| נשלח ב-27/8/2007 00:31 |
|
| |
כי תבא
(אשכול זה נפתח בהתאם לנכתב כאן ובהודעה הפותחת שם)
|
|
|
|
| נשלח ב-27/8/2007 11:40 |
|
| |
דברים פרק כח
(כט) וְהָיִיתָ מְמַשּשׁ בּצּהֳרַיִם כּאֲשׁר יְמַשּשׁ הַעִוּר בּאֲפֵלָה וְלֹא תַצְלִיחַ אֶת דּרָכֶיךָ וְהָיִיתָ אַךְ עָשׁוּק וְגָזוּל כּל הַיּמִים וְאֵין מוֹשׁיעַ:
מה משנה לעיור- אם הוא ממש באפילה או ממשש בצהרים?
|
|
|
|
| נשלח ב-27/8/2007 12:42 |
|
| |
כאשר ימשש העיוור באפילתו ...
|
|
|
|
| נשלח ב-27/8/2007 13:01 |
|
| |
עת לאהוב
למרות שאני מבין את דבריך, בתורה כתוב באפילה
|
|
|
|
| נשלח ב-27/8/2007 16:13 |
|
| |
תניא א"ר יוסי כל ימי הייתי מצטער על מקרא זה "והיית ממשש בצהרים כאשר ימשש העור באפילה" וכי מה אכפת ליה לעור בין אפילה לאורה? עד שבא מעשה לידי , פעם אחת הייתי מהלך באישון לילה ואפלה וראיתי סומא שהיה מהלך בדרך ואבוקה בידו , אמרתי לו ,בני אבוקה זו למה לך? אמר לי כל זמן שאבוקה בידי , בני אדם רואין אותין ומצילין אותי מן הפתחין ומן הקוצין ומן הברקנין , ע"כ
ובפשוטו של מקרא אין לזה צורך ..
כאשר ימשש העור באפלה שהוא שרוי בה , מה מפריע לך ה"באפלה"?
|
|
|
|
| נשלח ב-27/8/2007 16:26 |
|
| |
עת לאהוב
יש סוגים שונים ל עוורים יש עוורון מוחלט ולמחצה יש עוור צבעים, יש עוור לדבר מסוים, יש עוורים לאהבה , ויש עורים להבנה.
יש עורים למרות שהם לא באפילה- ויש עורים והם רואים יותר טוב מהרבה פיקחים
נדמה לי שאצ"ג כתב פעם: אני סוגר את העיינים חזק בכדי לראות
|
|
|
|
| נשלח ב-14/9/2008 10:21 |
|
| |
נושאי פרשת כי תבוא
ביכורים ומעשר כ"ו א'-כ"ו ט"ז
האמרות השם ועמו כ"ו י"ז-כ"ו י"ט
בעברכם את הירדן כ"ז א'-כ"ז כ"ו
דברי הברית במואב כ"ח א'-כ"ט ח'
סיכום פרשת כי תבוא לנושאיה
לסיום המצוות שבספר דברים נאמר על מצוות התלויות באמירת פה בדומה למצוות ההקדש בסוף ספר ויקרא ונדר ושבועה בסוף ספר במדבר, דהיינו ביכורים ומעשר בהן יש וידוי פה לפני השם ונאמר על האמרות השם ועמו המציינות את היחס בין אלוקים ועם סגולתו. בהמשך נצטוו על הנצחת התורה והמצוות באבנים אשר יקימו ובברכה וקללה אשר ייאמרו בעברכם את הירדן ובדברי הברית במואב המזהירים בתוקף על חשיבות התורה עליה ייכרת ברית.
|
|
|
|
| נשלח ב-20/9/2008 20:49 |
|
| |
הפסוק הקשה ביותר להכלה בעיני בכל התורה כולה
"והיה כאשר שש ד' עליכם להיטיב אתכם ולהרבות אתכם כן ישיש ד' עליכם להאביד אתכם ולהשמיד אתכם...."
יש כמובן את הפרשנות מהגמרא במגילה שרש"י מביא אחרת אזניים תיצלנה..
|
|
|
|
| נשלח ב-20/9/2008 21:40 |
|
| |
הקטע האחרון שבפרשה הוא המוצא חן בעיני מכל פסוקי התורה:
וּשְׁמַרְתֶּם אֶת-דִּבְרֵי הַבְּרִית הַזֹּאת וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם לְמַעַן תַּשְׂכִּילוּ אֵת כָּל-אֲשֶׁר תַּעֲשׂוּן
ואילו קטע אחר בסוף הפרק הראשון להפך:
וה' הֶאֱמִירְךָ הַיּוֹם וכו' וּלְתִתְּךָ עֶלְיוֹן עַל כָּל-הַגּוֹיִם אֲשֶׁר עָשָׂה לִתְהִלָּה וּלְשֵׁם וּלְתִפְאָרֶת
|
|
|
|
| נשלח ב-20/9/2008 22:15 |
|
| |
למוריץשליץ
הרי בין שני הפסוקים שהבאת יש קשר ברור ולכן לא ברור לי מדוע רק אחד מוצא חן בעיניך.
ה' האמירך היום ובחר בך מכל העמים ונתן לך את הברית למען תשכילון את כל אשר תעשון וכך תהיו לתהילה לשם ולתפארת.
להיות עם עליון אין הכוונה עם שיש לו זכויות יתר אלא עם של חובות יתר.
|
|
|
|
| נשלח ב-20/9/2008 22:43 |
|
| |
אם לְתִתְּךָ עֶלְיוֹן עַל כָּל אומר חובות יתר אז אין בעיה (מעבר למה פתאום חובות יתר לעם אחד אם זה מפלה את העם הזה או את שאר העמים) אבל מה אעשה שזה לא בדיוק מה שזה אומר לי.
|
|
|
|
| נשלח ב-20/9/2008 23:21 |
|
| |
כאשר ביקש הקב"ה לתת את התורה לעמים אחרים הם סרבו לקבל על עצמם חובות ורק בני ישראל אמרו :"נעשה ונשמע" וכך הפכנו לעם סגולה,העם הנבחר.
העליונות הזאת מותנית בקיום הברית.
"הנצי"ב מוולוז'ין בפירושו "העמק דבר" (שמות י"ט, ה), מגדיר את המונח "עם סגולה" כך": יש באומות העולם כמה אנשים ראויים להתגייר ולעבוד את ה'. עד מתן תורה היה כל אחד לפי דרכו ודעותיו עובד את ה'. אבל מעתה, לא יוכל לעבוד את ה', אם לא שייכנס לסגולת ישראל ויקבל כל התורה כמו כל ישראל".
באופן דומה, כותב ה-"משך חכמה" (רבי מאיר שמחה מדווינסק) על הפסוק "והייתם לי סגולה מכל העמים כי לי כל הארץ" (שמות יט, ה) שכאשר עם ישראל יגיע לרמה של עם סגולה אז "מזה יבואו כל העמים להכיר השם יתברך, "ויהיה לי כל הארץ" שיגיע מזה לידיעת האמת בה' ."
|
|
|
|
|
| נשלח ב-21/9/2008 00:25 |
|
| |
דברים פרק כז
(יב) אֵלּה יַעַמְדוּ לְבָרֵךְ אֶת הָעָם עַל הַר גרִזִים בּעָבְרְכֶם אֶת הַיַרְדּן שׁמְעוֹן וְלֵוִי וִיהוּדָה וְיִשּשכָר וְיוֹסֵף וּבִנְיָמִן:
(יג) וְאֵלּה יַעַמְדוּ עַל הַקּלָלָה בּהַר עֵיבָל רְאוּבֵן גּד וְאָשׁר וּזְבוּלֻן דּן וְנַפְתּלִי:
מאד צרם לי היום גם את העין וגם את ההגיון ובעיקר את תחושת הצדק שבי, כי את הקללות נתנו לכל ורק לבני השפחות,
בכדי להשלים את המנין הוסיפו את ראובן הבן הנזוף והנידח, ואת הבן הצעיר,
לעומת זאת בני הגבירות כולם ורק בני הגבירות קבלו את הברכות. -בני הגבירות והשפחות הוא דיוקו של ראב"ע-
האם יש הסבר לזה???? או האם רק בני הגבירות הם עם סגולה?
מישקולצר
על הפסוק הזה כותב ראב"ע--- כאשר- שמענו כן- ראינו,,
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-21/9/2008 01:11 |
|
| |
כמדומני שגם אונקלוס ויונתן בן עוזיאל מתרגמים ברוח פרושו של ראב"ע .כנראה שלא ראו בפסוק כל קושי מפני שכמו שכותב ראב"ע - "אם צדקת -מה תתן לו".ולא מחשבותי מחשבותיכם.
|
|
|
|
| נשלח ב-21/9/2008 10:17 |
|
| |
מה שהם לא ראו קושי , אינו פותר את הקושי שיש לי.
האם לך זה לא נראה קשה? לא יפה?האם פרוש זה לא גורם לך חוסר נוחות?
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
|