בית פורומים עצור כאן חושבים

תצוה

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-10/2/2008 02:19 לינק ישיר 
תצוה

(אשכול זה נפתח בהתאם לנכתב כאן ובהודעה הפותחת שם)



דווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-10/2/2008 08:11 לינק ישיר 

נושאי פרשת תצוה

שמן למאור כ"ז כ'-כ"ז כ"א
בגדי קודש כ"ח א'-כ"ח ה'
אפוד חושנו ומעילו כ"ח ו'-כ"ח ל"ה
ציץ ובגדים כ"ח ל"ו-כ"ח מ"ג
קידוש כהונה ומזבח כ"ט א'-כ"ט מ"ו
מזבח הקטורת ל' א'-ל' י'


סיכום פרשת תצוה לנושאיה

אחר שנאמר בפרשת תרומה ציווי בנין המשכן וכליו, ממשיכה פרשת תצוה בציווי על אביזרים נוספים הדרושים להכנת עבודת המשכן.
ניתן ציווי לקחת שמן למאור המשכן ובגדי קודש למובדלים לכהן בו. מהם, אפוד חושנו ומעילו שהוא בגד הפאר לכהן הגדול מלבד כתר הציץ ובגדים גם לכהני הדיוט. לביסוס עבודת המשכן נצטוו על פרטי קידוש כהונה ומזבח בעבודה המחנכת בימי המילואים ובעבודה הקבועה להביא לחם אשה להשם יום יום, שהוא קרבן התמיד ובעבודת הקטרת הקטורת לבישום המשכן, לה נדרש מזבח הקטורת.




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-10/2/2008 23:19 לינק ישיר 

שאלה בפרשת תצווה, תנוך ובוהן (מתענין)
http://www.hydepark.co.il/hydepark/topic.asp?topic_id=316625

_________________

בברכה




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-12/2/2008 19:43 לינק ישיר 

לדברי רש"י בעניין האפוד.
יש להסיק עוד שתי מסקנות, שיש בהן עניין גם לשאר התחומים.
     א. רש"י מניח שמלבוש שהשרות הרוכבות על סוסים בצרפת, היה דומה למלבוש שהיה לובש
         כה"ג בבית המקדש בירושלים, שהיא כמובן אינה עיר אירופאית.
     ב. רש"י היה בטוח שהלומדים בפירושו יבינו מתוך פירושו מהו האפוד, טוב יותר מאשר היו
         מבינים ללא פירושו, שזה דבר שהכול יודעים מהו, ויבוא המפורש וילמד על הסתום.

תוקן על ידי דיסקקשיח ב- 12/02/2008 19:44:46




דדווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מנותק
נשלח ב-16/2/2008 22:05 לינק ישיר 

בפרשת תצווה, לא מוזכר שמו של משה,  הבה"ט עומד על כך ואומר, כי- כשמשה אמר מחני נא מספרך אשר כתבת,- דברי צדיק אפילו על תנאי מתקיימים, ולכן בפרשה אחת  לא מוזכר שמו,

תרוץ שני-תמיד בשבוע של בפ' תצווה, חל ז באדר יום פטירתו של משה, מחסירים  שמו , להזכיר הסתלקותו.

היום בקריאת התורה, שמתי לב, כי למרות הידוע, כאילו פ' תרומה עוסקת בבנין המשכן,
ופ' תצווה עוסקת בבגדי הכהונה ובהדלקת הנרות, וקרבן  התמיד.
הנה בסוף הפרשה, שוב מוזכר בנית המשכן ובנית מספר מכליו, כאילו המשך של פ' תרומה,

נתתי דעתי כי על כך, כי בעצם כל חמשה הפרקים, כיחידה אחת עוסקת בבנין המשכן ועבודתו,
 וכי גם בכל פ' תרומה לא מוזכר שמו של משה, רק בפסוק הראשון, כלומר בכל חמישה הפרקים של בנין המשכן מוזכר משה רק פעם אחת- בפתיח.

כנראה שהתורה רצתה ללמד אותנו- כי כל כלי המשכן, מארון הברית ,המנורה, השולחן ,המזבח והבגדים, יש להם אותה קדושה וחשיבות, וכולם בדיבור אחד נאמרו, שום כלי לא קיבל דיבר נפרד שיעלה וידגיש את חשיבותו.

_________________

מודה ועוזב




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-1/3/2009 00:08 לינק ישיר 

חלמישצור: לבי אומר 15/2/2003 

ואפוד - לא שמעתי ולא מצאתי בברייתא פירוש תבניתו, ולבי אומר לי שהוא חגור לו מאחוריו, רחבו כרוחב גב איש, כמין סינר שקורין פורציינ"ט בלעז [חגורה] שחוגרות השרות כשרוכבות על הסוסים, רש"י שמות פרק כח
מתאים לפרשנות מימוני באגרות חזו"א
ושתי שאלות לי
א. למה נידחק רשי לפרש במקום שאינו נוגע למעשה
והרי פעמים רבות אומר רשי לא ידעתי פרושו
ב. איך מגיע רשי למרוצי סוסים לדעת איך רוכבות השרות לא סביר שרכבו ברחובה של עיר
שכן שם נעו בכירכרות


*****
מיימוני:

חלמיש

אני מודה על המחמאה, אבל לא הצלחתי להבין כיצד פירוש רש"י הולם את פרשנותי באגרות החזו"א... והייתי מאד רוצה לדעת.

באשר לשאלתך, יש כאן תופעה מעניינת.

בשם אחד האדמו"רים (שכחתי מי), הביאו הסבר יפה. לא יתכן שרש"י אי פעם הסתכל באשה גויה רוכבת, ולכן מסתבר לו שרש"י הקדוש הלך פעם ברחוב, ועיניו נתקלו באשה לבושה בסינר כזה ברכיבתה. הוא הצטער מאד ולא ידע מדוע נכשל בראיה אסורה (כלומר: מיותרת, שהיא אסורה לפי הקריטריונים המקובלים על אותו אדמו"ר, וזה נושא בפני עצמו). כשהגיע לכתוב את פירושו לחומש, נצנץ בו רעיון ואמר: זה מה שרצו להראותני משמים.
כך השתדל אותו אדמו"ר ללמד על רש"י זכות לפי שיטתו.

המדהים הוא שבמקום אחר ראיתי שהסברה הזו מובאת בתור סיפור היסטורי על רש"י... מישהו כנראה החליט שאם יצאו הדברים מפי קודשו של אותו אדמו"ר, בוודאי הם אמת. ואולי סתם שמע ולא דייק בשמועה.

על כל פנים, איני יודע מה קשה לך ברש"י זה. מתוך דברי רש"י ברור ש:
א. רש"י לא שמע פירוש מרבותיו כיצד היתה הקשירה.
ב. רש"י חיפש במקורות ולא מצא.
ג. רש"י ניסה להעלות סברה לפי מה שהכיר מזמנו. ולמרות שהדברים משתנים במשך הדורות והמקומות, עדיין היה סבור שמן הסתם זו הדרך היעילה לעשות את הקשירה, ולכן מסתבר שכך גם היה אצל הכהן הגדול.

ואם תשאל: מדוע רש"י לא כתב: איני יודע. הרי זה פשוט. מפני שרש"י סבר שהוא כן יודע, אבל לא היה בטוח שהוא צודק.

כך הדברים נראים בעיני. ואף אני איני יודע בוודאות, אולם כך אני משער...

שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו


*****
חלמישצור:

המתאים ענינו בכך כאשר אין אפשרות אחרת
הרי השכל הוא המכריע כלומר כאשר מורה הוראה
צריך לפסוק באין הוראה של חז"ל ורז"ל בזה
הרי ליבו הוא הקובע
פרשנותך לפרשנות רש"י "שפתים ישק"




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-2/3/2009 11:30 לינק ישיר 

ואתה תצוה--מדוע השמן לאור צריך לשון ציווי??  ביתר כל המשכן  לא מצינו לשון זו?



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-27/2/2010 21:51 לינק ישיר 

ירוחםשמ כתב:
ואתה תצוה--מדוע השמן לאור צריך לשון ציווי??  ביתר כל המשכן  לא מצינו לשון זו?


אומרים כי על שמן אי אפשר לכתוב לע"נ,



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-27/2/2010 22:36 לינק ישיר 

מקס
שבוע טוב ופורים שמח

למה הכתוב כותב שמן זית  בלשון יחיד- ולא  כמו-יין ענבים -מיץ תפוזים בלשון רבים שמן זיתים?



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-27/2/2010 22:51 לינק ישיר 

ירוחםשמ כתב:
מקס
שבוע טוב ופורים שמח

למה הכתוב כותב שמן זית  בלשון יחיד- ולא  כמו-יין ענבים -מיץ תפוזים בלשון רבים שמן זיתים?


שבוע טוב לך ופורים שמח לכולם,

נו מה התשובה ?



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-27/2/2010 23:37 לינק ישיר 

במדבר הרי לא היו לא עצי זית ולא שמן זית, את הזיתים הם קנו אצל הרוכלים העכו"ם, אם היו כותתים הרבה זיתים יחד זה היה טמא, מכיון שהיה שעור לטומא, הקפידו על כתית של זית זית,  כך שהשמן היוצא מהזית לא תהיה לו שעור.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-27/2/2010 23:40 לינק ישיר 

יפה: צדיק



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-27/2/2010 23:45 לינק ישיר 

בפ' בהעלותך על המילה להעלות נר תמיד- אומר רש"י  מעלה היתה לפני המנורה שעלי עלה אהרון להדליק,
מדוע רש"י לא אומר את זה גם בפרשתנו?



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-13/2/2011 15:17 לינק ישיר 

האם אפשר לומר שהרשב"ם היה דטרמיניסט ??

רשב"ם שמות פרק כח פסוק ל

(ל) את האורים ואת התומים - כעין השבעות על שמות בדבר הק' שהיה נותן בחשן להגיד משפטן וצורכיהם. אם האומות מגידים להם תרפים וקסמים שלהם ברוח טומאה להבדיל כמה הבדלות בין טומאה לטהרה קל וחומר לקדושה שמגדת:

 



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-13/2/2011 15:25 לינק ישיר 

למה תמיד מציירים את החושן כלוח זהב? בפרשה כתוב כמעשה האפוד, משמע אריגה של בד..



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-13/2/2011 15:53 לינק ישיר 

ירוחםשמ כתב:
בפרשת תצווה, לא מוזכר שמו של משה,  הבה"ט עומד על כך ואומר, כי- כשמשה אמר מחני נא מספרך אשר כתבת,- דברי צדיק אפילו על תנאי מתקיימים, ולכן בפרשה אחת  לא מוזכר שמו,

תרוץ שני-תמיד בשבוע של בפ' תצווה, חל ז באדר יום פטירתו של משה, מחסירים  שמו , להזכיר הסתלקותו.


2 הטעמים לא מסתדרים עם העובדה שמנהג ארץ ישראל היה לגמור התורה ב-3 שנים.

לגבי התירוץ השני אני חושב שזה לא תמיד נכון בכל השנים.

גם בספר דברים יש פרשיות שהוא לא מוזכר...



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
   
בית > פורומים > דת ואמונה > עצור כאן חושבים > תצוה
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
1 2 3 4 לדף הבא סך הכל 4 דפים.

bholext