הבטחת התורה לשנה השישית התקיימה ביישוב מבוא חורון

התאור בשני המסמכים המצורפים- (פורסמו בח"ח)
מתעוררות כמה שאלות:
-הר' עובדיה יוסף אמר שההבטחה היא דווקא כאשר השמיטה דאורייתא. למה זה כך? ומה ניתן ללמוד מזה על משמעות המצוות דרבנן, או לכה"פ מצוות שמיטה?
-לאוהבי הניתוחים יש כאן קרקע פוריה: האם ניתן לפרש את הארועים אחרת מן הכותבים?
- לעומת הנאמר בתורה על גידול בכמות הפירות כאן יש גידול ברווחים כתוצאה מכמה גורמים. האם ניתן לראות בכך התגשמות של ההבטחה?
-האם חובה על תושבי היישוב להאמין בכך שהייתה להם סייעתא דשמיא וספקנות מצידם היא כפירה בטובה?
- כנ"ל לגבי מי שמתוודע לסיפור.

ירוחם,

איפה אני כתבתי שהפסד ממוני הוא עילה לחילול שבת? אתה כנראה אינך מבין את ההבדל בין אדם שהפסיד ממונו, ויכול להתחיל בחיים חדשים - לבין אדם שהפסיד כל ממונו ונגזר עליו להשאר במעגל העוני ולא לצאת ממנו לעולם.זה פיקוח נפש!

ריב,
ה'פלפולים' הללו כתובים בתוס' על אתר. כדאי לעיין ואח"כ תוכלי להחליט מה שאת רוצה.
יתר על כן, ה'פלפולים' הללו נכתבו שם בדיוק בגלל שתוס' לא היה מוכן לקבל שהיתר כזה ניתן משיקולים של מניעת הלוואות. לשון אחר: הוא אינו רואה בזה פיקו"נ.

ריב,
אני לא מבין את ההגיון שלך, ולכן גם לא מקבל אותו.
רצון להתנסות בעצמך מכל סיבה שהיא, אינה ניסיון כלפי הקב"ה, הרי מהדו שיח מובן שדוד מבין
שאם יתנסה יזכה לכך שהקב"ה יקרא א-להי דוד, כך שאין פה שום ניסיון כלפי הקב"ה, רק ניסיון כלפי דוד, כך ההגיון (שאולי דל...) שלי מבין, מצטער.
                     

_________________

ריב
אני הדגשתי רק מה זה פיקוח נפש ומה זה לא.

ונגזר עליו להשאר במעגל העוני ולא לצאת ממנו לעולם.זה פיקוח נפש!

זה לעולם לא פיקוח נפש!!!! זה באמת הכל וצריכים לעשות הכל ולא לאפשר לזה לקרות, אבל זה לא פיקוח נפש.!!!

_________________

מודה ועוזב

אישציפ,

אתה לא חייב לקבל את ההגיון שלי, - ואין מה להצטער, רק אל תלביש עלי העמסה בדברי חז"ל, נשאר חלוקים, לא קרה שום דבר -

ירוחם,

המסקנות שאני מעלה הם תוצאה של דברי הרמב"ם - למד את תורת הנפש בשמונה פרקים, ואח"כ נתווכח - לגזור על אדם חיי עוני תמידיים זה בכלל פיקוח נפש. "לפי שהאדם אי אפשר לעשות לו מצוות לא כשהוא חולה ורעב או צמא"

מיכי
לא נראה לי שהרמב"ם לא ידע מדברי התוס', הרי הוא מעיד בתחילת המשנה תורה שעיין בתוספות -  ואם מסקנתם היא שאינם רואים בזה פיקו"נ.אזי שהרמב"ם חלוק עליהם, וזה לגיטימי - לי אישית, זה אינו מסתדר עם הציווי של לא תוסיף ולא תגרע על מצוות דיאורייתא.ולכן אני מעדיפה לקבל את דברי הרמב"ם

ריב,
לשיטתי זו בדיוק העמסה על דברי חז"ל. 
          ולא שממש אכפת לי שאת עושה כך.
                                  הדיון מוצה.

_________________

מסכימה שהדיון מוצה - רק קשה לי עם שיטתך - על העובדות אין אתה חולק עלי - אתה מבין כך ואני מבינה אחרת, אז איך זה שאני מעמיסה על דברי חז"ל, ואתה לא? - איזה יתרון יש לסברא שלך שגורסת שבקשה לנסיון היא רצון להתמודדות , מהסברא שלי שבקשה לנסיון באה מביטחון עצמי מופרז?להצהיר הצהרה ולהסתתר מאחורי הדיון מוצה זו לא חכמה גדולה.

_________________

כדאי שהרב עובדיה וכל האחרים ידעו כי למרות שהחקלאים
מעוט קטן בעם מייצרים בכל שנה ולא רק בשנה השישית
פי שלוש ויותר תוצרת חקלאית. רוב התוצרת האיכותית
מופנת ליצוא לכל העולם ורק ה"בררה" משווקת בארץ.
אותם ירקות שמייבאים מהערבים זה בגלל שלא כדאי כספית
לגדל בארץ.
הבעיה של החקלאים בארץ איננה ההפסד הכספי של
שנת ייצור אחת,אלא חוזים עם רשתות שיווק בחו"ל
החזר הלואות שוטף עלרכישת מכונות חקלאיות
ותשלום משכורות לעובדים קבועים בשנת שמיטה
ולכן הפסקת העבודה בשנת שמיטה תחסל כליל
את החקלאות לכל השנים הבאות.

ריב,
אין יתרון לסברה שלי על שלך (ואני גם לא לגמרי חולק על שלך) רק על הטענה שבקשה לעמוד בניסיון היא בעצם ניסיון של האדם כלפי הקב"ה, לטעמי זה ממש לא הכרחי, ולכן לטעון שחז"ל אמרו את זה זו העמסה על דבריהם.
                את יכולה לסבור אחרת. (למשל שדברי שלי הם העמסה)
                                   כל טוב.

_________________