הצורך בחזרה מפורטת של המשכן ומדוע חז"ל לא שאלו ע"ז

כשהתורה משערת שיכולים לבא פרשנים ובעלי קבלה? ובעלי תוספות למצוות, ויוסיפו על המצוות דברים שה' לא ציוה, מקפידה התורה לחזור ולהדגיש ,-רק את זה ציויתי בלי תוספות,
בפר' צו אומר הפסוק- ויעש כן אהרון- מפרש רש'י- מלמד שלא שינה! איזו הו'א היתה לי שאהרון ישנה?- לא שינה הוא לא לבש גרטל ולא אמר לשם יחוד וכו' לפני שהוא הדליק, הוא לא שינה. הוא עשה בדיוק מה שאמרו לו ומה שכתוב.

ב. חז'ל לא מוטרדים, אלא להפך יש להם קרקע חדשה לדרוש ולהוסיף, כמו לא תבשל גדי בחלב אימו,

ג, מאותו זמן שאנשים החלו לחשוב לבד.

ד, ראה א. ב.

_________________

מודה ועוזב

ירחםשמ
לגבי א'
האם בפרשת הנשיאים הייתה מחשבה שהנשיאים ישנו?
כדי להגיד שלא שינו האם לא מספיק להגיד ויעשו כן בני ישראל, ונלמד מכאן שלא שינו?
לגבי ג'
מי חשב עבור האנשים לפני שהם התחילו לחשוב לבד?

מרובקה
בפרשת הנשיאיים הדבר ברור עוד יותר, הציווי ורצון ה' היה שכל נשיא ונשיא יביא בדיוק אותו דבר כמו הנשיא השני, לא שנשיא שבט יהודה למשל יביא אפילו פסיק יותר מנשיא שבט זבולון.
דרך עבודתם לה' של כל הנשאיים תהיה אותו דבר, לא שאחד יעבוד את ה' עם שטריימל והשני יחשוב שדרך עבודת ה' הוא רק בלימוד, והשלישי רק בסיגופים או בתפילה, וכו' וכו, אומרת התורה- לכאורה בצורה מאד מיותרת, כל נשיא ונשיא וכל שבט ושבט תהיה לו אותה עבודת ה', ואחד לא יתגדל על שבט ונשיא חברו.

ה' ציוה כן. אבל בני ישראל, לא אז- ולא היום, עושים את מה שה' ציוה! כשכבר פעם אחת עושים, ויעש כן אהרון, רש"י מציין אותו לשבח- מלמד שלא שינה.
מתוך כן אתה שומע לאו- הוא לא שינה, אבל אחרים שינו ושינו, ראה את בניו ששינו.

לגבי ג' מי שחושב בשביל רבבות אנשים היום,  אלה  שחשבו גם בשביל ההמונים אז.

_________________

מודה ועוזב

כל פרשת המשכן לכאורה מיותרת.
מפני שלא אמור לקום משכן נוסף.
במיוחד נראית כמיותרת פרשת פקודי, מפני שהיא שבה על מה שנאמר בפרשת ויקהל.

ונראה לומר שכל פרשת פקודי לא נכתבה אלא כדי לחזור ולומר שוב ושוב "כאשר צוה ה' את משה כן עשה".

ללמדך שההבדל בין המשכן לעגל אינו אלא שזה נעשה על פי ציווי ה', וזה לא.

במשכן קיים סתירה בסיסית. המשכן אמור להיות מרכז רוחני, בעוד הכלים שבהם מיוצר המרכז הרוחני הם כלים גשמיים. לכאורה אי אפשר לצרף בין הרוחניות ובין הגשמיות. על כך באה התורה ואמרה שחייבים לבנות משכן רוחני בכלים גשמיים. ציווי המשכן יש לו השלכות עצומות על חייו של כל יהודי ויהודי. אפשר וחייבים ליצור עם הגשמיות שלנו עולם רוחני. והרי זה חידוש נפלא ביותר ונוגד את ההיגיון הישר. משום כך הצריכה התורה לחזור על הדבר פעמים רבות, בכדי שחידוש עצום ובסיסי זה, יקלט טוב מאד בתוכינו.

לדברי ירוחם ניתן להוסיף, שכיוון שבין ציווי המשכן לעשייתו נמצא חטא העגל. וחטא העגל היה אמור להיות מקום לשכינה לפי דעתם המטעית של בני ישראל שאמרו "אלה אלוהיך ישראל אשר העלוך מארץ מצרים". אם כן היה חשש שישנו בעשיית המשכן גם כן ויעשו מקום לשכינה לפי דעתם. ולכן משמיענו הכתוב בדיוק מה שעשו - במקום העגל ומזבחו.

צ'אוטנג,

כיוונת לדעת גדולים - 

"כְּכֹל, אֲשֶׁר אֲנִי מַרְאֶה אוֹתְךָ, אֵת תַּבְנִית הַמִּשְׁכָּן, וְאֵת תַּבְנִית כָּל-כֵּלָיו; וְכֵן, תַּעֲשׂוּ." (שמות כה, 9) ופירש רש"י: וכן תעשו לדורות, ומקשים התוספות (בבלי שבועות דף טו ע"א, ד"ה "וכן תעשו"): הלא לא היה שוה מזבח שעשה משה למזבח שעשה שלמה", וכן הקשה הרמב"ן. אך לפי דברינו הנ"ל ניחא, דכוונת הכתוב "וכן תעשו" הוא המכוון לדבר אחר. ...  וידוע דברי חז"ל דאין שני נביאים מתנבאים בסגנון אחד, רק כל אחד לפי בחינתו וכפי שעובד השם, באותו הבחינה עצמה נראה אליו רוח הנבואה. משום הכי, משה ודור המדבר כפי ערך עבודתם ורוח נבואתם אשר השיגו בהר סיני, כך היו צריכין לעשות צורת המשכן ותבנית הכלים, אשר נעשים לבוש לאורות הרוחניים של הקדושה.   (ר' לוי יצחק מברדיטשב, "קדושת לוי", על פרשת תרומה).

[והנה מה שכתבתי אני על דבריו (בדרשה על פרשת "תרומה") - 
רש"י הבין את התיאורים המפורטים בפרשתנו כחוק נצחי, שיש לפעול על פיו בכל דור, וכהוראות אדריכליות חקוקות בסלע הקיום היהודי: בכל זמן בו ייבנה משכן, מזבח או מקדש, יהיה עליו להיעשות בהתאמה לתוכנית הזו. בעלי התוספות, וכן הרמב"ן, מעירים את תשומת ליבנו לכך, שבית המקדש שבנה שלמה, לא נבנה כך, והיה שונה בתוארו ובכליו מן המתווה המדויק שהוריד משה מן ההר. ר' לוי יצחק מברדיטשב מתייחס להערתם זו, ומבקש לקרוא את הפסוקים באופן אחר, "פתוח" יותר. מבחינתו, מהות המשכן הפיזי וכל כליו, היא להלביש את הרוחניות והקדושה הא-להיות ב"בגדים אזרחיים", בגוף אנושי, במעשה. הקדושה הא-להית והרוחניות הצרופה, כמו זו שנחשפו אליה ישראל בהר סיני קשה ומאיימת, ולמעשה, בלתי נתפסת. כדי להצליח להתמודד עם א-לוהות כזו, יש צורך בביטוי גופני, תחושתי, מובנה.
...
ר' לוי יצחק מברדיטשב מבין, שבני אדם שונים נעזרים בלבוש שונה, שצלם א-להים האחד בכולנו, מובע באופן גופני ונפשי אחר, בכל אחד ואחת מאיתנו. רעיון זה, משאיר פתח לפרשנות אישית: הביטוי הגופני של הרוחניות הא-להית, הכלים המכילים את האורות הרוחניים של הקדושה, יכולים וצריכים להיות שונים ממקום למקום, מתקופה לתקופה, מאדם לאדם. גופנו ואורח חיינו, מתהווים כמשכן וכליו: כל אחת מאיתנו בונה את המשכן מן הזהב שברשותה, וכל אחד מאיתנו אוסף אל המשכן את הכלים הנדרשים לו.]

צוטונג ואם שלום
ופה מאד שיש לכם להגיד משהו, ואתם אומרים את זה!  אבל מה זה שייך לנושא  האשכול???

[פלטי,

בוא נראה - משכן, כלים, חזרה מפורטת...
אכן, לא קשור בכלל. אתה מוזמן להתעלם מן הדברים.]

_________________

גברתי
האשכול נקרא- מה הצורך בחזרה המפורטת של כלי המשכן???

ולא הרעיון של המשכן, את מוזמנת כרגיל להתעלם מהשאלה, ולכתוב רק תשובות!