| נשלח ב-11/11/2007 11:59 |
|
| |
תולדות
(אשכול זה נפתח בהתאם לנכתב כאן ובהודעה הפותחת שם) ותודה רבה לירוחם, קעלעמר
_________________________________________________________________
מנהלנו דילג על הפרשה ובכדי שלא יהיה הפורום חסר פרשה חשובה. אזרתי כגבר חלצי להשלים החסר.
(יט) וְאֵלּה תּוֹלְדת יִצְחָק בּן אַבְרָהָם אַבְרָהָם הוֹלִיד אֶת יִצְחָק:
הפסוק - יצחק בן אברהם- נשמע ונראה הגיוני. אבל ההמשך של אברהם הוליד את יצחק, .ועוד באותו פסוק ממש -אומר דרשני.
כל הפשטנים והדרשנים שראיתי שעומדים על כך, -הדרש שלהם מתאים אולי להולדתו של יצחק. אבל בהחלט לא מתאים ליצחק בן השישים,
כשהנושא בעצם הם תולדותיו כלומר ילדיו וקורותי, ובעיקר היחסים שהיו ביניהם.
לענ"ד מה שהדבר בא להגיד לנו- ראה לומד יקר- אתה הולך לפגוש כאן שיטה והתנהגות שונה לגמרי בחינוך ויחסים עם ילדים ואשה, מאשר הית רגיל אצל אבא שלו אברהם,
אברהם הוליד את יצחק אמנם אבל יצחק בחר בדרך חינוכית שונה מאביו. למרות ואולי בגלל.
(בש"ע אנו אומרים אלוקי אברהם אלוקי יצחק ואלוקי יעקב, לכאורה היה צריך להיות כתוב אלוקי אברהם יצחק ויעקב. האלוקים בין שם לשם, בא ללמד אותנו כי אצל האבות כל אחד היתה לו דרך שונה בעבודתו)
לאחר מותו של אברהם מספרת לנו התורה, וישב יצחק עם באר לחי רואי, התורה אומרת לנו כאן, כי יצחק בחר לו דרך , מושבו של ישמעאל והגר,- להבין גם את נפשם של הנרדפים והמורחקים
אמו היתה עקרה הרבה זמן, וגם אשתו עקרה, אצל אביו לא מצאנו שהוא התפלל לנוכח אשתו
. אברהם התפלל על עקרותה של אשתו- בטוח, אבל לא לנוכח אשתו לא לפניה ולא איתה,
ליצחק יש גם שני בנים אחד בסדר גמור- השני? לא כל כך, הוא מגדל ומחנך את שניהם כאחד,
ויגדלו הנערים, הפחות טוב האיש שדה המבזה את הבכורה, אינו מורחק מהבית, להפך, יצחק מבין כי הוא זקוק לאהבה יתירה, מאחיו הילד הטוב.
הוא אוהב אותו בגלל שציד בפיו- יצחק לא תמים הוא בדיוק יודע עם מי יש לו עסק, ובגלל זה הוא מרעיף עליו אהבה וחיבה, הוא מבין שעם גירוש כפי שאביו גירש את אחיו לא מועילים.
עשיו ו מגיב בהתאם, כבוד ואהבה, שהוא נותן לאביו, אביו נשא אשה בגיל ארבעים, -עשיו נושא אשה בגיל ארבעים, עשיו רואה כי השידוך שלו לא מצאה חן בעייני אביו, הוא לוקח לו אשה אחרת מבנות ישמעאל
חז"ל רואים בקנאה רבה את הכיבוד אב שהיה לו, לעשיו.
יצחק קורא לבנו הגדול לקבל את הברכות, מכיון שהוא זקוק יותר לברכות, הוא זקוק יותר לסיעתא דשמייא
ואיך הוא פונה אליו באיזו פסיכולוגיה חכמה
לך צוד לי צידה כאשר אהבתי- אני מאד אוהב בני מה שאתה עושה-צד- ואיך שאתה מכין לי את הסטייקים הטובים, ממש אומנות.
זה על קצה המזלג- והרוצים להסיף יוסיפו והרוצים לחלוק יחלוקו, כל אחד לפי יכולתו ואהבתו
_________________
תוקן על ידי ירוחםשם ב- 11/11/2007 12:22:42
מודה ועוזב
תוקן על ידי מנהלי_משנה ב- 23/11/2007 12:32:52
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-11/11/2007 12:01 |
|
| |
ואיך חכמי הפורום מסבירים את הברכות שיעקב קבל במרמה?
|
|
|
|
| נשלח ב-11/11/2007 12:52 |
|
| |
אני לא יודע מה שחכמי הפורום יסבירו, אבל אני יודע מה שהיסטוריה של יעקב מלמדת, מרמאות לא נהנים, שום דבר מהברכות שקיבל יעקב ברמיה , לא התגשמו עד היום,
מה שכן קרה, שמאותו רגע של רמיה, יעקב אבינו רומה כל חייו, על ידי לבן ,נשותיו, בניו וכו'- ואנחנו עד היום.
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-11/11/2007 19:29 |
|
| |
בעל בעמיו,
אני חושב שאת התשובה הכי ישרה בענין זה נתן הרלב"ג, בתועלת השלישית בסוף פרשתנו:
"התועלת הג', הוא במדות [...] והוא שראוי לכל מי שיתדל לעשות פועל מה לתכלית מה שישתדל להסיר כל הדברים המונעים אותו התכלית ההוא ולהמציא הדברים המביאים אותו ביותר שלם שאפשר". ועיין שם בהמשך דבריו.
במלים אחרות, לפעמים המטרה מקדשת את האמצעים. [הרלב"ג הזה הוא מקיאווליסט לא קטן, זה קו שעובר אצלו בכמה וכמה פירושים; ואשרי הדורות שלא נדרשו להתיפיפויות מוסר מדומות ולא נתבעו לחיובי הפוליטיקלי קורקט].
א"ג
תוקן על ידי אידך_גיסא ב- 11/11/2007 20:14:13
|
|
|
|
| נשלח ב-11/11/2007 20:19 |
|
| |
ולמי שרוצה, הנה בדיחה מתנגדית ששמעתי ממכר:
רבי אחד היה מתרגש התרגשות רבה כל אימת שהגיע לפעם הראשונה שבה נזכר יעקב אבינו, בפרשת תולדות. שאלו אותו למה, והוא ענה: הלא 'יעקב' - ראשי תיבות ישימך עלוקים קאפרים בכמנשה! - ודו"ק.
|
|
|
|
| נשלח ב-11/11/2007 21:57 |
|
| |
כנגד מספרים החסידים כי בכל ראש של מתנגד יש צלב. להוכחה יש לשבור את ראשו של הליטאי ולהווכח. ואם לא נמצא צלב, מה יהיה? שאל חסיד צעיר. אין בכך כלום ענה המבוגר- פחות ליטאי
|
|
|
|
| נשלח ב-11/11/2007 23:11 |
|
| |
ירוחםשמ
ולחזוק- אפשר להבין מדוע דוקא יצחק הוא שמבקש רחמים על בנ"י
ובגמרא בפרק רבי עקיבא (שבת פט ב),
אמר רבי שמואל בר נחמני, מאי דכתיב (ישעיה סג טז) "כי אתה אבינו כי אברהם לא ידענו וישראל לא יכירנו אתה ה' גואלנו מעולם שמך", לעתיד לבא אומר הקב"ה לאברהם בניך חטאו. אמר לפניו, רבונו של עולם, ימחו על קדושת שמך. אמר, אימר ליה ליעקב, דהוי ליה צער גידול בנים, ואפשר דבעי עלייהו רחמים. אמר ליה, בניך חטאו. אמר לפניו, רבונו של עולם, ימחו על קדושת שמך. אמר, לא בסבי טעמא ולא בדרדקי עצה. אמר ליצחק, בניך חטאו. אמר, בני הם ולא בניך, בשעה שהקדימו "נעשה" ל"נשמע" קראת להם "בני בכורי" (שמות ד כב), עכשיו בני ולא בניך. ועוד, כמה חטאו, כמה שנותיו של אדם, ע' שנה, שנאמר (תהלים צ י) "ימי שנותינו בהם שבעים שנה". דל עשרין דלא ענשת, פשו להו חמשים. דל כ"ה דלילותא, פשו להו כ"ה. דל תרתי סרי ופלגא דצלויי ומיכלי ודבית הכסא, פשו להו תרתי סרי ופלגא. אם אתה סובל את כולם - מוטב, ואם לאו, פלגא עלי ופלגא עליך. ואם תמצא לומר כולם עלי, הרי קרבית נפשי קמך. נשאו עיניהם ואמרו, "כי אתה אבינו". אמר להם יצחק, עד שאתם מקלסים לי, קלסו להקב"ה, ומחוי להו יצחק [הקב"ה] בעיניהו, מיד נשאו עיניהם למרום ואומרים "כי אתה ה' אבינו גואלנו מעולם שמך",
ובקשר-ל"אברהם הוליד את יצחק אמנם אבל יצחק בחר בדרך חינוכית שונה מאביו. "
שמעתי הסבר מדוע שמע ה' ליצחק(צדיק בן צדיק) ולא לרבקה(צדיקה בת רשע)-הרי ישנה סיבה שתפילת רבקה עדיפה-במקום שבעלי תשובה ...וכן יותר קשה להיות צדיק במקום רשעים.
אלא שיותר קשה לצדיק בן צדיק להתפתח ולמצוא את הדרך שלו (השונה מאביו הצדיק)
מאשר להיות צדיק הבוחר דרך שונה מאביו הרשע
 |
|
|
|
|
|
| נשלח ב-11/11/2007 23:21 |
|
| |
מדוע הברכה תחול על יעקב המחופש לעשו, הרי יצחק התכוון בברכה לברך את עשו
ובמילים אחרות האם בברכה חשובה הכוונה של המברך או המיקום של המברך והמבורך.
ובעצם מה זה ברכה?(או קללה-בלעם)
|
|
|
|
| נשלח ב-12/11/2007 10:41 |
|
| |
מכאן ראיה שברכות ומצוות אינן צריכות כוונה.
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-12/11/2007 12:57 |
|
| |
אין למדין מלפני מתן תורה!
|
|
|
|
| נשלח ב-12/11/2007 13:01 |
|
| |
רשכבנהג
מעשי אבות סימן לבנים. כל המצוות שנלמדו לפני מתן תורה , קיבלו תוקף במתן תורה
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-12/11/2007 21:57 |
|
| |
צר לי שאין לי זמן לקרוא את כל הדרוש הנחמד (מן הסתם), אבל רק אומר שהפשט הוא, שאברהם היה אדם גדול יותר מיצחק (באישיותו וכו', כל אחד יוסיף מה שהוא רוצה) ולכן זה שיצחק נולד לאברהם זה חלק מקורותיו - הייחוס היה לו דבר חשוב
תוקן על ידי מיכההמרשתי ב- 12/11/2007 21:57:42
|
|
|
|
| נשלח ב-14/11/2007 01:32 |
|
| |
הסבר נאה למ"ש רש"י שתפילת בן צדיק מתקבלת יותר. לא משום שגדול בצדקות אלא משום שגדל בבית שבו ענייני הדת והאמונה היו ברום המעלה כמו קבלת ציווי העקדה לכן ענין התפילה לא לזרה בעיניו אלא כבן המתחטא ומתחנן בפני אביו כמו שאמרו חז"ל על חוני המעגל והביטחון בישועת ה' טבעית ומושרשת שממילא אין דומה תנובת תפילתו לתפילת מי שלא הורגל מתחילה לשיח לפניו ית' כדבר איש אל רעהו החש בנוכחותו.
למדתי מכאן:
http://therelevantparsha.blogspot.com/
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-14/11/2007 09:30 |
|
| |
חסיד
טען מיכה המרשתי כי אברהם היה גדול מיצחק- האם אתה חולק עליו? אברהם הרי לא היה בן צדיק.
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-14/11/2007 15:31 |
|
| |
כפי שכ' למעלה מעלת הבן צדיק אינה להיותו יותר צדיק או גדול אלא להיותו יודע ומכיר בטיב התפילה וממילא שאין מזה הוכחת גדלות. ועוד יותר מכן אברהם הרי הוא הצדיק עצמו שיצחק הוא הבן צדיק שלו דהיינו שצדיק כזה גדול יודע את ענין התפילה גם אם לא ראה את צורת התפילה הנאותה בבית אביו תרח כפי שרבקה לא ראתה אצל הפעטער לבן. יותר מזה הרי אברהם הוא שגילה את האלוקות ולכן אפשר שגם בתפילה היה אברהם הצדיק גדול מיצחק בן הצדיק. שמעתי סיפור על הפאניוויזשער ראב שכשבנו את ישיבתו בא"י היה נוהג להסתובב בין הפועלים ולשוחח עמם על מלאכתם וגילה ידענות במקצוע הבניה ואילו בנו לא הבין כ"כ. שאלו הפועלים את הרב, איך זה שאתה רב והנך מתמצא טוב יותר במקצוע מאשר בנך שהוא סוחר? ענה הרב הלא אני בן סוחר והוא בן רב!
לגבי מהות הברכות שבפרשה ששאל איכה למעלה מה פשרה? אולי יש לומר שכאשר לא היה ברור מי הממשיך את ראשות החבורה של האב (ברכת אברהם) ברכת האב לפני מותו היא שקבעה את הדבר והאמינו שזה משפיע בשמים ולכן לא התחרט יצחק ואמר גם ברוך יהיה.
_________________
|
|
|
|
|