בית פורומים עצור כאן חושבים

איכה

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-22/7/2007 17:20 לינק ישיר 
איכה

(אשכול זה נפתח בהתאם לנכתב כאן ובהודעה הפותחת שם)

_________________




דווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-22/7/2007 17:36 לינק ישיר 

אנחנו מציינים את תשעה באב בעיקר כיום חורבן המקדש, אולם במגילה לא מוזכר חורבן המקדש, וגם אם הוא נרמז הוא לא עיקר המגילה, אלא העיקר הוא חורבן ירושלים וגלות ישראל.
מדוע א"כ אצלנו חורבן המקדש הפך לנושא המרכזי של היום?

_________________

 



תוקן על ידי בעלבעמיו ב- 22/07/2007 17:34:31




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-22/7/2007 17:52 לינק ישיר 

המקדש היה הסמל לריבונות לעצמאות ומזה הרי מבינים על היתר.
בתורה הרי גם כתוב ושברתי גאון עוזכם= בית המקדש.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-23/7/2007 08:42 לינק ישיר 

א"ב במגילת איכה (מזקניהעמק)
http://www.hydepark.co.il/hydepark/topic.asp?topic_id=539785

_________________


בברכה




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-23/7/2007 10:09 לינק ישיר 

למה הכוונה?
האם אנו מעדיפים מלוכה או דימוקרטיה?
האם אנו רוצים יישום של דיני זקן ממרא או אלו ואלו דברי אלקים חיים?
האם אנחנו יודעים איך להתמודד עם מקדש, קרבנות, טומאה וטהרה?
האם אנו רוצים לגור בחברה שבטית או בחברה חופשית?
האם אנו רוצים להחזיר את דין מורידין ולא מעלים?
האם נוותר על הספרים ונחזור לתורה שבעל פה?
האם אנו מעוניינים בהחזרת דיני עבד עברי ואמה עבריה?
האם הכוונה היא לשלול את חידושי הטכנולוגיה?
האם ברצוננו להרוג גוי על גזל של פחות משווה פרוטה?




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-23/7/2007 10:32 לינק ישיר 

מתי בדיוק היה הקדם הזה שאנו כה מתגעגעים ומיחלים לו? אולי מישהו יאיר את עיננו בזה.
האם זו לא עוד אמירה בלי בסיס עובדתי?



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-23/7/2007 11:19 לינק ישיר 

ירמיהו יכול להתייחס רק למלכות שלמה.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-23/7/2007 11:57 לינק ישיר 

בעל
אבל על שלמה נאמר בנביא- כי עשה את הרע בעייני ה"

מלכים א פרק יא

ו) וַיּעַשׂ שׁלֹמֹה הָרַע בּעֵינֵי יְדֹוָד וְלֹא מִלּא אַחֲרֵי יְדֹוָד כּדָוִד אָבִיו: ס

(ז) אָז יִבְנֶה שׁלֹמֹה בּמָה לִכְמוֹשׁ שׁקּץ מוֹאָב בּהָר אֲשׁר עַל פּנֵי יְרוּשׁלָם וּלְמֹלֶךְ שׁקּץ בְנֵי עַמּוֹן:

(ח) וְכֵן עָשׂה לְכָל נָשׁיו הַנּכְרִיּוֹת מַקְטִירוֹת וּמְזַבּחוֹת לֵאלֹהֵיהֶן:

(ט) וַיּתְאַנּף יְדֹוָד בּשׁלֹמֹה כּי נָטָה לְבָבוֹ מֵעִם יְדֹוָד אֱלֹהֵי יִשׂרָאֵל הַנּרְאָה אֵלָיו פּעֲמָיִם:

(י) וְצִוּה אֵלָיו עַל הַדּבָר הַזֶּה לְבִלְתִּי לֶכֶת אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים וְלֹא שׁמַר אֵת אֲשׁר צִוּה יְדֹוָד: פ

(יא) וַיֹּאמֶר יְדֹוָד לִשׁלֹמֹה יַעַן אֲשׁר הָיְתָה זּאת עִמּךְ וְלֹא שׁמַרְתָּ בּרִיתִי וְחֻקּתַי אֲשׁרצִוּיתִי עָלֶיךָ קָרֹעַ אֶקְרַע אֶת הַמַּמְלָכָה מֵעָלֶיךָ וּנְתַתּיהָ לְעַבְדּךָ:

אגב גם חז"ל בסנהדרין וכן במדרש רבא, אומרים ששלמה אין לו חלק לעולם הבא.
אז זה הקדם המיוחל ?




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-23/7/2007 13:39 לינק ישיר 

תחש. אם אתה שואל פשט כפשוטו, אז המשפט מגיע בסוף המגילה, כאומר: כל הצרות האלה שהיו לנו עכשיו - הסר אותם מאיתנו וחדש ימינו כקדם - שלא יהיו הצרות האלה. לדעתי, ירמיהו התכוון לאו דווקא למלכות שלמה אלא בכלל למלכות העצמאית שהייתה בזמנם של רוב מלכי יהודה, בזמן שלא שלטו בנו זרים אכזרים. זה כולל גם דין תורה, אבל לא רק.

גם בענייני דין תורה יש לשאול - האם הסנהדרין היו רוצחים מועדים? הרי יש דעה בגמרא שסנהדרין שהרגה אחת לשבעים שנה נקראה 'סנהדרין קטלנית'!




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-23/7/2007 14:58 לינק ישיר 











(העיר הנבגדת) איכה ישבה בדד העיר רבתי עם היתה כאלמנה. רבתי בגוים שרתי במדינות היתה למס. בכו תבכה בלילה ודמעתה על לחיה אין לה מנחם מכל אוהביה כל רעיה בגדו בה היו לה לאויבים.

(העיר נלחצת בין המצרים - גדר מזה וגדר מזה) גלתה יהודה מעני ומרוב עבודה היא ישבה בגוים לא מצאה מנוח כל רודפיה השיגוה בין המצרים. דרכי ציון אבלות מבלי באי מועד כל שעריה שוממין כהניה נאנחים בתולותיה נוגות והיא מר לה. היו צריה לראש אויביה שלו כי ה' הוגה על רוב פשעיה עולליה הלכו שבי לפני צר ויצא מבת ציון כל הדרה היו שריה כאילים לא מצאו מרעה וילכו בלא כח לפני רודף.

(עכשיו זוכרים מה היה פעם. אבל למה אז, כשטומאתה בשוליה - לא זכרה אחריתה - ולא שבה בתשובה? חטא חטאה ירושלים - על כן לנידה היתה) זכרה ירושלים ימי עניה ומרודיה כל מחמודיה אשר היו מימי קדם בנפול עמה ביד צר ואין עוזר לה ראוה צרים שחקו על משבתה. חטא חטאה ירושלים על כן לנידה היתה כל מכבדיה הזילוה כי ראו ערותה גם היא נאנחה ותשב אחור. טומאתה בשוליה לא זכרה אחריתה ותרד פלאים אין מנחם לה. ראה ה' את עניי כי הגדיל אויב. ידו פרש צר על כל מחמדיה כי ראתה גוים באו מקדשה אשר צויתה לא יבואו בקהל לך.

(כל עמה נאנחים, ציוה ה' ליעקב סביביו צריו) כל עמה נאנחים מבקשים לחם נתנו מחמדיהם באוכל להשיב נפש ראה ה' והביטה כי הייתי זוללה. לא אליכם כל עוברי דרך הביטו וראו אם יש מכאוב כמכאובי אשר עולל לי אשר הוגה ה' ביום חרון אפו ממרום שלח אש בעצמותי וירדנה פרש רשת לרגלי השיבני אחור נתנני שוממה כל הום דוה. נשקד עול פשעי בידו ישתרגו עלו על צוארי הכשיל כוחי נתנני ה' בידי לא אוכל קום. סלה כל אבירי ה' בקרבי קרא עלי מועד לשבור בחורי גת דרך ה' לבתולת בת יהודה. על אלה אני בוכיה עיני עיני יורדה מים כי רחק ממני מנחם משיב נפשי היו בני  שוממים כי גבר אויב פרשה ציון בידיה אין מנחם לה ציוה ה' ליעקב סביביו צריו היתה ירושלים לנידה ביניהם.

(ה' הצדיק, ומאהבי - עבודת אלילים שלי - רמתה אותי) צדיק הוא ה' כי פיהו מריתי שמעו נא כל העמים וראו מכאובי בתולותי ובחורי הלכו בשבי. קראתי למאהבי המה רמוני כהני וזקני בעיר גועו כי בקשו אוכל למו וישיבו את נפשם ראה ה' כי צר לי מעי חמרמרו נהפך לבי בקרבי כי מרו מריתי מחוץ שכלה חרב בבית כמות.

(יקיים בהם ה' מה שכתוב "ושמח לאיד לא ינקה", וינקום בהם שהוא קצף מעט והמה עזרו לרעה) שמעו כי נאנחה אני אין מנחם לי כל אויבי שמעו רעתי ששו כי אתה עשית הבאת יום קראת ויהיו כמוני. תבוא כל רעתם לפניך ועולל למו כאשר עוללת לי על כל פשעי כי רבות אנחותי ולבי דוי.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-23/7/2007 21:36 לינק ישיר 

בעל,
גם בתפילת נחם לא מוזכר המקדש, אלא רק העיר

_________________

אוי לשכן
ואוי לשכנו




דדווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מחובר
נשלח ב-23/7/2007 22:05 לינק ישיר 

תחש וירוחם,
אני מבינה את "חדש ימינו כקדם" לא כגעגוע לחזור לתקופה זו או אחרת שהייתה (הרי מבקשים "חדש"), אלא כגעגוע לחזור לתקופה של עשייה היולית וראשונית מתוך חדווה של יצירה ומתוך שמחה של התחלה. ומי ייתן ויהיו כל ימינו חדשים כקדם.




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-23/7/2007 22:17 לינק ישיר 

פרק על הצרות של המקונן



אֲנִי הַגֶּבֶר רָאָה עֳנִי, בְּשֵׁבֶט עֶבְרָתוֹ.  ב אוֹתִי נָהַג וַיֹּלַךְ, חֹשֶׁךְ וְלֹא-אוֹר.  ג אַךְ בִּי יָשֻׁב יַהֲפֹךְ יָדוֹ, כָּל-הַיּוֹם.  {ס}

ד בִּלָּה בְשָׂרִי וְעוֹרִי, שִׁבַּר עַצְמוֹתָי.  ה בָּנָה עָלַי וַיַּקַּף, רֹאשׁ וּתְלָאָה.  ו בְּמַחֲשַׁכִּים הוֹשִׁיבַנִי, כְּמֵתֵי עוֹלָם.  {ס}

ז גָּדַר בַּעֲדִי וְלֹא אֵצֵא, הִכְבִּיד נְחָשְׁתִּי.  ח גַּם כִּי אֶזְעַק וַאֲשַׁוֵּעַ, שָׂתַם תְּפִלָּתִי.  ט גָּדַר דְּרָכַי בְּגָזִית, נְתִיבֹתַי עִוָּה.  {ס}

י דֹּב אֹרֵב הוּא לִי, אריה (אֲרִי) בְּמִסְתָּרִים.  יא דְּרָכַי סוֹרֵר וַיְפַשְּׁחֵנִי, שָׂמַנִי שֹׁמֵם.  יב דָּרַךְ קַשְׁתּוֹ וַיַּצִּיבֵנִי, כַּמַּטָּרָא לַחֵץ.  {ס}

יג הֵבִיא, בְּכִלְיֹתָי, בְּנֵי, אַשְׁפָּתוֹ.  יד הָיִיתִי שְּׂחֹק לְכָל-עַמִּי, נְגִינָתָם כָּל-הַיּוֹם.  טו הִשְׂבִּיעַנִי בַמְּרוֹרִים, הִרְוַנִי לַעֲנָה.  {ס}

טז וַיַּגְרֵס בֶּחָצָץ שִׁנָּי, הִכְפִּישַׁנִי בָּאֵפֶר.  יז וַתִּזְנַח מִשָּׁלוֹם נַפְשִׁי, נָשִׁיתִי טוֹבָה.  יח וָאֹמַר אָבַד נִצְחִי, וְתוֹחַלְתִּי מֵיְ-ה.  {ס}

יט זְכָר-עָנְיִי וּמְרוּדִי, לַעֲנָה וָרֹאשׁ.  כ זָכוֹר תִּזְכּוֹר, ותשיח (וְתָשׁוֹחַ) עָלַי נַפְשִׁי.  כא זֹאת אָשִׁיב אֶל-לִבִּי, עַל-כֵּן אוֹחִיל.  {ס}

כב חַסְדֵי יְ-ה כִּי לֹא-תָמְנוּ, כִּי לֹא-כָלוּ רַחֲמָיו.  כג חֲדָשִׁים, לַבְּקָרִים, רַבָּה, אֱמוּנָתֶךָ.  כד חֶלְקִי יְ-ה אָמְרָה נַפְשִׁי, עַל-כֵּן אוֹחִיל לוֹ.  {ס}

כה טוֹב יְ-ה לְקֹוָו, לְנֶפֶשׁ תִּדְרְשֶׁנּוּ.  כו טוֹב וְיָחִיל וְדוּמָם, לִתְשׁוּעַת יְ-ה.  כז טוֹב לַגֶּבֶר, כִּי-יִשָּׂא עֹל בִּנְעוּרָיו.  {ס}

כח יֵשֵׁב בָּדָד וְיִדֹּם, כִּי נָטַל עָלָיו.  כט יִתֵּן בֶּעָפָר פִּיהוּ, אוּלַי יֵשׁ תִּקְוָה.  ל יִתֵּן לְמַכֵּהוּ לֶחִי, יִשְׂבַּע בְּחֶרְפָּה.  {ס}

לא כִּי לֹא יִזְנַח לְעוֹלָם, אֲדֹ-נָי.  לב כִּי אִם-הוֹגָה, וְרִחַם כְּרֹב חֲסָדָיו.  לג כִּי לֹא עִנָּה מִלִּבּוֹ, וַיַּגֶּה בְּנֵי-אִישׁ.  {ס}

לד לְדַכֵּא תַּחַת רַגְלָיו, כֹּל אֲסִירֵי אָרֶץ.  לה לְהַטּוֹת, מִשְׁפַּט-גָּבֶר, נֶגֶד, פְּנֵי עֶלְיוֹן.  לו לְעַוֵּת אָדָם בְּרִיבוֹ, אֲדֹ-נָי לֹא רָאָה.  {ס}

לז מִי זֶה אָמַר וַתֶּהִי, אֲדֹ-נָי לֹא צִוָּה.  לח מִפִּי עֶלְיוֹן לֹא תֵצֵא, הָרָעוֹת וְהַטּוֹב.  לט מַה-יִּתְאוֹנֵן אָדָם חָי, גֶּבֶר עַל-חֲטָאָו.  {ס}

מ נַחְפְּשָׂה דְרָכֵינוּ וְנַחְקֹרָה, וְנָשׁוּבָה עַד-יְה.  מא נִשָּׂא לְבָבֵנוּ אֶל-כַּפָּיִם, אֶל-אֵ-ל בַּשָּׁמָיִם. 

מב נַחְנוּ פָשַׁעְנוּ וּמָרִינוּ, אַתָּה לֹא סָלָחְתָּ.  {ס}

מג סַכּוֹתָה בָאַף וַתִּרְדְּפֵנוּ, הָרַגְתָּ לֹא חָמָלְתָּ.  מד סַכּוֹתָה בֶעָנָן לָךְ, מֵעֲבוֹר תְּפִלָּה.  מה סְחִי וּמָאוֹס תְּשִׂימֵנוּ, בְּקֶרֶב הָעַמִּים.  {ס}

מו פָּצוּ עָלֵינוּ פִּיהֶם, כָּל-אֹיְבֵינוּ.  מז פַּחַד וָפַחַת הָיָה לָנוּ, הַשֵּׁאת וְהַשָּׁבֶר.  מח פַּלְגֵי-מַיִם תֵּרַד עֵינִי, עַל-שֶׁבֶר בַּת-עַמִּי.  {ס}

מט עֵינִי נִגְּרָה וְלֹא תִדְמֶה, מֵאֵין הֲפֻגוֹת.  נ עַד-יַשְׁקִיף וְיֵרֶא, יְ-ה מִשָּׁמָיִם.  נא עֵינִי עוֹלְלָה לְנַפְשִׁי, מִכֹּל בְּנוֹת עִירִי.  {ס}

נב צוֹד צָדוּנִי כַּצִּפּוֹר, אֹיְבַי חִנָּם.  נג צָמְתוּ בַבּוֹר חַיָּי, וַיַּדּוּ-אֶבֶן בִּי.  נד צָפוּ-מַיִם עַל-רֹאשִׁי, אָמַרְתִּי נִגְזָרְתִּי.  {ס}

נה קָרָאתִי שִׁמְךָ יְ-ה, מִבּוֹר תַּחְתִּיּוֹת.  נו קוֹלִי, שָׁמָעְתָּ:  אַל-תַּעְלֵם אָזְנְךָ לְרַוְחָתִי, לְשַׁוְעָתִי.  נז קָרַבְתָּ בְּיוֹם אֶקְרָאֶךָּ, אָמַרְתָּ אַל-תִּירָא.  {ס}

נח רַבְתָּ אֲדֹ-נָי רִיבֵי נַפְשִׁי, גָּאַלְתָּ חַיָּי.  נט רָאִיתָה יְ-ה עַוָּתָתִי, שָׁפְטָה מִשְׁפָּטִי.  ס רָאִיתָה, כָּל-נִקְמָתָם--כָּל-מַחְשְׁבֹתָם, לִי.  {ס}

סא שָׁמַעְתָּ חֶרְפָּתָם יְ-ה, כָּל-מַחְשְׁבֹתָם עָלָי.  סב שִׂפְתֵי קָמַי וְהֶגְיוֹנָם, עָלַי כָּל-הַיּוֹם.  סג שִׁבְתָּם וְקִימָתָם הַבִּיטָה, אֲנִי מַנְגִּינָתָם.  {ס}

סד תָּשִׁיב לָהֶם גְּמוּל יְ-ה, כְּמַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם.  סה תִּתֵּן לָהֶם מְגִנַּת-לֵב, תַּאֲלָתְךָ לָהֶם.  סו תִּרְדֹּף בְּאַף וְתַשְׁמִידֵם, מִתַּחַת שְׁמֵי יְ-ה.  {פ}




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-24/7/2007 00:43 לינק ישיר 

עד עכשיו אני לא מבין למה הצרות האישיות שלו נכנסו באמצע המגילה? הוא לא יכל לכתוב מגילה נפרדת? ואם יש לצרותיו קשר לחורבן, למה לא מצאתי איזה פסוק מקשר?




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-1/8/2007 20:00 לינק ישיר 

האמהות באמת בישלו את ילדיהן?! (התבהרות)
http://hydepark.hevre.co.il/topic.asp?topic_id=2249850

_________________


בברכה




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-1/8/2007 20:59 לינק ישיר 

מיכה,

אתה רציני? בשביל מה אתה צריך "פסוק מקשר"? הכל כאן קשור ומחובר בהידוק -
הכאב שלו הוא כאבה של יהודה, השבר שלו הוא שברה של ירושלים, זעקתו לא-להים היא תפילת העם וכו' וכו'.
זו אפילו לא מטאפורה, אלא פשוט הקבלה בין פנימי (רגשות אדם) לחיצוני (מזג האויר, לדוגמא, או מצבה של אומה) - כלי ספרותי לא מתוחכם כשלעצמו, אלא שאפשר (כמו כאן) להשתמש בו בחכמה ובכישרון וליצור טקסט נוגע ללב ובעל רבדים רבים.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
   
בית > פורומים > דת ואמונה > עצור כאן חושבים > איכה
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
1 2 3 לדף הבא סך הכל 3 דפים.

bholext