| נשלח ב-4/11/2007 16:33 |
 |
| |
פסיקת הלכה בגיל מתקדם
בדרשות חורש"י תשמ"ב לפרשת חיי שרה על הפסוק ואברהם זקן בא בימים כותב:
נקדים הידוע על דרכו בקודש של זקה"ק מצאנז זי"ע שלעת זקנתו מנע עצמו מלהכריע בשאלות הנוגעות הלכה למעשה.....
בהיותו קצת מעל גיל שבעים הוא חוזר ומדגיש שלא יסמכו עליו להלכה למעשה.. ומביא מה שכתב יו"ד סימן קב "כעת לעת שיבתי אין רוצוני לסמוך עלי, ושמעתי שהגאון הנב"י לא רצה לגלות דעתו להלכה למעשה לעת זקנתו וגם אני מונע עצמי מזה." ע"כ הדברי חיים.
וממשיך השפע חיים:
המכשלה בענין זה רבה בדורינו שרבנים פוסקים שאלות ואף נותנים הכשרים בהיותם בגיל שמונים ויותר כאילו אכשור דרא היום יותר מבעבר להיות בר סמכא גם בגיל מבוהק אחד ממכשולי הדור הזה שמצד אחד צצים "ינוקות" שסוברים שכבר בגיל ט"ז וי"ח וכ"ש בהיותם בני עשרים שנה הם רואים לפסוק שאלות הלכה למעשה.........
מאידך הרבנים הזקנים אינם יודעים מתי עליהם להפסיק מלהורות............
ע"כ דבר"ק של בעל השפע חיים האדמו"ר מצאנז קלויזנבורג זצ"ל נבג"מ זי"ע.
ואלולא מקרא כתוב א"א לאומרם אך הדברים יוקדים עד למאוד.
בשו"ט
קיצור הכותרת
תוקן על ידי עצכח ב- 04/11/2007 20:48:22
|
|
|
|
| נשלח ב-4/11/2007 21:00 |
|
| |
אל לך לשכוח שתוחלת החיים עולה עם הדורות, ויש אנשים בשיא אונם האינטלקטואלי בגיל 70, ואפילו 80.
וכידוע, שאף בסנהדרין גיל 70 מעכב רק בגלל הרחמנות ולא בגלל הערפל של הזיקנה.
אמנם אם רוצים לקבוע תקנה של 'לא פלוג' כדי שלא תיווצר בעיה כללית (אצל אלו שבגיל זה כבר עברו את שיאם, ואולי לא יהיה מי שיוכל להחליט שעליהם לפרוש), אולי יש לכך מקום.
_________________
מיכי
|
|
|
|
| נשלח ב-4/11/2007 23:59 |
|
| |
במתימטיקה ובפיזיקה התוצאות הטובות ביותר מושגות עד גיל 35. בחברות עסקיות
אלה שהם עדיין בתפקידי ניהול בגיל 70 הם בדרך כלל בעלי החברות. הרעיון של
גיל פרישה אולי גורם עוול לאנשים שיכולים להמשיך ולעבוד אבל יש בו ברכה
רבה. חבל שבפוליטיקה לא אוכפים אותו.
באשר
לרבנים מסויימים, אם הם אכן אפקטיביים בגיל 90 אז אני מופתע. נס רפואי.
בטוח שהם כבר אינם בשיא אונם האינטלקטואלי. דבריו של האדמו"ר מצאנז מעידים
על תכונות אנושיות מצויינות ועל הבנה בהליכות העולם.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-5/11/2007 06:14 |
|
| |
"אין מעמידין בכל הסנהדרין לא זקן מופלג בשנים, ולא סריס מפני שיש בהן אכזריות, ולא מי שאין לו בנים כדי שיהא רחמן". (רמב"ם הלכות סנהדרין פרק ב הלכה ג).
|
|
|
|
| נשלח ב-8/11/2007 08:22 |
|
| |
באוניברסיטאות מקובל מעמד של פרופסור בדימוס (אמריטוס). אדם כזה מקבל משרד ורשאי לעשות שימוש בספריה, רשת המחשבים ושאר משאבים. חלק מהם מלמדים ומדריכים תלמידים לתואר גבוה, עושים מחקרים וכו' כמקובל בעולם האקדמי - תלוי איזה תקציבים הם מצליחים להשיג. השכר שלהם הוא הפנסיה.
אולי זהו מודל לתפקיד ה"גדולים" לאחר גיל מסויים.
|
|
|
|
|
