מקרא לטבלה
|
מקרא
|
|
תאריך רגיל= לבן
|
|
מאורע מיוחד או פירוט= ירוק
|
|
שנות מלכים גוים= חום בהיר
|
|
היסטוריונים= אדום
|
|
X= מלך שאיננו נמנה
|
מקורות לטבלה
קדמוניות- יוספוס פלביוס כנגד התנ"ך. אליעזר שולמן (משרד הביטחון ההוצאה לאור)
סדר הקורות בתנ"ך. אליעזר שולמן (משרד הביטחון ההוצאה לאור)
דעת מקרא כרך עזרא ונחמיה, נספחות עמ' 2-3.
קדמוניות היהודים, כרך ג.
שיטת העבודה
מכיוון שבספרי יוספוס פלביוס יש סתירות בתאריכים, לכן בכדי לקבוע שיטה אחת מסודרת בדעתו, צריך לבחור שיטת עבודה שבעזרתה תיבנה השיטה, כי אם באנו להיצמד לדבריו, בכל מקום הוא כותב מנין שנים אחר, והחשבון לא יעלה יפה.
שיטת העבודה שבחרנו, להיצמד לתנ"ך כמה שאפשר, ולכן אם במקום אחד הוא השמיט מלכים שנזכרו בתנ"ך, ובמקום שני הוא הזכיר אותם, בחרנו את המקום התואם לתנ"ך, כמו כן העדפנו מקומות בהם הוא ביאר בפרוטרוט את מנין השנים, ועליהם בנינו את השיטה.
עד הכניסה לארץ בתקופת יהושע, החשבון בדבריו פשוט וברור, בתקופת השופטים נזכרו בדבריו כמה מניינים, וכאמור העדפנו את החשבון התואם כמה שיותר לתנ"ך, בשמות השופטים ובמנין השנים.
מתקופת בנין בית ראשון יש אנדרלמוסיה בחשבון השנים של יוספוס, הוא מזכיר כמה חשבונות כללים, אבל אין להם קשר למנין המפורט שהוא מנה עד כאן, ולכן כאן נאלצנו להיצמד לאחד הסיכומים המפרטים את מנין השנים של כל מלכי יהודה, ואת מנין השנים מנינו בעצמנו.
גם בתקופת חורבן בית ראשון והמלכים הבבלים והפרסים יש אנדרלמוסיה, וגם כאן השתדלנו להתאים את הדברים לתנ"ך כמה שאפשר, ואת מנין השנים מנינו בעצמנו, המשך לחשבון שנמנה עד כעת.
מהמלך דריוש הפרסי, שבשנה השניה למלכותו נבנה הבית השני, הפסקנו למנות את מנין השנים של המלכים, כי כבר תמה ונגמרה תקופת התנ"ך, והמבוקש בחשבון כאן הוא תקופת התנ"ך, ולא סתם טבלה היסטורית כללית.
הערות ודגשים
כעת נעיר הערות ודגשים, דברים שנוכל ללמוד מהטבלה, כי בכל השוואה בין 2 שיטות, מתגלים ומתבררים דברים, וכאן יש לנו השוואה בין שיטת יוספוס פלביוס לשיטת התנ"ך והמסורת.
1- אם נתבונן ב-20 דורות הראשונים, הרי שיוספוס חיבב מספרים גדולים, ולכן בשנת המבול יש הפרש של 606 שנים בין חשבונו לחשבון התנ"ך, בירידה למצרים יש הפרש של 1307 שנים בין השיטות.
2- כל מי שלומד ספר שמות, נתקל מיד בפסוקים יב,מ וּמוֹשַׁב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר יָשְׁבוּ בְּמִצְרָיִם--שְׁלֹשִׁים שָׁנָה, וְאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה. יב,מא וַיְהִי, מִקֵּץ שְׁלֹשִׁים שָׁנָה, וְאַרְבַּע מֵאוֹת, שָׁנָה; וַיְהִי, בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה, יָצְאוּ כָּל-צִבְאוֹת ה', מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם.
פסוקים אלה אינם מובנים, הם מעידים על ישיבה בפועל של 430 שנים במצרים, ובשום חשבון לא מצאנו זאת!
עד שקראתי את יוספוס חשבתי, אולי יש בתנ"ך שיבוש פנימי נסתר, אולי נעלם מאיתנו מנין שנים, אולי נעלמו כמה דורות, כעת שקראתי את יוספוס, ונוכחתי לדעת כי למרות שהוא חולק על התנ"ך במנין השנים, אבל גם לדעתו בני ישראל ישבו במצרים 215 שנים בלבד, בנוסף יש למנין השנים במצרים סימוכין משנותיהם של לוי קהת עמרם ומשה, על כורחנו שמבחינה היסטורית לא שהו בני ישראל במצרים יותר ממה שמפורסם באומה, 210 שנים.
את הנבואה לאברהם על עבדות של 400 שנים בארץ לא להם, צריך לבאר כפי שמבארים נבואות, הנבואות אינם מתגשמות בדיוק כפי שהם נאמרו, לפעמים יש נסיבות חיצוניות הגורמות לשינויים.
את הפסוק על שהות במצרים 430 שנים יותר קשה להסביר, הוא מעיד על ישיבה בפועל, ויש מתרגמים שתרגמו על ישיבה במצרים ובשאר הארצות.
קאסוטו בפירושו הארוך לספר שמות כותב, שבזמנן 60 שנה נחשבו פרק זמן של תקופה, כך שאם רצו לציין תקופה ארוכה הכפילו 6X60=360, ואם רצו לציין תקופה יותר ארוכה הוסיפו עוד 70 שנים, סה"כ 430 שנים, והבוחר יבחר.
3- השיטה של התנ"ך וסדר עולם, מתבססת על כמה תאריכי מפתח כללים.
א- המנין המפורט של הדורות עד אברהם, ואח"כ שנות האבות ושבט לוי ומשה עד היציאה ממצרים.
ב- דברי יפתח למלך בני עמון יא,כו בְּשֶׁבֶת יִשְׂרָאֵל בְּחֶשְׁבּוֹן וּבִבְנוֹתֶיהָ וּבְעַרְעוֹר וּבִבְנוֹתֶיהָ, וּבְכָל-הֶעָרִים אֲשֶׁר עַל-יְדֵי אַרְנוֹן, שְׁלֹשׁ מֵאוֹת, שָׁנָה--וּמַדּוּעַ לֹא-הִצַּלְתֶּם, בָּעֵת הַהִיא. מכאן שמתקופת משה עד יפתח עברו 300 שנים (מהכניסה לארץ עד יפתח, 292 שנה לפי התנ"ך, 344 שנה לפי יוספוס).
ג- תאריך כללי מיציאת מצרים עד בנין בית ראשון, ספר מלכים א ו,א וַיְהִי בִשְׁמוֹנִים שָׁנָה וְאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה לְצֵאת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ-מִצְרַיִם בַּשָּׁנָה הָרְבִיעִית בְּחֹדֶשׁ זִו, הוּא הַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי, לִמְלֹךְ שְׁלֹמֹה, עַל-יִשְׂרָאֵל; וַיִּבֶן הַבַּיִת, לַה'. 480 שנים מיציאת מצרים עד בנין הבית.
ד- מנין שנות המלכים, וכאן יש מלכים שהובלעו שנות מלכותם עם שנות המלך שקדמם.
ה- 70 שנה מהחורבן עד הבנין השני.
4- בית ראשון עמד 410 שנה לפי התנ"ך, 470 שנה לפי יוספוס, 375 שנה להיסטוריונים, ההיסטוריונים הקדימו את תאריך חורבן בית ראשון ב- 36 שנים לעומת התאריך המסורתי, ואילו יוספוס הפליג בשנים, נאמן לשיטתו ההיסטורית.
יוספוס האריך את תקופת השופטים, מהכניסה לארץ עד יפתח, 292 שנה לפי התנ"ך, 344 שנה לפי יוספוס. מיציאת מצרים עד בנין הבית, 480 שנה לפי התנ"ך, 592 שנה לפי יוספוס.
5- בעבר הערנו על הטעות שבדעה המסורתית, שאול מלך 2 שנים, לפי יוספוס שאול מלך 40 שנה, 18 שנה עם שמואל, ועוד 22 שנה לבדו.
מבחינת סיפורי התנ"ך על שאול, לא יתכן בשום פנים ואופן שיכנסו כל הסיפורים שסופרו עליו בשנתיים, כך שיש כאן טעות מוכחת.
אם נתבונן, אין בכוחה של טעות זאת לחייב אותנו להוסיף עוד שנים למנין בדעה המסורתית, כי יש לנו תאריכי מגן כללים, 480 שנה מיציאת מצרים עד בנין הבית, כך שאם באים אנו להוסיף עוד שנים, צריכים להחליט שאיננו מקבלים את התאריכים הכללים של התנ"ך, ואז צריך לבצע את כל החשבון מחדש.
6- לפי המסורת בנין בית שני 3408 לבה"ע, לפי יוספוס4901 לבה"ע, לפי ההיסטוריונים 3372 לבה"ע, (516 לפנה"ס), מכיוון שהם הקדימו את התאריך של בנין הבית (קיצרו את גלות בבל), והוסיפו בשנים של שלטון פרס, נוצר פער בין הדעה המסורתית לבין ההיסטוריונים, וזמן בנין בית שני ארוך ממה שהוא במסורת.
***
קורא יקר
אינני היסטוריון, ולא עוסק בכך, כל מה שנכתב כאן הוא העתק מהספרים הנ"ל, עם קצת חשבון.
הערות תיקונים הארות, על השיטה המסורתית או כנגדה, על דעתו של יוספוס פלביוס או כנגדו, יתקבלו בברכה.
_________________
