כל השבילים מוליכים אל השירה.
באשכול סמוך, העלה יהוקרן בעיה של חוסר
דרך ארץ. האם מותר להמשיל בכתיבת סאטירה רב/צדיק/אדמור/מקובל למישהו שלילי, כמו
שייך טרוריסט? ספציפית, האם מותר להשוות בין הבאבא פלוני לבין שייך יאסין?
השאלה התעוררה בגלל סאטירה שכתבתי על
"מוישי ותמונתו של הבאבא". http://bh.hevre.co.il/forum/topic.asp?whichpage=1&topic_id=915010
במהלך סאטירה זו, הבאתי מעשה מפורסם
שהיה לפני כמה שנים, כאשר טענו שתמונתו של באבא ידוע הופיעה בתוך כתמי עשן על קיר
ביישוב חרדי. באתי למתוח ביקורת על הנושא באמצעות ה"תגלית" כי התמונה
בעצם היא של שייך יאסין, סמל הרוע של התקופה (טוב, אחד מהם).
אז האם מותר היה לכתוב השוואה חריפה בין
סמל של יראת שמים וצדקות אצל יהודים רבים לבין סמל של טרור?
זו שאלה שיש לה כמה היבטים. הלכתי, אתי
וגם אפיסטמולוגי...
יהוקרן כתב:
...
אם לא התכוונת לזלזל בצדיק אלא רק
בתופעה, זה היה צריך להיעשות לגמרי אחרת. לגיטימי בעיניי שתתקוף את ההערצה, את
ההדלקה, את האמונה באדם, את הדמיונות – אבל מדוע לזלזל כך באדם עצמו?
גם אם הייתה לך ביקורת על הצדיק
עצמו, אני מניח כי לא על מראהו הייתה לך ביקורת. לבטח לא הפריעה לך הגלבייה אותה
לבש, או שמא אני טועה וציפית שיחבוש צילינדר ופאראק – אז מדוע להיטפל לכך שמראהו
דומה לשיך יאסין? הרי מראה של כל אחד יכול להתאים לכל אחד? אני מניח שכמה מחבריך
הקרובים או אפילו אתה יכולים להיות דומים לשם דוגמא לנסראללה. מה זה אומר עליכם
כבני אדם? כלום !
אני סבור שיש מן הצדק בדבריו. אם יש לי
ביקורת על באבא כזה או אחר, צריך לומר זאת גלויות ולא ברמיזה.
ואני מאד חושש שאילולא היתה לי אכן
ביקורת כזו על המוסד החברתי של ה"באבות" יתכן שהייתי כותב זאת אחרת.
ויתכן שלא. סוף סוף, הדברים מכוונים נגד מאמיני התמונה ולא נגד מאמיני הבאבות
(למרות שגם בנושא זה, גם הבאבא וגם מאמיניו, יש לי ביקורת. וראו כאן:
העבירה של
הבאבא
http://www.hydepark.co.il/hydepark/topicarc.asp?topic_id=754128
)
אך כדי לתקן ולהראות כי לפי מה שנראה לי
אין לחשוש מפני השוואות כאלו, אני מצרף שיר של סטפן קריין.
סטפן קריין, משורר וסופר אמריקאי, כתב
כמה יצירות החביבות עלי. חלק מהן תירגמתי והבאתי בפורום עם ניתוח והשלכות, לפעמים
יוצאות דופן. הרשימה בסוף.
השיר שאני מביא משלו, עם תירגום שלי אך
גם את המקור מהאינטרנט, נועד לענות על ביקורתו של יהוקרן. אך אני מקדים ואומר כי
מוטב היה אילו הייתי כותב שם בהמשך לסאטירה כי יש להבדיל בין ביקורת על המאמינים
ואמונת ההבל בתמונת העשן לבין ביקורת על דרכו של הבאבא.
וכעת, סוף סוף, השיר:
הרב לימד להפליא.
לפניו, שתי דמויות.
"הנה זהו השטן
וזה אני.
הרב פנה הצידה.
ואז תלמיד ערמומי
החליף את מקום הדמויות.
הרב חזר למקומו:
הנה זה השטן,
והנה זה אני.
התלמידים ישבו וגיחכו
משתעשעים מן המשחק.
אבל הרב – היה רב.
(מואדיב מוזמן להציע תירגום חדש. וכן כל
מי שרוצה).
LVIII
The sage lectured brilliantly.
Before him, two images:
"Now this one is a devil,
And this one is me."
He turned away.
Then a cunning pupil
Changed the positions.
Turned the sage again:
"Now this one is a devil,
And this one is me."
The pupils sat, all grinning,
And rejoiced in the game.
But the sage was a sage.
מתוך
THE BLACK RIDERS AND OTHER LINES
Stephen Crane
Published May 11, 1895
http://www.wsu.edu/~campbelld/crane/black.htm
מה אומר השיר?
אני מוצא בו כמה רעיונות:
גם רב המרצה להפליא את רעיונותיו עלול
להיכשל ולא לעניין את השומעים.
יתכן שגם תלמידים רציניים יימשכו לדבר
שעשוע ומשחק.
תלמיד אחד לא רציני עלול לקלקל שיעור
שלם.
הרב צריך לגלות ערנות כלפי ציבור
השומעים וכלפי החומר שהוא משתמש בו להמחשה – בכל רגע. אין הוא יכול להרשות לעצמו
לשקוע בעולמו הפנימי ולסמוך על כך שהתלמידים רציניים.
השאלה המעניינת ביותר לא נענית מתוך
דברי:
מה הדמיון, אם בכלל, בין הרב לבין השטן? האם זה דמיון
חיצוני? האם אין דמיון כלל והרב פשוט לא הסתכל בתמונות? או שמא יש דמיון ברמות
שונות?
יש להדגיש כאן כי המונח "DEVIL" שבשיר של קריין יכול להיתרגם בתור "שטן" או בתור "שד" ואלו שני יצורים שונים לגמרי עם משמעות תרבותית שונה.
אשכולות אחרים של שירי סטפן קריין
סטפן קריין
אלקי המחשבות הפנימיות
http://www.hydepark.co.il/hydepark/topicarc.asp?topic_id=421714
הדרך אל האמת
http://www.hydepark.co.il/hydepark/topicarc.asp?topic_id=385682
כדור הזהב
http://www.hydepark.co.il/hydepark/topicarc.asp?topic_id=440692
לשון של עץ
http://www.hydepark.co.il/hydepark/topicarc.asp?topic_id=401809
הקרפדה העצמאית
http://www.hydepark.co.il/hydepark/topicarc.asp?topic_id=408877
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
