| נשלח ב-18/12/2007 14:47 |
 |
| |
האם רשאי גדול הדור להתחמק מאחריותו
.
"בשני דרב יוסף הוה ריתחא אמרי ליה רבנן לרב יוסף ליבעי מר רחמי אמר
להו השתא ומה אלישע דכי הוו רבנן מיפטרי מקמיה הוו פיישי תרי אלפן ומאתן
רבנן בעידן ריתחא לא הוה בעי רחמי אנא איבעי רחמי וממאי דפיישי הכי דכתיב
(מלכים ב ד) ויאמר משרתו מה אתן זה לפני מאה איש מאי לפני מאה איש אילימא
דכולהו לפני מאה איש בשני בצורת טובא הוו אלא דכל חד וחד קמי מאה איש"
(כתובות קו.)
ובעברית:
בתקופתו של רב יוסף, היה רוגז (ולכן היה רעב בארץ).
אמרו לו רבנן לרב יוסף: שיבקש מר רחמים.
ענה
להם: אלישע הנביא, כשהיו מסיימים חכמים ללמוד אצלו, והיו נפרדים ממנו, היו
נותרים אצלו להמשיך ולמוד עוד 2,200 תלמידים, הוא - כשהיה רעב - לא ביקש.
אני, שאני קטן לעומתו, יכול לבקש?
(המשך הדברים - ההוכחה לכך שהיו לאלישע כל כך הרבה תלמידים, וניתן לראות ברש"י בדף שלנו את ההוכחה בצורה ברורה).
אלא שמכאן עולה שאלה:
אנו
מכירים סיפורים רבים אודות גדולי ישראל שעמדו וביקשו רחמים על ישראל,
ונענו (או שלא נענו...) - והגמרא מלאה בסיפורים כאלו! וכי רב יוסף כך כך
זניח לעומת חכמינו, מחנינא בן דוסא ועד רב בבבל, מרבי יהודה הנשיא ועד
אילפא?
וכי כל אלו, כאמור, יכלו
לבקש גשם, ורב יוסף אינו יכול? האם לכולם היו יותר תלמידים מאשר לאלישע
הנביא? או לחילופין, האם נאמר כי רב יוסף אדיש לסבלם של בני האדם?
שאלה זו כבר שאל המהרש"א, וכשם ששאל, כך תירץ:
המהרש"א
מחלק בין שני סוגים של מצוקה: בצורת ורעב חמור העלול להביא לכליה. לשיטתו,
מה שהיה אצל החכמים האחרים, היה רעב שעלול להביא למותם של רבים. מנגד -
לפי הסבר המהרש"א - ה"רתחא" שהיה בתקופת רב יוסף לא היה כל כך חמור, אלא
מצוקה וקושי, אך סכנת נפשות לא היתה בו. כשזה המצב, הרי שלשיטת המהרש"א
דקדק בעצמו רב יוסף ולא ביקש. לו היה המצב קריטי - היה גם הוא, כמובן,
מבקש רחמים.
הרב שטיינזלץ במהדורתו מביא את דברי האשל אברהם כי בדורו של רב יוסף לא חזרו האנשים בתשובה, ולכן לא היה ראוי להתפלל עבורם.
עד כדי כך?
ואם אינם ראויים להתפלל עבורם, מה הקשר בין סירובו של רב יוסף לבין התשובה, אודות מספרי התלמידים?
"רב
איקלע לההוא אתרא גזר תעניתא ולא אתא מיטרא נחית קמיה שליחא דצבורא אמר
משיב הרוח ונשב זיקא אמר מוריד הגשם ואתא מיטרא אמר ליה מאי עובדך אמר ליה
מיקרי דרדקי אנא ומקרינא לבני עניי כבני עתירי וכל דלא אפשר ליה לא שקלינא
מיניה מידי ואית לי פירא דכוורי וכל מאן דפשע משחדינא ליה מינייהו
ומסדרינן ליה ומפייסינן ליה עד דאתי וקרי"
ובעברית:
רב נקלע
למקום אחד (בו היתה בצורת). גזר תענית - ולא ירד גשם. עבר לפניו שליח
הציבור. אמר "משיב הרוח" - ומייד נשבה רוח. אמר "מוריד הגשם" - וירד גשם.
אמר לו רב לשליח הציבור: מה מעשיך (שבגללם כך נענית מייד)?
ענה
לו: מלמד תינוקות אני, ואני מלמד את בני העניים בדיוק כמו את בני העשירים,
ומי שאין לו יכולת לשלם לי את שכר הלימוד, אינני גובה ממנו ולו מאומה. ויש
לי בריכת דגים קטנה, וכשתלמיד מסרב ללמוד, אני מפתה אותו באמצעות דג,
מרגיע אותו ומביא אותו לידי כך שיירגע וילמד.
"גם אלישע לא התפלל"
וכי כך עונים את המעוקות?
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-18/12/2007 15:14 |
|
| |
האם רשאי גדול הדור להתחמק ולומר שהוא לא גדול הדור?
ואם אינו רשאי,מי יוכיח שאינו צודק, והוא אכן גדול הדור? הרי בשביל זה יש צורך במחשבון המואדיבי המפורסם.
|
|
|
|
| נשלח ב-18/12/2007 15:55 |
|
| |
לענ"ד זה תלוי בהבנת המושג ריתחא. כנראה שלדעת רב יוסף ריתחא הוא זמן של גזירת עונש משמים שאין לשנות אותה (יתכן שהיא מאופיינת באכזריות יתרה או שאינה סבירה מבחינה סטטיסטית מבחינת משך הזמן שלה או המיקום שלה להבדיל מבצורת רגילה התוקפת את המקומות המועדים לכך לעתים קרובות יחסית ועיין ברש"י ב"ק ס: שם ריתחא הוא דבר). תפיסות דומות ניתן למצוא בר"ה יח. שם המושג הוא גזר דין שיש עמו שבועה. מספר התלמידים הקבועים אצל הרב בעיני רב יוסף והאמוראים בסוגיה הוא מדד לזכותו של הדור (בהמשך הסוגיה: יתמי ויתמי דיתמי) ולדבקותם בתורה. לכן, רב יוסף טוען שאם אלישע שבדורו היתה דבקות בתורה אפילו לא ניסה להתפלל בעידן ריתחא ק"ו שהוא לא יעשה כן.
|
|
|
|
| נשלח ב-18/12/2007 16:29 |
|
| |
אם גדול הדור מתחמק בזה שהוא לא גדול הדור, בצדק הוא מתחמק- הוא באמת לא גדול הדור.
|
|
|
|
| נשלח ב-19/12/2007 03:00 |
|
| |
<"בדורו של רב יוסף לא חזרו האנשים בתשובה, ולכן לא היה ראוי להתפלל עבורם">
האם שיחזרו הוא כן התפלל?
|
|
|
|
| נשלח ב-19/12/2007 08:43 |
|
| |
.
אני רוצה לחדד מעט:
הנימוק של רב יוסף הוא "לי יש פחות תלמידים קבועים משהיו לאלישע הנביא, כפי שהוא לא התפלל במקרה מסויים, כך אני לא אתפל כעת".
אני מדגיש "במקרה מסויים", משום שאלישע לא נמנע מלחולל נס עבור אנשים שלאו-דוקא מגיע להם - בעת מסע המלחמה המשותף של מלך ישראל ומלך יהודה (אם כי שם ניתן לתרץ תרוצים שאינם דחוקים).
לא הרבה לפני זמנו של רב יוסף, בתקופת רב, לא נמנע רב מלבקש רחמים - כפי שראינו בסיפור למעלה ממסכת תענית. וכי כל כך השתנו בני האדם, שבתקופת רב היו זכאים ובתקופת רב יוסף כבר חייבים הם?
|
|
|
|
| נשלח ב-11/1/2009 08:55 |
|
| |
הנשמע כדבר הזה שאדם שבאה עליו מצוקה והוא מאמין באלוהים כי לא יתפלל אליו? אפילו אלו שאינם מאמינים באלוהים בשעת צרה עשויים לקרוא לו במצוקתם... הרי זהו טבע האדם. ורב יוסף, עד כמה שידוע לנו היה אדם. אם כן, מדוע לא התפלל? דבר טבעי ביותר, מתבקש, פשוט.
אולי רב יוסף ידע (אבל בוודאות גמורה) כי אין למי להתפלל?
והתירוץ שנתן לרבנן.... נו באמת... שקר קדוש הוא שקר קדוש בגלל שהוא קדוש...
|
|
|
|
| נשלח ב-11/1/2009 09:11 |
|
| |
לעוף
מה יותר גרוע לומר שרב יוסף לא רצה להתפלל מסבה זו או אחרת או שכל ימיו הוא חי בשקר?
|
|
|
|
|
| נשלח ב-11/1/2009 10:49 |
|
| |
בלבו
אתה כל כך צודק שגרוע 'לומר' שכל ימיו חי רב יוסף בשקר ולכן הבה נשקר שלא חי בשקר! אבל אולי לא ראה רב יוסף בעיה בלחיות בשקר אם לדעתו שימש השקר להגנתו בצורה כלשהי. הדת היא סך הכל הגנה כמו שבגדים מגינים גם כאשר הם לא כ"כ נוחים.
|
|
|
|
| נשלח ב-11/1/2009 10:58 |
|
| |
בוגי
יש לי בעיה פסיכולוגית קשה ואבקש את חכמי הנפש כאן לעזור לי.
קשה לי לקבל שיהודי שהוא מהמרכזיים בתלמוד בבלי חי כל חייו בשקר כפי שניסחה זאת לעוף ברוח.
או שלחילופין שהוא פחדן הגר בבני ברק וזקוק לשידוכים לילדיו.
|
|
|
|
| נשלח ב-11/1/2009 11:09 |
|
| |
נניח והניחוש שלי נכון. האם המסקנה היחידה ההכרחית היא שהוא חי בשקר?
אם מגדירים את אלוהים באופן שמסתדר עם ההשקפה אז אפשר להיות גם מאוד יראי שמיים...
שפינוזה למשל מאוד האמין באלוהים.... באלוהים שלו, לא באלוהי בני ברק....
רב יוסף לא התפלל, איננו יודעים מדוע. העובדה היא שהוא לא התפלל, וכשתפסוהו בקלקלתו, הוא תלה זאת בהנהגה של מישהו אחר - אלישע (וכאן אני שואלת את עצמי אם הוא רמז על השקפתו האמיתית של אלישע). אני יוצאת מתוך נקודת הנחה שהמסקנות שאני ואחרים הגענו אליהם - לא בדיוק המצאנו את הגלגל.... עלו על זה רבים וטובים מאיתנו בדורות קודמים, וכמוהם כמונו, היו להם את הסיבות שלהם, בין אם הן היו קדושות או לא, לשמר את המסורת.
|
|
|
|
| נשלח ב-11/1/2009 11:10 |
|
| |
בעל
אני לא מבין למה קשה לך???? האם אתה אני או הרבה אחרים כאן בפורום ובחוצות קרייה, בני אדם חיים בשקר, במידה זו או אחרת.
כדברי בוגי הבגדים משורש -בגד- בוגדים- גורמים לנו- כל חיי בן האדם- לחיות בשקר, וכשגודוייל הופך לבן אדם גדול, מה קשה להבין??
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-11/1/2009 11:12 |
|
| |
ירוחם
לו יהי כדבריך, האם גם דברי רב יוסף ששומר אבדה הוא שומר שכר הם גם כן שקר קדוש?
הרי הסברא שהוא שומר שכר היא מפני התורה חייבה אותו ואם אין תורה אין חיוב וחזר להיות שומר חינם.
|
|
|
|
| נשלח ב-11/1/2009 11:20 |
|
| |
כל אדם שמקבל דת, מערכת חוק או חינוך מוותר על השיפוט שלו בין אמת לשקר כדי לקבל את המערכת ולכן גם קבלת שקרים של המערכת היא רע הכרחי ואם לפי כללי המערכת הוא שומר שכר אז גם כלל זה תקף לגביו.
תוקן על ידי בוגיעלון ב- 11/01/2009 11:16:43
|
|
|
|
|
