| נשלח ב-3/2/2008 08:41 |
 |
| |
תרומה
(אשכול זה נפתח בהתאם לנכתב כאן ובהודעה הפותחת שם)
|
|
|
|
| נשלח ב-3/2/2008 10:14 |
|
| |
העתקת אשכול של לאיודעכלום לשאלות על פ' השבוע [פשט, רש"י וחז"ל] מלפני שלוש שנים שצלח אך לפרשיות משפטים ותרומה.
*****
לאיודעכלום:
פרשת תרומה
השאלה מורכבת משלש שאלות . היום אעלה את השאלה הראשונה ואי"ה מחר אעלה שאלה נוספת ואי"ה ביום חמישי עוד שאלה .
שמות פרק כה
לג) שְׁלֹשָׁה גְבִעִים מְשֻׁקָּדִים בַּקָּנֶה הָאֶחָד כַּפְתֹּר וָפֶרַח וּשְׁלֹשָׁה גְבִעִים מְשֻׁקָּדִים בַּקָּנֶה הָאֶחָד כַּפְתֹּר וָפָרַח כֵּן לְשֵׁשֶׁת הַקָּנִים הַיֹּצְאִים מִן הַמְּנֹרָה:
(לד) וּבַמְּנֹרָה אַרְבָּעָה גְבִעִים מְשֻׁקָּדִים כַּפְתֹּרֶיהָ וּפְרָחֶיהָ:
רש"י
(לג) משקדים - כתרגומו, מצויירים היו כדרך שעושין לכלי כסף וזהב שקורין ניילי"ר [לגפר]:
ושלשה גבעים - בולטין מכל קנה וקנה:
כפתר ופרח - היה לכל קנה וקנה:
(לד) ובמנרה ארבעה גבעים - בגופה של מנורה היו ארבעה גביעים אחד בולט בה למטה מן הקנים, והשלשה למעלה מן יציאת הקנים היוצאים מצדיה:
משקדים כפתריה ופרחיה - זה אחד מחמשה מקראות שאין להם הכרע, שאין ידוע אם גביעים משוקדים או משוקדים כפתוריה ופרחיה:
רש"י מסביר משוקדים - מצויירים . ושתי האפשרויות לקריאה :
1. ובמנורה ארבעה גביעים משוקדים - בקנה המנורה ארבעה גביעים מצויירים . כפתוריה ופרחיה - ובקנה המנורה יהיו כפתוריה ופרחיה.
2. ובמנורה ארבעה גביעים - בקנה המנורה יהיו ארבעה גביעים, משוקדים כפתוריה ופרחיה - הכפתורים של קנה המנורה יהיו מצוירים.
וזה פסוק אחד מחמישה פסוקים שאין אפשרות להכריע איך יש לקרוא. על פי הגמ' במסכת יומא נ"ב " איסי בן יהודה אומר
חמש מקראות בתורה אין להן הכרע: שאת, משוקדים, מחר, ארור, וקם."
השאלה :
פסוק ל"ג : שלושה גביעים משוקדים בקנה אחד כפתור ופרח . גם פסוק זה אינו מוכרע כיצד לקרוא.
1. שלושה גביעים משוקדים - שלושה גביעים מצויירים . בקנה אחד כפתור ופרח - נמצאים בכל קנה וכפתור ופרח .
2. שלושה גביעים - שלשה גביעים . משוקדים בקנה אחד כפתור ופרח - מצויירים בקנה אחד כפתור ופרח .
למה רש"י רץ עד לפסוק ל"ד ולא כתב את דבריו על פסוק ל"ג . ( בגמרא לא מצויין לאיזה פסוק מדובר על משוקדים)
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-3/2/2008 10:16 |
|
| |
shuvkash:
בגלל הטעמים?
מי שמביט בי מאחור, כבר לא יודע מי אני;
מי שמביט בי מלפנים, מהר מאוד יביט בי מאחור;
מי שעומד מאחורי ומלפני ומצדדי, שימשיך לעמוד...
|
|
|
|
|
| נשלח ב-3/2/2008 10:18 |
|
| |
לאיודעכלום:
שאלה 2:
המהרש"א ביומא נ"ב שואל למה רש"י בפסוק גביעים משוקדים כותב כי אין הכרע לקריאה דהיינו כמו איסי ואילו בפסוק " וצא והלחם בישראל מחר אני ניצב על ראש הגבעה " מסביר רש"י כי מחר מצורף עם "אני ניצב " ? ויש לקרוא "מחר אני ניצב " הרי גם זה אחד הפסוקים ללא הכרע ?
אולם יש לשאול על רש"י למה נזכר רק כאן להביא את דברי איסי על הפסוקים שאין להם הכרע כאשר יש לפניו 3 מקומות "שאת" "ארור" "מחר" ושם שכח לגמרי מלומר כי אלו מהפסוקים שאין להם הכרע ?
*****
שאלה 3 .
זוהי שאלת האבן עזרא בפרשת ויגש על הפסוק " ועזב את אביו ומת - כותב " ולמה לא הביא המזכיר החמשה שאין להם הכרע, כמו וישלוף נעלו (רות ד, ח), וזה עמהם:"
שאלת האבן עזרא היא למה איסי בן יהודה לא הביא גם פסוק זה בין הפסוקים שאין להם הכרע , כי לא ברור מי ימות , הנער או אביו.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/2/2008 10:19 |
|
| |
שמוליק_ג:
ומי אמר שרש"י כתב את פרושו כרונולוגית לפי סדר הפסוקים?
גם מאמרו של איסי בן יהודה מזכיר את המקומות ללא הכרעה לא בסדרן הכרונולוגי לפי הופעתם במקרא.
*****
לאיודעכלום:
שמוליק
לגבי איסי שלא כתב את הפסוקים כסדרם - כבר תמהו התוס' במקום ע"ש.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/2/2008 10:20 |
|
| |
ישרן:
לגבי משוקדים הראשון- אם המשוקדים הולך על "כפתור ופרח" מה עושה באמצע המילה "בקנה האחד".זה נראה לא שייך.
לשאלה של האבן עזרא נראה שיותר מסתבר שהאב ימות כי כל הפרשה עוסקת באב האם עודנו חי.וזה גם מסתבר יותר שימות הוא מצער.
שאלה-
מה הפירוש המילולי של המילה "כרובים" ומה המשמעות הפשוטה שלה?
ראיתי שמפרשים שזה ציפורים.אך מה הציפורים נותנות (זה מתאים לציורים שהיו על הפרוכת) ומנין לחז"ל שהיה להם פני תינוק ומה זה אומר לנו.
*****
לאיודעכלום:
ישרן
אם קוראים :
"שלושה גביעים משוקדים - בקנה אחד כפתור ופרח "
פירושו
שלושה גביעים מצוירים - יהיו בקנה אחד וכן יהיו בקנה כפתור ופרח
ואם קוראים :
"שלושה גביעים - משוקדים בקנה אחד כפתור ופרח "
פירושו :
שלושה גביעים - יהיו מצוירים בקנה אחד וכן יהיו מצוירים כפתור ופרח .
ההבדל במשמעות אם הגביעים הם מצוירים על עצמם והם נמצאים על הקנה ( לפי האופן הראשון )
או שהגביעים והכפתור ופרח - מצוירים על הקנה( לפי האופן השני )
לגבי שאלת האבן עזרא - הרי שהטקסט אינו מכריע מי ימות. וזה הרבה יותר בלתי מוכרע מאשר "שאת" ו-"ארור" " וקם" שהם בכלל חמשת הפסוקים שאומר איסי.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/2/2008 10:21 |
|
| |
לאיודעכלום:
התשובה :
תלמוד בבלי מסכת יומא דף נב עמוד א
תניא, איסי בן יהודה אומר: חמש מקראות בתורה אין להן הכרע: שאת, משוקדים, מחר, ארור, וקם. - בדאורייתא ליכא, בדנביאי איכא. - ובדאורייתא ליכא? והא איכא דבעי רב חסדא: +שמות כד+ וישלח את נערי בני ישראל ויעלו עלת, כבשים, ויזבחו זבחים שלמים פרים, או דילמא אידי ואידי פרים? - לרב חסדא מספקא ליה, לאיסי בן יהודה - פשיטא ליה.
יש מחלוקת בין רש"י לתוס' בפירוש הגמ' ביומא נב: לכאורה נראה כי דברי איסי על הפסוקים שאין להם הכרע מכוונים לחוסר אפשרות אוביקטיבית להכרעה בפרשנות , כי יש שתי אפשרויות לקריאת הפסוקים. וכך גם נראה מלשון הגמ' על ויעלו עולות " וישלח את נערי בני ישראל ויעלו עלת, כבשים, ויזבחו זבחים שלמים פרים, או דילמא אידי ואידי פרים " . דהיינו האם העולות היו כבשים ורק השלמים היו פרים , או שהמילה "פרים " הולכת גם על העולות. וזה ספק שמבחינה אוביקטיבית הפסוק ניתן לפרשנויות שונות.
אולם נתקשה רש"י : אם דברי איסי מכוונים לחוסר האפשרות להכריע מבחינת הטקסט בלבד, א"כ מה מתרצת הגמ' שלרב חסדא מספקא ליה לאיסי פשיטא ליה. מה שייך לחלוק על קביעה טקסטואלית ברורה שהפסוק לא מוכרע ?
לכן רש"י כותב שכל דברי איסי לא היו שאלה פרשנית - טקסטואלית , כי אין זה משנה לנו מה אמר ה' לקין (שאת), או יעקב לבניו (ארור), או משה ליהושע (מחר), או ה' למשה (משוקדים), או ה' למשה (וקם) . דברי איסי התיחסו לכך שיש לנו בעיה בקריאת התורה כיצד יש לקרוא והיכן הטעמים וחלוקת הפסוקים. וכך כותב רש"י " ויעלו עולות כבשים - ונפקא מינה לפסוק כאן את הטעם באתנחתא, או דילמא אידי ואידי פרים, ואין אתנחתא בטעם עולות, אלא טעם גרש, ויעלו עולות כדי שיתחבר לשל אחריו." .
ולכן מובן תירוץ הגמ' כי רב חסדא היה לו ספק גם בקריאת הטעמים בפסוק עולות ואילו איסי היה לו מסורת על קריאת הפסוק עולות ולכן לא הסתפק. ורק בחמישה מקומות אלו לא היתה לו מסורת והיה לו ספק.
תוס' למד כי דברי איסי התיחסו לשאלת הפרשנות המילולית של המילים . ושואל תוס' הרי הגמ' אומרת שכל מקום שניתן לקרוא מילה לשני הכוונים קוראים כך כמו " את כספך לא תתן לו בנשך ובמרבית לא תתן את אכלך " . שהגמ' דורשת " את כספך לא תתן לו בנשך ובמרבית - בנשך ובמרבית לא תתן לו אכלך" .
לפי רש"י אין כאן קושיה כלל כי דברי איסי לא התייחסו לפרשנות אלא לפיסוק הטעמים, ולכן אין קשר בין הדרשות לשני הכוונים לדברי איסי.
אולם תוס' שלמד ששאלת איסי היתה על הפרשנות , כי קריאת הטעמים היתה ידועה . שואל . ומתרץ תוס' כי בכל המקומות שהגמ' לומדת מילה לשני הכוונים - הדבר לא משנה את המשמעות של המילה אלא רק מלמד דין , אבל המשמעות של המילה לא משתנה , אולם בארבעה מקומות אלו " שאת", "ארור" , "מחר" "וקם" הפרשנות של המילה והענין שונה בקריאה לשני הכוונים. חוץ מהמילה "משוקדים" שניתנת לקריאה "גביעים משוקדים" או " משוקדים כפתוריה ופרחיה " ולמה לא לא ניתן לפרש לשני הכוונים ? ועל זה עונה תוס' כי בפסוק ל"ג הטעמים מורים קריאה " גביעים משוקדים" ואילו בפסוק ל"ד הטעמים מורים על קריאה " שלשה גביעים " - " משוקדים כפתוריה ופרחיה "
ועתה נחזור לשאלות .
לפי רש"י, שאלת האבן עזרא כלל לא קשה , שהרי בפסוק " ועזב את אביו ומת " אין כלל שאלה על פיסוק הטעמים , אלא רק שאלה של פרשנות מי ימות האב או הנער , ולכן איסי לא מסתפק שם.
גם השאלה ששאלנו למה רש"י לא כתב את דברי איסי כבר בפסוק "שאת" - כי לנו כיום אין ספק בקריאה שהרי יש לנו מסורת על פיסוק הטעמים, ולכן דברי איסי לא רלוונטיים עבורנו, איסי הסתפק אמנם אולם אנחנו לא מסופקים. וכן גם שאלת המהרש"א על רש"י למה הוא מכריע בפסוק "מחר אני ניצב " שהמילה מחר נקראת עם המילה ניצב - לא קשה כי לנו אין שאלה , אצלנו תחת המילה "בעמלק " יש אתנחתא, ולכן מפרש רש"י כפי שכתב.
אולם בפסוק משוקדים גם לנו לאחר פיסוק הטעמים יש בעיה - אמנם לא איך לקרוא , שהרי יש לנו מסורת. אולם לאחר שבפסוק ל"ג המסורת שלנו מורה לקרוא " שלושה גביעים משוקדים " דהיינו הגביעים משוקדים , אם כן בפסוק ל"ד יש לנו בעיה שהקריאה מראה לקרוא "ארבעה גביעים " - " משוקדים כפתוריה ופרחיה " , לכן כאן אומר רש"י כי זה אחד מהפסוקים שניתן לקרוא לשני הכוונים, אבל לא ספיקו של איסי כיצד מפסקים את הטעמים אלא שגם בפיסוק הטעמים שלנו קיימת בעיה ,
לפי תוס' : גם כן שאלתו של האבן עזרא לא קשה . שהרי שם בשתי צורות הפרשנות לפסוק "ועזב את אביו ומת " אין שום הבדל במשמעות המילה "ומת" ולכן באמת ניתן לפרש בשתי הצורות ולשני הכוונים - ואין זה נוגע לספקו של איסי.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-3/2/2008 10:24 |
|
| |
נושאי פרשת תרומה
תרומת המשכן כ"ה א'-כ"ה ט'
ארון וכפורת כ"ה י'-כ"ה כ"ב
שולחן ומנורה כ"ה כ"ג-כ"ה מ'
יריעות ומכסים כ"ו א'-כ"ו י"ד
קרשים ומחיצות כ"ו ט"ו-כ"ו ל"ז
מזבח וחצר כ"ז א'-כ"ז י"ט
סיכום פרשת תרומה לנושאיה
לאחר שנוסד העם ביציאה ממצרים, קבלת התורה ומשפטיה, נאמר לו בפרשת תרומה להכין מקום למשכן השם בתוך ישראל כשהוא כביכול מיוצג בראש ובראשונה על ידי לוחות הברית, לוחות העדות המייצגות את תורת השם. המשכן דומה לארמון מלוכה שהוא מקום למלך אך ללא דמות ממחישה למלך עצמו.
השם דיבר לקחת מבני ישראל את תרומת המשכן לעשות ארון וכפורת לעדות ולכרובים שומרי הכבוד, שולחן ומנורה ללחם ולנרות המאירות על השולחן, יריעות ומכסים לצורת המשכן מלמעלה, קרשים ומחיצות למחיצות ימה צפונה ונגבה ופרוכת ומסך להבדיל בין קודש לקודש. מחוץ לאהל קרבו הקרבנות לקרבת השם ולכך הוקם מזבח וחצר נבנה לסביבות האהל והמזבח.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/2/2008 21:05 |
|
| |
לומד
לגבי שאלה 1. אם את פסוק ל"ג אתה רוצה לקרוא בשתי צורות, אז חצי מהפסוקים בתורה תצטרך לקרוא בשתי צורות. למשל
"והארץ היתה תהו ובהו וחושך על פני תהום", האם הכוונה
א. הארץ היתה שתי דברים - אחד תהו ובהו - שניים וחושך על פני תהום.
או ב. הארץ היתה תהו ובהו וחץ מזה היה חושך על פני תהום.
"ורוח אלקים מרחפת על פני המים"
האם: רוח אלוקים מרחפת - איפה? על פני המים
או: רוח אלוקים - מה היא עושה - מרחפת על פני המים.
"ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד"
האם:היה ערב ואז היה בוקר - ושניהם של יום אחד.
או: היה ערב, ואז התחיל בוקר - והבוקר הוא שייך ליום אחד (לבדו).
לגבי שאלה 2: (תיקון: הפסוק הוא וצא הלחם בעמלק מחר אנכי נצב)
|
|
|
|
| נשלח ב-9/2/2008 18:48 |
|
| |
על מעשה המנורה מביא רש"י את הגמרא ממנחות כט, שמשה התקשה במעשה המנורה, ה' הסביר לו שלש פעמים, ומשה לא הבין וכו'
לפי רעיונו של הרבי ממוזיץ ( נדמה לי )
מה כל כך קשה היה בהבנת תבנית המנורה? הרי כל תלמיד באורט או בבצאלל היה מבין את זה, ואפילו סתם אדם פשוט עם ידע מינימלי?
והתלמיד כאן היה הרי משה רבנו- המורה היה ה'- אז איך זה שהוא לא הבין את מעשה המנורה? שלש פעמים להסביר, ולא להבין?
המנורה היתה ציכה להעשות מקשה אחת- איך רש"י מסביר יפה בלי הלחמות ובלי הדבקות ובלי הברגות,
משה לא היה מסוגל להבין איך ממקשה או במקשה אחת, יכולים להיות גם הגביעים העליונים- כלומר- גדולי הדור, המאירים את העולם- מקשה אחת, עם החלק התחתון של המנורה -כלומר הפחותים שבדור?
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-9/2/2008 19:00 |
|
| |
לטובת אלו שלא הכירו,---- בשם החתם סופר
במדבר תרמו בני ישראל כסף זהב ונחשת, ואנו היום שאין לנו משכן ולא בית מקדש, תורמים את הקריאה בתורה- זהב -כסף- ונחשת
ז- שבת ה- ב. כ--כיפור ס-- סוכות פ-- פסח.. נ- נר חנוכה ח -- חודש ש --שבועות ת--- תעניות
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-22/2/2009 00:27 |
|
| |
ווטו
באשכול שצרפת יש הרבה (בעיקר קיטונות וקיטורים של המשתתפים בו האחד על השני) רק לא על הנושא שציינת המעניין כשלעצמו
|
|
|
|
|
