| נשלח ב-11/11/2007 23:44 |
|
| |
הבטחת התורה לשנה השישית התקיימה ביישוב מבוא חורון
התאור בשני המסמכים המצורפים- (פורסמו בח"ח)
מתעוררות כמה שאלות:
-הר' עובדיה יוסף אמר שההבטחה היא דווקא כאשר השמיטה דאורייתא. למה זה כך? ומה ניתן ללמוד מזה על משמעות המצוות דרבנן, או לכה"פ מצוות שמיטה?
-לאוהבי הניתוחים יש כאן קרקע פוריה: האם ניתן לפרש את הארועים אחרת מן הכותבים?
- לעומת הנאמר בתורה על גידול בכמות הפירות כאן יש גידול ברווחים כתוצאה מכמה גורמים. האם ניתן לראות בכך התגשמות של ההבטחה?
-האם חובה על תושבי היישוב להאמין בכך שהייתה להם סייעתא דשמיא וספקנות מצידם היא כפירה בטובה?
- כנ"ל לגבי מי שמתוודע לסיפור.
|
|
|
|
| נשלח ב-13/11/2007 06:12 |
|
| |
שלמה:
<"הר' עובדיה יוסף אמר שההבטחה היא דווקא כאשר השמיטה
דאורייתא. למה זה כך?">
אראל:
"אני לא מבין, אם אנחנו מברכים על מצוות דרבנן
"אשר קידשנו במצוותיו" כמו על מצוות מדאורייתא, אז למה הברכה של ה' מתייחסת
רק למצוות דאורייתא?
נעלם מעיניכם שאין הם דברים מקוריים של הרב
עובדיה יוסף, אלא שהוא חזר על הסמ"ע בשו"ע חו"מ סימן סו ס"ק
ב, ששאל שם מדוע גם לא תיקנו זכר ליובל, כפי שעשו זכר לשביעית? ותשובתו היתה: כי
אם היו מתקנים זכר ליובל, היה זה (שנתיים רצופות של שהשבתת עבודת האדמה) דבר
שהציבור לא היה יכול לעמוד בו, "דדוקא כשהיה שמיטה ויובל נוהג מה"ת, היה מקויים בהם
הברכה, לגדל בשנה השישית לשלושה שנים".
תוקן על ידי נישטאיך ב- 13/11/2007 6:14:13
עולם הפוך אני רואה
|
|
|
|
| נשלח ב-13/11/2007 09:34 |
|
| |
מיכי,
השאלה הנידונה ביני לבין ירוחם היתה אם אפשר היה לו להלל להשתמש בהיתר זה לולא האלמנט של פיקוח נפש - למה צריך להסתבך עם הערמות ופילפולי פילפולים? בפשטות, השימוש בהיתר מותנה בנימוק של פיקוח נפש - כי מעצם הגדרתה התקנה לא יכולה לבוא על חשבון פגיעה במצוות דיאורייתא שאותם מגדיר הרמב"ם ככאלה של: לא תוסיף ולא תגרע - "הם הדינים העשויים על דרך חקירה וההסכמה בדברים הנוהגים בין בני אדם, שאין בם תוספת במצווה ולא גירעון, או בדברים שהם תועלת לבני אדם בדברי תורה. וקראו אותם תקנות ומנהגים"
|
|
|
|
| נשלח ב-13/11/2007 10:44 |
|
| |
ריב,
למה להעלות סברות?
הגמרא אומרת שעצם הבקשה היתה כיון שדוד שאל את הקב"ה למה אומרים א-להי אברהם יצחק ויעקב ולא א-להי דוד, ועל כך נענה שהם נתנסו והוא לא, ולכן הוא ביקש להתנסות גם.
בכל מקרה, מדובר כאן על ניסיון לדוד כדי לזכות ב"שכר" (שיאמרו א-להי דוד) ולא ניסיון לקב"ה.
אם את רוצה להעמיס על דוד עוד חטא (או משהו שהוא לא היה בו "בסדר") את מוזמנת לעשות את זה בלעדי, ורצוי גם לא לגייס את המדרש לומר מה שהוא לא אומר, לשם המטרה ה"קדושה" הזו.
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-13/11/2007 10:53 |
|
| |
ריב
אפילו עם כל ההבנה והסימפטיה שאנו חשים לעניים, תקנה לקיומם, או קיומם בכבוד ,אינה בחזקת פיקוח נפש,
לפיקוח נפש יש הגדרות ברורות מתי ואיך ,
במפולת בשבת אם ברור שהאדם ימשיך לחיות עוד יום מתחת המפולת אין מחללים עליו את השבת.
בשריפה של בית בשבת- כשאין בתוך הבית נפש חיה- ורק כל הרכוש והאוכל וכד', אין מכבים את האש בשבת, למרות שברור שהבית לא מבוטח ובעליו ישאר עני וחסר כל. מחזר על הפתחים.
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-13/11/2007 11:59 |
|
| |
אישציפ,
על אלה סברות אתה מדבר?
אם הגמרא אומרת שעצם הבקשה היתה כיון שדוד שאל את הקב"ה למה אומרים א-להי אברהם יצחק ויעקב ולא א-להי דוד, ועל כך נענה שהם נתנסו והוא לא, ולכן הוא ביקש להתנסות גם - הרי שהוא רצה שיאמרו אלוהי דוד על כל המשתמע מזה. אם כן הרי שהבקשה שלו להתנסות היתה על מנת לקבל שכר - וחזרנו לדברי בראשית הדו שיח בינינו שכל בקשה לנסיון כרוכה בהכרח בהתעסקות בנסיון שלנו את הקב"ה -
כתבת שלא ממש הבנת את ההגיון שבדבריי "איך בקשה לניסיון מגיעה מבטחון עצמי מופרז, איך זה בא לנסות את הקב"ה"
ועל כך ניסיתי לענות בהגיון שלי, ולא יחסתי לגמרא דברים כמו "דוד לא ידע מה התגמול שקבל אברהם על נסיונו, וכו'
|
|
|
|
|
| נשלח ב-13/11/2007 12:06 |
|
| |
ירוחם,
איפה אני כתבתי שהפסד ממוני הוא עילה לחילול שבת? אתה כנראה אינך מבין את ההבדל בין אדם שהפסיד ממונו, ויכול להתחיל בחיים חדשים - לבין אדם שהפסיד כל ממונו ונגזר עליו להשאר במעגל העוני ולא לצאת ממנו לעולם.זה פיקוח נפש!
|
|
|
|
| נשלח ב-13/11/2007 12:14 |
|
| |
ריב,
ה'פלפולים' הללו כתובים בתוס' על אתר. כדאי לעיין ואח"כ תוכלי להחליט מה שאת רוצה.
יתר על כן, ה'פלפולים' הללו נכתבו שם בדיוק בגלל שתוס' לא היה מוכן לקבל שהיתר כזה ניתן משיקולים של מניעת הלוואות. לשון אחר: הוא אינו רואה בזה פיקו"נ.
|
|
|
|
| נשלח ב-13/11/2007 12:24 |
|
| |
ריב,
אני לא מבין את ההגיון שלך, ולכן גם לא מקבל אותו.
רצון להתנסות בעצמך מכל סיבה שהיא, אינה ניסיון כלפי הקב"ה, הרי מהדו שיח מובן שדוד מבין
שאם יתנסה יזכה לכך שהקב"ה יקרא א-להי דוד, כך שאין פה שום ניסיון כלפי הקב"ה, רק ניסיון כלפי דוד, כך ההגיון (שאולי דל...) שלי מבין, מצטער.
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-13/11/2007 12:35 |
|
| |
ריב
אני הדגשתי רק מה זה פיקוח נפש ומה זה לא.
ונגזר עליו להשאר במעגל העוני ולא לצאת ממנו לעולם.זה פיקוח נפש!
זה לעולם לא פיקוח נפש!!!! זה באמת הכל וצריכים לעשות הכל ולא לאפשר לזה לקרות, אבל זה לא פיקוח נפש.!!!
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-13/11/2007 12:49 |
|
| |
אישציפ,
אתה לא חייב לקבל את ההגיון שלי, - ואין מה להצטער, רק אל תלביש עלי העמסה בדברי חז"ל, נשאר חלוקים, לא קרה שום דבר -
ירוחם,
המסקנות שאני מעלה הם תוצאה של דברי הרמב"ם - למד את תורת הנפש בשמונה פרקים, ואח"כ נתווכח - לגזור על אדם חיי עוני תמידיים זה בכלל פיקוח נפש. "לפי שהאדם אי אפשר לעשות לו מצוות לא כשהוא חולה ורעב או צמא"
תוקן על ידי riv ב- 13/11/2007 12:51:33
|
|
|
|
| נשלח ב-13/11/2007 12:58 |
|
| |
מיכי
לא נראה לי שהרמב"ם לא ידע מדברי התוס', הרי הוא מעיד בתחילת המשנה תורה שעיין בתוספות - ואם מסקנתם היא שאינם רואים בזה פיקו"נ.אזי שהרמב"ם חלוק עליהם, וזה לגיטימי - לי אישית, זה אינו מסתדר עם הציווי של לא תוסיף ולא תגרע על מצוות דיאורייתא.ולכן אני מעדיפה לקבל את דברי הרמב"ם
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-13/11/2007 13:24 |
|
| |
ריב,
לשיטתי זו בדיוק העמסה על דברי חז"ל.
ולא שממש אכפת לי שאת עושה כך.
הדיון מוצה.
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-13/11/2007 14:09 |
|
| |
מסכימה שהדיון מוצה - רק קשה לי עם שיטתך - על העובדות אין אתה חולק עלי - אתה מבין כך ואני מבינה אחרת, אז איך זה שאני מעמיסה על דברי חז"ל, ואתה לא? - איזה יתרון יש לסברא שלך שגורסת שבקשה לנסיון היא רצון להתמודדות , מהסברא שלי שבקשה לנסיון באה מביטחון עצמי מופרז?להצהיר הצהרה ולהסתתר מאחורי הדיון מוצה זו לא חכמה גדולה.
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-13/11/2007 14:14 |
|
| |
כדאי שהרב עובדיה וכל האחרים ידעו כי למרות שהחקלאים
מעוט קטן בעם מייצרים בכל שנה ולא רק בשנה השישית
פי שלוש ויותר תוצרת חקלאית. רוב התוצרת האיכותית
מופנת ליצוא לכל העולם ורק ה"בררה" משווקת בארץ.
אותם ירקות שמייבאים מהערבים זה בגלל שלא כדאי כספית
לגדל בארץ.
הבעיה של החקלאים בארץ איננה ההפסד הכספי של
שנת ייצור אחת,אלא חוזים עם רשתות שיווק בחו"ל
החזר הלואות שוטף עלרכישת מכונות חקלאיות
ותשלום משכורות לעובדים קבועים בשנת שמיטה
ולכן הפסקת העבודה בשנת שמיטה תחסל כליל
את החקלאות לכל השנים הבאות.
|
|
|
|
| נשלח ב-13/11/2007 14:39 |
|
| |
ריב,
אין יתרון לסברה שלי על שלך (ואני גם לא לגמרי חולק על שלך) רק על הטענה שבקשה לעמוד בניסיון היא בעצם ניסיון של האדם כלפי הקב"ה, לטעמי זה ממש לא הכרחי, ולכן לטעון שחז"ל אמרו את זה זו העמסה על דבריהם.
את יכולה לסבור אחרת. (למשל שדברי שלי הם העמסה)
כל טוב.
_________________
|
|
|
|
|