מה תהיה סמכותם?

התחלתי לחשוב שקיימת אצלי בעיה בהבנת הנקרא.

הודעה זו מספרת:

" ... ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה הצעת חוק ולפיה בתי הדין הרבניים יוכלו לדון בתיקים אזרחיים, ולהחלטותיהם יהיה מעמד חוקי ומשפטי, משמעות אישור הצעת החוק היא שינוי דרמטי בסמכות בית הדין הרבני, הרחבה בעניינים שלא היו עד היום מתפקידיו של בית הדין שעסק בנושאי נישואין וגירושין בלבד. מדובר בהצעת חוק שיזמה הממשלה במסגרת סיכומים קואליציוניים עם ש"ס.

על פי הצעת החוק שאושרה, יהפכו בתי הדין הרבניים לערכאה שיפוטית שיכולה לתת צווים ולהזמין עדים ואת פסק הדין ניתן להגיש להוצאה לפועל. עד היום נהנו בתי הדין ממעמד של 'בוררות' בלבד שלא איפשרה לכפות את פסק הדין על הצדדים. חשוב לציין, כי סמכות זאת ניתנת בתנאי חד משמעי ששני הצדדים ניגשו לדיון בבית הדין הרבני מתוך הסכמה".

הכתב חוזר על הגבלת הסמכות בתגובתו על דברי גלעד קריב, "רב" בתנועה הרפומית, שהתנגד להרחבת הסמכות:

ה"רב"טען:

"במסווה של פשרה וקירוב לבבות בין בני הזוג המתגרשים, בתי הדין הרבניים מעצימים את יכולתו של הגבר לסחוט את האישה. ההצעה תאפשר לעקוף את פסיקת בג"ץ שמחייבת אותם לדון בענייני רכוש וממון על פי הדין האזרחי. עד אשר לא יתאפשר לאזרחי ישראל לבחור בין מסלול נישואים וגירושים אזרחיים למסלול הדתי, אין להרחיב את סמכויות בתי הדין הרבניים ואין לסייע בידם בהשלטת התפיסה הרבנית האורתודוקסית על הציבור שאינו מעוניין בכך" אמר קריב".

והעיתונאי הגיב:

"לא ברור היכן מוצא קריב 'כפיה' ו'השלטה בכח' שכן החוק קובע מפורשות שהסמכויות המשפטיות יוענקו רק כשהדיון נערך בבית הדין בהסכמת שתי הצדדים".

אני לא יודע אם  לשמעון מירוני, הכתב של "בחדרי חרדים" המדווח  את הידיעה, יש השכלה משפטית, אני יודע שלי אין, ואיני  מבין את אשר כתב.

איני מבין איך יהפכו בתי הדין הרבניים לערכאה שיפוטית שיכולה לתת צווים ולהזמין עדים, אם סמכותם היא רק בתנאי חד משמעי, ששני הצדדים ניגשו לדיון בבית הדין הרבני מתוך הסכמה.

תוקן על ידי נישטאיך ב- 19/02/2008 11:42:57

עולם הפוך אני רואה

<"גם לי אין השכלה משפטית, אבל מקופיא ייתכן שביחס לצדדים אין סמכות אלא אם הסכימו להתדיין, אבל לאחר ששני הצדדים מסכימים יש לביה"ד סמכות להזמין עדים, לכפות את הפסק וכדו">

לא נראה לי  שבית דין שאינו יכול לדון בכפיה צדדים לסכסוך, יכול לכפות על שאינם מעורבים.

___________

ירוחם

<"לכפות את הפסק-  היה גם קודם, כל פסק בוררות, כששני הצדדים חתומים עליו, בבית הדין הרבני- אפשר לכפות בהוצל"פ, ויש לפסק דין תוקף כאילו ניתנה במחוז

לא בדיוק, מקודם בכלל היתה שאלה, אם בית דין  רבני, יכול  לשבת כבית דין של בוררים, כי זה להא היה בסמכותו, ואפילו אם נאמר שהיה , כי אז כדי שלפסק דינם תהיה  אפשרות הוצל"פ, היה על פסק הדין להיות מאושר בבית משפט,

תוקן על ידי נישטאיך ב- 19/02/2008 13:23:26

באשכול ישן אשכול שלי, http://hydepark.hevre.co.il/topic.asp?topic_id=1825996

כתב ידידנו בר הסמכא, הערות לדברי הנוגעות לעניננו.

הוא כתב:

1. כתבת, "עליהם לחתום על הסכם-שטר בוררות, וכדי שפסק הדין יהפך לחוקי ומחייב, עליו להיות מאושר ע"י בית משפט". אין צורך לאשר פסק בורר בבית המשפט, אלא אם יש עליו עוררין, או שרוצים להגישו לביצוע בלשכת ההוצל"פ וכד'. ברגיל, פסק הבורר (וביה"ד הרבני בכלל) מחייב לכל דבר וענין.

2. להוסיף, שמבחינת תוקף הפסק יש תוקף זהה לפסק בי"ד רבני ולפסק ג' רועי בקר שמונו לבוררים לפי חוק הבוררות. אולם, ביה"ד הרבני עולה עליהם בכך שהוא משתמש בסמכויותיו לפי החוק, כגון עיקולים וכד' גם בעניני ממונות, על אף שלפי חוק ניתנו לו לעניני משפחה גרידא. יוער, שגם לבורר מהשוק קיימת סמכות לעקל או לתת סעדים שונים, אבל כדי לבצעם צריך לאשרם בבית המשפט, ואילו בביה"ד הרבני ניתן לעקוף שלב זה.

ואידך זיל וגמור שם.

תוקן על ידי נישטאיך ב- 20/02/2008 4:09:57