כי תבא

כאשר ימשש העיוור  באפילתו   ... 

עת לאהוב

למרות שאני מבין את דבריך, בתורה כתוב באפילה

תניא א"ר יוסי כל ימי הייתי מצטער על מקרא זה "והיית ממשש בצהרים כאשר ימשש העור באפילה" וכי מה אכפת ליה לעור בין אפילה לאורה? עד שבא מעשה לידי  , פעם אחת הייתי מהלך באישון לילה ואפלה וראיתי סומא שהיה מהלך בדרך ואבוקה בידו , אמרתי לו ,בני אבוקה זו למה לך? אמר לי כל זמן שאבוקה בידי , בני אדם רואין אותין ומצילין אותי מן הפתחין ומן הקוצין ומן הברקנין , ע"כ  

ובפשוטו של מקרא אין לזה צורך ..

כאשר ימשש העור באפלה שהוא שרוי בה ,  מה מפריע לך ה"באפלה"?

עת לאהוב
יש סוגים שונים ל עוורים יש עוורון מוחלט ולמחצה  יש עוור צבעים, יש עוור לדבר מסוים, יש עוורים לאהבה , ויש עורים להבנה.
יש עורים למרות שהם לא באפילה- ויש עורים והם רואים יותר טוב מהרבה פיקחים

נדמה לי שאצ"ג כתב פעם: אני סוגר את העיינים חזק בכדי לראות

נושאי פרשת כי תבוא

ביכורים ומעשר כ"ו א'-כ"ו ט"ז
האמרות השם ועמו כ"ו י"ז-כ"ו י"ט
בעברכם את הירדן כ"ז א'-כ"ז כ"ו
דברי הברית במואב כ"ח א'-כ"ט ח'


סיכום פרשת כי תבוא לנושאיה

לסיום המצוות שבספר דברים נאמר על מצוות התלויות באמירת פה בדומה למצוות ההקדש בסוף ספר ויקרא ונדר ושבועה בסוף ספר במדבר, דהיינו ביכורים ומעשר בהן יש וידוי פה לפני השם ונאמר על האמרות השם ועמו המציינות את היחס בין אלוקים ועם סגולתו. בהמשך נצטוו על הנצחת התורה והמצוות באבנים אשר יקימו ובברכה וקללה אשר ייאמרו בעברכם את הירדן ובדברי הברית במואב המזהירים בתוקף על חשיבות התורה עליה ייכרת ברית.

[כי תבוא אל הארץ - על סיפה של ארץ ישראל / שמואל הר]

הפסוק הקשה ביותר להכלה בעיני בכל התורה כולה
"והיה כאשר שש ד' עליכם להיטיב אתכם ולהרבות אתכם כן ישיש ד' עליכם להאביד אתכם ולהשמיד אתכם...."
יש כמובן את הפרשנות מהגמרא במגילה שרש"י מביא אחרת אזניים תיצלנה..

הקטע האחרון שבפרשה הוא המוצא חן בעיני מכל פסוקי התורה:
וּשְׁמַרְתֶּם אֶת-דִּבְרֵי הַבְּרִית הַזֹּאת וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם לְמַעַן תַּשְׂכִּילוּ אֵת כָּל-אֲשֶׁר תַּעֲשׂוּן
ואילו קטע אחר בסוף הפרק הראשון להפך:
וה' הֶאֱמִירְךָ הַיּוֹם וכו' וּלְתִתְּךָ עֶלְיוֹן עַל כָּל-הַגּוֹיִם אֲשֶׁר עָשָׂה לִתְהִלָּה וּלְשֵׁם וּלְתִפְאָרֶת

למוריץשליץ

הרי בין שני הפסוקים שהבאת יש קשר ברור ולכן לא ברור לי מדוע רק אחד מוצא חן בעיניך.

ה' האמירך היום ובחר בך מכל העמים ונתן לך את הברית למען תשכילון את כל אשר תעשון וכך תהיו לתהילה לשם ולתפארת.

להיות עם עליון אין הכוונה עם שיש לו זכויות יתר אלא עם של חובות יתר.

אם לְתִתְּךָ עֶלְיוֹן עַל כָּל אומר חובות יתר אז אין בעיה (מעבר למה פתאום חובות יתר לעם אחד אם זה מפלה את העם הזה או את שאר העמים) אבל מה אעשה שזה לא בדיוק מה שזה אומר לי.

כאשר ביקש הקב"ה לתת את התורה לעמים אחרים הם סרבו לקבל על עצמם חובות ורק בני ישראל אמרו :"נעשה ונשמע" וכך הפכנו לעם סגולה,העם הנבחר.
העליונות הזאת מותנית בקיום הברית.

 
"הנצי"ב מוולוז'ין בפירושו "העמק דבר" (שמות י"ט, ה), מגדיר את המונח "עם סגולה" כך": יש באומות העולם כמה אנשים ראויים להתגייר ולעבוד את ה'. עד מתן תורה היה כל אחד לפי דרכו ודעותיו עובד את ה'. אבל מעתה, לא יוכל לעבוד את ה', אם לא שייכנס לסגולת ישראל ויקבל כל התורה כמו כל ישראל".
באופן דומה, כותב ה-"משך חכמה" (רבי מאיר שמחה מדווינסק) על הפסוק "והייתם לי סגולה מכל העמים כי לי כל הארץ" (שמות יט, ה) שכאשר עם ישראל יגיע לרמה של עם סגולה אז "מזה יבואו כל העמים להכיר השם יתברך, "ויהיה לי כל הארץ" שיגיע מזה לידיעת האמת בה' ."