מהי תיאוריה "מדעית"?

רק הערת אד-הומינם: מתוך היכרות עם איליה לייבוביץ (וגם לאור פולמוס עמו מעל גבי דפי 'הארץ', לפני כמה וכמה שנים כשעוד טרחתי להשחית את מילותיי שם) אני מניח שה'בירור' הזה הוא מגמתי, ואני יכול להמר מה היו תוצאותיו גם בלי לקרוא אותו.

אם תיאוריה מדעית תומכת בדת, היא חדלה להיות מדעית, לא? אין פשוט מזה.

האם גם כאן חלה ההגדרה של נחמה לייבוביץ' שפשט זה מה שאני אומר ודרש מה שאתה אומר?

_________________

נדמה לי שבאחד מאשכולות העבר, טען מיכי (אני מצטערת אם אני טועה בשיוך האמירה או במרכיביה) שתיאוריה מדעית היא כזו, שבעיקרון, אפשר להפריכה (ע"י גילויים חדשים וכו'). האם התיאוריה הנ"ל היא כזו?

על פי הספרות הפופולרית שקראתי מדעיותו של המדע מוטלת בספק שכן הוכחת תיאוריה או הפרכתה אינן אפשריות כלל. המדע אינו "מדעי" אבל הוא עובד - הנה לאחרונה יצא לשוק מוצר הצפנה לרשתות מחשב שמבוסס על מוזרות של תורת הקוואנטים וזו כמובן רק דוגמה אחת מרבות. מפתחי המוצר התייחסו אל תורת הקוואנטים כנכונה כי יודעי הדבר בפיזיקה סמכו עליה את ידם. היישום הזה, והרווחים שמופקים ממנו, אינם מוכיחים את התיאוריה אבל הם יכולים לשמש כנימוק לכך שראוי ללמד ענף זה של הפיזיקה בבתי הספר.

כיוצא בזה אם בית המשפט בוחן את תורת ההתפתחות מבחינה פילוסופית הרי היא עומדת על כרעי תרנגולת אבל מי שיתעניין איך המדע פועל באמת מסקנתו תהיה שתורת ההתפתחות היא מודל מצויין שמסביר המון תופעות במדעי החיים. יתר על כן, מי שיתעניין בתולדותיה של תורת התכנון התבוני יבין  שמטרתה היחידה היא לתקוף את תורת ההתפתחות בגלל האיום שזו מציבה  (לכאורה) על האמונה באמיתותו של התנ"ך.

לומד מכל אדם,

תורת ההתפתחות נוצרה כדי להבין את הטבע. המדע אינו אנטי דתי אלא אדיש לדת. ידועה אמירתו של איזשהו פיזיקאי שהקב"ה אינו מופיע במשוואות שלו.
 

הדיון כאן בעייתי שכן הוא מערבב נורמות ועובדות. זה מה שיכול להביא לאמירה של אבהו לפיה "מדעיותו של המדע מוטלת בספק" - אמירה אבסורדית שאני מניח שהוא לא שם לב אליה, ונובעת מן הערבוב הנ"ל בין "מדע" כפרקטיקה לבין "מדעיות" כנורמה.

אנו מעוניינים להגיע אל האמת, לפחות עד כמה שאנו מסוגלים. 

כדי להגיע אל האמת יש לנו מתודות שונות. אחת מן המתודות הללו היא אופן החקירה שנתגבש במאות השנים האחרונות, ושעיקריו הם הסתמכות על ניסויים באופן מסוים ושימוש במתמטיקה כדי לתאר תופעות טבעיות.  לצורך העניין נכנה את אופן החקירה הזה כ"מדעי".

מכיוון שאופן החקירה המדעי הביא הרבה הצלחות, נשתרשה נורמה שלפיה אנו אמורים לכבד אותו ואת יכולתו להביא לחקר האמת, וממילא יש כעת חקירה חדשה: מיהו "מדעי". 

למה הדבר דומה, לקבוצה של אנשי עסקים, או של גנרלים, שהביאו הצלחות רצופות ומדהימות בתחומם, הרוויחו המון כסף בהרבה עסקאות או ניצחו בהמון קרבות. כעת כשאנו באים לדון על כושרו של איש פלוני להרויח כסף,  אנו עלולים להסחף לדיון האם הוא שייך לקבוצה הזו אם לאו. אבל כמובן זה לא הנושא. לא אכפת לנו באמת לאיזה מועדון האיש הזה הולך, אלא רק כמה ממון ייכנס לכספת שלנו. 

באותה מידה, רצוי לוותר על השאלה מהי תיאוריה "מדעית", ולדון פשוט בשאלה מהו תוכן האמת שלה, או האם יש סיבה להאמין בה. כמובן שתכונות כמו הינתנות להפרכה, הינתנות לכימות, הצבעה על עובדות הניתנות לבדיקה וכו' הן חשובות ביותר, אבל אפשר לנסח אותן בלי להזדקק למושג ה"מדעיות".   

ואולי אוסיף עוד הערה על דבריו הנכוחים של נדב,
הדיון החינוכי אינו עוסק בהכרח בשאלה מה אמיתי אלא בשאלה מה ראוי להילמד, ובאיזו מסגרת.
בשיעור מדע יש ללמד את מה שנאמר במסגרת המדע. אבל אין זה אומר שבביה"ס לא ראוי ללמוד תיאוריות לא מדעיות שמאמינים בהן הרבה מאד אנשים, ולפי הערתו הנ"ל של נדב גם יש להן סיכוי להיות אמיתיות (גם אם הן לא מדעיות).
הגישה שמייצג איליה לייבוביץ (בד"כ, לא קראתי את המאמר הנ"ל) הופכת את המדע עצמו לסוג של דת שאין לכפור בה, וכל מה שמחוצה לה הוא חסר בסיס וערך. ע"ע 'כנסיית המדע' (להבדיל מ'כנסיית השכל').

נדב,

הבעייה עם דבריך היא שהמושג של תוכן האמת הוא בעייתי שכן אין דרך לבדוק אם תיאוריה נכונה. אפילו במתימטיקה יש בעייה של תוכן אמת שכן ייתכנו (והיו לא פעם) טעויות בהוכחות. כמי שלימד פיזיקה ומתימטיקה במסגרת תיכונית אני מפקפק אם ברמה הזו יש מקום לדיונים בפילוסופיה של המדע - אולי אם התלמידים מתקדמים במיוחד.

אתה צודק בטענתך שהצלחות הקהילייה המדעית בעבר אינן מבטיחות שבעתיד המדע לא יכזיב, אבל אם רוצים תרופות, רשתות תקשורת מאובטחות והבנת המוח צריך להמשיך ולתת אמון במדענים כי אין דרך אחרת.

ככל שאני מוסמך להעיד אבחנתך שאיני מבחין באבסורדיות של אותו משפט אינה נכונה.

מיכי,

בארה"ב מתחוללת מלחמה על מה שצריך להיאמר בשיעורי המדע. נכון שהיחס של אנשים מסויימים לתורת התכנון התבוני הוא כאל צלם בהיכל, אבל עוצמת המתקפה שם (במקומות מסויימים) היא כזו שהמדע עלול להידחק כליל לטובת "מדע אמוני" בנוסח עדות הפרוטסטנטים. במלחמה לא תמיד מקפידים על הטוהר הפילוסופי.

תוקן על ידי אבהו ב- 15/11/2007 14:18:47

נדב , אני לא מבין אותך , למי אתה מציע לוותר על השאלה מהי תיאוריה מדעית? לפי החוק בארה"ב אין ללמד תיאוריות דתיות , אבל ניתן ללמד תיאוריות מדעיות בבתי ספר ציבוריים. אז מה אתה טוען , שאין משמעות להבחנה? שיש להבחין רק בין תיאוריות אמיתיות לכאלה שלא? שיש לבטל את ההפרדה החמורה של הדת מהמדינה בארה"ב?

לענ"ד יש יותר בשאלת המדעיות מאשר עניין האמת . גם תיאוריה ספקולטיבית , אם היא פורה ומסבירה חלק מהתופעות ומתפרסמים מאמרים שמנסים להתקדם על בסיסה וכו' וכו' יכולה להיחשב להיפותזה מדעית , גם אם לא ברור אם היא אמיתית , לעומת זאת השערה שאין מה לעשות אתה, גם אם היא יכולה להיות אמתית , אין בה ערך מדעי . אין לי הגדרה למושג מדע , אבל אני חושב שזה קשור לניתוח השיטתי של תופעות הטבע תוך התיחסות למכלול הידע הקיים , לא כל משפט אמתי נכנס לקטגוריה הזאת (ולא כל משפט לא אמתי יוצא מהקטגוריה הזאת , זהו דבר רווח שתיאוריה שההנחות שבבסיסה שגויות עובדת וניתן להשתמש בה לצרכים מסוימים).

אני חושב שלעניין המשפטי , ההכרעה צריכה להיות נתונה לקהיליית מדעי החיים , האם יש מיעוט כלשהו של חוקרים הנחשבים לבעלי שיעור קומה בתחום הספציפי שמתייחסים ברצינות לתיאוריה האמורה או שאין אפילו מיעוט כזה.

*מתייחסים ברצינות - במסגרת עבודתם בתחום , האם הם מזכירים את התיאוריה ודנים בה במאמרים שהם מפרסמים וכדו' .

להלן תיאור של תיאוריה מדעית:

1. אוספים כמות נתונים רבה ככל האפשר. נתונים אלו מגיעים מתצפיות.

2. מניחים כמה הנחות שעליה תתבסס התיאוריה המוצעת. הנחות אלו נשענים על הסברא, וא"א להוכיח או להפריך אותם. משום כך, השאיפה היא למעט ככל האפשר בהנחות אלו.

3. מציעים תיאוריה שתפרש את הנתונים הנ"ל בסעיף 1.

4. התיאוריה חייבת להיות ללא סתירות פנימיות.

5. התיאוריה חייבת להיות כזה שאפשר להפריך או להוכיח אותו.

6. הוכחה נקרא, כשעל בסיס ההסבר אני מנבא נתון שעוד לא ראיתי ולפי התיאוריה הוא מחוייב המציאות. אם אכן הנתון הזה שניבאתי עליו נצפה אח"כ זה יהיה הוכחה לאמיתות התיאוריה.

7. פירכא נקרא תצפית שנוגדת את התיאוריה או את ההשלכות מהתיאוריה כנ"ל במספר 6.

8. התיאוריה חייבת להיות יותר פשוטה מהנתונים שמרכיבים אותה. למשל אם יש 10 נתונים אי אפשר להציע תיאוריה מדעית המבוססת על 11 הנחות. יכול מאד להיות שתיאוריה המבוססת על 11 הנחות תהיה נכונה אבל היא לא תהיה מדעית. מטרתו של המדע היא תמיד שהסבר יחיד יפרש תופעות רבות ככל האפשר.

9. משום כך, אם יש שתי תיאוריות מתחרות, התיאוריה המדעית תהיה זאת שפשוטה יותר. אם נמצאת פירכא לתיאוריה הפשוטה (לעיל מספר 5) אז בוחרים בתיאוריה המורכבת יותר.

קרל פופר הגדיר תאוריה מדעית כתאוריה שמציעה מבחן שמאפשר להפריך אותה (כמו ליקוי החמה
ב-1919 שאישר - והיה עשוי להפריך - את תורת היחסות).
תאוריית התכנון התבוני אינה ניתנת להפרכה שכן לעולם לא נוכל להוכיח שלא היה תכנון תבוני.

זה מעניין. מרגע שאתה רוצה ללמד מדע בבתי ספר ציבוריים, ואתה מבקש לעשות את הקטיגוריה הזו אובייקטיבית ונקיה לחלוטין (או 'אנליטית'), על מנת שתוכל לתבוע גם מאנשים דתיים שיאפשרו לילדיהם להשתתף בשיעורים, אתה מוכרח להרחיב ככל האפשר את ההגדרה למהו מדע, משהו בנוסח קוניאני, שיאפשר גם לסיפור הבריאה הקלאסי להחשב כתיאוריה מדעית במסגרת פרדיגמה שעבר זמנה או מקומה (ומה בכך? פרוגרסיה אינה מהותית למדע לדעתו. וחוצמיזה יש ציוויליזציות שונות, כמו שמדגישים היום. מותר לחיות במערב ולהשתייך לקהילות תרבותיות או דתיות (מזמנים אחרים, ממקומות אחרים) שאצלן עדיין לא היה מעבר פרדיגמטי כפי שהיה במערב. אחרת זו כפיה תרבותית.

כמובן אותו כנ"ל כשמבקשים לכלול שיעורי דת בבתי ספר ציבוריים. צריכים להרחיב את ההגדרה עד קִצה האחרון, אחרת זו כפיה תרבותית.

אין כאן מקום לטענות מהותניות, כי מדובר בכפית דעותיך על ילדיי הלומדים בבית הספר, לא בלהניח לך לחיות את חייך. אדם יכול לומר 'קים לי כקון', כשמבקשים לפגוע בו. כמובן, הסכנה בדבר הזה היא שתאבד האפשרות לנהל תקשורת לכידה ומובנת בין פלגים שונים בחברה, כשכל אחד מפרש אחרת מושגי יסוד כמו מדע ודת.

בי טי,

בחינוך חובה חינם כופים תוכנית לימודים. טכנית אין אפשרות אחרת. במסגרת כזו התרבות הדומיננטית זוכה ואין אפשרות לרצות את כל הנעלבים למיניהם. כמעט בכל מקום* מי שרוצה בתוכנית לימודים אחרת צריך לממן בעצמו בית ספר. אם הוא בכ"ז רוצה מימון מהמדינה הוא צריך לעמוד בדרישות תוכנית ליבה. דבריך משקפים עולם חשיבה נטול הייררכיות שכל כך אופנתי עכשיו. אם לדייק לא נטול הייררכיות אלא בעל הייררכיות אחרות, נוקשות הרבה יותר מאלה השולטות, מה שנקרא עולם התורה.

* בכל מקום חוץ מחרדים בישראל.

_________________