החינוך החרדי לאן?

בעקבות אשכול בפורום סמוך על 'גירושים מזעזעזעים בעקבות sms חשבתי שכאן המקום לדון באחד הנושאים הבוערים.

הגלובליזציה על שכלוליה הטכנולוגיים מתקדמת לעברנו בצעדי ענק. חשיפתו של הנוער שלנו אליה הולכת וגדלה.

מלבד ענין הפריצות והתועבה הם נחשפים לעולם הרחב על הויתו החילונית, אינטלקטאוליו הכופרים, השכלה וכד'.

וכאן השאלה הגדולה:

האם במצב זה אפשר לעצום עיננים ולהעמיק ההתבדלות כאשר אנו עומדים בסיכון לאבד חלק גדול מהנוער (וע"ע פרשת הנושרים
שהעוסקים בה טוענים כי אחוז הנערים הנורמטיבים והמוכשרים בה הולך וגדל)

או שמא הגיע הזמן לעבור לדרך הרש"ר הירש ותלמידיו של עבודת השם ושמירת התורה לצד היכולת להתקים ולחיות בעולם

המודרני כאשר הנוער יקבל הכוונה תורנית והשקפתית שתשאירהו יהודי נאמן בהמשך דרכו בחיים.

למשל
אילולא נזקי הטכנולוגיה, השיטה של הסתגרות מוצדקת? כלומר, האם באמת המצב האידיאלי הוא הבדלות טוטאלית מהעולם ורק מפני שהאפשרות להתמודד עם העולם היא ע"י הכרה בו (שיטת הרש"ר הירש) צריך להכיר את העולם?

לי נראה, שהקב"ה לא יצר עולם כ"כ גדול ויפה, נתן לאנשים מוח מבורך לייצר טכנולוגיות מרשימות אך ליהודי אסור להכיר בכל אלה, עולמו של הקב"ה לא נברא כרודף אחר האדם. ישנם איסורים מוגדרים שמהם נצרך היהודי להיבדל לא מעבר לכך.

הפתרון של הבדלות טוטאלית הוא כיבוי שריפה מקומית ולא מיגור רדיקאלי של מקור האש, כיום כאשר הטכנולוגיה המעט חזקה מכוח ההבדלות, רואים כמה ההבדלות מסוכנת, לא הטכנולוגיה. אילולא ההבדלות הטכנולוגיה לא היתה מסוכנת כ"כ.

לדעתי צריך לפצל את השאלה הזאת לשני חלקים,
החלק הראשון הוא אכן טקטי כפי שהוצג עד כאן, מהי הדרך הכי יעילה,
החלק השני הוא אידיאולוגי-עקרוני-אובייקטיבי, האם באמת יש משמעות ותוכן לעולם החיצוני שסביבנו או שהוא ריקני,