| נשלח ב-18/11/2002 08:30 |
|
| |
"דטרמיניזם מזרחי"
ווטו, (ואחרים)
חבר כתב את הדברים הבאים:
"דטרמינזם מזרחי":
"תפישת האדם כתא בחי גדול, כיחידה קטנה וחסרת משמעות עצמית, באה מן המזרח ומייצגת השפעה מזרחית, של תפישות מזרחיות הרואות את האדם כרכיב במסגרת דטרמיניסטית מתוחכמת, כגורם משתלב. לאדם היחיד לפי תפישה זו, אין כושר פעולה ובחירה מיוחדים, ולמעשה בחלק מתפישות המזרח אין בשל תפישה זו הופעה של מושג האלוקים".
ווטו, כיצד אתה רואה פיסקה זו, והאם תוכל לעזור לי לנתחה? איך אתה רואה את התפישה של האדם "כתא בחי גדול" וכו'? האם אתה רואה קשר בין תפישה זו להעדר אלוקות בתפישות מזרחיות?
|
|
|
|
| נשלח ב-18/11/2002 15:00 |
|
| |
"תפישת האדם כתא בחי גדול" מתאימה דווקא לצורת החשיבה הנכונה [האפיסטמולוגיה היהודית - "הווה אחד"] של "שוני מתוך אחדות" שהועלתה באשכול "גדול המצווה ועושה..." של ינטל.
פירוש, במבט על כל היבטי החיים מקרני ראמים עד ביצי כינים ועד לגדול שבאדם, מושקף מושג החיים כ"אחד" בראש היירארכיה היורדת לפרטים השונים.
לא רק שתפיסה זו אינה סותרת למושג האלוקים, אלא היא מבטאת אותו כא-ל חי, היינו שהכל מובל א-ליו, כולל החיים, מאחר ו"הווה הוא האלוקים" כאשר העיר בוקר באשכול מילון.
גם מה לה לתפיסה זו ולדטרמיניזם?
אני מבין שמי שקשר אותה לדטרמיניזם ללא א-ל, התכוין לראות את האדם כגוש בשר עם זוג עיניים בלבד וליתר דרמטיזציה בחר לראות את כל בשר כאחד, שלפי האפיסטמולוגיה האחדותית זה אמנם נכון שכל בשר אחד הוא כמו שכל שחור אחד הוא, אבל האדם אינו בשר, אלא ידיעה ובחירה שלשירותה עומדת חתיכת בשר.
כנראה שלכך התכוונו ב"כיחידה קטנה וחסרת משמעות עצמית" להוסיף את שלילת הבחירה החופשית.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-18/11/2002 15:05 |
|
| |
נכון ולא נכון,
כמאמר הלל בפרקי אבות
אם אין אני לי מי לי?
וכשאני לעצמי מה אני?
|
|
|
|
|