב, להגיד שבח ארץ ישראל, שהיו ארבעה מלכיות מתפארות בכך, זו אומרת על שמי יקרא, וזו אומרת על שמי יקרא:
שניר - הוא שלג בלשון אשכנז [שנעע] ובלשון כנען:
|
|
|
|
| נשלח ב-18/7/2010 01:25 |
|
| |
אין כמוך מקס
עיונים בפרשה.
דברים פרק א
(ט) וָאֹמַר אֲלֵכֶם בָּעֵת הַהִוא לֵאמֹר לֹא אוּכַל לְבַדִּי שְׂאֵת אֶתְכֶם:
(י) יְקֹוָק אֱלֹהֵיכֶם הִרְבָּה אֶתְכֶם וְהִנְּכֶם הַיּוֹם כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם לָרֹב:
(יא) יְקֹוָק אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵכֶם יֹסֵף עֲלֵיכֶם כָּכֶם אֶלֶף פְּעָמִים וִיבָרֵךְ אֶתְכֶם כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לָכֶם:
(יב) אֵיכָה אֶשָּׂא לְבַדִּי טָרְחֲכֶם וּמַשַּׂאֲכֶם וְרִיבְכֶם
הדברים הללו משחזרים את הפ' מסיפור פרשת יתרו- אז מה פרוש דברי משה י) יְקֹוָק אֱלֹהֵיכֶם הִרְבָּה אֶתְכֶם וְהִנְּכֶם הַיּוֹם כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם לָרֹב ? הרי זה היה מנין בני ישראל מיד בצאתם ממצרים- והוא אגב לא השתנה גם בכינסתם לארץ?
דברים פרק ב
יב) וּבְשֵׂעִיר יָשְׁבוּ הַחֹרִים לְפָנִים וּבְנֵי עֵשָׂו יִירָשׁוּם וַיַּשְׁמִידוּם מִפְּנֵיהֶם וַיֵּשְׁבוּ תַּחְתָּם כַּאֲשֶׁר עָשָׂה יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ יְרֻשָּׁתוֹ אֲשֶׁר נָתַן יְקֹוָק לָהֶם
בני עשיו עד היום הזה מוכיחים את עם ישראל שכבש ארץ לא שלהם, והם יושבים על אדמות כבושות
דברים פרק ב
(טז) וַיְהִי כַאֲשֶׁר תַּמּוּ כָּל אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה לָמוּת מִקֶּרֶב הָעָם: ס
(יז) וַיְדַבֵּר יְקֹוָק אֵלַי לֵאמֹר:
רש"י דברים פרק ב
טז - יז) ויהי כאשר תמו וגו'. וידבר ה' אלי וגו' - אבל משלוח המרגלים עד כאן לא נאמר בפרשה (זו), וידבר, אלא ויאמר, ללמדך, שכל ל"ח שנה שהיו ישראל נזופים לא נתייחד עמו הדבור בלשון חבה פנים אל פנים וישוב הדעת, ללמדך, שאין השכינה שורה על הנביאים אלא בשביל ישראל:
הרש"י הזה תמוה- הרי ויאמר זו לשון רכה. וידבר = לשון קשה
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
|
| נשלח ב-18/7/2010 01:47 |
|
| |
ירוחם שבוע טוב ותודה,
היא הנותנת, אחרי ארבעים שנה שנהרגו בעגל ובמרגלים בקרח בבנות מדין ועוד ובכל זאת אותו מספר,
|
|
|
|
| נשלח ב-18/7/2010 01:56 |
|
| |
מקס
ראשית הדברים נאמרו כשחזור פ' ואתה תחזה. מיתרו ושנית אפילו- מתאים להגיד ה' הירבה אתבם ככוכבי השמיים?
|
|
|
|
|
| נשלח ב-18/7/2010 02:01 |
|
| |
האם משהו שם לב שחמש הפסוקים הראשונים בספר דברים חייב היה להאמר בארץ ישראל דווקא ? הנה
דברים פרק א
(א) אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר משֶׁה אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן בַּמִּדְבָּר בָּעֲרָבָה מוֹל סוּף בֵּין פָּארָן וּבֵין תֹּפֶל וְלָבָן וַחֲצֵרֹת וְדִי זָהָב:
(ב) אַחַד עָשָׂר יוֹם מֵחֹרֵב דֶּרֶךְ הַר שֵׂעִיר עַד קָדֵשׁ בַּרְנֵעַ:
(ג) וַיְהִי בְּאַרְבָּעִים שָׁנָה בְּעַשְׁתֵּי עָשָׂר חדֶשׁ בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ דִּבֶּר מֹשֶׁה אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה יְקֹוָק אֹתוֹ אֲלֵהֶם:
(ד) אַחֲרֵי הַכֹּתוֹ אֵת סִיחֹן מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר יוֹשֵׁב בְּחֶשְׁבּוֹן וְאֵת עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן אֲשֶׁר יוֹשֵׁב בְּעַשְׁתָּרֹת בְּאֶדְרֶעִי:
(ה) בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן בְּאֶרֶץ מוֹאָב הוֹאִיל משֶׁה בֵּאֵר אֶת הַתּוֹרָה הַזֹּאת לֵאמר:
מעניין לעיין ברשב"ם ובאבן עזרא,
|
|
|
|
| נשלח ב-18/7/2010 07:25 |
|
| |
האבן עזרא (די בתחילת הפרשה) שם לב שהפסוקים הראשונים נאמרים בגוף נסתר (הואיל משה), כאילו העאת העורך, וכן ההוכחה כי היה בריון כעוג, ני שאינו מאמין הרי מיטתו עדיין קיימת, שזה הגיוני רק אם נאמר לאחר זמן. והוא רומז כי זו הוספה מאוחרת כ 12 הפסוקים האחרונים בתורה.
שאלתי היא - האם יש למישהו - כולל מקס - מושג מדוע אב"ע זה טרם צונזר?
|
|
|
|
|
